בן 7 בכיתה א לא רוצה ללכת מחר לבית ספר

בני בכיתה א כבר מאתמול אני רואה עליו מעין סימני דיכאון . מעת לעת בוכה חרישית והיום אמר לי שהוא לא רוצה ללכת מחא לבית ספר . מחר יש לו גם הכתבה בפעם הראשונה והוא מפחד גם מזה , למרות שעבדנו על המילים כל החופש . אמרתי לו שהוא יכול לקחת איתו משחק קטן הוא הסכים אבל שוב אמר בבכי שאינו רוצה ללכת מחר לבית ספר . הוא ילד מאוד מקובל ואהוב על חבריו . יש לו קצת קשיים בלימודים אבל אני חושבת העיקר זה החופש הגדול הנוסף שהיהעכשיו יוצא

איך מתמודדים , איך מעודדים , מה עושים ?

גם אני האמא חוששת לו במצב כמו שהוא עכשי

הוא בוכה עכשיו ולא מצליח לישון , אני נקרעת , מה עושים ??!!

אני מבין לליבך, הבן שלי באותו מצב למרות שהוא רק בגן חובה

הלוואי והייתי יודע מה לעשות גם...

(קצת שיחדתי אותו בשביל לשפר לו את המצב רוח אבל עדיין היתה פרידה לא קלה בבוקר)

לא לתת לו את התחושה שהוא הולך לשדה קרב, ילדים מרגישים  את מה שההורים משדרים להם הם די קולטים מהר שהם יכולים לעשות מניפולציות רגשיות על ההורה , את צריכה להחדיר לו שכמו שאת הולכת לעבודה כך הוא צריך ללכת לביה"ס, בטון עובדתי , קצת יבש וסמכותי  , זה חלק מהגדילה, פשוט לשדר לו ביטחון שהשד לא כזה נוראי. הוא ינסה  אותך עוד כמה פעמים אבל מילת המפתח היא עקביות , הרי אין באמת מצב שלא תשלחי את הילד כי הוא לא רוצה ?

אם אני יודעת שבבית הספר הכול בסדר- המורה איכפתית והמנהלת מעורבת גם ..........אני לא מוותרת.

אצלי אני מציבה לו עובדה אין דבר כזה לא ללכת כלומר לא שואלים בית ספר זה חובה .

ובמקביל עוקבת אחריו ובקשר טוב עם המורה אנחנו מסתדרים מצוין .

ילדים בוחנים אותנו כל הזמן -גבולות.

אפילו שזה ישמע קצת נוקשה צריך להציב עובדה או לבדוק בבית הספר למה הוא לא רוצה ללכת?

יכול להיות שצחקו עליו?יכול להיות שמציקים לו והמורה לא מתייחסת ?

בתור אמא צריך לעשות המון שיעורי בית .

לא פשוט לגדל ילדים .

ויש גם יועצת בבית הספר שגם היא יכולה לעזור .

בקיצור לא להתייאש ולא להראות לו שאת רכה וכואב לך עליו .

תאמיני לי מניסיון יש לי 3 ילדים -בתור אמא אני יכולה לומר לך שאחרי שאת הולכת הוא 2 דקות מתפנק ובוכה ואחר כך שוכח מהכול .

ככה זה ילדים .

שוב פעם הכל תלוי אחד בשני- אם יש לו מורה טובה וסבלנית ומקשיבה .

הבן שלי הקטן בכיתה ב וגם בודק אותי כל הזמן ........אני שולחת אותו לבית הספר ויהי מה כי אני סומכת בעיניים עצומות על המערכת החינוכית שבו ילדי מתחנך .

יש מנהלת מדהימה מורה מיוחדת אוהבת וגם קצת קשה -.

ואנחנו ההורים בשיתוף פעולה על כל הגורמים ביחד מצליחים להגיע לנקודה שרצינו .

שהילד ילך לבית הספר בכיף .

הרבה עבודה אבל אסור להתייאש .

בהצלחה

שלום לילך,

הייתי רוצה לאסוף במרוכז את העצות שאני מסכימה איתן, ולהוסיף עליהן.

1. להיות מאוד עירנית לעשות בדיקה גלויה וסמויה לגבי מה שקורה לו בבית הספר. מה קשה לו?

האם מציקים לו? האם המורה ביקורתית ? האם למרות שההסביבה בכיתה טובה הוא נכנס לחרדה בגלל חוסר ביטחון?

האם יש ליקויי למידה שמקשים עליו ומעוררים בו תחושת נחיתות?

2. לא לוותר לו ולשלוח אותו לבית הספר בכל מקרה

3. לעשות זאת (את השליחה לבית הספר) בחום, ועם הרבה אמפטיה למצוקה.  המשמעות של הורות אסרטיבית בניגוד להורות צבאית/נוקשה/פיקודית - היא הורות שבה ההורה אמפטי למצוקה של הילד ואומר שהוא מבין שקשה לו אבל הוא חייב ללכת וזה מה שהכי טוב לו.  והנה דוגמה להמחשה למשפט אסרטיבי שאפשר להגיד לילד במצב דומה:

" אני יודעת שבית ספר יכול לפעמים להיות מפחיד, במיוחד בהתחלה. זה נהיה יותר טוב ככל שהזמן עובר, ויכול להיות גם מאוד כיף בבית ספר.  (זה המקום להמתין לראות מה הילד אומר ומגיב, ואז להמשיך) מחר בבוקר/עכשיו  אתה חייב ללכת לבית הספר."

לתת חיבוק גדול, ולהגיד עוד פעם שעכשיו חייב ללכת לבית הספר - ברוגע ובביטחון. אם תצליחו להיות רגועים אבל נחושים, מלאי חום מבלי לוותר,  תעבירו לילד שלכם דרך המילים - הקול - ושפת הגוף תחושת ביטחון שתרגיע את החרדה ותלווה אותו בקשיים.

זה אתגר לא פשוט במיוחד עם הילד צורח ובוכה מאוד, או כועס מאוד - אך זו דרך טובה גם להרגיע אותו, גם לעמוד על שלכם מבלי לוותר, גם להיות מבינים ואמפטיים, גם לשמור עליו וגם לשמור על עצמכם.

4. הנה כמה רעיונות שכדאי לבדוק -

לפעמים הצמדת "חונך" מכיתה בוגרת עוזרת - חבר מכיתה ב' או ג' שילווה אותו לכיתה בבוקר, ויראה לו את בית הספר בהפסקות. 

ליצור קשר עם הורים של ילדים אחרים (אחד - שניים) בכיתה ולעשות ביניהם מפגשים אחר הצהרים כך שכשמגיע לבית הספר יהיה לו פנים מוכרות וידידותיות. ואם קשה לו בבוקר ללכת לבית ספר להזכיר לו שתכף גם יפגוש את החברים שהוא אוהב. (למשל "רן יהיה שם, והוא מאוד מאוד מחכה לשחק איתך בהפסקה" )

 

בברכה,


נתנאלה קארו-סיגל


טיפול פסיכודינמי בילדים נוער ובוגרים


יעוץ והדרכת הורים


http://goo.gl/MI0RB

יש לי חרדות ואני לא רוצה ללכת לבית הספר אני פשוט דואגת עזרו לי :(

hilloshi  יקרה,

נשמח לנסות לעזור לך.  אולי תספרי בת כמה את, ותרשמי בכמה מילים למה את מתכוונת כשאת רושמת שייש לך חרדות? 

כדאי גם שתשוחחי עם מבוגר שאת סומכת עליו - הורה, או הורים של חברה, מורה, יועצת ביה"ס, מדריכה בחוג

ואת יכולה גם להתקשר לקו החם של ער"ן בטלפון 1201

 

 

בברכה,


נתנאלה קארו-סיגל


טיפול פסיכודינמי בילדים נוער ובוגרים


יעוץ והדרכת הורים


http://goo.gl/MI0RB

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים לילדים
בחר
בחר