התנהגות אצל ילידיי

בוקר טוב יש לי שני ילדים בן 4 ובן שנה וחצי. הקטן לשלי התחיל בזמן האחרון להפגין התנהגות בכיינית לחלוטין ולהידבק לי לרגליים עד שאני יכנע וירים אותו.יש להם מלא משחקים והוא כל הזמן אחריי לשירותים למטבח פשוט מתחנן רק על הידיים... ואילו הגדול שלי שכל הזמן אני מאשימה את עצמי שהוא הטוב והוא "אוכל אותה" הוא יושב רואה טלויזיה משחק במחשב או עם חבר. אבל מדיי פעם יש לו התפרצויות זעם וכעסים הוא מגיב בצרחות ובועט בדלת ממש לא נחמד עד שהוא נרגע ובא לבקש סליחה (אומר לי שהוא "הוציא" את הילד הרע). בנוסף קשה לו נורא לקום בבקרים וכשהוא קם הוא קם עצבני ובוכה עד שהור נרגע ממש כל בוקר מריבה. מה עלי לעשות??? בבקשה תנו לי טיפים??

אחים

הי שלי, נראה שאת עוברת תקופה עם התמודדויות עם הילדים שלך אני רוצה לומר לך קודם כל שהקשיים האלה גם אם לא נעימים כרגע, אם תתני להם תשומת לב הם יכולים להיות פתחים להעמקת הקשר עם ילדיך אני רוצה להתייחס ממה שכתבת רק למשפט: ואילו הגדול שלי שכל הזמן אני מאשימה את עצמי שהוא הטוב והוא "אוכל אותה" בעיני אם כרגע בנך הקטן זקוק ליותר תשומת לב, לא נכון לחשוב שהגדול מפסיד מזה. נניח שבמשך אחר הצהריים כמעט כל תשומת הלב שלך היתה לקטן, האם בנך הגדול לא קיבל מזה? רק מעצם ההתבוננות באופן שאת מכילה ותומכת באחיו? לא כדאי לחשוב באופן שמשווה בינהם ומקטלג ל"טוב" ו"בעייתי" או אם אני נותן לאחד אז השני מפסיד אלא בכל רגע לשאול מה כ"א זקוק ולנסות לתת לו את זה ללא שום קשר לאחיו גם אם ברגעים מסוימים זה נראה לא מאוזן

התנהגות אצל ילדיי

בוקר טוב שלי, אני מבינה מכיתובך שאת עוברת עתה תקופה מאתגרת בהורות, 1. בנך הקטן מגלה את יכולותיו ואת חולשותייך ולמה כוונתי: התגובה שלך להצמדות שלו מפרה את דרך התנהגותו.לדוגמה: אם התגובה תיהיה של חוסר סבלנות והרגשה של " די כבר, תפסיק להצמד אלי" אזי הילד יצמד יותר ויותר כי הוא רוצה וצריך את הביטחון שלו בקרבה אליך. ולכן: קודם כל , לפני שאת מרימה אותו כל פעם כשהוא דורש התכופפי אליו ותני לו חיבוק. גם אם דרש וגם אם לא. במקום להרימו חבקי אותו. דבר נוסף שאת יכולה לעשות איתו אם את משחקת איתו או סתם עושה איתו משהו נסי לשניה לעשות או להביא משהו אחר . המטרה להראות לו שאת בקרבתו ורק לשנייה הלכת.( אולי להביא כוס מים). 2. לגבי בנך הבכור - הייתי מתחילה בזמן אישי שלך איתו. אם יש לך אפשרות באמצע השבוע שמישהו יהיה עם הקטן ואת תוכלי לבלות רק עם הגדול מה טוב. אם לא סוף שבוע הוא יהיה זמן טוב להתחיל ליצור קשר אחר עם בנך. דבר נוסף שיכול לעזור זה להעזר בו במטלות הבית. כגון: לערוך את שולחן האוכל לארוחת הערב, או להיות שותף להכנת הארוחה. לערב אותו למשימות משותפות. הרווח בגידול ילד יחיד שהכל מונח לרגליו ואין לו צורך לחלוק ולשתף, עד שהוא מגיע למסגרת הראשונה בחייו ממחוץ לבית. הרווח של ילד שיש איתו בבית עוד אחים זה לראות את מציאות החיים כבר בבית שלו בטריטוריה הבטוחה שלו וזה לחלוק, לשתף, לתרום, לעזור ,ללמד וכו... וזו המצאות של החיים. בנך כועס ונרגז, יש באפשרותך להראות לו את הדברים בצורה אחרת. בברכה ובהצלחה, סימונה פלג

כמה מילים לגבי הבן הקטן

שלום לך לגבי בנך הקטן, אני אמשיך את סימונה ואוסיף כי יש תקופות שילדים נזקקים יותר להורים שלהם.יותר נצמדים אליהם. בתקופות כאלו להתעצבן עליהם, לגעור בהם, או לדרבן אותם להיות "גדולים" ו"עצמאיים" לא מספק להם את התמיכה שהם זקוקים לה. בחשיבה לטווח ארוך אנחנו רוצים להעביר לילדינו מסר שאנחנו תמיד שם, ושאנחנו רוצים שהם יוכלו לפנות אלינו ולהעזר בנו בכל זמן שהם במצוקה - גם כשהם גדולים. נרצה שהם יפנו אלינו ויראו בנו כתובת ובגיל צעיר זה הזמן לבנות את תחושת הבטחון - שמותר להם להיות חלשים, או מפוחדים או עצובים, ושאם הם יפנו אלינו הם יקבלו תמיכה וגב. אם ילד לומד להיות "בוגר" ו"חזק" ו"גיבור" הוא יאלץ להתכחש לחלקים טבעיים ומשמעותיים מעצמו, ויתקשה לקבל עזרה כשיזקק לה בעתיד וכשיהיה גדול יותר. בברכה, נתנאלה קארו-סיגל טיפול פסיכו-דינאמי לילדים נוער ובוגרים. יעוץ והדרכת הורים

בברכה,


נתנאלה קארו-סיגל


טיפול פסיכודינמי בילדים נוער ובוגרים


יעוץ והדרכת הורים


http://goo.gl/MI0RB

וכמה מילים לגבי הגדול

נתחיל בזה שהבקרים באופן קבוע קשים: לילדים שחווים בקרים קשים וקשיי קימה אני ממליצה למצוא דרכים שמותאמות לילד כדי לרכך את הבוקר ולעשות אותו קל יותר. אני לא יודעת איך נראה בדרך כלל הבוקר שלכם אבל הרבה פעמים ילדים שמתקשים לקום מגיבים רע ללחץ זמן, ולהורים מוטרדים או לחוצים על הבוקר. כלומר אם צריך לצאת מהבית לגן ולעבודה בשבע וחצי ומעירים אותם בשבע ואז יש לחץ נוראי להתארגן מהר זה עושה כמעט את ההפך. הרבה פעמים מאוד עוזר לילדים כאלו אם ההורים מעירים אותם מוקדם יותר, ונותנים להם להישאר במיטה יותר זמן. למשל (אותה דוגמה של שבע וחצי יציאה מהבית) : בשש (או שש וחצי) בבוקר מעירים בעדינות ובשקט, אומרים "בוקר טוב, עוד חצי שעה הזמן לצאת מהמיטה". אחרי רבע שעה לחזור שוב להעיר בעדינות ולהגיד שעוד רבע שעה זמן לצאת מהמיטה אפשר להציע לילד לבחור בעצמו ערב קודם מוסיקה עדינה ונעימה לשמוע, או סיפור מוקלט שהוא אוהב. ולהפעיל את הדיסק אחרי עשר דקות לחזור שוב ולהגיד שעוד חמש דקות זמן לצאת מהמיטה. לחזור בזמן שצריך לצאת מהמיטה עם כוס שתיה (מים/שוקו/מיץ בהתאם למקובל בבית) אם הילד אוהב חיבוקים בבוקר אפשר ללוות את תהליך ההשכמה בחיבוק, אם בבוקר הוא לא אוהב חיבוקים לא להכריח אותו. לתת לילד להתיישב ולשתות. לא להתחיל לארגן אותו אלא לתת לו בקצב איטי להמשיך להתארגן לאט לאט. למשל אם הוא עדיין "מסטול" משינה לתת לו לשבת בשקט ולהתעורר, במיטה או בסלון. ואז אחרי כמה דקות לקחת אותו לשירותים, או להתלבש, להתרחץ או לצחצח שיניים בהתאם ליכולת שלו לשתף פעולה ולסדר המקובל בבית. קחו בחשבון שגם אחרי הקימה הוא צריך זמן וקצב איטי להתארגן לאט לאט. המתווה שמוצע למעלה הוא רק רעיון כללי – חייבים להיות מאוד גמישים ולתפור לילדים את ההשכמה האיטית והמותאמת שלו. אם רואים שלוקח לילד יותר מחצי שעה כדי להיות מסוגל לצאת מהמיטה ולהתיישב אז לנסות להעיר אותו 45 דקות קודם וכו'. אם אנחנו ההורים נהיה רגועים, סבלניים, וניתן לו את הקצב הטבעי שלו. הבוקר יהיה נעים יותר לכולם. בברכה, נתנאלה קארו-סיגל טיפול פסיכו-דינאמי לילדים נוער ובוגרים. יעוץ והדרכת הורים

בברכה,


נתנאלה קארו-סיגל


טיפול פסיכודינמי בילדים נוער ובוגרים


יעוץ והדרכת הורים


http://goo.gl/MI0RB

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים לילדים
בחר
בחר