שלום לך יוליה
את מספרת שבסוף "מלחמה" של שעתיים, החלטתם בסוף להתיישב לידו עד שהוא נרדם,
לאחר מכן הערת שאת יודעת שזו הייתה טעות אך הייתם מותשים.
ובכן הרשי לי לספר לך כי לא עשיתם שום טעות אלא נהגת בצורה הנכונה ביותר והטובה ביותר

.
בנך חווה מצוקה הקשורה לתהליכים התפתחותיים טבעיים לגילו, בסביבות גיל זה מתחילות להופיע חרדות שונות, וביניהן גם חרדות לילה, ביעותים וחלומות רעים, פחד מהחושך וממפלצות ועוד.
השינויים בשעות הערות והשינה עשוי בהחלט להיות גם קשור לשינויים בסדר היום של בנך.
אך ילדים שחווים מצוקה, פחד, ובכי כמו שבנך חווה כעת זקוקים לחום, הגנה, הקשבה, גמישות מצד ההורים ומוכנות להיות לצידו ולהרגיע אותו. הרווחתם שנתיים שקטות ולכן כשאתם קמים בשבילו בחמש בבוקר או באמצע הלילה כדי להרגיע אותו תזכירו לעצמכם שזה חלק מתפקידכם כהורים, ולמרות שזה מרגיז ומעייף - אתם יחסית "יצאתם בזול" בהשוואה לילדים אחרים.
ילדים לא אמורים להיות "נוחים" להורים, אנחנו ההורים צריכים להתאים את עצמנו לצרכים של הילדים. ועלינו לנסות לנווט בין כל הצרכים שכוללים בין היתר - הקשבה, הרגעה, תמיכה, הצבת גבול, חוזק וחוסן, יציבות, עקביות, בטחון עצמי, אסרטיביות, וגמישות שמנתבת בין כל הצרכים האלו שלפעמים נדמה שהם מתנגשים. אבל למעשה הם לא.
לעיתים נדמה לנו כי פירוש המילה "חינוך" היא השלטת סדר נוקשה לפי הכללים שאנחנו קובעים, וצייתנות מלאה של הילדים. על הילדים ל"כבד" אותנו ו"כבוד" זה מתבטא בעמידה מלאה בכללים שאנחנו מכתיבים כהורים. אך כבוד אמיתי נרכש רק כשילד חש שהוריו מכבדים אותו, ומכבדים אחד את השני כבני אדם שווי זכויות ושווי ערך

. אתם ההורים הבוגרים והאחראים עם ניסיון חיים וידע ולכן אתם צריכים ללמד אותו, להסביר לו, ולהחליט בשבילו מה נכון או לא נכון ומה טוב או לא טוב אבל הכל מתוך כבוד ומתוך ניסיון לשמוע את הצרכים, לכבד את התחושות שלו, וגם את הרצון העצמאי שלו היכן שזה לא מסוכן או עלול להיות שלא לטובתו, או לפגוע באחרים כולל בני משפחה אחרים ובכם.
עצה לגבי ההתנהלות לפני השינה: אם אין לכם עדיין תאורת לילה לילדים התקינו אחת ליד מיטתו.
הסבירו לבנכם כי אתם נמצאים לצידו כעת עד שירדם, ושאחר כך אתם הולכים למיטה שלכם, אבל אם הוא יתעורר באמצע הלילה ומרגיש שהוא מפחד או מודאג שיקרא לכם ואתם מיד תבואו.
וכך תעשו כשהוא מתעורר, הכנסו לחדר חבקו והרגיעו אותו שאלו אותו אם אתם יכולים לחזור לחדר והוא ינסה להרדם לבד? אם הוא אומר שהוא לא יכול הישארו איתו עד שהוא נרדם והסבירו שאתם תחזרו לישון אחרי שהוא ירדם, אבל אתם בחדר ליד ואתם תמיד שומרים עליו ותגנו עליו.
בררו איתו ממה הוא מפחד? מה מעיר אותו? מה קורה לו כשהוא מתעורר לבד במיטה? הקשיבו לו והתעניינו, אל תשפטו אותו, ואל תבקרו אותו על הפחדים. אל תאמרו לו "זה שטויות" ו "אין לך מה לפחד" או "תהיה גיבור". אלא ספרו לו שאתם תגנו עליו מפני הדבר שהוא מפחד ממנו (בררו איתו) ושאתם מבטיחים שאתם לא תתנו לשום דבר או אף אחד לפגוע בו. הגבירו את תחושת הביטחון שלו על ידי הבטחה לשמירה ולכך ששום דבר לא יכול לפגוע בו כי אתם תשמרו עליו.
לגבי ההתעוררות בחמש בבוקר

, הכינו לו טייפ עם דיסק ומוסיקה נעימה ואהובה, וצעצוע/ים
כשהוא מתעורר הגיעו אליו לחדר, ספרו לו שעדיין מאוד מוקדם ועדיין כל החיות וכל הילדים וכל האנשים עדיין ישנים. והפעילו את המוסיקה, השאירו את התאורה על תאורת לילה או תאורה חלשה מאוד, שיהיה ברור שהיא שונה מתאורת יום חזקה. הקריאו לו סיפור או שימו לו סיפור מוקלט על דיסק. שבו עימו כמה דקות ואז תבדקו איתו אם הוא עייף קצת, תציעו לו לשמוע את הסיפור בשכיבה ולהניח ראש. את כל הדברים תציעו ותשאלו אך אל תחייבו או תחייבו, תכריחו או תלחמו.הציעו לו לשחק משחק שקט, אך אם הוא מרגיש מאוד ערני ומלא מרץ, ובעצם רוצה להתרוצץ ולשחק במשחקים פעילים אי אפשר יהיה לגרום לו להרגיש עייף ובהחלט לא כדאי להכריח אותו לעשות משהו שהוא בניגוד לשעון הביולוגי הטבעי שלו - כל עוד הוא הגיוני וסביר (וחמש בבוקר זה קשה אבל עדיין סביר) נסו לעזור לו לחזור לשעון שינה שמותאם יותר למה שהיה מקובל אצלכם קודם. אך אם לאורך זמן זה דפוס העירות שמתקבע אולי תנסו לשנות את שעות השינה אצלכם וללכת לישון יותר מוקדם כדי לקום איתו בחמש. מקווה שלא יהיה בכך צורך ואם ההסתגלות לגן ולשיגרה הוא יחזור לשעה הקבועה שלו
בהצלחה,
נתנאלה קארו-סיגל
מומחית לטיפול בילדים ונוער
יעוץ והדרכה להורים