ילדים - עצמאות או גבולות...

בין גבולות לעצמאות. זכותם לשבת איך שהם רוצים.. לא במפגש..במפגש יש צורת ישיבה מקובל תעל כולם שעוזרת לנהל את המפגש בצורה הטובה ביותר. אני בטוחה שישנם מצבים גם בגן שהגננת מאפשרת להם לשבת כרצונם כמו בזמן משחק. ומה זה לומר מה שהם רוצים? דברים טובים? דברים בונים? באמצע מפגש? בחצר? הם מתחכמים איתך.. מה שהופך אותם לנבונים מופלאים.. ועדין, את צריכה להשים לב לדברים הללו. תספורת כן היתי נותנת להם להחליט, שוב בגבולות שער מסודר.. חוגים למשל אם הם בחרו את החוג..ואוהבים אותו לרוב..אז לרוב לא היתי מוותרת על ההלכיה. אני מקווה שאת סוג החוג הם בחרו (זו העמצאות) פעם ב..לא ללכת כי ..לא חושב, גם מותר. באופן כללי חושב שהם יבינו שחלק מחשיבות החוג הוא ההתמדה בהליכה. לא נראה להם? שנה הבאה שיחליטו אחרת מתוך המגוון או שלא ירשמו בכלל.. בהצלחה.

אני בהחלט מסכימה עם התגובה שקיבלת. אני חושבת שאת עושה מאוד נכון כשאת מקפידה איתם על גבולות, בזכות זה שיש מישהו שמציב להם גבול העצמאות שלהם יכולה להבנות, יש מישהו שמולו הם יכולים לנסות "למרוד" או לפתח את העצמאות. כשאין גבולות לילדים אין במה למרוד ואז הם מקצינים מאוד את ההתנהגות שלהם ובוחרים בהתנהגויות שיעוררו תגובות חזקות – סיכון עצמי, אלימות, התנהגות בלתי מקובלת וכו'. עצם העובדה שאת שואלת את עצמך עד כמה הגבולות צריכים להיות קשוחים או גמישים, ובאילו תחומים לתת להם עצמאות היא החשובה ביותר והופכת אותך לאמא טובה. בוודאי שיש תחומים שבהם צריך לתת להם להחליט לבד כל עוד זה בגבול הנורמה כמו הדוגמה המצוינת של התגובה הקודמת – לאפשר להם לבחור תספורת אבל בגבול השיער המסודר. וגם בגדים, חוגים ופעילויות פנאי. אבל תני לעצמך את הקרדיט שאת אדם בוגר ויש לך ראייה טובה יותר של מה נכון ומה לא, יש לך ניסיון חיים, ושיפוט תקין יותר. בשביל זה הורים מגדלים ילדים ולא ילדים מגדלים את עצמם, עם השנים תוכלי לתת להם יותר בחירה ועצמאות. אבל אפילו בגילאים גדולים, ובגיל ההתבגרות הם עדיין צריכים הורים שיהיו סמכותיים ויציבו גבולות. בהצלחה, נתנאלה