היום הולדת הכי כואב ועצוב

אז היום ממש היום יש לי יום הולדת 27 מה לעשות כבר לא צעירים אבל זה בלעדיו בלעדיי אמיר האהבת חיי שהלכה ממני בדיוק לפני 9 חודשים . אני עוד זוכר את ההפתעה של יום הולדת 26 איך דפקת בדלת בבוקר ואמרת לי אני לוקח אותך בלילה כשישנתי ארזת תיק ולקחת אותי לשדה תעופה וטסנו לאילת לסופ"ש מגניב בנסיכה . והיום כשאתה לא איתי ושם קבור לך באדמה משקיף ממרומיי בית הקברות בכפר סמיר על הים שכל כך אהבת ושהשארת אותי כאן באדמה לבד אחרי אהבה של 4 שנים שעדיין עמוק בליבי. אז את יום ההולדת שלך אני הולך לחגוג לבד בלעדיך וממש לפני שאני נפרד ממך ומגיל 26 אני רוצה רק להגיד לך שאני פשוט מתגעגע מת עליך ולעולם לעולם לא אשכח אותך ובליבי תשאר שם לעולמים . כמו שנאמר אלוהים קוטף את כל הפרחים ואתה אחד מהם היית יפה חתיך בעל לב זהב שכל חייו חשב רק איך לתרום ולעזור לזולת שהסתפק מועט ובכל בוקר קמת עם חיוך אהבה שחוויתי ממך לא אחווה עוד לעולמים והיום ממש ברגע זה שאני עומד מול הקבר שלך מול המצבה שלך שזאת הפעם הראשונה שאני מצליח להגיע עד פתח בית הקברות זאת הפעם הראשונה מאז שהלכת לעולמך שאני מגיע לכאן אפילו בהלוויה לא הצלחתי להגיע כי לא האמנתי שאתה לא לידי והיום ביום ההולדת שלי זאת הפעם הראשונה שאני עומד מולך ובעצם מקבל או משתדל להאמין שאתה לא איתי עוד ובעצם שאתה קבור לך איי שם עמוק באדמה . אמיר אני מבטיח שאבוא כל שבוע ובעצם כל פעם שהרגליים שלי ישאו אותי לכאן ובנתיים אני הולך לנסות ולחייך היום בערב כי בכל זאת גדלתי בשנה . אני מבטיח ובעצם נשבע שלעולם לעולם כל עוד אני חיי לא אעזוב אותך או את המקום בלי ביקורים שלי ואני מבקש סליחה על שלא הגעתי עד היום למקום שלך לחלקת האלוהים הקטנה שלך ובעצם היום אני נפרד ממך לעולמים. עם כאב געגוע וחיבוק חם ואוהב ומבטיח ששמך וזכרך לא ימוש מליבי לעולמים. אני בטוח שהייתי רוצה לראות אותי עומד על הרגליים מחייך וחוזר לעצמי רק שזה קשה קשה מאד אבל אני מבטיח לנסות לחזור לחיים לעבוד ללמוד אני בטוח שתהיה מאושר להסתכל עלי ממעל ולראות אותי חי ולא חי בגוף של מת כמו שהיום אני נמצא. אמירוש אני לא יודע מאיפה להתחיל לספר את שעבר עלי אבל אני מבטיח שבפעם הבאה שאני אגיע לכאן אני אספר ועכשיו ממש רגע לפני שאני זז אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא: אהבה אחת מצאתי אהבה גדולה מלאה אושר ושמחה מלאה אנרגייה חיובית ועם האהבה הזאת אני אלך עד יום מותי. תהיה נשמתך צרורה בצרורו החיים בגד עדן לנצח הנצחים אמן.......... (מתוך המכתב שקראתי לראושנה אתמול מעל הקבר של בן זוגי לחיים אמיר ז"ל שנפתר ב6/11/2003 בתאונת אופנוע בכביש לקיבוץ שלו בצפון הארץ נכנסה בו משאית הוא הובל לבית החולים במצב אנוש ושם לא החזיק מעמד ונפתר . השאיר אחריו אמא מקסימה ואותי מאז ועד היום לא הגעתי לבית הקברות כי לא הייתי מסוגל להגיע ורק בזכות טיפול פסיכולוגי הצלחתי להגיע לקבר לראשונה מאז שאמיר נפתר.)