פרידה

פרידה

לפני כחודש חבר שלי נפרד ממני, אחרי 3 שנים ביחד... מאז אני לא מתפקדת אני לא מגיעה ללימודים (אני לומדת באוניברסיטה), אני לא ישנה בלילות אני כל היום בוכה... אני לא יודעת מה לעשות.... אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו.... מה עושים????

מתגעגעים למה?

התשובה שלי באה מהראש, לא מהלב, אז אינני יודע עד כמה היא תעזור. גם אני נפרדתי מחברה, ביוזמתה. אחרי כ-3 שנים. והתגעגעתי למיוחדות שלה, לרגעים הטובים, לאהבתה. מה שלא הבנתי, זה שהתגעגעתי לדבר שאיננו: כי ברגע שהיא החליטה להיפרד, היא כבר לא היתה האדם שנהנה להיות איתי, שהשקיע בי, שהייתי חלק חשוב מחייו והיא התיחסה אלי בהתאם, אלא, אפשר לומר, אדם אחר, עם יחס אחר אלי. גם אילו הייתי שוב איתה, זה לא היה אותו דבר, כי האדם שאליו התגעגעתי היה מישהו שאהב אותי ולא עזב אותי, וברגע שעזבה אותי - היא השתנתה לנצח. זה קצת דומה למישהי עם בנזוג מתעלל, שלפעמים מתנהג יפה ומפנק ואוהב, ולפעמים מכה ומשפיל. כשהמשטרה מנסה להרחיק אותו מהאישה - יש מקרים שהאישה רוצה אותו בחזרה, אומרת שהיא "אוהבת" אותו. וזה בגלל שהיא מסתכלת על הרגעים הטובים, ומתקשה להבין שהם לא מייצגים אותו, שאצלו הפינוק והמכות הולכים ביחד. אבל בעל מכה וחבר שעזב - הם כבר לא "רק הרגעים הטובים". הם משהו אחר לגמרי. ואנחנו מתגעגעים לרגעים הטובים, ולא רוצים לזכור שזה בעבר, ובהווה הרגעים כבר לא קיימים אצל האיש הזה. הם מחכים לנו אצל מישהו חדש. המממ... הכל טוב ויפה, אבל לך תסביר את זה ללב.

לשירלי

בקר טוב את כותבת:"לפני כחודש חבר שלי נפרד ממני, אחרי 3 שנים ביחד.... אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו" אבל כבר עבר חודש ואת חיה בלעדיו.נכון חלו שיבושים בסדר היום הפרטי שלך,וזה קורה בצער הפרידה. שלוש שנים הם זמן ארוך,מתרגלים ומתרגלים מסגרת חיים מסוימת והנהלפתע היא מתרוקנת,ויש כאב ויש מבוכה,אבל זה "סוף העולם" -באופן זמני,באחריות. אחת הדרכים הבדוקות לשיקום זו החזרה לשיגרה בני את שגרת יומך מחדש לימודים,בילויים ... זה קשה בהתחלה אבל הולך ומשתבח עם הזמן. היו לך חיים יפים לפני 3 שנים. העתיד צופן בחובו המון הפתעות,אל תנעלי את הדלת... שולח לך חיבוק גדול,מחזיק בידך,ןמייחל להצלחתך. אנחנו כאן ובICQ וגם בטלפון

אבל החיים בחודש האחרון זה לא חיים...

החודש האחרון זה לא חיים... כל היום לבכות לא לישון לא לנהל חיים כמו שצריך... אני ישנה שעה בלילה כל לילה בחודש האחרון וכל שאר הלילה בוכה... זה חיים? ניסיתי לתפוס אתכם בטלפון אבל אי אפשר... כן אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו... מה עושים..????

פרידה

לפני כחודש חבר שלי נפרד ממני, אחרי 3 שנים ביחד... מאז אני לא מתפקדת אני לא מגיעה ללימודים (אני לומדת באוניברסיטה), אני לא ישנה בלילות אני כל היום בוכה... אני לא יודעת מה לעשות.... אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו.... מה עושים????

שירלי יקרה

זה תמיד קורה כך, שבאופן בלתי צפוי זה נוחת לנו על הראש, מנחית ומטיח אותנו באכזריות גדולה אל תחתית חיינו. אושר ואהבה גדולים, הופכים במחי משפט מסכם אחד, לאומללות צרופה שאנחנו לא יכולים להתמודד אתה. תחושה שנגמר העולם. שאנחנו לא יכולים להמשיך מכאן לבד, ואם אפשר, אין טעם. הוא הלך. החבר, לקח יחד אתו את כל טעמי החיים. את חווה אחת את אחת התחושות הקשות ביותר שמישהו יכיל לחוות. פרידה. מלה אחת שמכילה בה אוקיינוס של רגשות קשים. של דחייה, ונטישה, ואבוד הדבר שהיה לנו כל כך ברור ומושג, וכאב, וצער, ועלבון, ומעבר מתחושת מלאות לתחושה של ריק נורא, ועם אלו באות השאלות המפרקות וביחוד הלמה? למה זה קרה, והחרדות, מה יהיה הלאה, וספירת הדקות מיום ליום, והציפייה לצלצול טלפון אחד שיעיר ויגיד שזה היה סתם חלום רע... והבכי הנורא והמטלטל והצורך, שזה שנגב לנו את הדמעות עד עכשיו, יבא לעטוף אותנו בחיבוק המנחם שלו, כי רק הוא יודע איך בדיוק זה צריך להעשות... והוא לא בא. גם לא מצלצל, ואם כן, משהו בקול כבר שונה. קשה. מחליט בשבילך החלטות שאת לא רוצה אותן. כמה קשה להיות את בימים אלו... כמה כל מה שעובר עלייך, הוא מוכר לנו, ומפחיד ומעיק. אנחנו גם יודעים להגיד לך כל מיני דברים "נבונים", שזה חולף, שלא תמיד תרגישי כך, שאם זה קרה את וודאי ראוייה למישהו יותר... שמה שקורה צריך לקרות, ושהזמן, ירפא את פצעייך המדממים היום... אני יודעת שהיום, הדברים האלו לא מדברים אלייך... היום, כל מה שאת רוצה זה אותו... ואותו, אנחנו לא יכולים להשיב לך. מה שאני כן יכולה להציע לך, זה לכתב לנו. אני מרגישה שאת עמוסה ומוצפת רגשית, שאולי דבור, גם כאן, יכול להקל קצת. יכול להבהיר מעט מעט את השחור בו את חיה היום. לשחרר מעט את הכבד הזה, שחונק, ומקשה על הנשימה. להפוך למילים את המועקה שרובצת בבית החזה, לופתת את הראות והלב, ומכאיבה. כל כך מכאיבה... אנחנו כאן קשובים לך וליגונך. בואי דברי אתנו. בואי. שלך ואתך, לחן.

את כל כך צודקת1!!! אבל איך?

כל מה שכתבת הרגשות, התחושות, הכל!!!! אני מזדהה עם הכל!!! זה בדיוק מה שעובר עליי... אבל איך ממשיכים לתפקד? איך אני מחזירה את החיים שלי לשליטתי? איך עוברים את זה בלי להזיק לעצמך? אני מפספסת לימודים (אני סטודנטית) ואני לקראת תקופת מבחנים שאני לא מסוגלת לעבור... אני דחיתי גם ניתוח חשוב שאני אמורה לעבור כי פשוט לא מסוגלת להתמודד היום עם כל זה... איך חוזרים לישון בלילות? איך מפסיקים לבכות כל הזמן? איך לא חולמים עליו? איך מתרכזים בלימודים? איך עובדים את זה???? שירלי

את כל כך צודקת1!!! אבל איך?

כל מה שכתבת הרגשות, התחושות, הכל!!!! אני מזדהה עם הכל!!! זה בדיוק מה שעובר עליי... אבל איך ממשיכים לתפקד? איך אני מחזירה את החיים שלי לשליטתי? איך עוברים את זה בלי להזיק לעצמך? אני מפספסת לימודים (אני סטודנטית) ואני לקראת תקופת מבחנים שאני לא מסוגלת לעבור... אני דחיתי גם ניתוח חשוב שאני אמורה לעבור כי פשוט לא מסוגלת להתמודד היום עם כל זה... איך חוזרים לישון בלילות? איך מפסיקים לבכות כל הזמן? איך לא חולמים עליו? איך מתרכזים בלימודים? איך עובדים את זה???? שירלי

שירלי

את מבקשת שנגיד לך את מלת המפתח שאם רק תדעי אותה, תשתמשי בה, הכל ימחה, ימחק, הצער יעזוב את הגוף, לא יכאב יותר, הסיוטים יעלמו, הלימודים יחזרו לעניין, כאילו, כלום לא קרה... הלוואי שהיתה מילה כזו, הלוואי שהייתי יודעת אותה... הלוואי שהייתי יכולה לעזור, להעלים כאבי נפש כאלו... אבל אני לא. אני יודעת שיש תהליכי פרידה שאנחנו עוברים. אני יכולה להתחלק אתך בידיעה שלי, שתהליך האבל שאת נמצאת בעיצומו טבעי ורגיל במצבים של פרידה ואובדן, ואת יודעת שאת שם. בדיוק במקום הזה... זה בסדר שכואב כל כך, קבלי אותך כואבת. אמרי לעצמך שאת לא יכולה לברוח מהכאב הזה, יש זמן כאב. אמרי לעצמך שאת לא יכולה לברוח מהבכי הזה, יש זמן בכי. אמרי לעצמך שהחיים הם דינמיים ומשתנים. הטוב והפחות טוב הם זמניים, ואת חווה זאת על בשרך... לא לנצח תרגישי כך. מה קורה אתך ביומיום? את מצליחה לישון קצת? את אוכלת? מישהו תומך בך בקשיים שלך? מישהו אתך? את חיה בבית? ההורים, היכן הם בתמונה? נסי יקרה לעשות מעט בשביל עצמך. נסי לחזור לאט לאט אל החיים. לומר לעצמך שקשה, אבל שצריך לנסות. שקשה, ומותר גם להכשל. שמותר להכשל ולנסות שוב. נסי ללכת בניגוד לכוון החץ שמורה על התכנסות פנימה. על צמצום העשייה. על הקטנת מרחב המחייה. נסי לצאת מהבית, גם אם קשה, ומרגיש מאד חסר טעם. עשי דברים קטנטנים לעצמך, שאת זוכרת שבעבר גרמו לך תחושה טובה. יותר מכל זכרי שאת שווה. שלא נמחקת כשנפרדו ממך. יש לך מה לתת בקשר, וודאי שיש, גם אם את מטילה ספק בכך. עובדה היא שהיה מי שנהנה ממה שיש בך ואהב אותך תקופה ארוכה כל כך. וחזרי אלינו. כתבי. ספרי מה היה שם. איך את רואה את הדברים מבעד לדמעות. וקבלי ממני חיקבוקמחזק. שלך, לחן.

אני רוצה אותו חזרה...

כבר חודש אני ישנה שעה בלילה וגם בשעה הזאת אני חולמת שאני רואה אותו עם מישהי וכמה כמו מתוך סיוט ולא מצליחה לחזור לישון! לא הייתי בלימודים כבר חודש ואני לפני תקופת מבחנים... אין לי מושג איך אני יעבור את זה (אני לומדת משפטים). לא, אני לא מפסיקה לבכות, כל יום 15 שעות לפחות של בכי... אני ורצה אותו בחזרה!!!! תביני שהוא כבר אמר לי שאם היינו מסיימים עכשיו את הלימודים הוא היה מציע לי נישואים! (זה היה שבוע לפני הפרידה)... הוא חיזר אחרי במשך שנתיים וחצי כשהיינו ידידים הכי טובים ואני לא רציתי אותו, והוא לא ויתר על האהבה שלו אליי, למה שאני יוותר על האהבה שלי אליו? מי אמר שאהבה באה בקלות? איך אני מחזירה אותו? איך אני מחזירה את החיים שלי לשליטתי? אני לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו את זה ... כל העתיד שלי מונח על זה (הלימודים והכל)... הוא החליט יום בהיר אחד שאנחנו לא מתאימים אחרי 3 שנים של חברות ושנתיים וחצי של חיזורים לפני כן.... כלומר אחרי 5 וחצי שנים של הכרות פתאום אנחנו לא מתאימים? והוא שם סביבו מעין מעטפת שלא ניתן להגיע אליו... מה עושים??? אני רוצה אותו בחזרה... אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו... גרנו ביחד, ביחידת דיור אצל ההורים שלי... כמובן שהוא עזב את היחידה ואני נשארתי שם עם כל הריהוט וכל הדברים שהוא קנה... לא העלתי על דעתי שבן אדם יכול להשפיע עליי בצורה כזו, אני בדרך כלל פריקית של שליטה עצמית ועכשיו אנימתפרקת, ואני לא שולטת בזה... מה עושים.??? תודה,(מה שאתם עושים פה זו ממש מלאכת קודש, לא רק עבורי אלא עבור הרבה אנשים) שירלי

יקירתי

שבת שלום את עוברת חוויה של גירושין.חמש שנות הכרות ושנתיים וחצי של חיזור,זה המון זמן. לא קל לך ,צריך זמן לעבד את האובדן.אבל יש גם נקודת אור בתוך החשיכה הזו.זה קרה עכשיו בטרם הקמתם משפחה על כל המשתמע מכך רק ההיתם אולי בדרך. בואי נחשוב על הנימוק שלו :"אם היית גומרת את הלימודים אז היינו מתחתנים..." איזה תירוץ עלוב מי שאוהב באמת לאמוכן להמתין עוד מספר חודשים? תמהני. לדעתי הבחור קיבל רגליים קרות מסיבה שאינה ברורה לי והחליט לברוח. את שדחית את חיזוריו במשך זמן ארוך ,עד שנעתרת לחיזוריו מרגישה רע אף אחד לא אוהב להנטש. איך תחזרי ליום יום? ראשית שני לתקופת ביינים את חדר המגורים חזרי לדירת ההורים, בשלב הבא שני את הריהוט ארזי את החפצים שהשאיר.הפטרי ממשחת הגילוח, מברשת השניים שלו והאפטר שייב. פתחי את כל החלונות ואווררי את החדר החזרי לו את האופי שלך... קשה? נכון אבל אפשרי זה עוזר להגמל. אגב אולי הוא פשוט קיבל את צרכיו השביע את רעבונו להסתלק? גועלי אבל קורה. מחזיק בידך ומחבק אותך עוד יבואו ימים טובים. אנחנו כאן

בלתי אפשרי..

אני גרה בבית ההורים , אבל כל בריהוט בחדר הוא שלו... שינויים פיזיים למראית עין לא משנים את ההרגשה בלב!!! זו האהבה שלי עם החסרונות ועם היתרונות, ואני לא יכולה לשכנע את הלב שלי להפסיק לאהוב אותו... אני רוצה אותו בחזרה.... מה עושים??? שמישהו יענה לי למה שאני יוותר על האהבה שלו אליו אם הוא לא ויתר על האהבה שלו אליי??? שנתיים וחצי הוא חיזר ולא ויתר! מי אמר שאהבה באה בקלות... אולי צריך להילחם עבורה? מה עושים? בלתי אפשרי מבחינתי לנתק את הלב מהאהבה הזו.

מה עושים???

אני לא מסוגלת להמשיך ככה... ואף אחד לא מצליח לעזור לי... מה עושים?

פרידה

לפני כחודש חבר שלי נפרד ממני, אחרי 3 שנים ביחד... מאז אני לא מתפקדת אני לא מגיעה ללימודים (אני לומדת באוניברסיטה), אני לא ישנה בלילות אני כל היום בוכה... אני לא יודעת מה לעשות.... אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות בלעדיו.... מה עושים????

לשירלי היקרה

קשה שלא להזדהות עם תחושת הכאב , האובדן והריקנות שמלווים אותך . את מרגישה שאבדת את הדבר החשוב לך מכל . והתחושה של מה עושים מכאן ואיך ממשיכים הלאה היא תחושה נורמאלית לחלוטין . לצערינו הרב , סיפורי אהבה לא תמיד מחזיקים מעמד לאורך השנים ודי לראות מידי פעם את הסקרים המתפרסמים בעיתונים על שיעור הגירושין ועל סיפורי הבגידות . זהו טבעו של האדם לטוב ולרע .אני יודע שאין בזה לנחמך ולו במעט . לצערנו אין דרך להגיד למישהו "לא , אני לא רוצה להיות איתך יותר " מבלי לפגוע בו . לא יודע אם זה יקל עלייך , אך נסי לדמיין את המצב ההפוך. לו את היית זו שקמה ומחליטה לעזוב וללכת . מה היה קורה אז ? ואם הוא היה רוצה אותך בחזרה בכל מחיר , אבל את כבר החלטת שזהו שזה לא מקומך יותר , שאת מחפשת את עצמך במחוזות אחרים . אני מניח שלא היית שמחה מהרעיון שהוא ינסה להחזיר אותך אליו ויתעקש ולא ירפה . שירלי היקרה אני מניח שאת בחורה צעירה , את מוכשרת בוודאי והחיים כולם לפנייך . צפויות לך עוד אהבות ואלי גם אכזבות ולבסוף תמצאי את החצי השני שלך שירצה להיות איתך ויאהב אותך ולא יקום ויברח . מעניין שלפעמים דווקא כשנמצאים בתוך קשר מסויים יש אידיאליזציה שלו , נראה שהכל טוב ואוהבים ורגילים אחד לשני. לפעמים כשנפרדים וחולף קצת זמן פתאום מקבלים פרספקטיבה אחרת ולעתים ניתן לראות שלא הכל היה וורוד ומדהים ולפעמים פתאום מרגישים " איך הייתי שם כל כך הרבה זמן בלי לראות ? " שירלי , כעת את נמצאת בשלב כזה שהוא קשה לעיכול , מן הלם , הכחשה , אך לבסוף תגיעי להשלמה ותרגישי טוב יותר . מישהו חכם אמר פעם : IF YOU LOVE SOMEBODY SENT THEM FREE . צאי לכבוש את העולם , הוא כולו שלך , מחכה לך בזרועות פתוחות !!!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר