רחוק ממך.
רואה את הלבן שבעיניים,
מרחיק את הכאב המסתתר,
כמו רוח הנעה על פני המים,
ביום הזה הלכת לך לאחר.
הייתי לך עלה נידף ברוח,
ואת היית נופת של צופים,
כמו נערה ,שאך יצאה לשוח,
כדי לגלות חופים יפים.
חמדתי את ליבך והתבוססתי,
בבוץ שחור סמיך וטובעני,
וגם אם לעתים היססתי,
האמנתי שבעתיד את תשתני.
צחוקך וגם בכייך פיתוני,
שבו באזיקים את דמיוני,
אך עת הקצתי שוב היכוני,
ומעלו קשות באמוני.
רחקת ממני מרחק שנות אור,
אין את אלא אשלייה,
עף רחוק ממך כמו צפור,
ושוכח את אשר היה.
אני.
