ממה אתה כל כך חושש?

למה אתה כל כך מפחד לצאת עם אחרות? כמו שהבנתי ממך, הקשר עם האקסית היה טוב והדדי, לא היו בו מגרעות, למה אתה חושב שלא תוכל להשיג זאת עם מישהי אחרת? האם זה נובע מהעובדה שהיא זו שעזבה אותי? אם רק היה אפשר להחזיר ת'גלגל אחורה או לפחות לגרום לה להסביר מדוע היא עזבה. אגב, עשית זאת פעם? שאלת אותה מה גרם לה לעזוב?

אני לא מפחד...

אני לא מפחד...חוסר הביטחון הוא זה שמונע ממני לעשות את זה !! בלי שום קשר למערכת היחסים שהייתה לי. אין לי שום בעיה לצאת עם אחרות מהבחינה הזאת. דרך אגב, בת כמה את ?

טוב

על החוסר ביטחון רק אתה תוכל להתגבר. את זה אתה בטח יודע. אני מתפלאה שאחרי התנסויות כאלה ואחרות לא הצלחת להבין שאתה יכול להיות עם בחורה ושזה לא יותיר בך את אותו התיסכול כמו עם האקסית. אבל מצד שני, אתה צריך לזכור שכמעט לכל דבר ויש סוף, ואי אפשר לצפות שקשר ישאר לנצח, לפעמים יש נפילות, והן מכאיבות. ואני בת 15. אתה?

באמת ??

את רק בת 15 ??? את בטוחה שהמספרים לא התחלפו בטעות ???? אני בן 24.

דכאון רציני

קראתי פה כמה מכתבים של אנשים, והכל נראה דומה למצב שלי. אחרי שנה וקצת של חברות (אחרי 5 שים של היכרות), זרקה אותי הזונה בת זונה, ככה אני קורא לה עכשיו. בקור רוח ובאדישות היא אמרה שהיא לא מרגישה אותו דבר. בשפת פרידה זה אומר שהיא לא אוהבת אותי יותר. הדבר הכי נורא בעולם. אני לא יכול לדמיין משהו גרוע יותר. עברו מאז חודשיים וקצת, והדכאון מתבוסס בדמו. כמעט לא עבר יום אחד מאז שלא חשבתי עליה. ברוב טיפשותי הצעתי לה לא מזמן לדבר מידי פעם, מה שגרם לתיסכול גדול הרבה יותר בגלל שהיא לא התקשרה כ"כ, ולא הראתה סימנים של רוצה להיפגש. היה ממש טיפשי מצידי להציע את זה. אז עכשיו הלב מדבר והראש שיודע את כל קלישאות הפרידה בעולם, שותק ולא מסוגל לתפקד. נראה לי שהלב הזה לא יחלים לעולם. ואז תגידו לי שזה יעבור עם הזמן.

יקירי! לי לא היתה אהבה אף פעם!! למרות חתיכותי הרבה כל חיי עברו עליי ללא אהבה (הדדית)

תאר לך... אני כבר קרובה ל- 35... ואף יום מימיי לא חוויתי את הקליק ההדדי.

זה לא ממש נשמע כאילו את מנסה לעודד...

אז אין אהבה ?? השחקן הראשי בסרט "כאוס" הצרפתי שמוקרן בימים אלו אומר לחברה של הבן שלו - "אהבה יש רק בג'ורנלים". אני מקווה שאת אופטימית שם.

זהו, שאני בדאון הפוך ממך. אבל אולי יש משהו קשור- כל החיים שלי זה אהבה נכזבת אחת גדולה

אני תמיד כואבת מישהו שלא אוהב אותי. והוא תמיד זה שהתחיל... באיזשהו שלב הגלגל מתהפך ואז אני רוצה ורודפת, ופשוט קשה לי לצאת מהלופ. אני חושבת שפשוט קשה להיות לבד. זה מדכא. עכשיו אני שוב במצב שתיארתי, כך שאני מבינה אותך. רדפתי אחרי מישהו שנה, והוא התנדנד. אז נגמר. ועכשיו- הכל נראה אפור!! שום דבר לא מעניין. גם האנשים הכי קרובים לא מעניינים. ואני כך כבר 5 חודשים...נכון מופרע?

ישנה ספרות עניפה על שיטות התמודדות עם כאב. זה יכול להתאים גם לנו. רוצה שננסה ביחד?

בעצם במצב שלי...

אם הבנתי נכון, אז את במצב שאת אוהבת מישהו שלא אוהב אותך, מה שפחות או יותר קולע למצב שלי. אני מבין את התסכול הגדול בלהתאהב במישהו שרצה אותך כל-כך הרבה זמן ואז לגלות שהוא לא אוהב אותך יותר. גם זה קרה לי - אמנם לא הסיפור של חיי, כמוך, אבל פעם אחת זה מספיק. בהתחלה היא אהבה נורא ואני הייתי אדיש, ואני התהפך הגלגל ואני אהבתי נורא, והיא נהייתה אדישה עד שהחליטה שזה לא בשבילה. מוזרות הן דרכי הגורל.

באמת ??

את רק בת 15 ??? את בטוחה שהמספרים לא התחלפו בטעות ???? אני בן 24.

א....

למה ההלם? מה שלומך היום חוץ מזה? איך המצב רוח? משהו קצת משתפר?

בעצם במצב שלי...

אם הבנתי נכון, אז את במצב שאת אוהבת מישהו שלא אוהב אותך, מה שפחות או יותר קולע למצב שלי. אני מבין את התסכול הגדול בלהתאהב במישהו שרצה אותך כל-כך הרבה זמן ואז לגלות שהוא לא אוהב אותך יותר. גם זה קרה לי - אמנם לא הסיפור של חיי, כמוך, אבל פעם אחת זה מספיק. בהתחלה היא אהבה נורא ואני הייתי אדיש, ואני התהפך הגלגל ואני אהבתי נורא, והיא נהייתה אדישה עד שהחליטה שזה לא בשבילה. מוזרות הן דרכי הגורל.

זהו. זה מה שהיה בינינו. בהתחלה הוא רצה אותי ואני הייתי אדישה

ופתאם הוא עשה "רוורס", ומאז- כמו כדור שלג זה התגלגל עד הסוף המר. למרות שהוא לא אמר בפירוש, הוא רמז שהוא לא מעוניין אבל מצד שני גם התנהג ההיפך לפעמים. עד היום אני לא יודעת מה בדיוק הוא מרגיש, פשוט כי התביישתי לשאול. ניתקתי איתו קשר, והוא לא ממש ניסה לחזור אז לפי זה הבנתי... אבל זו ההבנה הכי גרועה וקשה. מה גם שאנחנו באותו מקום עבודה, ואני רואה אותו כל הזמן עם ידידה שלו דבוק אליה כבר שנה...(אבל היא היתה ידידה עוד מקודם). מה שנראה לי מוגזם זו התגובה שלי. אני ממש באבל לא נורמלי. אני אובססיבית לגמרי עליו, ואני לא מסוגלת לקבל את העובדה שהוא לא יבוא כבר, ושהוא מצידו ממשיך את חייו ולא חושב עליי. אני עדיין מקווה שהוא יבוא, ושהוא כן שם עליי ורק בגלל הכבוד הפגוע הוא לא בא. אני לא מבינה למה אני עדיין מקווה, אבל אולי זה כי באמת אף פעם לא היתה לי אהבה, אז אני עושה מעניין האהבה משהו כזה גדול, ובגלל שהעבודה שלי לא מספקת.

א....

למה ההלם? מה שלומך היום חוץ מזה? איך המצב רוח? משהו קצת משתפר?

ההלם

פשוט נדמה שאת טיפה יותר...נגיד 10 שנים לפחות יותר. מאיפה הכוח והרצון לעזור לאנשים כבר בגילך הצעיר ? כל הכבוד !!! שלומי היום סביר, פחות או יותר. משתפר עם הזמן, אני מקווה. ואת ???

זהו. זה מה שהיה בינינו. בהתחלה הוא רצה אותי ואני הייתי אדישה

ופתאם הוא עשה "רוורס", ומאז- כמו כדור שלג זה התגלגל עד הסוף המר. למרות שהוא לא אמר בפירוש, הוא רמז שהוא לא מעוניין אבל מצד שני גם התנהג ההיפך לפעמים. עד היום אני לא יודעת מה בדיוק הוא מרגיש, פשוט כי התביישתי לשאול. ניתקתי איתו קשר, והוא לא ממש ניסה לחזור אז לפי זה הבנתי... אבל זו ההבנה הכי גרועה וקשה. מה גם שאנחנו באותו מקום עבודה, ואני רואה אותו כל הזמן עם ידידה שלו דבוק אליה כבר שנה...(אבל היא היתה ידידה עוד מקודם). מה שנראה לי מוגזם זו התגובה שלי. אני ממש באבל לא נורמלי. אני אובססיבית לגמרי עליו, ואני לא מסוגלת לקבל את העובדה שהוא לא יבוא כבר, ושהוא מצידו ממשיך את חייו ולא חושב עליי. אני עדיין מקווה שהוא יבוא, ושהוא כן שם עליי ורק בגלל הכבוד הפגוע הוא לא בא. אני לא מבינה למה אני עדיין מקווה, אבל אולי זה כי באמת אף פעם לא היתה לי אהבה, אז אני עושה מעניין האהבה משהו כזה גדול, ובגלל שהעבודה שלי לא מספקת.

חטא התקווה

כן, גם אני מכיר את התקווה המטופשת הזאת שבן הזוג יתעשת יום אחד, יבין איזו טעות גורלית עשה, יעשה פרסה ויחזור על הברכיים, עם זנב בין הרגליים, יגיד "אני מצטער" וגם אם אפשר "לעולם אשאר". המציאות מוכיחה אחרת, בדרך-כלל. קשה הרבה יותר לעשות מאשר לדבר, אבל לדעתי קשר אהבה חדש ימיס מעט מן התקווה המזויפת הזו. ככה אני מקווה, לפחות. אם הוא עובד איפה שאת עובדת, זה בטח קשה פי כמה. הוא מוציא לך את העיניים, זחוח ומבסוט מעצמו. למה את לא מרוצה מהמקום עבודה שלך ??? את מוזמנת לכתוב למייל thecenter@walla.co.il סופשבוע מצויין.

ההלם

פשוט נדמה שאת טיפה יותר...נגיד 10 שנים לפחות יותר. מאיפה הכוח והרצון לעזור לאנשים כבר בגילך הצעיר ? כל הכבוד !!! שלומי היום סביר, פחות או יותר. משתפר עם הזמן, אני מקווה. ואת ???

:)

אצלי? אצלי סביר. די תקועה עם עצמי, לא מאוזנת וכו'. אני מנסה להעסיק את עצמי במשך היום עם כל מיני דברים שאני עושה על מנת לא להתעסק עם המחשבות, אבל בסוף, כצפוי, זה חוזר, מתישהוא ואיכשהו. :/

ריפוי בשינוי

אכן, שיטה טובה - לעשות דברים, ולא לעצור לרגע כדי לחשוב. אני מנסה להשתמש בה הרבה בזמן האחרון. את מוזמנת לכתוב לי למייל - thecenter@walla.co.il אם בא לך.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר