דכאון רציני

קראתי פה כמה מכתבים של אנשים, והכל נראה דומה למצב שלי. אחרי שנה וקצת של חברות (אחרי 5 שים של היכרות), זרקה אותי הזונה בת זונה, ככה אני קורא לה עכשיו. בקור רוח ובאדישות היא אמרה שהיא לא מרגישה אותו דבר. בשפת פרידה זה אומר שהיא לא אוהבת אותי יותר. הדבר הכי נורא בעולם. אני לא יכול לדמיין משהו גרוע יותר. עברו מאז חודשיים וקצת, והדכאון מתבוסס בדמו. כמעט לא עבר יום אחד מאז שלא חשבתי עליה. ברוב טיפשותי הצעתי לה לא מזמן לדבר מידי פעם, מה שגרם לתיסכול גדול הרבה יותר בגלל שהיא לא התקשרה כ"כ, ולא הראתה סימנים של רוצה להיפגש. היה ממש טיפשי מצידי להציע את זה. אז עכשיו הלב מדבר והראש שיודע את כל קלישאות הפרידה בעולם, שותק ולא מסוגל לתפקד. נראה לי שהלב הזה לא יחלים לעולם. ואז תגידו לי שזה יעבור עם הזמן.

אוקיי

אני לא אומר לך שהזמן יעשה את שלו. כי יש שיטענו שזה בדיוק להיפך. אז אני פשוט אומר לך שאני יודעת שזה כואב. ממש כואב, צורב, שורף. תחיה את זה, ואל תנסה להדחיק את כמה שאתה אוהב אותה, תקלל אותה, תקרא לה בשמות, אתה תראה שזה יעזור לך להתמודד עם כל הכעס הזה והדיכאון. ואם יש רגעים שאתה קצת רוצה להמשיך, ולהכיר מישהי אחרת, כדי לראות אם זה יהיה שונה ואם כדאי, אל תדחה שום הזדמנות, תן את זה לעצמך. בהצלחה.

הלב הלב הלב

תודה על היחס, אני זקוק לכל פיסת יחס בזמן האחרון. אני ממש פתוח להצעות ובניגוד לאולי מה שחושבים על כאלה שנפרדים - אני לא מחזיק חולצה שלה שלא כיבסתי או את המתנה שהיא נתנה ביומהולדת. אני רק רוצה לשכוח אותה. למחוק אותה לגמרי מההארד-דיסק. כמו שאמרתי למישהו לא מזמן - תביאו לי את כל הריבאונדים שבעולם, לא אכפת לי. העיקר לא להיות לבד, ולא לחשוב עליה. עברת משהו דומה ? אשמח לשמוע, תמיד נחמד שיש סובלים חוץ ממך (במובן הטוב). ושוב, תודה על התגובה.

.

אני שמחה שאתה בכל זאת רוצה לדבר, ולנסות להיפתח, חשבתי שאולי זה יהיה להיפך-שאולי תהיה לך רתיעה מזה או משו כזה, אבל יפה. אני לא חושבת שעברתי מתישהו פרידה היסטרית. היחידה שאני באמת זוכרת ששברה אותי הייתה מחברה טובה שלי, שאני עברתי משבר והוא גרם לניתוק בינינו. אבל זה כבר סיפור אחר;) אני חושבת שאחרי הפרידה ביניכם, אתה יכול (וצריך) להתמקד בעצמך ובתכונות הטובות שלך, במה שאתה יכול לתת לאו דווקא לבחורה אחרת - אלא אפילו לעצמך. תן לך ת'זמן הזה.

מצבי רוח משתנים

נכון שיש צורך להתמקד בי ובמה שאני יכול לתת, וכמו שאמרתי אני לא מונע מעצמי להיפגש עם אחרות, אבל יש את עניין חוסר הביטחון, שאצלי הוא Built-in עוד מלפני זה, שרק התעצם עם הזריקה. באופן טבעי, אני לא מתחיל עם בנות לא בגלל שאני לא רוצה ואני עדיין קשור לאקסית, אלא בגלל שאין לי את האומץ. אז הכל ביחד - זה נראה כאילו אין מוצא. המצב רוח משתנה באופן מדהים מן הקצה אל הקצה, כל הזמן. מדיכאון היסטרי - לאושר עילאי ואחרי כמה שניות שוב דיכאון. אני יודע שאני נשמע כמו המועמד הבכיר ביותר הזכאי לקבל את המשפט "לך לפסיכולוג", אבל אני מקווה שאני לא באמת שם עדיין. יום טוב, ושוב תודה על הרצון לעזור.

מצבי רוח משתנים

אין,לדעתי, דבר יוצא דופן במצבי רוח משתנים לכולנו ישנם ימים שאנחנו ב-HIGH והכל נראה נפלא, וימים שאנחנו ב DOWN והכל רע. השאלה תמיד היא מהו המינון והאם המעברים קיצוניים. גם חוסר בטחון הוא מנת חלקם של רבים והשאלה שוב כיצד מתמודדים עם זה. יש שהופכים חוסר בטחון לשחצנות ויש לביישנות. ביחס לפסיכולוג איני מסכימה עמך. פסיכולוג לא נועד עבור חולי נפש, לכך קיימת רפואה פסיכיטרית. פסיכולוג נועד לאנשים עם בעיות נפשיות. ובעל יכולת לעזור להסתכל על תופעות בצורה מושכלת ולא רגשית. מאחלת לך כל טוב.

תגובה

ראשית, ללכת לפסיכולוג זה לא כזה נורא, למקרה שתרגיש שאתה זקוק לטיפול מקצועי. אני באופן אישי,מההתרשמות עד עכשיו, לא חושבת שאתה צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי. אחד מ"נפלאות" הדיכאון הוא שיש לו ת'יכולת להופיע בהמון דרכים, החל מדיכאון ממושך וארוך, או מעין מצבי רוח משתנים, כמו שתיארת זאת; רגע אחד של דיכאון כואב ומייסר, ולאחר מכן מעין אופוריה ואפאטיות. זהו פשוט סוג אחר של דיכאון. תראה, אם אתה יוצא עם אחרות ואתה לא מרגיש שאתה תוקע את עצמך במקום, אז לדעתי האקסית הזו, שלא יוצאת מהראש, באמת צריכה להסתלק איכשהוא מהמחשבות שלך, הלוואי שהייתה לי הנוסחא ל"סילוק מחשבות", כך החיים שלנו היו הרבה יותר קלים;)

פסיכלוג בשירות עצמי

לצערי - כמו שאמרתי, אני לא יוצא עם אחרות עדיין ! לא בגלל שאני לא רוצה, אלאל בגלל שאני לא יכול (בדיוק כמו הבדיחה המפגרת). אני די בטוח שאם הייתי עושה את זה, היא הייתה יוצאת לי מהראש, לפחות במשך רוב הזמן. הרגעים הקשים הם הרגעים של הלבד - לפני שאני הולך לישון, בעיקר. בימים האחרונים מצב הרוח השתפר פלאים, ואני רק מקווה שזה לא חלק ממסכת מצבי הרוח המשתנים שפוקדת אותי מידי פעם. בקר לפסיכולוג - אני יודע שזאת לא בושה, אבל אני באמת חושב שכדי ללכת לפסיכולוג, צריך קודם כל להכיר טוב את עצמך. סופשבוע טוב !!!

תיקון טעות:

בדר"כ אנשים שלא מכירים את עצמם, הולכים לפסיכולוג כדי להתחבר לעצמם, להכיר את עצמם ולהתמודד עם בא שהם מדחיקים וכו'. מצד אחד אתה אומר שאתה כן רוצה לשכוח אותה, או להתמודד בצורה יותר טובה עם הפרידה ממנה, אבל אתה אומר שאתה לא יוצא עם אחרות. למה אתה לא יוצא עם אחרות? אתה בטח יודע שזה יעזור.......לאו דווקא משהו קבוע, אבל רק כדי שתראה שיש עוד מעבר לזה...

יציאה עם אחרות

ובכן, יקירתי, שהפכה להיות באופן לא מודע הפסיכולוגית שלי, אני לא יוצא עם אחרות מאחר שאני חסר-ביטחון !!! אני מאמין שאני צריך כמה ריבאונדים כדי לחזור לעצמי, אבל אפילו את זה אני לא מצליח להשיג בשל החוסר-ביטחון.

פסיכלוג בשירות עצמי

לצערי - כמו שאמרתי, אני לא יוצא עם אחרות עדיין ! לא בגלל שאני לא רוצה, אלאל בגלל שאני לא יכול (בדיוק כמו הבדיחה המפגרת). אני די בטוח שאם הייתי עושה את זה, היא הייתה יוצאת לי מהראש, לפחות במשך רוב הזמן. הרגעים הקשים הם הרגעים של הלבד - לפני שאני הולך לישון, בעיקר. בימים האחרונים מצב הרוח השתפר פלאים, ואני רק מקווה שזה לא חלק ממסכת מצבי הרוח המשתנים שפוקדת אותי מידי פעם. בקר לפסיכולוג - אני יודע שזאת לא בושה, אבל אני באמת חושב שכדי ללכת לפסיכולוג, צריך קודם כל להכיר טוב את עצמך. סופשבוע טוב !!!

דווקא בגלל שאינך מכיר טוב את עצמך הייתי מבקרת אצל פסיכולוג

זה תפקידו של פסיכולוג. לתת לנו כיוון. להראות לנו את הדרך. וכל זאת בלי קשר למה שעברת. האם לא היית רוצה להכיר את עצמך טוב יותר? מה קרה לך ? למה ?? איפה האחריות שלך על מה שקרה לך??? אל תפחד . כמו שאני אמרת לביתי צריך רק לנסות השמיים לא יפלו עליך. בהצלחה

יציאה עם אחרות

ובכן, יקירתי, שהפכה להיות באופן לא מודע הפסיכולוגית שלי, אני לא יוצא עם אחרות מאחר שאני חסר-ביטחון !!! אני מאמין שאני צריך כמה ריבאונדים כדי לחזור לעצמי, אבל אפילו את זה אני לא מצליח להשיג בשל החוסר-ביטחון.

ממה אתה כל כך חושש?

למה אתה כל כך מפחד לצאת עם אחרות? כמו שהבנתי ממך, הקשר עם האקסית היה טוב והדדי, לא היו בו מגרעות, למה אתה חושב שלא תוכל להשיג זאת עם מישהי אחרת? האם זה נובע מהעובדה שהיא זו שעזבה אותי? אם רק היה אפשר להחזיר ת'גלגל אחורה או לפחות לגרום לה להסביר מדוע היא עזבה. אגב, עשית זאת פעם? שאלת אותה מה גרם לה לעזוב?

מצבי רוח משתנים

נכון שיש צורך להתמקד בי ובמה שאני יכול לתת, וכמו שאמרתי אני לא מונע מעצמי להיפגש עם אחרות, אבל יש את עניין חוסר הביטחון, שאצלי הוא Built-in עוד מלפני זה, שרק התעצם עם הזריקה. באופן טבעי, אני לא מתחיל עם בנות לא בגלל שאני לא רוצה ואני עדיין קשור לאקסית, אלא בגלל שאין לי את האומץ. אז הכל ביחד - זה נראה כאילו אין מוצא. המצב רוח משתנה באופן מדהים מן הקצה אל הקצה, כל הזמן. מדיכאון היסטרי - לאושר עילאי ואחרי כמה שניות שוב דיכאון. אני יודע שאני נשמע כמו המועמד הבכיר ביותר הזכאי לקבל את המשפט "לך לפסיכולוג", אבל אני מקווה שאני לא באמת שם עדיין. יום טוב, ושוב תודה על הרצון לעזור.

כל העולם נע בין מצבי רוח משתנים

ולכן תתעודד אתה לא לבד למה אומרים שאדם הנימצא במשבר צריך להעסיק את עצמו כמה שיותר???? ( זה יכול להיות גם תעסוקה לבד וגם עם חברים , לא רק בנות ) כך תוכיח לעצמך שאתה יכול להעסיק את עצמך לבדך ולא זקוק למישהי מבחוץ , ואני מבטיחה לך שזה גם יעלה לך את הבטחון העצמי. במה אתה מתעניין?? שמעתי שספורט זה דבר שמאוד מעודד. כל ספורט. הליכה בפארק או שחיה או משחקי כדור לך על זה . ושוב בהצלחה

דכאון רציני

קראתי פה כמה מכתבים של אנשים, והכל נראה דומה למצב שלי. אחרי שנה וקצת של חברות (אחרי 5 שים של היכרות), זרקה אותי הזונה בת זונה, ככה אני קורא לה עכשיו. בקור רוח ובאדישות היא אמרה שהיא לא מרגישה אותו דבר. בשפת פרידה זה אומר שהיא לא אוהבת אותי יותר. הדבר הכי נורא בעולם. אני לא יכול לדמיין משהו גרוע יותר. עברו מאז חודשיים וקצת, והדכאון מתבוסס בדמו. כמעט לא עבר יום אחד מאז שלא חשבתי עליה. ברוב טיפשותי הצעתי לה לא מזמן לדבר מידי פעם, מה שגרם לתיסכול גדול הרבה יותר בגלל שהיא לא התקשרה כ"כ, ולא הראתה סימנים של רוצה להיפגש. היה ממש טיפשי מצידי להציע את זה. אז עכשיו הלב מדבר והראש שיודע את כל קלישאות הפרידה בעולם, שותק ולא מסוגל לתפקד. נראה לי שהלב הזה לא יחלים לעולם. ואז תגידו לי שזה יעבור עם הזמן.

חיזוקים

שלום לך, קראתי את כל התכתובות עד כה ורציתי לתת לך כמה מחמאות-ממה שנראה לי, יש לך יכולת טובה מאוד להוציא את שעל ליבך, אתה כן מכיר את עצמך , ואתה מתבטא טוב וברור. את הביטחון העצמי אני לא מנסה לבנות לך ברגע אחד, מה גם שביטחון קשור לעוד דברים, אבל אזכיר לך שלמרות הפרידה, האקסית הייתה איתך 5 שנים וזה המון זמן למערכת יחסים, ואולי אם תחשוב על הפן הזה של הדברים תרגיש טוב יותר ותראה את עצמך באור חיובי יותר, כי הרי לא כל אחד יכול להחזיק מערכת יחסים כזו ארוכה עם אותו בן אדם. לגבי הכאב- גם אני חוויתי כאבים של פרידות והם בהחלט צורבים מאוד, המחשבות מעיקות ומייאשות והמצב לא קל בכלל. אני מקווה שההקלה ממשיכה גם היום ושעם הזמן תחזור אליך השלווה, תבוא אהבה טובה יותר ושבאופן כללי יהיה לך אושר והצלחה בכל.

ממה אתה כל כך חושש?

למה אתה כל כך מפחד לצאת עם אחרות? כמו שהבנתי ממך, הקשר עם האקסית היה טוב והדדי, לא היו בו מגרעות, למה אתה חושב שלא תוכל להשיג זאת עם מישהי אחרת? האם זה נובע מהעובדה שהיא זו שעזבה אותי? אם רק היה אפשר להחזיר ת'גלגל אחורה או לפחות לגרום לה להסביר מדוע היא עזבה. אגב, עשית זאת פעם? שאלת אותה מה גרם לה לעזוב?

אני לא מפחד...

אני לא מפחד...חוסר הביטחון הוא זה שמונע ממני לעשות את זה !! בלי שום קשר למערכת היחסים שהייתה לי. אין לי שום בעיה לצאת עם אחרות מהבחינה הזאת. דרך אגב, בת כמה את ?
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר