טריגר

טריגר

אני מרגישה שזה מגעיל מצדי לכתוב כאן, ולהיעלם. פעמים רבות, אני אפילו לא מגיבה לדברים שנכתבו לי. בדרך כלל, מפני שאני מחפשת נואשות רגע כזה, בו אני אוכל להגיב ממקום שלו ורגוע, והוא ממאן להגיע. או שהוא חולף מהר מדי, לפני שאני בכלל מספיקה לקלוט שזכיתי לשקט. גם בשרשור הקודם, נאחזתי בתקווה הזאת. לא יכולתי למצוא בי כוח לכתוב, ולאחר מכן, נבצר ממני להיות בקרבת מחשב. די ברור לי שכשאני מגיעה למצב של כתיבה, זה קורה בעת עיצומו של ייאוש, ואני מנסה לחפש משהו שיעזור. רק שיפחית ממני קצת את כל מה שמתחולל בי באותם רגעים. לפעמים זה מקל, ובפעמים אחרות זה מקשה יותר. אני לא מצפה שיגיבו לי, אחרי שאני לא עונה חזרה. אני מניחה שאני מחפשת מקום להניח את עצמי("להניח"-בעדינות), על דף אני לא מסוגלת לכתוב, במקומות אחרים אני פוחדת שהכתוב ייחשף לעיניי אחרים, וכאן- אני חוששת להדאיג. בכל מקום חבוי קושי, בכל מקום. אני מרגישה שהלב שלי עומד לקרוס. יש לי מועקה כל כך מכבידה בנשמה, שאני מתקשה לנשום. הכאב הזה קורע! כמה חיכיתי לרגעים בהם אני ארגיש משהו, רק שאני לא ארגיש חסרת כל... אבל עכשיו, זה כואב מדי. אני נזכרת שבבוקר, צפיתי במחזה נדיר. יפהפה. פעם שנייה בחיי שזכיתי להתבונן במשהו כל כך קסום. וזה הסב לי תקווה. המראה הזה ניער אותי מכמה ימים של חוסר אונים. באמת התרגשתי, חייכתי. ישר חשבתי על 2 אנשים, שאני כל כך אוהבת, והבעתי משאלה עבורם, הפעם גם משהו בשבילי. ההתרגשות והקסם הזה, התכנסו לתוך תפילה. הודיתי לה' שהוא אפשר לי להתחבר מבפנים, מתוך עצמי, למשהו חיצוני, ושהצלחתי להפיק ממנו משהו כל כך עוצמתי. זה נגמר מהר. וניסיתי בכל כוחותיי לשמר את התחושה הזאת. זה הצליח, אך לא להרבה זמן. מאותו מקום שבו הצלחתי להרגיש משהו חיובי כל כך, היה מקור אחר שזעזע אותי. שהורג אותי כל פעם, עוד קצת. ודי, כואב לי כל כך! אני עייפה, מותשת מהכל. אתמול איבדתי את ההכרה, לא יודעת לכמה זמן. זה הפריע לי כשנודע לי על כך, ועכשיו... הייתי נותנת הרבה ממה שנותר לי, כדי להיות מנותקת מכל זה, לכמה רגעים. וכנראה שזה לא נכון לכתוב את זה, כלום לא נכון. שום דבר לא הוגן והגיוני כאן. אף פעם לא היה. אז הפעם, אני לא מסננת את דבריי בקפידה כזאת. פשוט נמאס לי. אבל כנראה שלא מספיק...

Guarding Angel

מה שאת מרגישה,זה לא מגעיל מה שאולי את מתכוונת,שמרגיש לך מגעיל,כיון שאת "נעלמת" למגיבים לך,כמו גם שאת מגיבה כאן רק כשאת עם בטן מלאה ולב שעומד להתפוצץ אל תחפשי אל תחפשי יותר מידי,כי ככל שאת מחפשת ונוברת זה מתרחק ממך. אם לא חזרת במיילים,אולי פעם ,פעמיים,אך איןזה אומר, שלאתקבלי התייחסות מתי שהוא,רק מאפשרים לך מרחב מחייה פסק זמן שבו תוכלי להכיל דברים אני חושבת שמה שאת עושה זה "לרדוף אחרי הזנב של עצמך" ובכוונה תיחמתי בגרשיים,כדי שתרדי לסוף דעתי.. את "מחפשת מקום להניח את עצמי" כאן יש לך את הפינה,להניח את הקושי שלך ואין שום סיבה שתימנעי מכתיבה,כשאת קצת במצב יותר רגוע,במנות קטנות וקצובות,הדברים מחלחלים באותה המידה אני עדיין חוזרת ואומרת,שאת בקושי מצליחה להכיל את עצמך,ומהמקום של חוסר הכלה,את לקחת על עצמך משימה כבדה מאוד,כמעט בלתי אפשרית להכיל עוד כמה נפשות טהורות,שאומנם זקוקות ליד חמה ואוהבת,אך מחסני האנרגיה שלך מדולדלים וריקים,והולכים וממשיכים להתרוקן,ובמצב כזה אי אפשר לתת יש מאיין. וזה מוביל אותי למקום של אותה חוויה קסומה ומחוייכת שעברה עלייך,אבל הסתיימה לה בטרם הספקת להנות ממנה,חלפה כהרף עין זה קורה בגלל שאת "חונקת" את מועקות הלב פנימה זה קורה כיוון שאת אוצרת בראשך/מחשבותייך יותר מידי בעיות,תהיות,קשיים Guarding Angel - לא הגיע השעה לשחרר ? לא הגיע השעה לדאוג קצת לעצמך ? דיברנו על תפקידים,על מקור השם שלך זוכרת נכון ? ואם כבר הגעת למצב של חוסר הכרה,ואת פוגעת בבריאותך ,מעודף דאגה לאחרים,את לא חושבת שבמצב כזה את לא תועילי לאף אחד ? זה הפריע לך ? את בטוחה ? כי אני רגילה לשמוע ממך,עד כמה מפריע לך מה שנמצא מעבר לגדר אבל על עצמך את לא חושבת את לא דואגת את לא מטפחת מה,מה נשאר מ Guarding Angel ? מה נשאר לה משהו משל עצמה ? מה נשאר לה בשביל עצמה ? עד מתי ? ואל תחפשי הגיון בדברייך,כי אין צורך בשום הגיון כשכותבים מהבטן,מהרגש,מהנתינה וזה בסדר לכתוב, וזה בסדר מה שכתבת ואולי תחפשי את ההגיון במקום אחר ? אולי תקשיבי לקול הפנימי שלך,בשבילך ? חיבוק

אני לא רוצה... טריגר

שהשבת תכנס... יותר מדי חוסר וודאות. יותר מדי פחד, כאב, ומחשבות. אם אני לא אצליח לשמור שבת היום, אני אוכיח לעצמי ולכולם, שהאחיזה העיקרית מתרופפת. השליטה נעלמת לגמרי. אני מאבדת את שריד האמונה האחרון באלוהים, אני מאבדת את עצמי... עוד ועוד. אלוהים, תשמור על אנשים שכל כך זקוקים לשמירתך, לחסותך. ת-ע-ז-ו-ר להם. היום, אני מבקשת גם כוח לעצמי.

אנג'ל יקרה

הכוח נמצא בתוכך הכוח והשליטה בידייך הם תחליטי שאת עושה בהם שימוש אל תבקשי מאלוהים בקשי מעצמך האמיני בעצמך את יכולה,את מסוגלת רק תרצי בכך רק תאמיני
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר