[טריגר] הייתי חיייבת ...

הפלאפון מצלצל .... השם שלה מופיע , תהיתי מה היא רוצה ממני ? תהיתי ואיכשהו שמחתי בלב - אני מתה עליה .. הילדה הזו אחת החשובות לי .. שאלתי לשלומה , ואז היא עונה לי בצורה כזו שהשברים של הלב שלי שאיחיתי לאחרונה, התחילו לאבד מיצובתם , פשוט הרגשתי משהו לא טוב עם הקול שלה.. שאלתי אותה שוב פעם מה שלומה , היא אמרה לא טוב. היא התלוננה על כאבי ראש חזקים , ולצערי כל איש במשפחה כבר מתקשר איתי לדעת, לדעת מה עושים , איך מרגיש הכאב , האם זה אותו הכאב.. שאלתי אותה מספר שאלות האם היא שותה האם היא לא , שתתאר לי את הכאב , איפה כואב בדיוק .. קיבלתי תשובות על הכל והקול שלה עדיין הורג אותי , הרגיש לי שהיא נורא נורא במצוקה. הייתי אז עם קבוצת הכדורסל , שהתחילו להציק לי עם העבודה שאני מציעה לבת הדוד שלי מהעבר השני של הטלפון לקחת כדורים , כדורים לכאב הראש. הם שאלו אותי מה אני כבר מנסה לאבחן אנשים , לא ידעו שאני מדברת איתה , הבנתי שהשיחה לא תהיה פרטית ביקשתי ממנה , לחכות ואני אתקשר כשאגיע לחדרי בחיפה. הגעתי , הייתי גמורה רצח , התקשרתי שוב - דיברנו .. הקול שלה עדיין הורג אותי ..היא נשמעה לא כמו תמיד - תמיד היא כזו אנרגטית אפילו שומעים את זה בקול שלה , מאושרת למרות כל הטראומה שעברה ... רואה דברים חיוביים מכל הרע. הפעם לא , הרגיש לי שהיא כבויה רצח , היא מיואשת מתוסכלת , הדברם ששאלה על כאב הראש הרגישו לי נורא הגיוניים לתקופה האחרונה שהיא עוברת , היא אמרה לי שהיא בלחץ נוראי מהפסיכומטרי ( עוד מעט נהיה עוד 3 רופאים חדשים במשפחה ) היא לא ישנה כבר שבוע - לא ישנה טוב הכוונה .. וכואב לה הראש כאב שלא היה מקודם מאותה השבת , היא אמרה לי אור , אני לא מרגישה טוב לאחרונה ... התחלתי לשאול אותה ככה דברים , פשוט הקול שלה שבר אותי , רציתי לדעת מה עובר עליה ... ואז היא אומרת לי ככה - אני מתחילה לחשוב על דברים שתמיד ניסיתי לא לחשוב עליהם , דברים שחשבתי עליהם מקודם וזרמתי איתם , למשל , חשבתי על היקום ושהוא יסתיים חשבתי על הקטע שבן אדם מהחיים שלנו יכול להעלם פתאום ושלא יחזור ושלא נראה אותו שוב ( היא הבת דוד היתומה :( ) בעבר אור זרמתי , מהשבת הזו , אני כבר לא , אני נורא מפחדת מהכל , מהכל מהכל , שאלתי אותה תני לי דוגמא ... ואז היא עברה לנושא אחר ... אני רוצה להיות עצובה , אני רוצה פעם בחיים להצליח לבכות לצרוח את הכל שנמצא פנימה , אני רוצה להרגיש עצובה - להרגיש עצוב יותר קל מלהרגיש את הפחד הזה - ואז דממה , שאלתי אותה - ח' את בוכה , ואז היא התתחילה לבכות . פה - נשברתי. לשמוע את המתוקה שלי בוכה - אחרי כלכך הרבה שנים ופעם ראשונה איתי , בחיים לא ראיתי אותה בוכה - בחיים לא דיברה על משהו שמציק לה , היא תמיד הייתה " מאושרת " עם " שמחת חיים" - אמא שלה כזו - אשתו של הדוד ( שהייתה עדה לרצח עצמו , ואפילו ניסה לרצוח אותה אבל היה מעצור ברובה ) לא מדברת ( על הנושא ) לא בוכה לא כלום ... אני דואגת לה מאוד ... היא אחלה אישה - אחת הטובות , היא מתפקדת מצוין כאמא - ורק כאמא וכאישה , היא דואגת לעצמה כל מיני חוגים וקורסים למלא את הזמן שלה ... אני מפחדת שהבת דוד למדה את זה ממנה איכשהו - בעקיפין ... הבת דוד לא מדברת , פעם ניסיתי -אז- לדובב אותה , התחלתי לדבר והזלתי בפניה כמה דמעות , היא שתקה , לא יכלה , ואם כבר יכלה ותהחילה להזיל קצת היא מייד החזיקה את עצמה כאילו היא עושה איזה פשע חמור. היום , הקול שלה הרג ושבר אותי , אמרתי לה אני שמחה שאת בוכה , אני שמחה שאת משתפת אותי , את יודעת ח' תמיד רציתי שאת תשתפי שאת תגידי מה מציק לך מה כואב לך בפנים , אבל את סגורה את ואמא שלך לא מדברות על זה בכלל - את והאחים שלך . לא מדברים אלוהים לא מדברים. לאבד אבא בצורה כזו אכזרית ... תאמינו לי זה לא קל ... לדעת שאבא שלך מת אחרי שייצרו חור ענקי בצוואר , ווידו הריגה בשני קליעים בחזה ... זו לא קל בחיי :( לדעת שאמא שלך חוותה את זה - והיא עדיין אמא טובה ואני מכירה את הבת דוד , היא חושבת על כל זה ... אמרתי לה את ואמא שלך חייבים לדבר את והחאים חייבים לדבר על זה... אמרתי לה אם את מרגישה איכשהו מוטרדת מציק לך משהו :( תרימי טלפון ותדברי איתי בכיף מותק - חברות שלך , מי שאת הכי נוח לך איתו. העיקר שתדברי - הצעתי לה שתכתוב - היא חזקה בערבית הרשמית מאוד , ולכתוב זה עושה טוב לעפמים. ואז היא קוטעת אותי ככה באמצע משפט ואומרת : " את יודעת אור מה הכי יעשה לי טוב כרגע ? - לחבק את אמא - לחבק איתה שארגיש שהכל נוח ובטח לי ... פה התחלתי לבכות ... אלוהים איזו בקשה כלכך פשוטה .... אני את האמת מזילה קצת הרבה מאוד דמעות כרגע ( תודה כוכב על השיחה - הייתי חייבת לכתוב ) התחלתי לבכות - אוז היא איכשהו הרגישה שאני שותקת שלא אחשוף את דמעותי , וומרת , אני לא רוצה להכביד עלייך לא חסר לך וככה שאלו ללימודים וזה ... אמרתי לה אל תדאגי לי מותק , העיקר הבריאות שלך , אם את מרגישה איכשהו שהחיבוק של אמא יעשה לך טוב , מבחינתי שתחבקי אותה יומיים שלמיים ותשכחי כרגע מהפסיכומטרי , תעשי את זה , חבקי אותה חזק ואולי תדברו ביניכן - היא אמרה שהיא בסה"כ רוצה חיבוק ולהירדם מייד כי היא לא מצליחה לישון . עובר משהו עליה - היא עם כאב ראש כבר מיום שבת , לא נרדמת , ל מתרכזת כבר , ומרגישה פחד איום מהעולם הזה ... הדברים שחששתי מהם מתחילים לצוץ , ל האמנתי שאחרי טראומה כזו הם יחזרו לחייהם הטבעיים כאילו כלום לא קרה , הכל מתפוצץ לה עכשיו , היא הדחיקה והדחיקה , ועכשיו היא משלמת את המחיר כפליים , חסר לה אבא - חסר לה מאוד , אני מכירה את הילדה . היא צריכה את אבא שלה לעעזאזל. בסה"כ בת בקושי 18 , אלוהים אדירים , לאבד אבא בגיל 13 - זה לא כיף תאמינו לי - להפריד בינך לבין הגופה של אבא שלך בכוח זה אחד המראות שלעולם לא אשכח. אני דואגת לה מאוד - אני לא יודעת למה אני כותבת את השורות האלו , אני פשוט כותבת ובוכה... בוכה על הדברים שחסרים לבני משפחתי , חשבתי איכשהו שהם בסדר ף, למרות שהאמנתי שזה לא יכולה לעבור כלכך בשלום , פשוט אי אפשר להתמודד נורמלית עם טראומה כזו - עם רצח כלכך אכרי שכזה . בא לי לצרוח - בא לי להשתכר ולא להרגיש כלום , מרגיש לי רע עכשיו ... מזמן לא בכיתי , מסתבר שהגיע הזמן ... אני זוכרת את עצמי ואני לא יודעת מה תגידו שביום הרצח - כולם בכו ואני היחידה שהתפקעתי מצחוק , סבתא שלי אמרה משהו - אני בהיתי בה הסתכלתי עליה וממש התפוצצתי מצחוק , עד שחת מחברותי אמרה לי משפט , משפט כואב. נמאס לי כל פעם להיזכר במה היה ומה לא ... השיחה הזו של היום הרגה אותי .. נשבעת לכם. שברה אותי לעוד מליוני רסיסים , שאני אתחיל ממחר לאחות שוב ... השיחה הזו הזכירה והעבירה מליון וחצי תמונות בראש , התמונה ההיא של שניהם מחבקים ומנשקים אותי , ככה רק זכרונות שמעלים לי כעת קצת חיוכים. אני פשוט נשבעת לכם - הם חסרים לי מאוד , אני אפילו לא מצליחה לבקר את סבא וסבתא - אני פשוט מבינה שאם אני אראה את שניהם אני אתחיל לבכות במיוחד את סבא .... לראות את בת הדוד הקסימה שלי , זה יגרום לי לבכות במיוחד אחרי השיחה שהייתיה היום , כשאתם עוברים דבר כזה ( אינני מאחלת לאף אחד ) אתם מתחרטים על מלא דברים ומרגישי רגשי שם נוראיים . מתחרטים על כל הזמן שהעברנו להתלונן על הכל , בזמן שהיה טוב ונעים , מתחרטים על זה שהעדפנו ללכת עם חברים ולא עפ המשפחה לבקר את הדודים , מתחרטים על מלה או שתיים שאמרו ולא הקשבנו ... מתחרטים על זמנים שהיינו יכולים לנצל. אז אנשים בבקשה ממכם - תתחילו לראות את הטוב שבחיים , להתלונן לא יעזור תאמינו לי , אחרי השיחה שלי עם כוכב , הבנתי שלפעמים אפשר גם להסתפק - לי אין דודים לאחרים יש - לי יש הורים לאחרים אין , לי יש עתיד , לאחרים אין , לי אין משפחה מלוכדת ( כבר לא ) לאחרים יש - לי יש סבא מאוד עצובה לאחרים יש סבתא נורא שמחה .. לי יש משפחה תומכת לאחרים אין ... הכל יחסי , תמיד תעשה את היחס שלך ככה שתעשה לעצמך טוב , ככה הבנתי ... נאי מתה על בת הדוד שלי , אני מתה עלייה מאוד !!! אני מאחלת לה מפה - היא בטח ישנה עכשיו בחיק של אמה - אני מאחלת לה המון ימים ולילות רגועים , רגעים ומחשבות קסומים , והמון המון המון אושר בחיים. אוהבת אותך . ואותם. ואותך ! לילה טוב ... סליחה על החפירה.

אור יקרה שלי

שעת השליחה,מעידה שלאחר שיחתנו,נשארת עדיין ערה. אני מניחה שהרבה מחשבות המשיכו להתרוצץ בראשך קיוויתי שאיכשהו דעתך הוסחה ונרגעת,אבל מצד שני ,גם דיברנו על הדרכים לעשות זאת,ואחת מהן היתה להוציא את המחשבות על הכתב,וזה מה שבעצם עשית,וטוב עשית. אתמול קרה דבר נפלא,אתמול דודניתך שיחררה את כל מה שהיה עצור בתוכה במשך שנים,והיא בחרה מרצון או שלא,או מחוסר כתובת אחרת,למצוא פורקן לכאב,ולשתף אותך אני לא ארחיב כאן,מאחר ושוחחנו על כך בפון,ואת יודעת שקו הטלפון שלי,תמיד פתוח בפנייך לכל דבר ועניין כל הנושא הזה,של למה ואיך ומה תפקידנו בעולם הזה,ומה משמעות החיים,והפחדים הטבעיים שיש בכל אחד מאיתנו כבני אנוש בשר ודם,החשופים לפגיעות,העלנו על קצה המזלג.. אני שמחה (אם להתבטא כך),שדבריי הגיעו לאוזן קשבת,והפנמת כמה דברים,על כל הקושי להבין אותם תמיד איתך - את יודעת זאת אוהבת אותך המון שלך

אין לי הרבה מילים,רק להגיד שקראתי הכל,ובכיתי יחד איתה ואיתך ו... מחבקת אותך מכאן,חיבוקים של כוח...

אור יקרה שלי

שעת השליחה,מעידה שלאחר שיחתנו,נשארת עדיין ערה. אני מניחה שהרבה מחשבות המשיכו להתרוצץ בראשך קיוויתי שאיכשהו דעתך הוסחה ונרגעת,אבל מצד שני ,גם דיברנו על הדרכים לעשות זאת,ואחת מהן היתה להוציא את המחשבות על הכתב,וזה מה שבעצם עשית,וטוב עשית. אתמול קרה דבר נפלא,אתמול דודניתך שיחררה את כל מה שהיה עצור בתוכה במשך שנים,והיא בחרה מרצון או שלא,או מחוסר כתובת אחרת,למצוא פורקן לכאב,ולשתף אותך אני לא ארחיב כאן,מאחר ושוחחנו על כך בפון,ואת יודעת שקו הטלפון שלי,תמיד פתוח בפנייך לכל דבר ועניין כל הנושא הזה,של למה ואיך ומה תפקידנו בעולם הזה,ומה משמעות החיים,והפחדים הטבעיים שיש בכל אחד מאיתנו כבני אנוש בשר ודם,החשופים לפגיעות,העלנו על קצה המזלג.. אני שמחה (אם להתבטא כך),שדבריי הגיעו לאוזן קשבת,והפנמת כמה דברים,על כל הקושי להבין אותם תמיד איתך - את יודעת זאת אוהבת אותך המון שלך

אין לי הרבה מילים,רק להגיד שקראתי הכל,ובכיתי יחד איתה ואיתך ו... מחבקת אותך מכאן,חיבוקים של כוח...

בכי זה משחרר , אז אני לא אגיד שאל תבכי. תודה גפן - שמרי על עצמך. חיבוקים בחזרה

איך את מרגישה עכשיו אור אור?

איך את הבוקר?

גפן

קראי לי אור בבקשה אני בסדר תודה לך איך את ?

קראתי לך אור אור כי יש עוד אור...

אני שמחה שאת מריגשה טוב יותר,אני? אני גם בסדר,כמו שרשמת בסוף האודה הראשית שלך,להסתכל אל מה שיש,להוקיר את מה שיש... תמיד זאת תזכורת חשובה. לגבי הלילה שאבר אליי,אני שמחה שהוא מאחורי. שיהיה לך אמשך יום טוב.

[טריגר] הייתי חיייבת ...

הפלאפון מצלצל .... השם שלה מופיע , תהיתי מה היא רוצה ממני ? תהיתי ואיכשהו שמחתי בלב - אני מתה עליה .. הילדה הזו אחת החשובות לי .. שאלתי לשלומה , ואז היא עונה לי בצורה כזו שהשברים של הלב שלי שאיחיתי לאחרונה, התחילו לאבד מיצובתם , פשוט הרגשתי משהו לא טוב עם הקול שלה.. שאלתי אותה שוב פעם מה שלומה , היא אמרה לא טוב. היא התלוננה על כאבי ראש חזקים , ולצערי כל איש במשפחה כבר מתקשר איתי לדעת, לדעת מה עושים , איך מרגיש הכאב , האם זה אותו הכאב.. שאלתי אותה מספר שאלות האם היא שותה האם היא לא , שתתאר לי את הכאב , איפה כואב בדיוק .. קיבלתי תשובות על הכל והקול שלה עדיין הורג אותי , הרגיש לי שהיא נורא נורא במצוקה. הייתי אז עם קבוצת הכדורסל , שהתחילו להציק לי עם העבודה שאני מציעה לבת הדוד שלי מהעבר השני של הטלפון לקחת כדורים , כדורים לכאב הראש. הם שאלו אותי מה אני כבר מנסה לאבחן אנשים , לא ידעו שאני מדברת איתה , הבנתי שהשיחה לא תהיה פרטית ביקשתי ממנה , לחכות ואני אתקשר כשאגיע לחדרי בחיפה. הגעתי , הייתי גמורה רצח , התקשרתי שוב - דיברנו .. הקול שלה עדיין הורג אותי ..היא נשמעה לא כמו תמיד - תמיד היא כזו אנרגטית אפילו שומעים את זה בקול שלה , מאושרת למרות כל הטראומה שעברה ... רואה דברים חיוביים מכל הרע. הפעם לא , הרגיש לי שהיא כבויה רצח , היא מיואשת מתוסכלת , הדברם ששאלה על כאב הראש הרגישו לי נורא הגיוניים לתקופה האחרונה שהיא עוברת , היא אמרה לי שהיא בלחץ נוראי מהפסיכומטרי ( עוד מעט נהיה עוד 3 רופאים חדשים במשפחה ) היא לא ישנה כבר שבוע - לא ישנה טוב הכוונה .. וכואב לה הראש כאב שלא היה מקודם מאותה השבת , היא אמרה לי אור , אני לא מרגישה טוב לאחרונה ... התחלתי לשאול אותה ככה דברים , פשוט הקול שלה שבר אותי , רציתי לדעת מה עובר עליה ... ואז היא אומרת לי ככה - אני מתחילה לחשוב על דברים שתמיד ניסיתי לא לחשוב עליהם , דברים שחשבתי עליהם מקודם וזרמתי איתם , למשל , חשבתי על היקום ושהוא יסתיים חשבתי על הקטע שבן אדם מהחיים שלנו יכול להעלם פתאום ושלא יחזור ושלא נראה אותו שוב ( היא הבת דוד היתומה :( ) בעבר אור זרמתי , מהשבת הזו , אני כבר לא , אני נורא מפחדת מהכל , מהכל מהכל , שאלתי אותה תני לי דוגמא ... ואז היא עברה לנושא אחר ... אני רוצה להיות עצובה , אני רוצה פעם בחיים להצליח לבכות לצרוח את הכל שנמצא פנימה , אני רוצה להרגיש עצובה - להרגיש עצוב יותר קל מלהרגיש את הפחד הזה - ואז דממה , שאלתי אותה - ח' את בוכה , ואז היא התתחילה לבכות . פה - נשברתי. לשמוע את המתוקה שלי בוכה - אחרי כלכך הרבה שנים ופעם ראשונה איתי , בחיים לא ראיתי אותה בוכה - בחיים לא דיברה על משהו שמציק לה , היא תמיד הייתה " מאושרת " עם " שמחת חיים" - אמא שלה כזו - אשתו של הדוד ( שהייתה עדה לרצח עצמו , ואפילו ניסה לרצוח אותה אבל היה מעצור ברובה ) לא מדברת ( על הנושא ) לא בוכה לא כלום ... אני דואגת לה מאוד ... היא אחלה אישה - אחת הטובות , היא מתפקדת מצוין כאמא - ורק כאמא וכאישה , היא דואגת לעצמה כל מיני חוגים וקורסים למלא את הזמן שלה ... אני מפחדת שהבת דוד למדה את זה ממנה איכשהו - בעקיפין ... הבת דוד לא מדברת , פעם ניסיתי -אז- לדובב אותה , התחלתי לדבר והזלתי בפניה כמה דמעות , היא שתקה , לא יכלה , ואם כבר יכלה ותהחילה להזיל קצת היא מייד החזיקה את עצמה כאילו היא עושה איזה פשע חמור. היום , הקול שלה הרג ושבר אותי , אמרתי לה אני שמחה שאת בוכה , אני שמחה שאת משתפת אותי , את יודעת ח' תמיד רציתי שאת תשתפי שאת תגידי מה מציק לך מה כואב לך בפנים , אבל את סגורה את ואמא שלך לא מדברות על זה בכלל - את והאחים שלך . לא מדברים אלוהים לא מדברים. לאבד אבא בצורה כזו אכזרית ... תאמינו לי זה לא קל ... לדעת שאבא שלך מת אחרי שייצרו חור ענקי בצוואר , ווידו הריגה בשני קליעים בחזה ... זו לא קל בחיי :( לדעת שאמא שלך חוותה את זה - והיא עדיין אמא טובה ואני מכירה את הבת דוד , היא חושבת על כל זה ... אמרתי לה את ואמא שלך חייבים לדבר את והחאים חייבים לדבר על זה... אמרתי לה אם את מרגישה איכשהו מוטרדת מציק לך משהו :( תרימי טלפון ותדברי איתי בכיף מותק - חברות שלך , מי שאת הכי נוח לך איתו. העיקר שתדברי - הצעתי לה שתכתוב - היא חזקה בערבית הרשמית מאוד , ולכתוב זה עושה טוב לעפמים. ואז היא קוטעת אותי ככה באמצע משפט ואומרת : " את יודעת אור מה הכי יעשה לי טוב כרגע ? - לחבק את אמא - לחבק איתה שארגיש שהכל נוח ובטח לי ... פה התחלתי לבכות ... אלוהים איזו בקשה כלכך פשוטה .... אני את האמת מזילה קצת הרבה מאוד דמעות כרגע ( תודה כוכב על השיחה - הייתי חייבת לכתוב ) התחלתי לבכות - אוז היא איכשהו הרגישה שאני שותקת שלא אחשוף את דמעותי , וומרת , אני לא רוצה להכביד עלייך לא חסר לך וככה שאלו ללימודים וזה ... אמרתי לה אל תדאגי לי מותק , העיקר הבריאות שלך , אם את מרגישה איכשהו שהחיבוק של אמא יעשה לך טוב , מבחינתי שתחבקי אותה יומיים שלמיים ותשכחי כרגע מהפסיכומטרי , תעשי את זה , חבקי אותה חזק ואולי תדברו ביניכן - היא אמרה שהיא בסה"כ רוצה חיבוק ולהירדם מייד כי היא לא מצליחה לישון . עובר משהו עליה - היא עם כאב ראש כבר מיום שבת , לא נרדמת , ל מתרכזת כבר , ומרגישה פחד איום מהעולם הזה ... הדברים שחששתי מהם מתחילים לצוץ , ל האמנתי שאחרי טראומה כזו הם יחזרו לחייהם הטבעיים כאילו כלום לא קרה , הכל מתפוצץ לה עכשיו , היא הדחיקה והדחיקה , ועכשיו היא משלמת את המחיר כפליים , חסר לה אבא - חסר לה מאוד , אני מכירה את הילדה . היא צריכה את אבא שלה לעעזאזל. בסה"כ בת בקושי 18 , אלוהים אדירים , לאבד אבא בגיל 13 - זה לא כיף תאמינו לי - להפריד בינך לבין הגופה של אבא שלך בכוח זה אחד המראות שלעולם לא אשכח. אני דואגת לה מאוד - אני לא יודעת למה אני כותבת את השורות האלו , אני פשוט כותבת ובוכה... בוכה על הדברים שחסרים לבני משפחתי , חשבתי איכשהו שהם בסדר ף, למרות שהאמנתי שזה לא יכולה לעבור כלכך בשלום , פשוט אי אפשר להתמודד נורמלית עם טראומה כזו - עם רצח כלכך אכרי שכזה . בא לי לצרוח - בא לי להשתכר ולא להרגיש כלום , מרגיש לי רע עכשיו ... מזמן לא בכיתי , מסתבר שהגיע הזמן ... אני זוכרת את עצמי ואני לא יודעת מה תגידו שביום הרצח - כולם בכו ואני היחידה שהתפקעתי מצחוק , סבתא שלי אמרה משהו - אני בהיתי בה הסתכלתי עליה וממש התפוצצתי מצחוק , עד שחת מחברותי אמרה לי משפט , משפט כואב. נמאס לי כל פעם להיזכר במה היה ומה לא ... השיחה הזו של היום הרגה אותי .. נשבעת לכם. שברה אותי לעוד מליוני רסיסים , שאני אתחיל ממחר לאחות שוב ... השיחה הזו הזכירה והעבירה מליון וחצי תמונות בראש , התמונה ההיא של שניהם מחבקים ומנשקים אותי , ככה רק זכרונות שמעלים לי כעת קצת חיוכים. אני פשוט נשבעת לכם - הם חסרים לי מאוד , אני אפילו לא מצליחה לבקר את סבא וסבתא - אני פשוט מבינה שאם אני אראה את שניהם אני אתחיל לבכות במיוחד את סבא .... לראות את בת הדוד הקסימה שלי , זה יגרום לי לבכות במיוחד אחרי השיחה שהייתיה היום , כשאתם עוברים דבר כזה ( אינני מאחלת לאף אחד ) אתם מתחרטים על מלא דברים ומרגישי רגשי שם נוראיים . מתחרטים על כל הזמן שהעברנו להתלונן על הכל , בזמן שהיה טוב ונעים , מתחרטים על זה שהעדפנו ללכת עם חברים ולא עפ המשפחה לבקר את הדודים , מתחרטים על מלה או שתיים שאמרו ולא הקשבנו ... מתחרטים על זמנים שהיינו יכולים לנצל. אז אנשים בבקשה ממכם - תתחילו לראות את הטוב שבחיים , להתלונן לא יעזור תאמינו לי , אחרי השיחה שלי עם כוכב , הבנתי שלפעמים אפשר גם להסתפק - לי אין דודים לאחרים יש - לי יש הורים לאחרים אין , לי יש עתיד , לאחרים אין , לי אין משפחה מלוכדת ( כבר לא ) לאחרים יש - לי יש סבא מאוד עצובה לאחרים יש סבתא נורא שמחה .. לי יש משפחה תומכת לאחרים אין ... הכל יחסי , תמיד תעשה את היחס שלך ככה שתעשה לעצמך טוב , ככה הבנתי ... נאי מתה על בת הדוד שלי , אני מתה עלייה מאוד !!! אני מאחלת לה מפה - היא בטח ישנה עכשיו בחיק של אמה - אני מאחלת לה המון ימים ולילות רגועים , רגעים ומחשבות קסומים , והמון המון המון אושר בחיים. אוהבת אותך . ואותם. ואותך ! לילה טוב ... סליחה על החפירה.

היי

משפט אחד תפס אותי, זה שקשה לך לבקר את סבא וסבתא שלך כי תתחילי לבכות. אני חושב שמאוד חשוב שתבקרי אותם על אף הקשיים. אני קורא מדברייך כמה חשובה לך משפחתך ומאוד חשוב לא להתנתק, במיוחד כשהזמן לא עוצר מלכת.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר