אפשר לדבר עם מישהו?

יש כאן מי שיכול לעזור?

אני כאן.

רע מידי

אני לא יודעת כמה אני יכולה לרשום את זה במילים... אני לא מצליחה

גפן.... :)

בואי דבר איתי , מה עשית היום .. ? איך עבר לך ?

ההיתי אתמול בבית חולים...(ט)

אחרי שקיבלתי טלפונים שעשו לי רע. חלק מהם שמעה המדריכה שלי שהיתה עצלי שעה בחוץ כי ההיתי מנותקת. אחרכך התחילו לי כאבי עוזניים ,כאבים כאלו של צרחות,של מילמולים שלא הבנבתי כלום,זה היה מפחיד. הוא התקרש שוב,קילל אותי וניתק. אז קיבלתי כדורים,אחד שיהיה לי שקט ואני יוכל לישון,ולהירגעה... האמת כל היום שלי היה במיטה. הילדים שלי היו צריכים לבוא היום והם לא באו בסוף. אני סתם פוחדת מהכל הבית שלי נעול כמו איזה כלא. וקשה לי... אני רוצה לצאת מכאן לברוח מכאן לא מרגישה בתוכה

גפן....

אני מבינה מאוד את הרגשת חוסר הבטחון לאור הדברים שכתבת... אבל בואי נחשוב ביחד איך אנחנו ובמיוחד את תתחילי להאמין שזה בטוח עכשיו.. אם הכל נעול , אז זה מצוין , אם לא אוליי תבדקי הכל שוב ( אין רע בזה ) מה עוד , שאם מישהו יבוא , אל תעני - פשוט תשחקי אותה כאילו ישנה , אם מישהו מתקשר מחסוי ואם הוא מתקשר פשוט אל תעני , בסדר ? סיכמנו ? אני בינתיים כאן איתך בואי תנסי לספר לי קצת על הילדים שלך :) נשמע שהם עושים לך הרבה טוב בלב.... תנסי לספר לי משהו ככה שהצחיקו אותך בו ..

כן בדקתי את הכל,הכל נעול

הילדים שלי.... שני הילדים שלי הם הכי מקסימים בעולם,באמת... הבת שלי תמיד מצחיקה אותי שהיא רוצה קוטג',היא לא קוראת לזה ככה,היא קוראת לזה הגבינה עם הכדורים... זה תמיד מעלה לי חיוך שאני חושבת אל זה. הבן שלי הוא ילד מקסייייים ,הוא חכם,הוא מצחיק. הם ילדים שקטים ורעשניים יחד. הכי אנכנו אוהבים סתם לשבת ולהתחבק ולדבר. הם מספרים לי אל הימים שלהם,אל הלילות שלהם,אל הבית ספר... ביום שני ביום הולדת של הבת שלי,היא ראתה את מה שקניתי לה והיא ישר קפצה מאושר שלא ההיתי צריכה... הבן שלי קניתי לו גם משהו קטן והוא נורא אהב את זה... רשמנו יחד ברכות לקטנטונת הוא רשם לה ברכה יפה כזאת והסמיק שרשם לה שהוא אוהב אותה...

איזה כיף זה...

להיות אמא לילדים כאלו מקסימים,,, ולהיות ילדים של אמא אוהבת כמוך נכון? מה שרציתי לנגיד לך כשקשה גפן-כשקשה - תחשבי עליהם אני בטוחה מהדברים שאמרת , שזכרונות ורגעים אלו יעלו לך חיוך קטן חיוך שיעשה הכל לשווה - הכל לשווה כל רגע שאת פה -ולא מוותרת אני איתך בינתיים.

אני לא מוותרת

אני רק כואבת מידי. הזכרונות כואבים מידי. לא תמיד אני מצליחה להתנתק מהם ולא תמיד אני מצליחה לחשוב אל רגעים שבהם אני יכולה לחשוב על הילדים שלי. ליפעמים אני ככה וליפעמים אני אחרת. אני יודעת אלי שגם מהמקום הקשה,תמיד אני מוצאת מקום שבו עוד לא ההיתי,הם זה לקום מהמקום הזה,או להיות במקום שהוא מחורבן לגמריי. סך הכל אני רוצה שקט מהכל,שלא יהיה כזה בלגען גדול בחיים שלי. אתמול היה יום רע,היום יום פחות רע. אני חושבת אל מה יהיה עוד יום,יומים ולא יודעת איך זה יגמר... אני חושבת אל הדיון שכבר שרוצה שיגיע ומצד שני פוחדת ממנו. לא יודעת ,מין סלט כזה בראש שאין בו ממש סדר

יישר כוח !

מצוין ונפלא לשמוע שאת לא מוותרת. את יודעת מה אני אוהבת בך ? קודם כל הכותרת שאמרת מקודם שאת לא מוותרת, שנית שאת מצליחה בין כל הרע שקיים את הטוב והיפה , אני ברשותך אחפש לך מצגת אחת שאמא שלי שלחה לי - ואני רוצה לשתף אותך בה.. אוהבת בך את היכולת להבין שיכול להיות טוב יותר , אוהבת בך את ההתבוננות שלך בעצמך ובעתיד ... זה מדהים בעיניי !! כל הכבוד... אני מבינה את הרגשות הפחד , אבל למרות זאת זה ישתלם לך בסוף לא ? חשבי על הצד החיובי בדבר.. את תגמרי עם הסיפור הזה ולאט לאט תתחילי לפרוח הלאה... איתך ( מחפשת את המצגת )

הנקודה השחורה...

המצגת

אם ההיתי קצת יותר אופטימית...

יש בי את הצד האופטימי,יש בי את הצד שרוצה לוותר. רק כמה ימים ליפני ביליתי את הלילה במיון,ישנתי שם כי לקחתי קצת יותר ממה שצריך... לא היה ממש נסיון עובדני האמת,זה היה קושי,יש שחשבו אחרת,שאני צריכה להגיעה למיון. את רושמת דברים שאת רואה בי ואני תמיד שואלת איך? אבל אני כבר לא אומרת לא,אני פשוט אומרת תודה. לומדת לקבל קצת את עצמי. הבלגען הזה יגמר? אין לי מוסג,מקווה שכן וכמה שיותר מהר יותר טוב. אבל זה תאליך ארוךךךךך,יותר מידי ארוך שלוקח יותר מידי זמן ולוקח ממני יותר מידי הנרגיות שגם ככה אין לי. אני מחקה

הנקודה השחורה...

המצגת

..

ואווו מדהים

תודה. זה נכון,זה נכון להסתכל אל הדברים שיש לנו ולא רק אל הנקודה השחורה,או אל הבעיות שיש לנו ביום יום. לא תמיד זוכרים להוקיר את הדברים שכן יש ויש ואני יודעת שיש. אבל ליפעמים הנקודה הזאת גדולה יותר ממה שאפשר לראות,יש מצבים כאלו,את בתח מקירה כמה... אבל אז באמת אם כוח ואם עזרה אפשר לנפות,אפשר לעשות סדר ולהזיז את מה שמפריעה. אם אני לוקחת את הסלט שיש לי בראש לדוגמה,אני יכולה להגיד לך ,שאני מתחילה למיין,עגבניה בצד,חסה בצד,פלפל בצד,(רק את הירקות העגולים ... לא נכנסים לשם דברים ארוקים) אבל אני פשוט מסדרת את הכל מחדש ומנסה לעשות סלט תעים יותר. אבל שאני חושבת אל הדוגמה שנתתי,אני רועה שבעצם הסלט נשאר סלט,אז מה עשיתי מזה בעצם? הוא יותר טעים שהוא מסודר? הוא נירה יפה יותר כלפי חוץ? אוף הסתבכתי עם הדוגמה של עצמי.

אם ההיתי קצת יותר אופטימית...

יש בי את הצד האופטימי,יש בי את הצד שרוצה לוותר. רק כמה ימים ליפני ביליתי את הלילה במיון,ישנתי שם כי לקחתי קצת יותר ממה שצריך... לא היה ממש נסיון עובדני האמת,זה היה קושי,יש שחשבו אחרת,שאני צריכה להגיעה למיון. את רושמת דברים שאת רואה בי ואני תמיד שואלת איך? אבל אני כבר לא אומרת לא,אני פשוט אומרת תודה. לומדת לקבל קצת את עצמי. הבלגען הזה יגמר? אין לי מוסג,מקווה שכן וכמה שיותר מהר יותר טוב. אבל זה תאליך ארוךךךךך,יותר מידי ארוך שלוקח יותר מידי זמן ולוקח ממני יותר מידי הנרגיות שגם ככה אין לי. אני מחקה

קוראת אותך ....

תמיד קוראת אותך , ומנסה להבין מאיפה האישה - הבחורה הצעירה הזו אוגרת ואוספת כוחות , את לא מבינה שזה מאוד קשה לעמוד במה שאת עומדת ? את חייבת להאמין יותר בעצמך בכוחות שלך לכל אחד מאיתנו יש לו את הדרך בחיים דרך שהוא חייב לעבור ייעוד מסוים , אני חושבת שאת לאט לאט תביני מה שלך , אני בטוחה בזה . הבלגאן הזה ייגמר - זה ייגמר , כשאת לא חושבת על זה יותר מדיי זה ייגמר אפילו מהר ... זה בוודאי תהליך ארוך , קודם כי אנחנו במדינת ישראל שנית כי התיק עצמ מסובך !!! אני איתך
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר