מבולבלת...בעיה נפשית?

היי יש לי שאלה.. התחלתי לשרת בבסיס סגור וראיתי שלא לאט עם הזמן אני מתחילה להיגעל מכל דבר ז"א כשראיתי איך אופן הדברים מתבצעים איך הבנות לא יודעות לשמור על הגיינה איך שכשיש למישהי תורנות ניקיון איך היא מחפפת ושוטפת רק עם מים וזה ממש הגעיל אותי...איך כל המקלחות מלאות פתריות ובנות ממשיכות להתמש בהם..איך השוטפות שלי לחדר ממש לא שומרות על סביבה נקייה וכמה שהערתי להם זה לא הזיז להם...הגעתי למצב שאני מרגישה מטונפת יחד איתם בגלל שהסביבה שלי לא כזאת היגיינית...הרגשתי שזה בסדר גמור למרות שפעם לא היתי כזאת.. לאט לאט זה נהיה יותר אובססיבי כשזה הגיע לחדר אוכל כשהחלטתי יום אחד אחרי שראיתי נמלים על הלחם וחתול פצוע מטייל לו בחדר אוכל שבטוח יש לו אלף ואחת מחלות וכולו מזוהם החלטתי שיותר לחדר אוכל אני לא אכנס ואני פשוט יחייה כל השבוע בבסיס עם שימורים קוטג'ים מעדנים ודברים שבאים ארוזים...אני יביא אוכל מהבית...וככה היה ...עד שיום אחד נגמרה האספקה והיתי חייבת להיכנס לאכול...פשוט ירד לי התיאבון...ובנוסף הצטרפו לזה בחילות..לא יכולתי לגעת בכלים שם...עצם המחשבה שבכלל לא מנקים שם עם סבון וגם אם כן לא מנקים כמו שצריך..לראות שאריות של אוכל דבוקים על הצלחת לכו תדעו מאיזה שנה זה דבוק שם זה פשוט עורר בי צמרמורות על כמה שהצבא ה וא לא גוף הגייני וכמה שזה מסוכן סתם נניח בן אדם שהמערכת החיסונית שלו חלשה יכול להידבק במחלות וזיהומים בקלות...הזדעזעתי...עוד יותר זה נחרט לי במוח כמה שהמקום מזוהם ופשוט הצטיידתי במגבונים מחטאים ובסבון נוזלי שהיה תמיד נמצא אצלי בכיס ופשוט כל שמה זמן היתי הולכת לשירותים פותחת את הברז באמצעות המגבון שוטפת ידיים ..היתי מרגישה כל כך מזוהמת יחד עם המקום כל כך גועל...היתי מחכה לרגע להגיע הביתה להתקלח להוריד את כל הג'יפה של השבוע ולחזור לעצמי לפחות לשישי שבת הקרובים...הגעתי למצב שגם כשהיתי במשרד היתי מנקה את השולחן שלי עם מגבונים כל איזה שעה..והתחלתי גם להיגעל מאנשים ..מחברים שלי..שאולי הם חברים שלי אבל הם ממש לא אנשים נקיים..הם היו יושבים אצלי במשרד...בכיסא שלי לא הסכמתי שישבו למשל...אם אם היו שמים ידיים עם השולחן ישר אחרי שהיו הולכים היתי מקנה עם מגבונים את השולחן...בכוס קפה שלי אף אחד לא נגע...בחפצים שלי אף אחד לא נגע שלא נדבר למשל על כלי הכתיבה במשרד..לא הסכמתי שאף אחד ייגע...זה הגיע למצבים ממש קיצונים שנגעלתי מאנשים..שבמחינתי המקלחת שהם היו עושים ביום לא הפסיקה להוכיח שהם אנשים "נקיים" כל עוד הם חיו בג'יפה הזאת אכלו בחדר אוכל מזוהם התקלחו במקלחות מלאות פטרת וכו'...אז מבחינתי הם גם מזוהמים!... ככה חייתי במשך כמה חודשים עד שהקב"ן שלי החליט לשלוח אותי לבסיס פתוח ולאו דווקא ביגלל הבעיה הזאת...אלה פשוט זה השםיע על התפקוד שלי ז"א היתי יותר מבואסת מהשגרה הזאת שאני צריכה לחיות בה שכל שניה אני צריכה לחטאות את עצמי והעבירו אותי לבסיס פתוח... אני לא אמרתי לקב"ן שלי שאני בן אדם סטרילי כי הצבא מחשב את זה בתור בעיה נפשית ומוציא מהצבא ואני לא רוצה לצאת מהצבא.. הבעיה שבבסיס החדש הזה ישנים כמה פעמים בחודש לצורך תורנויות ואני ממש חוששת מזה כי הבסיס הזה הוא הרבה יותר מסריח מהקודם...החלטתי שאני אסתדר שאני פשוט ינקה טוב טוב את הסביבה שלי ואם יש צורך אני אתקלח בבית לפני שאני יעלה לבסיס ולמחרת כשאני אצא הביתה אני יתקלח שוב בבית ובנתיים אשמור על הגיינה באמצעות שטיפה כמו שעשיתי בבסיס הקודם..החלטתי לנסות להסתדר...עכשיו הבעיה היא שהחליטו לשים אותי בטורנות מטבח...חשבתי שאני עומדת להתעלף כשהודיעו לי את זה..4 פעמים בחודש לבלות במקום שהכי שנאתי בצבא...שמבחינתי זה הא.א של ההגיינה ששם אמור להיות הכי נקי..והכי מטונף שם בעולם..אני לא יודעת מה לעשות מבחינה רפואית כשהסברתי לרופא שאני נגעלת ואני מקיאה מהריח שיש שם הוא צחק עליי ואמר לי "דרך מקורית לפתור ממטבחים אבל זה לא עובד עליי...אבל את מקורית עוד לא שמעתי את זה בחיים....אלרגיה לריחות" וגיחך לו...אני לא יודעת מה לעשות מה אתם חושבים?אני כל כך אובססיביבת לזה ז"א ...הריח והלכלוך פשוט מפחידים אותי אני מפחדת להכנס לשם אני מפחדת להידבק במחלות אני מפחדת מחיידקים פשוט מפחדת מזה...אני לא רוצה להגיד את זה לקבן אני מפחדת שיוציאו אותי מהצבא..מה לעשות?? סליחה אם זה היה ארוך... ותודה למי שיעזור..
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית