וקבלי חיבוק חם, אולי זה יקל מעט? הכאב מורגש גם בלי מלים. אבל אולי המלים יבהירו לך דברים וזה יעזור מעט. אז אולי בכל זאת נסי לנסח את הדברים, גם אם לא בפורום, לפחות לעצמך. קרן

אפילו לנסח בראש לא מצליח ולהוציא את זה אפילו במחשבות,בעיקר בכתיבה,תמיד עושה יותר קל.. וכשלא מצליח,זה מעיק. חוץ מהמצב עצמו שגם ככה מעיק.. תודה

שיהיה ויהיה ויהיה... אבל חיים שפויים נראים רחוקים מרחק שנות אור.. לא טוף

זה משהו נהדר. כן, יהיה טוב. מאחלת לך. קרן

קשה להאחז במשהו שלא נראה באופק. תקווה זה טוב אבל לא מחזיק לאורך זמן. בסוף רוצים תוצאות ואין. אולי יותר נכון להאחז בחוסר ידיעה, לאו דווקא תקווה. המציאות עולה על כל דמיון. זה משפט שנוכחתי כמה פעמים לדעת שהוא נכון. החיים מוזרים יותר מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין אפילו. אז נכון שזה יכול ללכת גם לכיוון השני ושיכול להיות גם רע ומגעיל באופן שאנחנו לא יכולים לתאר אבל רק בגלל חוסר הידיעה מה יביא מחר אי אפשר להגיד בוודאות שלא יהיה טוב וזה מה שלפחות אותי מחזיק פה. בינתיים. אולי אלה שיקולים קרים של רווח והפסד אבל אם את מקווה כל יום שמחר תקומי לעולם חדש יפה ומושלם בסוף תתעוררי למציאות והנפילה לא תהיה נעימה. אם תנסי להאחז בעובדה שאת לא יודעת מה יהיה מחר, אבל באמת לא יודעת, אין לך מה להפסיד. אולי לא תרוויחי אבל אולי, רק אולי מחכה לך הפתעה נעימה.

נמאס שקשה נמאס שלא מסתדרת עם כלום נמאס שרק מנסה,אבל אין תוצאה נמאס לנסות להיות בכל מקום,עם כולם,עם הכל אפשר לחשוב יש לי כל כך הרבה משימות..וכל כך הרבה דברים אבל גם המעט הזה...מרגיש הרבה יותר מדי הלוואי והפתרון היה לא לעשות כלום,אבל זה לא יפתור .. אני רוצה שלווה אני רוצה שקט אני רוצה רוגע אני רוצה וודאות אני רוצה כוח אני רוצה רצון ואין כלום לא מצליחה עם כל זה פשוט לא מצליחה ועייפה כל כך עייפה חולמת לישון שנה ולשכוח מהעולם שגם ככה אני לא מצליחה להתאים לו נמאס כל כך נמאס ולבד עם כל זה אי אפשר לא להיות לבד עם זה.. רק אני מרגישה את זה ובתוך ההרגשה,את תמיד לבד.. חרא כל כך חרא רוצה להתעורר לעולם אחר פה אני לא מסתדרת