.

אלמונ ית

לא תעלומה. לפעמים אנחנו "מגיעים" למחשב מאוחר. פשוט לא פה. אבל כשאנחנו מגיעים, ישר כורעים אוזן ומקשיבים, מפשילים שרוולים ומחבקים. (איך השפה הציורית שלי? ) סתם ניסיתי להעלות חיוך על שפתיך העצובות. אתך קרן

.

סליחה קרן, אני לא לוקחת אתכם כמובן מאליו, למקרה וזה מה שהרגיש. אני פשוט נורא מתוסכלת מתהקופה האחרונה. אין לי עם מי לדבר ואני חייבת לדבר וזה ככה כבר כמה שבועות. אני לא יודעת מה לעשות יותר ועם כל הבשורות שמסביב, שחלקן טובות, אני פשוט הולכת ומסתבכת יותר. אני לא יודעת קרן אני ממש מצטערת שאמרתי את המשפט הזה. סליחה ממך באופן אישי ומעוד כמה אנשים שהם כאן בשבילי כשהם יכולים. סליחה

אני כאן אם את רוצה ...


.

תודה עדי יקרה גם על החיבוק וגם על ההצעה של להיות כאן תודה לך באמת

אין בעד מה ...

מקווה שיותר טוב לך עכשיו .

.

לא ממש תקופה מסובכת מידי מלאה בהתחבאויות יותר מידי באמת שיותר מידי ואני עייפה מהפחדים ועייפה מהלא נודע ועייפה פשוט עייפה מכל זה תודה עדי באמת תודה

.

סליחה קרן, אני לא לוקחת אתכם כמובן מאליו, למקרה וזה מה שהרגיש. אני פשוט נורא מתוסכלת מתהקופה האחרונה. אין לי עם מי לדבר ואני חייבת לדבר וזה ככה כבר כמה שבועות. אני לא יודעת מה לעשות יותר ועם כל הבשורות שמסביב, שחלקן טובות, אני פשוט הולכת ומסתבכת יותר. אני לא יודעת קרן אני ממש מצטערת שאמרתי את המשפט הזה. סליחה ממך באופן אישי ומעוד כמה אנשים שהם כאן בשבילי כשהם יכולים. סליחה

אלמונית יקרה

כשאת מתוסכלת, ולא יכולה לפרט בפורום אני מרשה לך לכתוב לי. לא שאענה מהר יותר, הרי אם אני במחשב, אני לא - אבל, תוך כדי כתיבה אולי דברים מתבהרים לך וזה מקל עליך. את גם פחות מצנזרת דברים בפניה אישית. וכשאני מגיעה - אני מגיבה לך. זה פתרון חלקי למצוקה שלך. פתרון מלא יכול, אם תמצאי את האנשים שאת מסוגלת לשתף במה שמציק לך, ושזמינים לך יותר. לא נפגעתי, דואגת לך. קרן
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
תמיכה נפשית
בחר
בחר