כל כך לבד מה שהיה אבוד בתור ילדה קטנה,לא השתנה בתור ילדה גדולה.

כעת את אבודה. מושיטה לך יד כדי לנסות לעזור שתמצאי את עצמך. ואולי תשתפי אותנו - מה גרם ליאוש הקשה שפוקד אותך לאחרונה. הרי היו גם ימים אחרים. אז, שתפי אותנו, חמודה. קרן

אשליה שמתנפצת כל פעם בפרצוף,כשמגיעים למציאות. מה כבר קרה? סתם לבד כרגיל וזה כואב. סתם עובדים עלי בכל מקום,ןאני עייפה כבר מלהלחם סתם כשלונות נוספים לרשימה הארוכה סתם זה מעייף כל פעם מחדש להתקל בכל זה ומזה שדברים כל כך לא משתנים דברים לא מצליחים,דברים לא משתנים,כל מה שיכול להיות רע,נהיה רע,אין לי טיפת מזל אחת אפילו. ומסביב רק אנשים מאושרים. ואני לבד כל כך.כל כך כל כך לבד. זה תמיד אותו דבר,ההפסקות הן רק כשאני משקרת לעצמי שמשהו אחרת,מוכרת לעצמי אשליה שיש סיכוי למשהו מתישהו. כשבעצם אם היה,אז דברים לא היו נראים ככה.. עצוב עצוב

אני לא אומרת שאנשים סביבך לא מאושרים. אבל גם אצלם, תמיד יש איזה משהו עצוב, או כואב. רק שבדרך כלל לא מראים זאת, כפי שבטח גם את לא מספרת לכולם כמה קשה לך. אז בתוך כל הכאב, מקווה שתמצאי גם את נקודות האור. ואיך לחן אומרת? בואי נחפש משהו טוב שהיה היום. שמש זורחת אחרי סערה, קמת בבוקר ללא כאב ראש...לא יודעת. אצלי לדוגמא - לאחר הגשם יצאתי לטיול רגלי עם הכלבה שלי - רק שתינו. והיה כיף. מחבקת אותך, ומקווה שלא תרגישי את ה"לבד". שתצליחי להנות מהדברים הקטנים שמסביבך. קרן

אני מאמין שאת"משחקת אותה" ומבינה מצוין. אם תרצי-ואינך חייבת-תאמרי לי (ובקצרה) מה בעיה מס' 1 שלך. ואז,אפשר יהיה לנתב את העניין לשיפור ולהבנה is2007@walla.co.il

אז אני אמשיך לשחק אותה הלאה.