במורטישן אני יכול לזהות מלודיה בקלות רבה... סתם פוסרים.

בטח איזה סוג של בלאק... יותר מזה אני לא יודע, לא אוהב דברים כל כך כבדים וקיצוניים.


אין לי שום בעיה עם בלאק, אך

אינני יכולה לשמוע מזה יותר מידי...והאמת - שרוב הסגנונות "הקיצוניים" יותר אני שומעת פחות, עדיין שומעת - אבל פחות. אני יותר בקטע של לאהוב שירים בגלל מילותיהן (מה שבדר"כ בדברים "קיצוניים" לא נראה שדווקא לזה הקדישו מחשבה כלשהי), אבל תמיד אפשר להסתפק באהבת קטעים אינסטרומנטליים. וואו....האמת שאין לי כבר מושג מה רציתי לכתוב, התעוררתי מוקדם מידי כנראה... רוני עוד מזל"ט - עברתי לחדר חדש (לא בבית) !

הממ - את לא כל כך אוהבת בלאק אבל הכינוי שלך הוא lackofblack? תמוה...

ואגב - לאן עברת? איפה את עכשיו?

מה זאת אומרת עברת לחדר חדש לא בבית ?

סקרנות...

אני מניח שאין ממש דבר כזה ...

השאלה היא אופיינית בד"כ למי שמתחיל להאזין וכל פעם הוא מוצא את עצמו שומע דבר שהוא בעיניו נחשב יותר קיצוני. כאשר הקיצוניות יכולה לבוא בכמה אופנים. מוסיקה פחות מלודית או בעצם בלי מנגינה בכלל... טקסטאולית וגם זה תלוי איך אתה לוקח את זה. כי אני מניח שרוב הטקסט של הגור לא נלקחים ברצינות על ידי כותביהם. ואם כן אז הם בבעיה. בגלל ש'קיצוניות' 'מחתרתיות' הם מילים שנדבקו אל המטאל ולא בכדי. ישנו מירוץ של הקצנה בין להקות בין מעריצים. זה מעין התרסה שקוראת גם באופן עצמי. בוא נראה איפה הגבול שלי. אבל ביננו זה די מטופש. הדבר היחידי שאתה צריך לשאול את עצמך הוא האם אני אוהב את זה נקודה. אני יכול להגיד לך מה הדברים הכי 'כבדים' ושים לב שאני שם את זה במרחאות שאני שומע שהם לא בהכרח הכי 'כבדים שיש... קאטקליזם... אם אני לא טועה הם מוגדרים ברוטל דת' קנדי. אבל יש פה מומחים גדולים ממני בתחום. גם אינקוויטי ונייל לא טומנים ידם בצלחת מבחינתי אבל אני מזהה את המלודיה...או יותר נכון את המקצבים ואת שבירות הקצב. כשהייתי בהופעה השבוע של 'להבות' זה בהחלט משהו שהוא 'קיצוני' בשבילי אבל מאוד נהינתי מהאווירה. והם נתנו אחלה שואו בלגניסטי. וזה בדיוק מה שאתה מצפה. ושוב גם אצלם אם רצית יכולת לזהות את השיר... למרות שבסאונד הכללי של הערב זה היה די קשה. ובלאק... גם אני בד"כ לא אוהב. הוא פשוט די מונוטוני, די סגור ולא מגוון הקלידים די צפויים. אבל מצד שני לא שמעתי מספיק בלאק בשביל לשפוט. אלבומים שכן אהבתי בבלאק. היו נמסיס של סטיריקון, ו- 2 אלבומים של סטורמלורד שקניתי לא מזמן אבל הם בלאק מאוד מאוד מלודי. הזכירו לי את אנציינט רייטס שאת פאדרלנד שלהם קיבלתי השבוע לאחר טרייד אם הסולן של להבות.

דשווקא נראה לי שכן...

גור, גם מבחינת ליריקה, גם מבחינת שירה(הקול עצמו) - גראול מסריח עם אלפי אפקטים וגם מבחינת מוזיקלית - סתם גיטרות עם דיסטורשן כבד ומלוכלך בנוסף, אוקטבר ותופים שמוסיפים רק רעשים

שאלה מפגרת : מהו הסגנון הכי כבד והכי קיצוני שיש ?

כן יש הרבה סגנונות קיצוניות ועצבניות בשוק, אבל מה באמת הכי כבד והכי קיצוני שמקיצוני ? גריינדקור ? גור ? פורנו-גריינד ? תגידו לי אתם, ותגידו שם של האלבום הכי קיצוני שאתם מכירים... סתם בשביל השעשוע :)

לדעתי סגנון המוזיקה הכי קיצוני

הוא נויז... לא חושב כבר שזה קשור למטאל בלבד... זה פשוט המוזיקה הכי קיצונית והכי בלתי שמיעה שקיימת... Row... פשוט רעש לבן...

מה זאת אומרת עברת לחדר חדש לא בבית ?

סקרנות...

זה נשמע כמו בנייה בלתי חוקית...

לדעתי סגנון המוזיקה הכי קיצוני

הוא נויז... לא חושב כבר שזה קשור למטאל בלבד... זה פשוט המוזיקה הכי קיצונית והכי בלתי שמיעה שקיימת... Row... פשוט רעש לבן...

אא... חשבתי שמתכוונים להכי קיצוני במטאל...

אם ככה אני מסכים אם יותם ומוסיף גם אלקטרוני נסיוני שכל התחליט של זה זה לבדוק איך צלילים מסויימים משפיעים על המוח

ממממ... נשמע סגנון מעניין כזה

מה זה, כמו נו-מטאל או כמו בלאק שהיפראקטיבי כותב ? הכי כיף זה בטח לכתוב שירי נויז... מישהו רוצה להקים הרכב נויז ? :) שאלו את עמית ודורון, הם יודעים כמה רעש אני עושה :)

דשווקא נראה לי שכן...

גור, גם מבחינת ליריקה, גם מבחינת שירה(הקול עצמו) - גראול מסריח עם אלפי אפקטים וגם מבחינת מוזיקלית - סתם גיטרות עם דיסטורשן כבד ומלוכלך בנוסף, אוקטבר ותופים שמוסיפים רק רעשים

זה ממש תלוי איך אתה מגדיר כובד.

כי אני יכול לשמוע קניבל קורפס וזה מהרבה בחינות לא עושה לי כלום ולכן אני לא ארגיש כלום אחרי זה. הרי כמה רצינות וכובד אתה יכול לתת בשיר כמו a skull full of maggots . לעומת זאת להבדיל אלפי הבדלות כך את השיר Me and a gun של טורי אמוס. השיר הוא שירה בלבד ללא ליווי כלי, ובו היא מתארת את חווית האונס שהיא עברה. תאמין לי שהרגשתי סופר כבד אחרי ששמעתי את הקטע הזה. מבחינתי כובד זה קודם כל התחושה. ולאו דווקא דציבלים. מה שלי נראה שבד"כ אנשים תופסים כובד זה את המאמץ העילאי לנגן ללא שום מלודיה ועוצמה אדירה של הכלים. זה אפילו יותר מזה זה לא רק חוסר מלודיה זה גם חוסר שבירה של מקצבים זה המונוטוניות בהתגלמותה אבל בשיא הרעש. דווקא אחד מהדברים שמאפיינים דת' טוב בעיני הוא הדינאמיות, המעברים. אחרת... היה לי פעם חבר בבית ספר. חבר טוב. בגיל 16 נמאס לו והלך לעבוד בנגריה. הוא שמע את המוסיקה הכי כבדה שיש :)

טעות בידך

הרדגה של גור טלויה יותר בליריקה ולכן אם ראפסודי יעשו גור ליריקס זה גם יכול להיחשב לגור

לדעתי סגנון המוזיקה הכי קיצוני

הוא נויז... לא חושב כבר שזה קשור למטאל בלבד... זה פשוט המוזיקה הכי קיצונית והכי בלתי שמיעה שקיימת... Row... פשוט רעש לבן...

עזבו מורטישיאן...

Intestinal Disgore הרבה יותר קיצוניים... אבל הם ממש רעש, גור זבל כזה. אבל בכלל יש הרבה להקות גור שיותר כבדות ממורטישיאן... אבל אני גם חושב שנויז זה הדבר הכי קיצוני שקיים, למרות ששמעתי רק להקה אחת. Merzbow יפנים מטורפים שעושים רעש אלקטרוני לבן שמשייף את עור התוף. אם קיים שילוב כלשהו בין גור לנויז, אז זה יהיה הדבר הכי קיצוני שקיים. זה צריך לצאת משהו חולני לגמרי :)

זה שאתה לא לוקח את הבלאק מטאל ברצינות אומר רק דבר אחד-

יש לך חוש הומור. הבלאק הוא תוצאה של פנאט ונום קיצוני שחבר לעוןד כמה פנאטים קיצונים של ונום, ופרשו שיר של ונוום בצורה ממש לא נכונה... השיר בלאק מטאל זה שיר של "הי תראו, אנחנו בריטים עםן חוש הומור וגיטרות..." ותראה מה קרה כשחבורה של נרוגים חסרי חוש הומור לקחו את הבדיחה כמציאות.

אז זהו שלא

שאלה מפגרת : מהו הסגנון הכי כבד והכי קיצוני שיש ?

כן יש הרבה סגנונות קיצוניות ועצבניות בשוק, אבל מה באמת הכי כבד והכי קיצוני שמקיצוני ? גריינדקור ? גור ? פורנו-גריינד ? תגידו לי אתם, ותגידו שם של האלבום הכי קיצוני שאתם מכירים... סתם בשביל השעשוע :)

......

אני חושב שזה אינדיבדואלי לכל אחד, מה יותר כבד בשבילו... לי למשל, דום-דת' נשמע הרבה יותר כבד מגריינדקור.

זה ממש תלוי איך אתה מגדיר כובד.

כי אני יכול לשמוע קניבל קורפס וזה מהרבה בחינות לא עושה לי כלום ולכן אני לא ארגיש כלום אחרי זה. הרי כמה רצינות וכובד אתה יכול לתת בשיר כמו a skull full of maggots . לעומת זאת להבדיל אלפי הבדלות כך את השיר Me and a gun של טורי אמוס. השיר הוא שירה בלבד ללא ליווי כלי, ובו היא מתארת את חווית האונס שהיא עברה. תאמין לי שהרגשתי סופר כבד אחרי ששמעתי את הקטע הזה. מבחינתי כובד זה קודם כל התחושה. ולאו דווקא דציבלים. מה שלי נראה שבד"כ אנשים תופסים כובד זה את המאמץ העילאי לנגן ללא שום מלודיה ועוצמה אדירה של הכלים. זה אפילו יותר מזה זה לא רק חוסר מלודיה זה גם חוסר שבירה של מקצבים זה המונוטוניות בהתגלמותה אבל בשיא הרעש. דווקא אחד מהדברים שמאפיינים דת' טוב בעיני הוא הדינאמיות, המעברים. אחרת... היה לי פעם חבר בבית ספר. חבר טוב. בגיל 16 נמאס לו והלך לעבוד בנגריה. הוא שמע את המוסיקה הכי כבדה שיש :)

אני די מסכים

אני תופס את האלבום האחרון של לידה מחדש (אור של יום, יום של חחושך) כהארבה יותר כבד מכל דבר של מורטישן לדוגמה. אתה מרגיש את העצב והכאב למרות שמבחינת מוסיקה הוא לא כל כך "כבד" (תניחו את הידים על האלבום הזה מהר, ממש מהר, הוא אחד האלבומים הגדולים ביותר שיצא לי לשמוע, עומד בשורה אחת אם רכב על הברק ואדון הבובות לאומת זאת מורטישן - היתי קורא להם הטראנס של המטאל, אין מלל "כגבד" המוסיקה לא משחקת ממש תפקיד, פשוט טראנס של מטאל-כיף להתפרק אם זה ולא יותר
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מטאל
בחר
בחר