לדעתכם אוהבים פה מטאל בארץ?

אהלן. אני ממש רציני לגבי הקמת להקת מטאל בעברית בארץ אני שואל אם לדעתכם זה יתפוס...

לדעתי לא...

אם אתה רוצה להקים להקת מטאל בישראל אתה חייב להתבסס על ליריקה באנגלית.. ואולי כמה שירים בודדים אבל ממש בודדים בעברית..

יש איזושהי דרך להשיג אותך ?

את האידאולוגיה שלי (שתומכת במטאל בעברית בארץ) פרשתי פה לפני איזה שנה ורוב התגובות, חוץ מכמה בוגרות, היו דיי שליליות אם אתה בכל זאת מוכן להענות לאתגר אני תמיד אשמח לשתף פעולה ולקדם האבי מטאל כנה ואמיתי בעברית אם אתה רוצה שלח לי אימייל ל : sheshbesh@walla.co.il ונהיה בקשר

לדעתי לא...

אם אתה רוצה להקים להקת מטאל בישראל אתה חייב להתבסס על ליריקה באנגלית.. ואולי כמה שירים בודדים אבל ממש בודדים בעברית..

זה בולשיט הכי גדול ששמעתי

עובדה שאין בארץ להקת מטאל שהגיעה לתודעה ארצית וגם להקות לא יגיעו אם הם ימשיכו בפלצנות של ליריקה באנגלית יחד עם עוד כל מני אידאולוגיות מתנשאות ומיותרות שמשאירות את ישראל במטאל מנוכר, מנכר וקיצוני

תראה

דימו בורגיר מפורסמים ואף אחד לא יודע מה לעזאזל הם אומרים... הליריקה של פינטרול מובנת לאחוז קטן מהמעריצים שלהם בעולם... רמשטיין מפוצצים אצטדיונים מול קהל שהכל נשמע לו כמו ג'יבריש... אז כנראה שאם אתה אשכרה יודע לעשות מוזיקה כבר אין צורך להיות פלצן שלא ברמה שלו לשיר בשפת האם

זה בולשיט הכי גדול ששמעתי

עובדה שאין בארץ להקת מטאל שהגיעה לתודעה ארצית וגם להקות לא יגיעו אם הם ימשיכו בפלצנות של ליריקה באנגלית יחד עם עוד כל מני אידאולוגיות מתנשאות ומיותרות שמשאירות את ישראל במטאל מנוכר, מנכר וקיצוני

ומה עם סטלה מאריס?

הבעיה עם סטלה מאריס שהם כבר לא שרים בעברית

השאלה שאני מעלה בפעם נוספת בפני שפיץ היא- האם אתה מעריך אומנים כמו היהודים, שמנגנים רוק ישראלי, אמנם כבד יחסית לשאר, אבל עדיין על טהרת השפה העברית, האישוז שיש בארץ וכדומה - לעומת סטלה מאריס שהיה להם תמיד אווירה יותר מטאלית, גם במלל וגם במוזיקה - למרות שהם החליטו שאין להם מה לחפש עוד עם השפה העברית ?

תשמע

אני חושב שבארץ אין בכלל שוק של מוזיקה, בעברית או באנגלית. לכן לפי דעתי זה רעיון טוב להקים להקת מטאל ששרה בעברית, אפילו אם הם לא יהפכו למיליונרים(יש מצב שבגלל זה סטאלה מאריס עזבו את העברית, הם חשבו שזה יתן להם כסף). זה רעיון טוב לשיר מטאל בעברית, זה יכניס את המטאל יותר לתודעה ויוציא את האנשים בישראל מהצרות אופקים העמוקה כל כך שהם נמצאים בה. חוץ מזה, זה שאלה של טעם, אז אין מה להתדיין...

רוק ישראלי ואלטרנטיבי

מבחינתי, רוק ישראלי ורוק/מטאל אלטרנטיבי הם לא "רוק". הקשר היחיד ביניהם הוא הדיסטורשן, הרכב הלהקות (סולן, גיטרות, תופים, באס וקלידים), ואולי שכשחברי הלהקות היו ילדים הם שמעו רוק. לרוק אלטרנטיבי ולרוק ישראלי אין את הנשמה של רוק'נ'רול אמיתי (מקסימום של Fאנק). ברור שיש יוצאים מן הכלל, תמיד יש, אבל בגדול, זה הכיוון של הלהקות... הרוק הישראלי הוא גרוע מכמה סיבות : 1 - הוא התחיל בשנות ה 90' עם להקות דיי כאסחיסטיות (איפה הילד, דר קספר, גוונים כהים) ולאט לאט כל התוכן שלו יצא, ומה שנשאר זה מוזיקת גלגל"צ טיפוסית. 2 - הוא פשוט הפסיק לחדש 3 - הוא נהיה יותר Fאנקי מאשר רוקיסטי להקות כמו היהודים, לטעמי האישי (חשוב להדגיש שזאת רק השקפת עולם שלי) עושה חטא כפול... היא לא כבדה כי היא עושה רוק כבד... היא כבדה כי היא משלבת אלטרנטיבי. הדבר העצוב הוא שגם אותה להקות מחקות (סינרגיה, דוגמה מצויינת ומזעזעת כאחד). בקיצור, אין כמעט מטאל אמיתי שנעשה בארץ. אלבומי הרוק הכבד היחידים שיצאו בארץ שאני יכול להעריך הם : משינה - מפלצות התהילה סטלה מאריס - סטלה מאריס גוונים כהים - גוונים כהים מעבר לזה יש רק פנינים בודדים של רוק כבד בארץ. מטאל עברי - סטלה מאריס היו היחידים. אפשר לעשות את זה, וזה יהיה דיי טוב. אבל כולם פחדנים. לכולם אין חזון. כל אחד נתלה על משהו אחר ומשתפן מלעשות מטאל אמיתי בעברית. אנשים מחפשים סטנדרטים בשמיים, אומרים שמטאל בעברית פשוט לא ילך, וסולדים מדברים שכן, אפשר לקלוט אותם תוך 5 דקות. היהודים תמיד היוו איזשהו מפלט מזה - המבטא האמריקאי בטוח מוסיף להם נקודות אצל הקהל ששומע אותם, הם משלבים אלטרנטיבי ובעצם הורגים את מה שאני רואה כרוק'נ'רול אמיתי (ממש כמו פרל ג'ם, סאונדגארדן ונירוונה בתחילת שנות ה 90'). אני לא אומר שאני הסולן הכי טוב בארץ, או אפילו סולן מקצועי, אבל כל פלצן היום ישמע שיר של להקה עם קצת מקוריות ויתבכיין על הזיוף הכי קטן. האנשים האלה ראו אי פעם הופעה של מוטורהד, ג'ודאס פריסט, מטאליקה, או אינסוף להקות מטאל אמיתיות ? אנשים מחפשים את הזיופים כדי לשפוט אנשים. מטאליסטים בארץ פשוט מפחדים לצאת מהבועה של הקיצוניות ולעשות משהו שהקהל המיינסטרימי בארץ באמת מסוגל לאהוב. סטלה מאריס לדעתי כן עשו משהו כזה, באלבום הראשון, אבל התרחקו מזה. אל תשאל אותי למה, כי אין לי מושג. א-ב-ל... האם בגלל שמטאליקה היום עושים מוזיקה מחורבנת, לא נעריך אותם על 4 הראשונים ? בגלל שאוזי מכר את הנשמה שלו ושל המשפחה שלו בשביל צומי וכסף, לא נעריך אותו על שנות ה 70', ה80' ועד אמצע ה 90' ? חלילה האלבום הראשון של סטלה מאריס יישאר תמיד כמו משהו שאפשר להגיע אליו. התקופה של להקות רוקסן בתחילת שנות ה 90' בארץ זה משהו שבהחלט יכול לשוב, וגם בכיוון היותר מטאלי. אני עוד מלפני הצבא הקדשתי את כל האנרגיות שלי בתחום למטרה הזאת, אבל בסופו של דבר כל מי שהיה איתי נשר, ולדעתי מהסיבות הלא נכונות. THRASHALL מוכיח בדיוק למה אנשים גם נוטשים את הרעיון הזה... פשוט קטני אמונה, ואולי גם השראה. השראה אמיתית לעשות שינוי, ליזום משהו. בארץ יש שוק למוזיקה, אבל הוא מתבזבז על חולרות כמו כנופיית רימון (מסיקה, פלס וכורם) או פושעי כוכב נולד. בתחילת שנות ה 90' היו גם ערסים ששמעו באדי קאונט. היום יש מספיק ערסים שינגנו לך את נאטיג אלס מאטרס... ככה שזה בהחלט "שוק" כלל ארצי שיכול לאהוב מטאל כחול לבן. אנשים שלא חושבים ככה - משאירים את סצינת המטאל קיצונית, או שהופכים להיות להקות רוק ישראלי טיפוסיות... (וסטלה מאריס באמת אין לי מושג איך היא נהייתה מה שהיא...)

שפיצי תשמע

אתה חושב שבעזרת העברית אתה תוכל לכבוש יותר את הקהל? ולהכניס את המטאל לתודעה? ברור שיש בזה משהו.. אבל קח לדוגמא להקה כמו יוסלס איידי, שהם שרים באנגלית והצליחו קצת להיכנס למה שמכונה "התרבות הישראלית". אז נכון שכשאתה שר בעברית יש לך סיכוי להתברג לתודעה יותר טוב מאשר שתשיר באנגלית. אצל יוסלס אידי, קרה דבר הפוך, בגלל ההצלחה שלהם בחו"ל, פתאום שמעו אליהם בארץ. נ.ב אני התכוונתי שאין כמעט בארץ שוק של מוזיקה, ולא על מטאל בפרט. למה אין שוק של מוזיקה? כי בארץ הזו לא נותנים מקום לשוליים, בעיקר בטלוויזיה, הכל מוכתב לפי אופנות וטרנדים. זה נכון שברוב המקומות בעולם זה ככה,אבל שם גם נותנים לשוליים הזדמנות לבטא את עצמו, כלומר יש לצרכן המוזיקה חופש בחירה, בישראל אין יכולת בחירה כי אין במה לבחור, כפי שאמרת ששולטים היום כל הכוכבי נולדים למינהם. הייתה כתבה בעיתון האחרון של שבע לילות, שמדברת שם על תוכניות אירוח בישראל לעומת ארצות הברית. בארצות הברית יש לך אפילו בפריים טיים של הפריים טיים להקות שוליים כמעט מכל הקצוות, מאינדי ועד מטאל. ופה ביראל יש את אותו תהליך, אם יש לך להיט אתה ישר מוזמן לתוכנית, לא משנה אם יביאו את אותו אחד 6 פעמים רצוף.

אני לא חושב שיוזלס איידי הצליחו להכנס לתודעה בארץ

פירגנו להם בערוץ 24 קצת, אבל שם זה נעצר. וזה גם לא ימשיך מעבר לזה אתה יכול לדוגמה להגיד, כמו שאמרו לי גם אחרים, שהם בכלל לא חושבים על הצלחה בארץ, שזה לא אומר להם כלום, להם חשוב להצליח ברמה עולמית. אז מי שחושב ככה - שיהיה לו בכיף ובהצלחה... אני כן מאמין שאפשר להעשיר את התרבות והמוזיקה בארץ במטאל, וזה מה שחשוב לי... לדעתי זה גם יותר מאתגר. בקשר למוזיקאים, שאמרת שאנחנו תרבות של טרנדים - יש בזה מן האמת, א-ב-ל איך זה שעד היום אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך, צביקה פיק, זוהר ארגוב ומשינה, בתור דוגמה, במשך 20-30 שנה, נחשבים למוזיקאים נחשבים ? זה לא סתם. הם עשו מהפכה בדורם, ושינו את המוזיקה בארץ. היהודים כבר פעילים מעל ל 10 שנים, והם לא מתקרבים אפילו לרמה כזאת של צריבה בתודעה. אני אפילו לא מדבר על מי יותר טוב ומי פחות... זה פשוט עניין שהם עשו מהפכה. היהודים פשוט רכבו על גל. בדיוק בגלל זה גם כל הכוכבים הנולדים לא באמת גירדו את השיא... כמו מירי מסיקה וחברותיה... ברגע שהם יפסיקו לעשות מוזיקה, הם ישכחו. משינה השמיעו גם בכמעט עשור שהם היו מפורקים... ולא סתם כ"רגע נוסטלגיה"... הם כן עשו משהו, שהשאר לא עשו. אז נכון, אנחנו תרבות של טרנדים, אבל מי שיעשה משהו מספיק מהפכני, שיתפוס, כן יזכר. וזה מה שאני מאמין שעם מטאל אפשר לעשות, ולשם אני אישית שואף. לא ללכת עם הזרם, ובטח ובטח שלא לוותר.

שמע, זה שהרדיו מנוהל על ידי קבוצה של זקנים טרחנים

ששולטים בקצוות המוזיקה של ארצנו כאילו היו דג מת בשוק בעכו, זה בעיה שלנו ללא ספק, אבל להגיד ששלום חנוך, אריק איינשטיין, מאיר אריאל ושלמה ארצי הם שיא המוזיקה העכשווית, זה לא נכון. אין ספק שכולנו גדלנו על רובם או חלקם או איש מהם, והם עמוד טווח במוזיקה שלנו, אבל הם לחוד, והז'אנר המדובר לחוד. כיום, קיבוצניק טוב לבב מאיזור פרדס-חנה כרכור שירצה ליצור מוזיקה בסטייל של הגדולים, פשוט יקבל סטירת לחי מצלצלת כי הז'אנר אינו מוכר עוד. ואל תשכח שמרבית האנשים המדוברים יצרו רוקנרול כשהרוקנרול היה באופנה, בסוף ה-60, במהלך שנות ה-70 ובשנות ה-80. משינה, פורטיסחרוף וחברייא היו שם בשנות ה-90, והיהודים בשלהי שנות ה-90 נתנו את הטון רק במוזיקת השוליים, בעוד שאת הרוק הכתיב אביב גפן שהלך ונהייה מיינסטרים מאלבום לאלבום. ספיקינג אוף גפן - הוא לבדו הבין, אחרי שכבש את פסגת הרוק הישראלי, שכדי להמשיך מפה הוא חייב להתחיל מהתחלה באנגלית -ואז קיבלנו את בלאקפילד, שזה ממש כמו אביב גפן רק עם שירתו המעודנת של ווילסון ובאנגלית. It's cloudy now and all that shit. אתה לא באמת יכול להגיד שהצלחתם הלא-קונבנציונאלית של היהודים, שכמה שאני לא מחבב את המוזיקה שלהם אני מעריך אותם כחותרים נצחיים אל מול המיינסטרים של גלגל"צ - ממשיכים להלחם בקונבנציות שנוצרות אל מולן. אין להם עוד להיטים כמו שהיה להם בתקופת השיא של מציאות נפרדת. הם הבינו לאן הם שייכים - וזה לשוליים, ועדיף להיות ראש לשו(ע)לים בתחום הזה. יוזלס איידי, בצפר, אורפנד לנד - כל אלה שגובלות ברוק שוליים עד רוק כבד ומטאל - וצולחות הצלחה והכרה בחו"ל, זה משהו שליהודים לעולם לא יהיה. אבל היהודים יש רק אחת, ואנחנו כבר סופרים כמעט ועשר להקות מטאל שצולחות את חו"ל בגלל השפה האנגלית ב-5 השנים האחרונות. למה לעצור פה ?

אני אגיד לך ככה

כל השמות שהעליתי, וגם אתה, תיאורטית שייכות לעבר אבל העובדה היא שעדיין המוזיקה שלהם מושמעת, ונמכרת להגיד שזה בגלל שאיזה טרח זקן משמיע אותם זה קל ושוב, אני אישית לא שומע אותם, או בכלל רדיו ישראלי אבל הם את שלהם עשו, והם לעולם יהיו צרובים בהיסטורית המוזיקה הישראלית עכשיו, היום, דברים חדשים - פשוט אין. אין אף אחד שעושה משהו עם מספיק טעם, מספיק בשר, בשביל שהוא יזכה לתהילה כזאת. על זה אני מדבר. זה מה שמטאל בעברית כן יכול להשיג. כמובן שיכולים להשיג את זה אנשים גם לא במטאל, ויותר מזה - יש גם מספיק אנשים שאם הם יעשו מטאל בעברית זה פשוט ישמע חרא וכולם יתעלמו מזה. אבל בסופו של דבר - מבחינת מוזיקה, אנחנו נמצאים בתקופת המתנה, מחכים כבר למשהו חדש עם גוויעתו של הרוק הישראלי (הזרם שהתחיל בשנות ה 90' ועד לא מזמן) - פשוט אף אחד עדיין לא הרים את הכפפה. וחבל שזה לא יהיה המטאל שירים את הכפפה ויספק פה מטאל איכותי, מסורתי ואמיתי. להקות מוצלחות מחו"ל ? שוב, לא מדבר אליי. עניין של טעם. במיוחד לאור העובדה שכולן עושות מוזיקה שגם אם היא מטאל, זה הרבה מעבר לסקאלת הקיצוניות שלי. אני לא אגיד למישהו שעושה מטאל ומצליח ברמה בינלאומית "תתבייש לך שלא עשית מטאל בעברית"... גם ככה בארץ זה לא היה משהו שהיה תופס כי זה קיצוני מדיי... או משעמם מדיי... או... יותר מדיי מהר מדיי בשביל להקלט בתרבות המוזיקה הישראלית. אבל זה שאנשים שוללים מראש, והמגמתיות של סצינת המטאל (שעל תחלואיה וחסרונותיה דנתי הרבה) לנכר כל דבר שהוא לא לפי הסטנדרטים שלה - זה כן מקומם, ופשוט ביזבוז.

אני לא כל כך מבין את המטרה כאן.

אם המטרה היא לעשות מטאל בעברית כדי לשיר בשפת הקודש - אחלה. אם המטרה היא להיות יותר נגיש לקהל הישראלי ולזלוג קצת לתוך המיינסטרים - חבל על הזמן. למה חבל על הזמן? בעיקר מסיבות תרבותיות. נכון, בשנות ה90 היו ערסים שאהבו את body count. נכון, היתה תקופה (בתחילת ה90) שהיתה כאן עדנה מסוימת למוזיקה קצת יותר כבדה. אבל, וזה אבל גדול, ישראל מעולם לא היתה מקום שבו רוק מוכר. למה אני מתכוון? רובנו ילדים גדולים שראו עולם. מי שהיה כאן במדינות אחרות, ראה ששם (כמו כאן), יש מיינסטרים, יש טרנדים, אבל גיטרות - תמיד הולכות טוב. גם היום, כשההיפ הופ הוא מספר אחד בארה"ב, עדיין אפשר לשמוע בעשרות תחנות רדיו להקות שמחברות את הגיטרות למגברים, ומוזיקת הרוק ממשיכה למכור מליונים. כך, שגם האח הקטן והממזר של המוזיקה הזו, נמצא בשוליים אך חודר מדי פעם למרכז הבמה. פה כשלהקת רוק מצליחה (יש בכלל כאלו היום?) עושים מזה רעש, אז אתה רוצה לעשות מטאל שיהיה נגיש? חבל לך על הזמן. השוק כאן מת.

בדיוק מה שאורי אומר

וזה מה שמוביל אותי לטענה הנוספת, אם אתה לא תצליח למכור פה את ה-3000 עותקים שלך, ובתור להקת רוק אם תצליח לעשות כן כל הכבוד לך, אתה מתאמץ לשווא. ההופעות הם גיגים במועדונים שהם לכל היותר כמו הבארבי - וזה לא מספיק. אין סיכוי שזה המקסימום שאנשים שואפים אליו ? מה להופיע בהופעות הדליין על במות פסטיבל? אנחנו לא רוצים להיות כמו הלהקות שגדלנו עליהם בסופו של דבר ? כמו מטאליקה ומיידן וסלייר וכו' ? על כן אנחנו תמיד שואפים ליותר, ובשאיפה ליותר אולי אנחנו מחמיצים מעט (וממש מעט אם תשאל אותי) מהאוטנטיות שלנו בכך שאנחנו לא מבצעים חומר בעברית, אבל להקדיש את עצמך לביצוע שירים בעברית בלבד - זו צלילה עמוקה אל תוך הורדת הסיכויים משמעותית כדי לקבל סוג של יחס בחו"ל. נכון, רמשטיין שרים רק בגרמנית. אבל רמשטיין גם היו אחת מהלהקות הראשונות ששילבו מטאל עם מוזיקה אלקטרונית אפלה - ושני הז'אנרים האלה הם בומבסטיים בגרמניה ברמות שישראל תתקשה להבין. לכן כשהם הפכו למפלצת מוכרת כל דיסק והופכת אותו לפלטינה מקומית בגרמניה - הם פרצו החוצה לשוק העולמי, עם עידוד חזק מהבית. פינטרול לעומת זאת חולקים אהבה למורשת הסקנדינבית - וסקנדינביה כיום היא גן עדן מטאלי אחד גדול, בה נותנים לאומנים כסף כסוג של דמי אבטלה משופרים אם הם הוציאו אלבום אי פעם (תומס לינדברג מאט-ד'ה-גייטס לשעבר עדיין מקבל את הממון הזה, ולמרות שלא ידוע לי אם זה מסוגל לפרנס אותו או לא, אני מניח שלא, זה עדיין משהו) והם חוות גידול להמון להקות מוכשרות ולא מוכשרות כאחד. פינטרול נהנים מהפולקלור המקומי, שאיתו הרבה מדינות באירופה יכולות להזדהות - מצד שני, אין סיכוי שהם יצליחו בארה"ב בשום סיכוי שבעולם. אבל פה בארץ אין את הגב של שוק המוזיקה. אנחנו לא דוחפים אומנים באותה צורה, שוק המוזיקה מנוהל על ידי אנשים זקנים הקובעים את הפלייליסט המיושן והזהיר שלהם, שמהסס כל הזמן לא לפסוע מחוץ לשביל המרכזי - ולהקות שוליים מכל התחומים פשוט לא זוכות לחשיפה פה. הדרך היחידה היא לצלוח בחו"ל אם אתה מנגן מוזיקת שוליים. אם זה סקאזי, אינפקטד מאשרום, יוזלס איידי או בצפר - כולם הבינו היטב שאין להם מה לחפש בשוק המוזיקה הישראלי - אין שם כלום. רק אופנות שמתחלפות והם לא יהיו לעולם שיא האופנה המקומית. מצד שני - בחו"ל הם נחשבים אקזוטים והשקעה כדאית, אז למה לא ? ואם כבר יש להם משהו ביד, למה לשרוף אותו בשפה העברית אם יש לו פוטנציאל בחו"ל ?
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מטאל
בחר
בחר