Nevermore

Nevermore

מה הדעה פה לגביי החדש שלהם?

אני מאוד אהבתי

מאוד..

תכלס..חומר טוב..

אבל קש/ה לי להתחבר אליהם..לא יודע למה..

Nevermore

האלבום החדש בהחלט לא מפסיק להחרש אצלי בדיסקמן. הוא פשוט קולע בדיוק לטעם שלי, ואני חושבת שבאמת שומעים בו משהו חדש ומיוחד שלא קיים באלבומים האחרים. אין כמעט שיר אחד שאני פחות אוהבת מהאחרים....מנם הסוף שלו מורגש כאילו הוא סתם נסחב, אבל אם שומעים את האלבום הפוך אז לא :) יש מצב שהוא יקח את המקום הראשון מידיו של- dead heart ....

גמאני מאוד אהבתי

תכלס..חומר טוב..

אבל קש/ה לי להתחבר אליהם..לא יודע למה..

וואלה גם לי לקח זמן בגלל הסולן

הוא היה נשמע לי מוזר ולא מתחבר למוזיקה, אני לא יודע איך הם נחשבים פאוור עכשיו אני מאוד אוהב אותם ומבין את החיבור החזק שיש להם, ואת עוצמת קולו של הסולן

וורל דיין

הוא אחד הסולנים הטובים והמוכשרים ביותר בתחום. יש לו קול מאוד דומיננטי ויחודי, ובכל שיר שומעים אותו בצורה אחרת. הוא מצליח להכנס ולשנות את הקול והטכניקה לפי הדמות ששרה בשיר, וזה מה שמייחד אותו עוד יותר ומוסיף לו עוד יותר נקודות בונוס. הוא בהחלט זמר מופת. ואני לא נוטה לאהוב סולני מטאל.

Nevermore

מה הדעה פה לגביי החדש שלהם?

אלבום נהדר

כנראה הטוב ביותר שלהם. אפל כמו דרימינג ניאון בלאק וכמעט כבד כמוהו.

דפיילר תסביר

את עצמך, כשהייתי בגרמניה אני שמעתי את כולו בחנות התקליטים וממש לא התלהבתי, השוותי אותו לדד הארט והוא היה לדעתי הרבה פחות טוב ממנו.

למען האמת, משמיעה ראשונה גם אני לא כל כך התלהבתי

אבל אחרי עוד אחת או שניים לא יכולתי להוציא אותו מהמערכת\דיסקמן. ידעתם שהם הוסיפו גיטריסט נוסף ללהקה באלבום הזה (חבר קבע חדש)?

סטיב סמיית + הסבר

קודם כל, סטיב סמיית הוא גיטריסט חדש בהרכב, שהיה בעבר הלא רחוק בטסטאמנט המפלצתית מ-1999 עד 2003 וכיום הוא חבר רשמי בנוורמור. לדעתי דד הארט הוא אלבום טוב, אך האלבום החדש מתעלה עליו בכמה דברים : - יש בו רגעים כבדים ו"שוברים" יותר - יש בו אופל מסוג אחר, שהיה חסר לי מאד בדד הארט, ואותו מצאתי רק בדרימינג ניאון בלאק - ווארל דיין חוזר שם לכמה רגעים לשירה הכאובה שלו, הטעונה בקול חרוך ומיוסר, שנעלמה בדד הארט כמעט לחלוטין. - עבודת הגיטרות באלבום החדש הרבה יותר מתאימה לסגנון שלי, מבחינת ריפים (שבדד הארט פנו למטאל האלטרנטיבי יותר) ומבחינת סולואים (שמאופיינים כיום במתאמים הרבה פחות מלודים ובכך גם הרבה פחות מתאימים למיינסטרים) - דד הארט אין אה דד וורלד הוא אלבום שקל להתחבר אליו - ואמנם אין לו את רמת המיאוס שיש לאלבומים אחרים מאותו הנוסח (לדוגמה סוילוורק או ארצ'-אנמי) הוא עדיין המכנה המשותף הנמוך יותר לאוזן המטאליסטית.

יותם

במקום לחפור יכול להגיד את כל זה ב 2 מילים: "קליט יותר" וזהו...חחח

על דד הארט

הייתי אומר שהעובדה שהוא קליט יותר

היא הבעיה, אבל זו לא הבעיה שלו. למעשה ההפקה והחומר המוזיקלי הקליט יותר בדד-הארט הם היתרונות שלו. עדיין - היתרונות האלה נמצאים באלבום החדש גם כן שנהנה משירים קליטים לא פחות (כמו למשל - Sentinet 6 ו-Sell my heart for stones מהצד העדין ו-Medicated nation מהצד הכבד)
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מטאל
בחר
בחר