מאש החורבן לחום האהבה- פרק קלז בתהילים והקשר לחודש אב

בחודש אב ארע חורבן בית המקדש,


א-אדום

ב- בבל


שתי הממלכות שהחריבו את בית המקדש הראשון והשני.

תהילים פרק קלז

א  עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:    בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
ב  עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ--    תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר--    וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
שִׁירוּ לָנוּ,    מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד  אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה:    עַל, אַדְמַת נֵכָר.
ה  אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם--    תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו  תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי--    אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם--    עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז  זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם--    אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ--    עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.
ח  בַּת-בָּבֶל,    הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ--    אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט  אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ--    אֶל-הַסָּלַע.

 

פרק קלז מתייחס לממלכות בבל ואדום ומתאר את תקופת "גלות בבל",

ואת געגועיו של  עם ישראל לארץ ישראל ולירושלים.

ז -זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם--    אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם

ח  בַּת-בָּבֶל,    הַשְּׁדוּדָה

העם, שנמצא בגלות, נשבע לזכור את ירושלים לעד.

החודש  קרוי גם מנחם אב – כמו המילה אבא ובכך יש רמז גדול על רגישותו .

שכן בחודש זה אנו מקווים לנחמה וגאולה .

בחודש אב מתעצמים מנהגי האבלות של ימי בין המצרים 

שמגיעים עד לצום תשעה באב –חורבן בית המקדש.

סיום פרק קלז  גם הוא מסתיים באות ט- רמז ליום ט' באב .

מקור שמו של חודש אב הוא בבלי, שפירושו אש - חום -
והוא בא לתאר את החודש כאחד מחודשי הקיץ החמים.
האש יכולה להרוס ולהחריב –מסמלת את החורבן
והאש יכולה לחמם ולהאיר – מסמלת את האהבה .

בימי קדם  , בחודש זה היו נאספים יבולי הקיץ ומתקיים בציר ענבים .

בחמישה עשר לחודש – היו יוצאות בנות ירושלים לרקוד בכרמים

כדי למצוא שידוך.

טו באב מצויין ביהדות כסימן פיוס ונחמה בעם ישראל.

 

הפסוקים הבאים בפרק ,

מציינים את חשיבות זיכרון ירושלים גם כאשר אנו נמצאים בזמן שמחה

החתן אומר שבועה זו ושובר את הכוס לזכר החורבן .

ה  אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם--    תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו  תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי--    אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם--    עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

 

חודש מבורך

תמר

מומחית בקריאת מפת החיים בשיטת צופן התהילים 

שאל בתהילים - Ask Tehilim 

בפייסבוק 

 

https://www.facebook.com/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-Ask-Tehilim-1771566422903823/

 

 

מאמר בהחלט מאיר עיניים ומביא מחשבה.

 

אב הוא אחד משלושת החודשים שאני קוראת להם תיקון האגו.

 

בתמוז יש לנו ותם-ז', כאשר ז' זה סיוון מתן תורה.

 

כלומר האופוריה תמה.

 

כעת יש לנו את משה שעלה להר סיני ל-40 יום ואז העם מאבד את הביטחון שלו.

 

ואז יש את מעשה העגל ובני קורח ועדתו ושבירת הלוחות וצום י"ז בתמוז.

 

כלומר תמוז הוא התיקון של הספק = פסק = עמלק.

 

אב הוא חטא הגאווה. המרגלים חוזרים ואומרים ארץ זבת חלב ודבש אבל לא ראויה למגורים. כמו האגו שלנו שלא ראוי להיות כלי לנשמה. ואז יש את ט' בעב שזה לזכר החורבן, היום בו גם יוולד המשיח לפי המסורת.

 

אבל בין ט ל ט"ו באב מפרידים 6 ימים, זה כאילו מהדורה מחודשת של סיפור הבריאה כאשר ביום השישי נברא האדם בצלם כזכר ונקבה.

 

אולי זה רמז לאהבה, זיווג אחדות, וכל זה מתחבר לקטע של מצד אחד חורבן ב ט' באב אבל בריאה חדשה וקשר חדש לירושלים שאולי זה ההקשר לחתן המקדש את זוגתו וגם את ירושלים עימו.

 

בברכה

 


גילה בויום


אסטרולוגית, נומרולוגית, מתקשרת ופותחת בטארוט.


www.oryada.com/kartis.htm

נכון עדי.

 

אגו צריך להיות כלי

 

לא לשלוט בנו.

 

 


גילה בויום


אסטרולוגית, נומרולוגית, מתקשרת ופותחת בטארוט.


www.oryada.com/kartis.htm

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מיסטיקה ואסטרולוגיה
בחר
בחר