ההגדה של פסח ואירועים שמעל הטבע

שלום חברה

 

אז יציאת מצרים היא לא על ידי מלאך ושרף אלא על ידי הקב"ה בעצמו.

 

היא מביאה לשינוי סדרי עולם, יחד עם שינוי רוח האדם.

 

אנו אומרים דם ואש ותמרות עדן.

 

יואל אומר לנו 

 

וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ.  ב וְגַם עַל-הָעֲבָדִים, וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי.  ג וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ:  דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן.  ד הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא.

 

 מה זה בדיוק השמש תחשך והירח יהפוך לדם?

 

זה בדיוק 14 יום שבין ליקוי חמה לליקוי לבנה.

 

בליקוי לבנה מלא יש ירח אדום- ירח דם.

 

פעמיים בשנה יש ליקוי חמה ולבנה, את רובם אנו לא רואים כי הם מעל פני הים. הציר הזה נקרא ציר הליקויים, באסטרולוגיה ראש וזנב דרקון, זה מניין באנו ומה היעוד שלנו מבחינת גלגולים קודמים.

 

והנה אנו שרים בהגדה של פסח.

 

קָרֵב יוֹם, קָרֵב יוֹם
אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע, הוֹדַע, הוֹדַע
כִּי לְךָ יוֹם אַף לְךָ לַיְלָה.

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד, הַפְקֵד לְעִירְךָ
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר, תָּאִיר, תָּאִיר, תָּאִיר
כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה.

 

קרב יום קרב יום שהוא לא יום ולא לילה, וזה ממש זה, יום שהוא מעבר לניגודים של יום ולילה של חיבור אנרגיית השמש והירח וזה כמו "וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", וזה בהחלט קורה ביום של ליקוי חמה.

אבל אנו גם יודעים שכאשר יש ליקוי חמה, באיזור איפה שהוא נראה ב-100 אחוז, עלולים להיות פגעי טבע כמו רעידות אדמה.

אז יש קשר בלי ניתן לניתוק בין ליקויי חמה, בין חושך וערפל, ובין אור שהוא כבר לא אור פיזי אלא אור אלוהי כמו האור של היום הראשון של הבריאה.

 

 

כי זה מה שאומר ישעיהו בפרק של שינוי סדרי העולם בפרק ס'.

 

קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.  ב כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. 

 

 

אז אנו שרים בהגדה את פרק קיד בתהילים

 

א  בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם;    בֵּית יַעֲקֹב, מֵעַם לֹעֵז.
ב  הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ;    יִשְׂרָאֵל, מַמְשְׁלוֹתָיו.
ג  הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס;    הַיַּרְדֵּן, יִסֹּב לְאָחוֹר.
ד  הֶהָרִים, רָקְדוּ כְאֵילִים;    גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי-צֹאן.
ה  מַה-לְּךָ הַיָּם, כִּי תָנוּס;    הַיַּרְדֵּן, תִּסֹּב לְאָחוֹר.
ו  הֶהָרִים, תִּרְקְדוּ כְאֵילִים;    גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי-צֹאן.
ז  מִלִּפְנֵי אָדוֹן, חוּלִי אָרֶץ;    מִלִּפְנֵי, אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.
ח  הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם;    חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ-מָיִם.

 

אז מה כאן קיבלנו:

 

הים ראה וינוס - זה בדיוק מה שקורה לפני צונאמי. הים נס לאחור. האם זה מה שקרה ביום סוף?

ההרים רקדו כאלים וגבעות כבני צאן זה בהחלט רעידות אדמה מסיביות.

 הירדן יסוב לאחור- הופך את כיוון תנועתו. הוא הרי זורם לים המלח, המקום הכי נמוך וזה בשבר הסורי אפריקני וזה מתהפך. 

בקיצור יש לנו ביציאת מצרים מעין חזרה גנרלית של יום אלוהים הנורא והגדול, ויש לנו הכל.

 

חושך, ערפל, רעידות אדמה, ליקוי חמה, ערפל, דם ואש ותמרות עשן, שפוך חמתך על הגויים כאשר עם ישראל ניצל ומורם, יציאת מצרים היא על ידי הקבה בעצמו וזה בדיוק מה שמנבא ישעיהו שלא נהיה עוד כפופים לחוקי הטבע של יום ולילה אלא אור ה' יזרח עלינו ישירות.

 

אז בעצם יוצא מכך שחג החירות שאנו חוגגים, הוא גם חג חירות הנשמה וחיבורה לאור עליון.

 

אבל ישעיהו מרחיק לכת ומדבר על שינוי מציאות עוד יותר גדול ושינוי ממש של זמנים.

 

 פרק   ס

  

תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל; וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם, וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה.  יח לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.  יט לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.  כ לֹא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף:  כִּי יְהוָה, יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וְשָׁלְמוּ, יְמֵי אֶבְלֵךְ.  כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; 

 

זה בדיוק מה שהופיע גם בנבואות יואל.

 


אבל ישעיהו מרחיק עוד יותר לכת.

 

המרחקים, וכל זרימת הזמן תשתנה יחד עם מאורות השמיים.

 

פרק ל'

 

וְהָיָה אוֹר-הַלְּבָנָה, כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים--בְּיוֹם, חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ, יִרְפָּא.  {פ}

 

 מה זה בדיוק?

 

הלבנה תאיר לנו כמו שמש, ואור החמה יהיה כמו אור שבעת ימי בראשית, האור הגנוז לצדיקים בעתיד, כפי שנאמר לנו על אור בראשית.

 

למה בדיוק הכוונה?

 

האם הירח יעלם והיפוך לנו לשמש? כלומר מרחק הירח ישתנה למרחק השמש?

האם נעבור למציאות מה הזמן זורם באופן שונה. כי הרי יוצא שיש זמן ארצי וזמן אלוהי שנע פי 365 כפול אלף מהזמן שלנו, כלומר יום אחד = אלף שנה.

 

 יש הרי את פרק צ' בתהילים

 

 

תהילים פרק צ

 

א  תְּפִלָּה, לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים:
אֲדֹנָי--מָעוֹן אַתָּה, הָיִיתָ לָּנוּ;    בְּדֹר וָדֹר.
ב  בְּטֶרֶם, הָרִים יֻלָּדוּ--    וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל;
וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם,    אַתָּה אֵל.
ג  תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ, עַד-דַּכָּא;    וַתֹּאמֶר, שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם.
ד  כִּי אֶלֶף שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ--    כְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי יַעֲבֹר;
וְאַשְׁמוּרָה    בַלָּיְלָה.

 

שימו לב שהוא מיוחס למשה.  שימו לב שיום אחד בעיני הבורא זה אלף שנה. ואנו בסוף האלף השישי. ויש לנו עוד 221 שנה לסיום האלף ה-6 היום השישי של הבריאה. ואז נגיע בדיוק למצב  של אור שבעת הימים.

 אבהל כיצד תיראה המציאות עוד 221 שנה כאשר נהיה בשבת, בגאולה, בביאת המשיח, או בחזרה למצב של גן העדן.

 

האם נהיה עדיין בגוף פיזי.

לאור כל רעידות האדמה וכו', האם העולם כפי שאנו מכירים אותו ישאר על כנו?

 

אולי גם וגם?

 

אולי זה תלוי בנו וזה עוד לא הוחלט סופי.

 

האמנם החיבור הטוטאלי לאור האלוהי קשור להרס המציאות הפיזית?

 

האם זה קשור בחיי נצח.

 

הרי כתוב בישעיהו  פרק כה

 

"ובלע המות לנצח".

 

אז מהי האמת

 

 

בברכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 


גילה בויום


אסטרולוגית, נומרולוגית, מתקשרת ופותחת בטארוט.


www.oryada.com/kartis.htm

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מיסטיקה ואסטרולוגיה