שערי תשובה אף פעם לא נסגרים

בס"ד זה נכון שמעשי האדם משפיעים גם על התפילות שלו בעשרת ימי תשובה, ורצוי להיכנס לעשרת ימי התשובה במצב הרוחני הגבוהה והטהור ביותר, וזה אכן משפיע גם על השנה הבאה. אבל גם אדם שלא הצליח במשך השנה להתעלות רוחנית ולהתגבר על היצר הרע, עדיין בעשרת ימי תשובה יכול לתקן את גורלו ואת דרכו בשנה הבאה. כמובן שהבחינה נבדקת כל הזמן לפי הפסוק: "וה' עומד עליו ובוחן כליות ולב עם עובדו כראוי". זו ההשפעה שדיברתי משבת לשבת, וזה אכן משפיע על המצב בעשרת ימי תשובה, אבל גם רשע יכול לתקן את דרכו עשרת ימי תשובה ולקבל עוד הזדמנות לדרך חדשה בשנה החדשה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

אריאל שבוע טוב

הפעם הבנתי אותך קצת יותר טוב אבל עדיין יש לי פה מעין מילכוד. דוגמא: אני אדם שעובד שכיר ומרוויח 5000 שקל לחודש, סכום זה לא מספיק לי לפרנס את בני ביתי, נניח לצורך העניין שיש לי 6 ילדים, מחוסר ברירה, אבל באמת מחוסר ברירה, אני צריך לגנוב פה ושם וזאת רק בשביל להביא אוכל הביתה. כלומר אני גונב מחוסר ברירה, אני חושב שיש הבדל עצום ביני לבין גנב רגיל שכל יום פורץ לבתים שלא לצורך ואו בשביל סמים. לפי דבריך מכוונים אותי למי לגנוב, אני אגנוב לאנשים שזה התיקון שלהם (אז איך אתה מסביר פריצה לבתי כנסת?) או פריצה לבית תמחוי? ויש כאלו מקרים. לפי דבריך קרוב לוודאי שיפרצו לי ויגנבו ממני כי אני חוטא באותו נושא, אבל אני אדם עני ודל ופשוט אין מה לגנוב ממני. (בדרך כלל הגניבות מתבצעות אצל עשירים או בבתים שיש מה לגנוב)אז איך זה מתיישר? ולאחר נסיון פריצה אצלי לפי דבריך אני צריך לעשות חשבון נפש, אני יודע שאני חוטא וגנב, אבל אין לי ברירה, אם לא אגנוב ילדיי לא יאכלו. איך אני יכול לתקן את מעשי כל עוד שברור לי שאין מצב שאני יכול לפרנס אשה ושישה ילדים. בנוגע למזונות הקצובים לי אם אני שכיר ואני כאמור מרוויח 5000 שקל לחודש, איך זה קשור לשבת? גם אם אחלל את השבת בצורה הכי בוטה, אבל אגיע לעבודה כל יום אני אקבל בסוף החודש את המשכורת שלי בין אם חיללתי את השבת ובין אם שמרתי אותה כדת וכדין. אז מה הקשר בין השבת למשכורת שלי?
01:09 25-11-2011|%%posterlink.526315%%

אריאל אני רוצה לשאול

אתה כותב דברים מעניינים ואני אישית שותף לרוב הדיעות שלך (אפילו שהן מזויות אחרות) כתבת שרשע גמור לא עובר יסורים בגלל רשעותו, אבל מצד שני בערך במילים הבאות אמרת שכשמזמנים לאדם שיעור אז מזמנים לו אדם שהוא גם ככה עומד לחטוא... אז אני מבין שאדם שעושה רע מקבל את העונש לו אפילו כאן בחיים האלה, במילים אחרות...מקבל מכה כדי להתעורר. אז האם יש סבל או לא לרשע?

עדי שאלת שאלה מעניינת

לפי דברי אריאל שרשע אינו סובל בחיים אלו, אבל מצד שני אם אני גנב (משמע אני רשע) אז אני אחטוף על מנת שאעשה בדק בית , אתעורר, ואשפר את מעשי בשביל לא לחטוף. לכן אני מוצא פה מעין סתירה. נחכה לתשובתו של אריאל

אריאל שבוע טוב

הפעם הבנתי אותך קצת יותר טוב אבל עדיין יש לי פה מעין מילכוד. דוגמא: אני אדם שעובד שכיר ומרוויח 5000 שקל לחודש, סכום זה לא מספיק לי לפרנס את בני ביתי, נניח לצורך העניין שיש לי 6 ילדים, מחוסר ברירה, אבל באמת מחוסר ברירה, אני צריך לגנוב פה ושם וזאת רק בשביל להביא אוכל הביתה. כלומר אני גונב מחוסר ברירה, אני חושב שיש הבדל עצום ביני לבין גנב רגיל שכל יום פורץ לבתים שלא לצורך ואו בשביל סמים. לפי דבריך מכוונים אותי למי לגנוב, אני אגנוב לאנשים שזה התיקון שלהם (אז איך אתה מסביר פריצה לבתי כנסת?) או פריצה לבית תמחוי? ויש כאלו מקרים. לפי דבריך קרוב לוודאי שיפרצו לי ויגנבו ממני כי אני חוטא באותו נושא, אבל אני אדם עני ודל ופשוט אין מה לגנוב ממני. (בדרך כלל הגניבות מתבצעות אצל עשירים או בבתים שיש מה לגנוב)אז איך זה מתיישר? ולאחר נסיון פריצה אצלי לפי דבריך אני צריך לעשות חשבון נפש, אני יודע שאני חוטא וגנב, אבל אין לי ברירה, אם לא אגנוב ילדיי לא יאכלו. איך אני יכול לתקן את מעשי כל עוד שברור לי שאין מצב שאני יכול לפרנס אשה ושישה ילדים. בנוגע למזונות הקצובים לי אם אני שכיר ואני כאמור מרוויח 5000 שקל לחודש, איך זה קשור לשבת? גם אם אחלל את השבת בצורה הכי בוטה, אבל אגיע לעבודה כל יום אני אקבל בסוף החודש את המשכורת שלי בין אם חיללתי את השבת ובין אם שמרתי אותה כדת וכדין. אז מה הקשר בין השבת למשכורת שלי?

ננסה לתת תשובה כמה שאפשר

בס"ד כפי שכבר כתבתי, קשה מאוד להתפרס כאן בפורם לתשובות מעמיקות, אבל אני אנסה לתת הסבר: אמרתי כבר שהפרנסה באה מהקב"ה ושהעבודה היא לקיים את יעוד האדם בעולם. לכן העובדה שאתה חושב שמה שתרוויח מעבודה לא יספיק לך זה למעשה אשליה שיוצר היצר הרע לעבודה עליך. אם תאמין בקב"ה אתה תראה שלא חשוב מה כתוב בתולש המשכורת, הכסף יגיע לכסות את הפרנסה. אל תתן את ביטחונך בתלוש אלא בקב"ה. לקב"ה יש מליון דרכים לדאוג שיהיה לך מספיק כסף לכל הצרכים שלך, כולל פרנסת ילדך, לא חשוב הכמה יש לך. אבל ברגע שאתה נכנע ליצר הרע, אז גם עם תרוויח 50,000 ש"ח זה יראה לך לא מספיק ותגיד לעצמך, אני חייב לגנוב קצת כדי להשלים, רק עוד איזה 500 או איזה 1000 נוספים זה הכל. תמיד יראה לך כאילו אין לך מספיק כסף ואתה רק קצת חייב להשלים בגנבה או בדרך אחרת. זה הכל אשליה של היצר הרע כדי לפגוע באמונה שלך. אם תאמין בכל לבבך שהקב"ה בהשגחה פרטית שומר עליך ודואג לצרכיך, והתפקיד שלך זה לקיים את היעוד עבורו נוצרתה, ולא תכנעה לפיתוי של היצר הרע לגנוב מאחרים אז תראה פתאום שהכל מסתדר ויש לך מספיק לכל צרכיך (לא דיברתי על מותרות אלא הצרכים האמתיים שלך). עכשיו אני אתן לך דוגמה של אדם העובד כל השבת וחושב שהוא מרוויח המון כסף. הדוגמה היא של נהג מונית, הוא עובד ונוסע כל השבת והינה במוצאי שבת יש לו מלא כסף ביד והוא בטוח שהינה הוא הרוויח מעבודה בשבת. לכסף הזה קוראים בקבלה כסף שחור, למה כי בפועל הוא לא ייהנה מהכסף הזה, ההשגחה הפרטית כבר תדאג לו להפסיד את כל מה שירוויח. באחד מימי שבוע אחרי זה פתאום יקבל קנס גדול, או יקרה לו תקלה פתאומית ברכב ואת כל הכסף שהוא כביכול הרוויח בשבת ילך לחור הזה של התקלה או הקנס או משהו אחר ולא ישאר מזה דבר. זה הרעיון שהשבת קובעת את השבוע, נכון שהמשכורת אותה המשכורת, אבל השאלה על מה גורמים לנו להוציא אותה. על צרכינו האמיתיים או על כל מני חורים שחורים שנובעים מכך שהכסף הזה לא הרווחנו באמת ביושר ולכן הוא לא באמת שייך לנו ומשמיים לא יתנו לנו להינות מהכסף הזה. המשך בחלק השני. יחי מלך המשיח

המשך

בס"ד עשיו אני לא אמרתי שתמיד הפגיע היא בצורה ישירה אלא הפגיע היא בדרך שאם האדם עושה חשבון נפש אז הוא מבין שהוא צריך לתקן את דרכו, לכן זה לא אומר שאם גנבתה יגנבו ממך, יתכן שבמקום זה פתאום יתפסו אותך בגנבה ואז יתנו לך קנס או משהו אחר ואת כל מה שכביכול גנבתה תפסיד כתוצאה מכך, אתה חייב להביט לתוצאה הסופית. יש פתגם שאומר, "סוף מעשה במחשבה תחילה", דהינו כאשר קורה דבר שניראה לנו קשה אנו צריכים לראות לאן זה מוביל, כי סוף הדרך הוא המסר. לפעמים אנו לא רואים מידית לאן דברים מובילים, ורק בשלב מאוחר יותר אנו קולטים את המסר, אבל אם נבין שאין מקריות בעולם והכל בהשגחה פרטית, אז נבין שכאשר קורה לנו משהו שניראה מבחינתנו טוב או רע הוא מסר שעלינו ללמוד ממנו ולתקן ולשפר את דרכינו. לכן חז"ל אמרו שחייב אדם לברך על הרע כמו על הטוב, כי מה שנראה לנו רע הוא בעצם שעור שמיועד ללמד אותנו להתנהג טוב יותר. זה גם הסיבה שכאשר אתה רואה שגונבים ממקום שנראה לך לא מתאים כמו בית כנסת או מקורם אחר, אתה לא יכול לדעת איזה שעור ומסר יש כאן. גם לך באופן אישי כרואה את המעשה מהצד וגם לאנשים אחרים הקשורים לאותו מעשה כי רק הקב"ה יודע לכוון את הדברים כך שכל מי שקשור לגנבה יקבל את המסר המתאים לו. אתה לא יכול להבין את ההיגיון האלוקי, אתה רק צריך להבין מה זה אומר לך. אם למשל אתה שומע על גנבה בבית כנסת, וזה מפריע לך אז אתה צריך להבין שיש כאן מסר לך שגנבה זה דבר רע לדוגמא. יתכן שאם תשמע עת גנבה אצל אדם עשיר זה לא יעשה עליך רושם אבל גנבה בבית כנסת כן, ולכן זה המסר בשבילך. אנו לא יכולים לשפוט למה קורים דברים לאחרים, זה רק הקב"ה עושה, אלא רק מה אנו יכולים ללמוד מזה כדי לשפר ולתקן את דרכינו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

מחכה לחלק השני

בנוגע לחלק הזה אני מסכים איתך לחלוטין שכל מה שהרווחת בשבת יעוף לך מהידיים, אבל לא לזה התכוונתי, התכוונתי על שמירת השבת. התכוונתי לכך שאם אני לא שומר שבת. אם זה קשה לי מאד להסכים איתך. ברור לי שאם יש לי בית קפה ופתחתי בשבת והרווחתי בשבת סכום כסף, הסכום הזה ילקח ממני בדרך לא דרך. אבל אם אני שכיר ובשבת נסעתי לים , ולא עבדתי ולא הרווחתי כסף, אז הקב"ה לא יגרע ממני בגלל זה את מזונותי. אבל אין ספק שאני אתן את הדין על אי שמירת השבת. ואין לי ספק גם שמי ששומר על השבת אז היא שומרת עליו. בנוגע ליתר אענה לך אחרי שאקרא את חלק ב'

עדי שאלת שאלה מעניינת

לפי דברי אריאל שרשע אינו סובל בחיים אלו, אבל מצד שני אם אני גנב (משמע אני רשע) אז אני אחטוף על מנת שאעשה בדק בית , אתעורר, ואשפר את מעשי בשביל לא לחטוף. לכן אני מוצא פה מעין סתירה. נחכה לתשובתו של אריאל

צריך להבחין בין רשע גמור לרשע שאינו גמור

בס"ד הקב"ה הוא בוחן כליות ולב של כל אדם ויודע בדיוק מה מצבו, אנו שרואים רק את חיצוניות האדם והתנהגותו החיצונית, לא תמיד באמת יודעים מה בליבו של האדם. לכן כאשר יש רשע גמור, אשר ברור שאין סיכוי שניתן להציל את נשמתו, אז בפועל גם אין לו שום חלק לעולם הבא, ולכן גם לא מעבירים אותו יסורים כי כל מה שיש לו הם חייו הקצרים בעולם הזה וזהו ולכן ההשגחה גם לא תתעסק איתו בכלל כי מדובר על מקרה אבוד. אבל זה מצב קיצוני ונדיר, רוב בני האדם הם איפה שהוא באמצע, ולכן יש להם עדיין סיכוי לתקן את דרכם. במקרה כזה הקב"ה בהשגחה פרטית כן יזמן להם דברים בחיים שתפקידם לעורר אותם לתיקון. חלק מאותם אנשים יבינו את המסר ויתקנו דרכם (יש סיפורים בתלמוד על אנשים שעשו את זה אפילו רגע לפני מותם, אבל עדיין עשו את זה), אבל יש אחרים שלא ירצו לקבל את המסר ואז כמו כדור שלג המצב שלהם ילך ויתדרדר עד לאובדן רוחני גמור של רשע גמור, זהו כוחו של חופש הבחירה. הקב"ה לא רוצה לוותר על אף נשמה, כי כולם חשובים לצורך קיום הבריאה האלוקית, אבל לפעמים יש מצבים קיצונים בהם אין ברירה, אלא לבטל נשמה של רשע גמור כדי שלא ייגרם נזק לבריאה האלוקית. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

המשך

בס"ד עשיו אני לא אמרתי שתמיד הפגיע היא בצורה ישירה אלא הפגיע היא בדרך שאם האדם עושה חשבון נפש אז הוא מבין שהוא צריך לתקן את דרכו, לכן זה לא אומר שאם גנבתה יגנבו ממך, יתכן שבמקום זה פתאום יתפסו אותך בגנבה ואז יתנו לך קנס או משהו אחר ואת כל מה שכביכול גנבתה תפסיד כתוצאה מכך, אתה חייב להביט לתוצאה הסופית. יש פתגם שאומר, "סוף מעשה במחשבה תחילה", דהינו כאשר קורה דבר שניראה לנו קשה אנו צריכים לראות לאן זה מוביל, כי סוף הדרך הוא המסר. לפעמים אנו לא רואים מידית לאן דברים מובילים, ורק בשלב מאוחר יותר אנו קולטים את המסר, אבל אם נבין שאין מקריות בעולם והכל בהשגחה פרטית, אז נבין שכאשר קורה לנו משהו שניראה מבחינתנו טוב או רע הוא מסר שעלינו ללמוד ממנו ולתקן ולשפר את דרכינו. לכן חז"ל אמרו שחייב אדם לברך על הרע כמו על הטוב, כי מה שנראה לנו רע הוא בעצם שעור שמיועד ללמד אותנו להתנהג טוב יותר. זה גם הסיבה שכאשר אתה רואה שגונבים ממקום שנראה לך לא מתאים כמו בית כנסת או מקורם אחר, אתה לא יכול לדעת איזה שעור ומסר יש כאן. גם לך באופן אישי כרואה את המעשה מהצד וגם לאנשים אחרים הקשורים לאותו מעשה כי רק הקב"ה יודע לכוון את הדברים כך שכל מי שקשור לגנבה יקבל את המסר המתאים לו. אתה לא יכול להבין את ההיגיון האלוקי, אתה רק צריך להבין מה זה אומר לך. אם למשל אתה שומע על גנבה בבית כנסת, וזה מפריע לך אז אתה צריך להבין שיש כאן מסר לך שגנבה זה דבר רע לדוגמא. יתכן שאם תשמע עת גנבה אצל אדם עשיר זה לא יעשה עליך רושם אבל גנבה בבית כנסת כן, ולכן זה המסר בשבילך. אנו לא יכולים לשפוט למה קורים דברים לאחרים, זה רק הקב"ה עושה, אלא רק מה אנו יכולים ללמוד מזה כדי לשפר ולתקן את דרכינו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

אריאל - סליחה , אבל עדיין לא מתיישב לי בהגיון

בוא ניקח לדוגמא את אבן עזרא נדמה לי, שנגזר עליו להיות עני, אז שום דבר לא עזר לו, לא התפילות, ולא השבת, ולא האמונה התמימה בשם, ואפילו לא נסיונות תלמידיו לארגן לו איזה סכום כסף. מה שמראה לנו שלכאורה מה שנקבע נקבע והכל מסביב חסר ערך. ובנוסף לכל הוא גם האמין שהוא בעל מזל רע וזהו. ואבן עזרא לכאורה היה צדיק וירא שמים. מצד שני יש מלא דמויות שהם לכאורה רמאים וגנבים כגון לבן הארמי, והוא היה עשיר ובעל רכוש רב. ולמרות שהוא עשק את יעקב, ועוד ...הוא לא התרושש. לא נראה לי שבימינו לא קיים אדם אחד בעל אמונה כל כך עיוורת וגדולה שיוכל לסמוך שהקב"ה ישלח לו כל צרכיו. ושהוא לא יסתמך על מקום העבודה שלו, ויסתמך רק על הקב"ה. (מזכיר לי דוגמת אברהם אבינו עם כבשן האש) רק אדם בסדר גודל אברהם אבינו יכול להאמין שהוא לא ישרף באש בשל גודל אמונתו. לכן כל נושא המזונות לא מסתדר לי. עכשיו על באמת אני עצמאי, שמתעסק באופנה. אני מייצר אופנה ומשווק לחנויות. ברור לי מאד שאם לא אקום בבוקר ואעבוד הכסף לא יגיע אלי לבד וכמה שאני ארוויח זה תלוי בכמה אני אתאמץ. לא מסתדר לי שאם אני אעבוד 5 שעות ביום (במקום 10) אני ארוויח כמו שאני ארוויח כשאני עובד 10 שעות ביום. נכון שאם הקב"ה החליט בכלל שמגיע לי להיות אדם אמיד אז הוא יתן לי את המזל ואת הפרנסה בהתאם להשתדלות שלי. כלומר אני רואה את זה בצורה כזאת לא שהמזונות נקצבו לי אלא אם הקב"ה רוצה שיהיה לי אז הוא יתן לי בהתאם למה שאתאמץ ואשקיע. אני בהחלט מקבל את זה שאם אני אעבוד בשבת אז הוא יגרום לי לנזקים ויקח ממני את מה שהרווחתי בשבת , וזאת בגלל שאם אני עובד בשבת זה מראה שאני בכלל לא סומך עליו. לא נראה לך שזה יותר הגיוני ומעשי שהקב"ה נותן לנו בהתאם למה שאנחנו מתאמצים, ובכמה שאנחנו משקיעים (שוב זה בתנאי שהוא מחליט לפתוח לי את שער הפרנסה, כי אם הוא יחליט לסגור לי את שער הפרנסה (כמו לאבן עזרא) אז שום דבר לא יועיל לי גם אם אעבוד 20 שעות ביום.

צריך להבחין בין רשע גמור לרשע שאינו גמור

בס"ד הקב"ה הוא בוחן כליות ולב של כל אדם ויודע בדיוק מה מצבו, אנו שרואים רק את חיצוניות האדם והתנהגותו החיצונית, לא תמיד באמת יודעים מה בליבו של האדם. לכן כאשר יש רשע גמור, אשר ברור שאין סיכוי שניתן להציל את נשמתו, אז בפועל גם אין לו שום חלק לעולם הבא, ולכן גם לא מעבירים אותו יסורים כי כל מה שיש לו הם חייו הקצרים בעולם הזה וזהו ולכן ההשגחה גם לא תתעסק איתו בכלל כי מדובר על מקרה אבוד. אבל זה מצב קיצוני ונדיר, רוב בני האדם הם איפה שהוא באמצע, ולכן יש להם עדיין סיכוי לתקן את דרכם. במקרה כזה הקב"ה בהשגחה פרטית כן יזמן להם דברים בחיים שתפקידם לעורר אותם לתיקון. חלק מאותם אנשים יבינו את המסר ויתקנו דרכם (יש סיפורים בתלמוד על אנשים שעשו את זה אפילו רגע לפני מותם, אבל עדיין עשו את זה), אבל יש אחרים שלא ירצו לקבל את המסר ואז כמו כדור שלג המצב שלהם ילך ויתדרדר עד לאובדן רוחני גמור של רשע גמור, זהו כוחו של חופש הבחירה. הקב"ה לא רוצה לוותר על אף נשמה, כי כולם חשובים לצורך קיום הבריאה האלוקית, אבל לפעמים יש מצבים קיצונים בהם אין ברירה, אלא לבטל נשמה של רשע גמור כדי שלא ייגרם נזק לבריאה האלוקית. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

לפי המשפט "אדם קונה את עולמו בשעה אחת"

אין דבר כזה רשע גמור, ובכלל הרב עובדיה יוסף אומר שכולנו זה דור של תינוק בשבי. יש גם אנשים שמוכרים את כל עולמם בשעה אחת או במעשה אחד. יש גם צדיקים שנופלים, ויש רשעים גמורים שבמעשה אחד קנו את עולמם. אז אין דבר כזה רשע גמור שאיבד כל תקנה.

אריאל - סליחה , אבל עדיין לא מתיישב לי בהגיון

בוא ניקח לדוגמא את אבן עזרא נדמה לי, שנגזר עליו להיות עני, אז שום דבר לא עזר לו, לא התפילות, ולא השבת, ולא האמונה התמימה בשם, ואפילו לא נסיונות תלמידיו לארגן לו איזה סכום כסף. מה שמראה לנו שלכאורה מה שנקבע נקבע והכל מסביב חסר ערך. ובנוסף לכל הוא גם האמין שהוא בעל מזל רע וזהו. ואבן עזרא לכאורה היה צדיק וירא שמים. מצד שני יש מלא דמויות שהם לכאורה רמאים וגנבים כגון לבן הארמי, והוא היה עשיר ובעל רכוש רב. ולמרות שהוא עשק את יעקב, ועוד ...הוא לא התרושש. לא נראה לי שבימינו לא קיים אדם אחד בעל אמונה כל כך עיוורת וגדולה שיוכל לסמוך שהקב"ה ישלח לו כל צרכיו. ושהוא לא יסתמך על מקום העבודה שלו, ויסתמך רק על הקב"ה. (מזכיר לי דוגמת אברהם אבינו עם כבשן האש) רק אדם בסדר גודל אברהם אבינו יכול להאמין שהוא לא ישרף באש בשל גודל אמונתו. לכן כל נושא המזונות לא מסתדר לי. עכשיו על באמת אני עצמאי, שמתעסק באופנה. אני מייצר אופנה ומשווק לחנויות. ברור לי מאד שאם לא אקום בבוקר ואעבוד הכסף לא יגיע אלי לבד וכמה שאני ארוויח זה תלוי בכמה אני אתאמץ. לא מסתדר לי שאם אני אעבוד 5 שעות ביום (במקום 10) אני ארוויח כמו שאני ארוויח כשאני עובד 10 שעות ביום. נכון שאם הקב"ה החליט בכלל שמגיע לי להיות אדם אמיד אז הוא יתן לי את המזל ואת הפרנסה בהתאם להשתדלות שלי. כלומר אני רואה את זה בצורה כזאת לא שהמזונות נקצבו לי אלא אם הקב"ה רוצה שיהיה לי אז הוא יתן לי בהתאם למה שאתאמץ ואשקיע. אני בהחלט מקבל את זה שאם אני אעבוד בשבת אז הוא יגרום לי לנזקים ויקח ממני את מה שהרווחתי בשבת , וזאת בגלל שאם אני עובד בשבת זה מראה שאני בכלל לא סומך עליו. לא נראה לך שזה יותר הגיוני ומעשי שהקב"ה נותן לנו בהתאם למה שאנחנו מתאמצים, ובכמה שאנחנו משקיעים (שוב זה בתנאי שהוא מחליט לפתוח לי את שער הפרנסה, כי אם הוא יחליט לסגור לי את שער הפרנסה (כמו לאבן עזרא) אז שום דבר לא יועיל לי גם אם אעבוד 20 שעות ביום.

מי הוא העשיר השמח בחלקו

בס"ד זהו משפט מפתיח לעוני ולעושר, מה שאתה מתאר את האבן עזרה הוא הראיה הסובייקטיבית שלך, עבורך לחיות כמו אבן עזרה זה מצב של עוני וחוסר סיפוק, אבל לא עבור אבן עזרה, הוא השיג כל כך הרבה דברים בחייו כי הוא לא היה צריך יותר. אתה הורגלתה לסוג אחר של חיים ועבורך לחיות כמו אבן עזרה זה נראה כעוני, עבורו כצדיק הוא חי חיים של עושר, כי היה שמח בחלקו. לכן גם הסברתי לך שהשבת משפיע על כל השבוע לא רק בצד הכספי הפיזי אלא גם בכל היחס למה שקורה מסביבך. כאשר אדם מקיים את שבת הוא מרגיש שמח בחלקו בכל מה שיש לו, גם חומרית וגם רוחנית. אבל כאשר אדם לא שומר את השבת, לא חשוב כמה משכורת יהיה לו זה אף פעם לא יספיק, גם אם הוא מרוויח מיליון ביום, הוא ירגיש כאילו אין לא מספיק. כי שוב אני מסביר שאדם נברא לשמש את הבריאה האלוקית, מעבר לזה הכל ניתן לו על ידי הקב"ה. אני לא אומר לך שאתה צריך לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות שובם דבר, כי אז אתה לא מקיים את הסיבה בגללה נוצרתה ונולדתה. אלא אם לדוגמה היעוד שלך לעסוק באופנה, אתה כן צריך לעסוק באופנה בצורה סבירה, לתת את מה שאתה יכול, אבל לא מעבר לזה. לא לנסות להתאמץ לעבוד במקום 8 שעות, 12 שעות כי תחשוב שתרוויח יותר, אלא תעבוד את ה-8 שעות ואז תלך הביתה למשפחה ולילדים ואל תרדוף אחרי השקל הנוסף, הוא לא נימצא שם, זו אשליה של היצר הרע. אל תסמוך על העבודה שהיא תביא את הפרנסה, סמוך על הקב"ה. זה המסר כאן, העבודה היא לצורך קיום היעוד של האדם, הפרנסה בא משמיים, ואם תסמוך על ה' תמיד תהיה שמח בחלקך ולא יחסר לך דבר, לא רוחנית ולא חומרית. כאן גם החלק של השבת נכנס, כי חלק מיעוד האדם הוא לקיים את השבת, וכאשר אדם לא שומר את השבת הוא שוב פוגם ביעודו, וזה משפיע על כל השבוע כולו גם על חלוקת המזונות באותו השבוע. כאן אני מרגיש שזה המקסימום שאפשר להעביר במסגרת פורם זה, מעבר לכך עליך לשבת וללמוד את כתבי הקודש וזה לא ניתן לעשות במסגרת פורם זה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
23:08 27-11-2011|%%posterlink.526315%%

יש בזה משהוא


לאורך ההיסטוריה היו רשעים גמורים שפגעו בעם ישראל, גם מבפנים וגם מבחוץ

בס"ד אנשים כמו: נמרוד, לבן, בלעם, עמלק, טיטוס, וכד'. גם בימינו אנשים כמו סטאלין, והיטלר ימח שמו. היו גם אנשים בתוך עם ישראל כגון: אחיתופל, דואג האדומי, איזבל ועוד רבים אחרים. אבל מכיוון שאנו כעת על סף הגאולה, אז אולי באמת כבר אין כמעט רשעים גמורים בעולם. יחי מלך המשיח.

אריאל - סליחה , אבל עדיין לא מתיישב לי בהגיון

בוא ניקח לדוגמא את אבן עזרא נדמה לי, שנגזר עליו להיות עני, אז שום דבר לא עזר לו, לא התפילות, ולא השבת, ולא האמונה התמימה בשם, ואפילו לא נסיונות תלמידיו לארגן לו איזה סכום כסף. מה שמראה לנו שלכאורה מה שנקבע נקבע והכל מסביב חסר ערך. ובנוסף לכל הוא גם האמין שהוא בעל מזל רע וזהו. ואבן עזרא לכאורה היה צדיק וירא שמים. מצד שני יש מלא דמויות שהם לכאורה רמאים וגנבים כגון לבן הארמי, והוא היה עשיר ובעל רכוש רב. ולמרות שהוא עשק את יעקב, ועוד ...הוא לא התרושש. לא נראה לי שבימינו לא קיים אדם אחד בעל אמונה כל כך עיוורת וגדולה שיוכל לסמוך שהקב"ה ישלח לו כל צרכיו. ושהוא לא יסתמך על מקום העבודה שלו, ויסתמך רק על הקב"ה. (מזכיר לי דוגמת אברהם אבינו עם כבשן האש) רק אדם בסדר גודל אברהם אבינו יכול להאמין שהוא לא ישרף באש בשל גודל אמונתו. לכן כל נושא המזונות לא מסתדר לי. עכשיו על באמת אני עצמאי, שמתעסק באופנה. אני מייצר אופנה ומשווק לחנויות. ברור לי מאד שאם לא אקום בבוקר ואעבוד הכסף לא יגיע אלי לבד וכמה שאני ארוויח זה תלוי בכמה אני אתאמץ. לא מסתדר לי שאם אני אעבוד 5 שעות ביום (במקום 10) אני ארוויח כמו שאני ארוויח כשאני עובד 10 שעות ביום. נכון שאם הקב"ה החליט בכלל שמגיע לי להיות אדם אמיד אז הוא יתן לי את המזל ואת הפרנסה בהתאם להשתדלות שלי. כלומר אני רואה את זה בצורה כזאת לא שהמזונות נקצבו לי אלא אם הקב"ה רוצה שיהיה לי אז הוא יתן לי בהתאם למה שאתאמץ ואשקיע. אני בהחלט מקבל את זה שאם אני אעבוד בשבת אז הוא יגרום לי לנזקים ויקח ממני את מה שהרווחתי בשבת , וזאת בגלל שאם אני עובד בשבת זה מראה שאני בכלל לא סומך עליו. לא נראה לך שזה יותר הגיוני ומעשי שהקב"ה נותן לנו בהתאם למה שאנחנו מתאמצים, ובכמה שאנחנו משקיעים (שוב זה בתנאי שהוא מחליט לפתוח לי את שער הפרנסה, כי אם הוא יחליט לסגור לי את שער הפרנסה (כמו לאבן עזרא) אז שום דבר לא יועיל לי גם אם אעבוד 20 שעות ביום.

שלום ערן

ב"ה רציתי להוסיף כמה מילים בקשר למה שנאמר. יש תפיסה נפוצה לגבי הפרנסה, שאנשים מתמקדים בעיקר ב'כמה נכנס' ופחות ב'כמה יוצא'. אבל למעשה אלה 2 צדדים של אותו הדבר. לדוגמא. אם ההכנסה שלך 100 שח וזה מספיק לך לכל הצרכים שלך, ומישהו אחר מרוויח 10,000 שח ומוציא 20 אלף, איך תשווה בין 2 האנשים? למי יש יותר? מה שרציתי לומר זה שמעבר להכנסה צריך גם את הענין של הברכה שבכסף, כלומר שבכמות הכסף שיש לך תוכל לספק את צורכיך ולא תרגיש שאתה חי בצמצום. לפעמים אתה רואה במוחש שהיה לך מזל, לדוגמא, ב'מקרה' ביום מסוים עברת בדרך שאתה על פי רוב לא הולך בה וראית משהו שאתה מחפש כבר הרבה זמן בחנויות אבל לא קונה כי הוא יקר לך, ובמקרה היום הוא במחיר מציאה. או שתלך לעשות קניות ותקנה כל מה שאתה רוצה ויצא לך בזול כי הכל היה במבצע. אז זה הענין של הברכה שאתה מקבל וזה מושפע מהמעשים שלך וכל מה שדיברנו קודם. לגבי מה שאתה אומר שתצטרך לעבוד ולא לשבת בחיבוק ידיים אתה צודק. אדם חייב לעשות את ההשתדלות שלו - שזה אומר לעשות כל מה שהוא יכול בדרך הטבע כדי לזכות בפרנסה. יחד עם זאת אדם מאמין גם יודע שיש בורא לעולם, והוא מאמין בו וסומך עליו - כלומר עם כל ההשתדלות שלו, הוא משפיע על הפרנסה שלו אבל הוא לא זה שקובע אותה אלא מי שקובע זה הקב"ה. והדרכים לגרום לבן אדם להתעשר או חלילה להעני חורגות מהתחום הצר של ההכנסה כספית מעבודה, אלא באות בכל דרך- למשל דרך כך ששני אנשים יקנו את אותם דברים אבל אחד ישלם בזול והשני ביוקר. ויש עוד דוגמאות אולם אין לי רצון להאריך יותר מדי אז אסתפק בכך בתקוה שתבין את הרעיון. כל טוב יעל
עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מיסטיקה ואסטרולוגיה
בחר
בחר