הסרט אתמול על לואי ארמסטרונג, BBC פריים
לא יוצא לי לראות הרבה כאלה. ואני חושב שמאז שהוקרנה הסדרה "ג'אז" בחינוכית 23, באמת לא יצא לי לראות. בעיקר כי הם מתחבאים בערוצים נסתרים, ואים "מצו" בלוח המשדרים (לגבי הופעות). אבל נהניתי מכל רגע. היה קצר מדי ("רק" חמישים דקות), היה ממש מעניין. לא היו דברים ממש חדשים או מדהימים (מלבד הקטע של הסוף, ותכף נגיע אליו), אבל היה מעניין.
כמעט כל הזמן השמיעו קטעי נגינה ו/או שירה שלו ברקע, והכל היה מתובל בקטעי וידאו שלו.
שתי בעיות: לא כל מי שהובטח שיופיע לפי העיתון, אכן הופיע. מוזר, לא? איפה "קרובי משפחה של פרנק סינטרה"? איפה "קורבי משפחה של בינג קרוסבי"? ומצד שני, מי שכן הופיע, לפעמים הופיע לכמה שורות וזהו. כמו ווינטון מרסליס ומקס רואץ'. בשביל זה הבאתם אותם? מצד שני, דייב ברובק הופיע ודיבר יותר משניהם, שהוא בכלל לא הובטח.
הבעיה השניה היא התרגום. לא מבחינת האיכות שלו, אלא מבחינת הצורה שהוא הופיע על המסך. כל פעם שהיו כתוביות שציינו את שם הדובר על המסך, התרגום זז ימינה או שמאלה. חלק מהפעמים הוא זז לכיוון הנכון. אבל רוב הפעמים הוא זז בדיוק לכיוון הלא נכון. אז מה הקטע? אפשר היה גם להזיז אותו... למעלה. גם את זה עושים. או לכתוב את שם הדובר במקביל, בעברית. גם את זה עושים. או שפוט להסיט אותו ימינה או שמאלה, בהתאם למה שצריך...
הסוף היה עצוב. סופר שם, שכשארמסטרונג כבר היה חולה, לקראת סוף ימיו, הוא חתם על חוזה של הופעות ל-3 שבועות בבית מלון (וולדורף אסטוריה, אם אני לא טועה). הרופא אמר לו שהוא לא יכול לעלות ככה, אבל לואי ענה לו "אני לא יכול, חתמתי חוזה".
הוא עלה לבמה, כשכל פעם היה צריך לעזור לו ולכוון אותו, כשהוא כבר הפחית את הנגינה שלו והתרכז רק בשירה כי היה לו קשה, כל הנגנים בכו בהופעה. שלושה שבועות כאלה.
בסיום ההופעה האחרונה הוא אמר לנגנים שלו שזהו. זו הפעם האחרונה, הוא כבר לא יכול יותר.
שבעה שבועות אח"כ הוא הלך לעולמו.
