CHET BAKER & PAUL BLEY

CHET BAKER & PAUL BLEY

צ'ט בייקר (חצוצרה) ופול בליי (פסנתר) הקליטו בשנת 1985 אלבום משותף ומקסים בשם DIANE , אשר הוקדש לדיאנה אשתו של צ'ט. האלבום הוקלט בלייבל הדני הגדול STEEPLECHASE. שני האמנים מפליאים בנגינה עדינה ומינימליסטית והשילוב בינהם מאד מוצלח. אלבום רגוע, משובח ומומלץ במיוחד לעונת החורף. למרות שצ'ט בייקר יותר מוכר לקהל הרחב, בעיקר בשל סיפור חייו הטרגי, פול בליי הוא האיש שלי באלבום זה והייתי רוצה להקדיש לו מס' מילים: הקריירה שלו נמשכת עשרות שנים, הוא פחות מפורסם מגרושתו הידועה קרלה בליי ומוערך מאד, בעיקר ע"י מוסיקאים. הוא הוציא הרבה אלבומים ב- STEEPLECHASE, בלייבל ECM וגם בלייבלים אחרים, בעיקר איטלקים. חלק מאלבומיו שווים בהחלט המלצה נפרדת. צריך להזהר בקניית אלבומיו כיוון שחלקם נוטים לאוונגרד, מה שלא מתאים לכל אוזן. פול בליי נוהג לשלב קטעים "מודיים" ומינימליסטים באלבומיו. לדעתי, דווקא בקטעים אלו הוא מתגלה במלוא גדולתו כאמן מבצע. כשהוא מקיש על המקלדת, הפסנתר חודר לך לורידים, ואני יכול להגיד שאף פסנתרן לא עושה לי את זה כמו פול בליי.

היזמנתי ת'דיסק בעקבות המלצה חמה קודמת, של מר גורן חושבת, ולמרבה ה....

קריזה, עדיין לא הגיע. אחוזת צפיה. מסתפקת בנתיים ב touching

איני שותף לדעתך

לדעתי bley מנגן מינימליסטי מידי, אני לא מוצא תחכום ויופי בנגינה שלו. למעשה הוא די שיעמם אותי. אומרים שמכל נגני הג'אז יש רק אחד שלא מנסה להראות את הווירטואוזיות שלו, ולא רק זה הוא עצמו טען שטכניקה היא ממנו והלאה. האמן הזה הוא צ'ט ביקר. ולמרות שהוא היה שותף לתחילת דרכי בג'אז, היום איני מחזיק ממנו וגם הוא, די משעמם אותי.

היזמנתי ת'דיסק בעקבות המלצה חמה קודמת, של מר גורן חושבת, ולמרבה ה....

קריזה, עדיין לא הגיע. אחוזת צפיה. מסתפקת בנתיים ב touching

Bley & Baker

המלצתי בעבר על הדיסק בעקר בגלל Bley. עולם לא חשבתי ש Baker הוא פסגת הנגינה בחצוצרה, ועל כשרונו כזמר לא ארחיב את הדבור. אני מסכים לחלוטין עם זאב כי שיתוף הפעולה ביניהם מעולה, בעקר אם נתחשב בעובדה כי הפעם הקודמת בה נגנו ביחד היתה בסוף שנות ה-50, כלומר כ- 30 שנה לפני הקלטה זו. Blay מנגן בצורה אבסטרקטית ומינימליסטית בעקר כאשר הוא מקליט ל-ECM. ב- SteepleChase ניתן למצוא דברים שונים לגמרי. אני חולק על זאב בטענה כי כי Carla מפורסמת יותר. אני הכרתי את Paul Bley הרבה לפני ששמעתי עך גרושתו. אולי מר קציר תנצל את המומנטום ותכתוב כמה מילים עליה ??? גם אני מוכן אך יש לי כמה מטלות אחרות לשעות הקרובות...

CHET BAKER & PAUL BLEY

צ'ט בייקר (חצוצרה) ופול בליי (פסנתר) הקליטו בשנת 1985 אלבום משותף ומקסים בשם DIANE , אשר הוקדש לדיאנה אשתו של צ'ט. האלבום הוקלט בלייבל הדני הגדול STEEPLECHASE. שני האמנים מפליאים בנגינה עדינה ומינימליסטית והשילוב בינהם מאד מוצלח. אלבום רגוע, משובח ומומלץ במיוחד לעונת החורף. למרות שצ'ט בייקר יותר מוכר לקהל הרחב, בעיקר בשל סיפור חייו הטרגי, פול בליי הוא האיש שלי באלבום זה והייתי רוצה להקדיש לו מס' מילים: הקריירה שלו נמשכת עשרות שנים, הוא פחות מפורסם מגרושתו הידועה קרלה בליי ומוערך מאד, בעיקר ע"י מוסיקאים. הוא הוציא הרבה אלבומים ב- STEEPLECHASE, בלייבל ECM וגם בלייבלים אחרים, בעיקר איטלקים. חלק מאלבומיו שווים בהחלט המלצה נפרדת. צריך להזהר בקניית אלבומיו כיוון שחלקם נוטים לאוונגרד, מה שלא מתאים לכל אוזן. פול בליי נוהג לשלב קטעים "מודיים" ומינימליסטים באלבומיו. לדעתי, דווקא בקטעים אלו הוא מתגלה במלוא גדולתו כאמן מבצע. כשהוא מקיש על המקלדת, הפסנתר חודר לך לורידים, ואני יכול להגיד שאף פסנתרן לא עושה לי את זה כמו פול בליי.

הי זאב.

כחסיד של Piranunzi (אתה, לא אני) אני מניח שתהנה גם מהדואט שלו עם Baker: The Heart Of The Ballad, הוצאת Philology.

Bley & Baker

המלצתי בעבר על הדיסק בעקר בגלל Bley. עולם לא חשבתי ש Baker הוא פסגת הנגינה בחצוצרה, ועל כשרונו כזמר לא ארחיב את הדבור. אני מסכים לחלוטין עם זאב כי שיתוף הפעולה ביניהם מעולה, בעקר אם נתחשב בעובדה כי הפעם הקודמת בה נגנו ביחד היתה בסוף שנות ה-50, כלומר כ- 30 שנה לפני הקלטה זו. Blay מנגן בצורה אבסטרקטית ומינימליסטית בעקר כאשר הוא מקליט ל-ECM. ב- SteepleChase ניתן למצוא דברים שונים לגמרי. אני חולק על זאב בטענה כי כי Carla מפורסמת יותר. אני הכרתי את Paul Bley הרבה לפני ששמעתי עך גרושתו. אולי מר קציר תנצל את המומנטום ותכתוב כמה מילים עליה ??? גם אני מוכן אך יש לי כמה מטלות אחרות לשעות הקרובות...

Enrico pieranuzni - chant of time

אני מחפש את הדיסק הנ"ל זה זמן רב. משהו המליץ לי עליו מחום אבל לא שמעתי אותו מעולם. למישהו יש מושג על חנות \ אתר שניתן לקנות אותו בו? אשמח לשמוע על דעתכם לגביו בהשואה לדיסקים אחרים של אנריקו פ' תודה

הי זאב.

כחסיד של Piranunzi (אתה, לא אני) אני מניח שתהנה גם מהדואט שלו עם Baker: The Heart Of The Ballad, הוצאת Philology.

הי בנצי

יש לי את האלבום הזה. הוא לא מהטובים של פיראנונזי או צ'ט, ובכלל יחסית ללייבלים איטלקים, אינני אוהב במיוחד את פילולוג'י.

איני שותף לדעתך

לדעתי bley מנגן מינימליסטי מידי, אני לא מוצא תחכום ויופי בנגינה שלו. למעשה הוא די שיעמם אותי. אומרים שמכל נגני הג'אז יש רק אחד שלא מנסה להראות את הווירטואוזיות שלו, ולא רק זה הוא עצמו טען שטכניקה היא ממנו והלאה. האמן הזה הוא צ'ט ביקר. ולמרות שהוא היה שותף לתחילת דרכי בג'אז, היום איני מחזיק ממנו וגם הוא, די משעמם אותי.

או. קיי, אז אתה לא אוהב אותם.

Enrico pieranuzni - chant of time

אני מחפש את הדיסק הנ"ל זה זמן רב. משהו המליץ לי עליו מחום אבל לא שמעתי אותו מעולם. למישהו יש מושג על חנות \ אתר שניתן לקנות אותו בו? אשמח לשמוע על דעתכם לגביו בהשואה לדיסקים אחרים של אנריקו פ' תודה

אני מאמין שניתן להזמין דרך ג'ז באוזן

מדובר באלבום מופת שתוכל לקחתו עמך לאי בודד. ללא ספק מהטובים שבאלבומיו של פיראנונזי, ולטעמי הוא הטוב ביותר. ממשיך את המומנטום של האלבום שקדם לו the night gone by שגם הוא יצא ב-alfa jazz. see word הוא גם אלבום פיצוץ שיצא ב- soul note. מאלבומיו האחרונים אני ממליץ במיוחד על RACCONTI MEDITERRANEI בו שיתף פעולה עם גבריאל מיראבסי הקלרניתן הצעיר והמצליח שאמור להשתתף בסדרת הג'אז האיטלקית הבאה עלינו לטובה.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ג'אז ובלוז
בחר
בחר