הי

הי

ליד הבית, רחבה גדולה של דשא. מידיי יום ביומו, עוברת אישה ומפטמת את חתוליי הרחוב ב-ט-ו-נ-ה ועוד דליקטסים למיניהם. כן, כן, בטונה. ראיתי במו עיניי, איך שהיא, פותחת להם קופסת טונה. מידיי יום ביומו, יש תערוכה של קופסאות פלסטיקים וכסף, הן של דליקטסים למיניהם מים, או, חלב. האישה עומדת ומסתכלת עליהם עד שהם מסיימים את ארוחתם הדשנה. מידיי יום ביומו, החתולים/החתולות משמינים/משמינות יותר ויותר, מדהים אותי מחדש לראות זאת. מובן מאליו שהם לא זזים מהמקום. מחכים לאישה בכליון-עיניים. הם מחכים אף לפחיי-האשפה שמוציאים אותם החוצה, בכדיי שאוטו הזבל יבוא וייאסוף את האשפה, החתולים/החתולות מתנפלים/מתפלות עליהם. יושבים ליד הדלת של חדר-האשפה שלנו מצפים/מצפות שמישהו ייפתח את הדלת בכדיי שיוכלו להיכנס פנימה ולאכול אף משם. יושבים/יושבות על הגגות של המכוניות. פעם אחת, חתול/ה התנפל/ה על הכלב שלנו. ממש לא יכולתי לעבור איתו לידו/לידה. וכל פעם שאנחנו מוציאים את הכלב החוצה אנחנו ממש מרחיקים אותו משם, ע"מ שלא יתנפל על החתולים, והם לא עליו. האם שמעתם על מקרה דומה ? ? ? האם התופעה הזאת נראית לכם הגיונית ? ? ?

כן

כן יש מקרה דומה כאן ליד ביתי של אשה מאוד מבוגרת גרמניה שמאכילה קרוב ל- 20 חתולי רחוב (וגם את המפונקים שיוצאים מהבתים) ובאים לאכול אוכל מיוחד לחתולים יבש שהיא קונה מהחנות בטונות +לפעמים מפנקת גם באוכל רטוב. לא הבנתי את השאלה: זו תופעה? בעקרון אלו אנשים עם לב זהב ואני מקוה שיזכו לגן-עדן אחרי לכתם. היא מצילה שם את החתולים מרעב וכו'. ועוד מפנקת אותם. אני מתפעלת בכל פעם שאני יורדת למכולת וגם משחקת עם החתולים הידידותיים האלה, וגם מנסה למצוא להם מקומות מחסה מהכפור הירושלמי הבלתי נסבל. חתולית.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חתולים
בחר
בחר