למה אני חושבת שהכל מגיע לי?

אחרי שנה, בנות שנה שלמה, שסבלתי, שעיניתי את עצמי, שהרגשתי נחותה, מגעילה, מזוהמת, וכל כך לבד, נהיה לי טוב פתאום. סוג של טוב זה... לפעמים זה מאולץ, לפעמים זה בא ככה פתאום, בלי שציפיתי,ואני יכולה לחייך באמת. וזה כל מה שרציתי. ופתאום בא יותר, הרבה הרבה יותר. אני כאילו אדם שונה, לא מזהה את עצמי במראה. אני לא אותה ילדה יותר.. פתאום אני שונה לגמרי. אני רואה איזו בחורה כזו, שקיבלה כל מה שרצתה, ועדיין לא מרוצה. אני רואה אחת שמאשימה אחרים בטעויות שלה עצמה. ו.. למה? הרי הייתי ההפך הגמור! כאיל הגזמתי עם הרצון ההוא סוף סוף להרגיש טוב אחרי כל הזמן הזה. אתן מכירות אותי. או לפחות אלו שנשארו פה. זו לא אני! לדוגמא, יש אחד שהכרתי, והרגה אותי התמימות שלו, למרות ה-9 שנים הבדל בנינו. הוא 25, אני 16 (עוד מעט 17, אהמ אהמ, 12.8 ) אתן בטח מכירות את זה, שכל הבטן מתהפכת כשהוא מתקשר, ואתן מתחילות לדבר כמו סתומות בגלל החיוך הענק שמרוח לכן על הפרצוף. אבל בגלל שהייתי עסוקה באותה תקופה, והוא לא ממש ידע איך להגיע לעיר שלי עם האוטו, לא יצא לנו להפגש הרבה. והוא לא עזב אותי לרגע. קצת שונה משאר הבחורים שהכרתי. נורא שונה, האמת. ו.. לאט לאט הקשר איכשהוא נחלש. וכבר לא היה לי ממש אכפת יותר. ביצ'ית, אני יודעת. אמרתי לכן שאני לא מכירה את עצמי יותר. ופתאום נזכרתי בו, דווקא היום, אז שלחתי הודעה בפון. ידידותית כזו, של מה נשמע, מה חדש. יש לו מישהי עכשיו. ויש לו להקה מוכרת כזו.. יחסית. הוא כתב עלי שיר. חשב נמאס לי ממנו, וכל השיר מדבר על כך שהוא מנסה לשכוח וכו'. הוא הבהיר לי שזה עלי. ושכרגע טוב לו. אני לא אמורה לשמוח? למה פתאום אני מקנאה, כועסת, מתגעגעת? כל יום אני מחפש משהו טוב מהקודם.חושבת מגיע לי הכל, מתי שאני רוצה. וכמו שהוא הזכיר בשיר המדובר, אף אחד לא יחכה לי. מי זו? לא, לא אני. לא!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
שיחת בנות