אני לא יכולה יותר

זה כבר כמה חודשים שאני לא רואה שום עומק בשום מקום. אני לא יודעת איך להסביר את עצמי, אני מרגישה חלשה. הכל נראה לי כלכך שיטחי,אני לא מוצאת טעם בכלום. לא מוצאת סיבה לקום בבוקר, אפילו לא סיבה קטנטנה, שתגרום לי לרצות להתעורר ולהתחיל את היום. בסוף כל יום אני מגיעה לאותה הנקודה שפשוט מאוד - נמאס לי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני אפילו לא יודעת מה בכלל אני רוצה מעצמי. קשה לי עם המצב הזה. אני מרגישה שכל מה שקורה מלהיב אותי בדיוק לאולי כמה דקות ומיד אני חוזרת לשיטחיות הזאת זה מין דיכאון כזה, אני לא יודעת איך נפלתי אליו... אולי זה כי אני מרגישה שהשמנתי קצת(כן זה מוריד לי מהביטחון ומהנוחיות שלי עם עצמי), אולי זה כי התאכזבתי מלא-מעט אנשים בחצי שנה האחרונה ואיבדתי כמה מהם, אולי זה כי הפסקתי לאכול כמו שצריך ומחוסר שינה, אולי זה מהלחץ בלימודים, אולי זה כי אני חושבת יותר מדי על המעשים שלי, ומנתחת כל דבר שקורה לי בחיים לפרטי פרטים. ברור לי שזאת תקופה, ומתישהו היא אמורה לחלוף. הרי אתן מכירות את זה, שקורה איזה משהו או שנגיד יש מישהו שמכניס לכן אור לחיים שאתן מחכות ומצפות לפעם הבאה איתו, אתן פותחות את היום עם מטרה או כמה מטרות מסויימות. אתן לא רוצות שיגמר היום. והכל זורם והמצב רוח בשמיים ואין מה שיהרוס לכן אותו. אני מחכה ליום הזה שמישהו יבוא ויוציא אותי מהמציאות העקומה הזאת שיוציא אותי מהשיטיות. אני לא יכולה יותר הכל נראה לי כל כך פסימי אני מזניחה את עצמי ולא רואה אפילו טעם להשקיע גם כשאני מנסה, מהר מאוד אני מתייאשת. בא לי פשוט ללכת לישון ולא לקום החיים פשוט חולפים לידי. כבר מזמן אני לא באמת חיה אותם.

את מזכירה לי כל כך את עצמי.....

נכון בכשאת מנסה לדבר על זה עם מישהו...הוא לא מבין אותך?? נכון שאת מרגישה שאת נמצאת במבוך.....ובמצב הכי מסובך בעולם...ואת בכלל בשירותים? נכון שאת תמיד אומרת לעצמך....."אלוהים תעשה שהכל פשוט יגמר....החיים...התקופה זה לא משנה" נכון שאת שואלת את אלוהים למה קמת בבוקר?? נכון שנשארת בך כל הזמן תקווה לזה שזאת תקופה ושזה יגמר...אבל אז באה המציאות ומזכירה לך שהסיכוי קלוש?? תראי...אני באותו מצב...יש מי שמבין אותך....אבל לצערי הרבב...אין לי עצה או תשובה ללת לך..... הדבר היחדי שיש לי לתת לך....זה את העובדה שיש מי שמבין אותך...! תדברי איתי!!

לזאאת שלא יכולה יוותר ולכל השארר,

אני בדיווק ככה, אני אף פעם לא יכולה לייעץ לעמי, אבל לך אני יעייץ

סוורי הינה עצהה , :)

אני באוותו מצב בוול , את ממש התאוומה ששלללי נשבעעת ללךךך ,! בקייצור אני ינסה לייעץ ולעזוור , 3 > אז ככה, בקשר להשמנה, אני מרגיישה גשהשמנתי ולא טוב לי עם זה אבבל , שאני מסתכלת במראה הגוף שלי נראה לי סבבה, אני שומרת לעשות ספוורט, אאך אני אוכלת מה שבאלי מתי שבאלללי, אני לא רוצה לעשות דיאטוות וכאאלה כי אני לא רוצה להגיע למצב של אנורקסיה .. עדייף ככה, חוץ מיזה אני בת 14 עוד מעטט ונראה לי שאת גם באזורי הגיל האלה , אנחנו בגייל שצריך להנוות מהאווכל, תעשי ספורט אבל תאכלי מה שבאללךך בכמות שבאלך ומתי שבאלך ! :) בקשרר לזה שאת מנתחת כל דבר בחיים שלך , גם אניי, אני מנסה להמנע מיזה וכשאני שוקעת בתווך זה אני ישר מנסה לחשוב על משו אחר מדליקה לי משו מעניין בטלוויזיה אוכלת משו מטלפנת לחבררה.. תנסייי את זה ! 33 > בקשר לדיכאוון הזה שאת שקוועה בו כבר תקוופה, חח אז גם אניי , קודם כל תנסי לחשוב למה את בדיכאוון ולתקן את זה והי מה תאמיני לי גם אחרי דבר אחד שתתקמי תרגישי טווב, מקווה שעזרתי לך תאוומה שלללליי !

לזאאת שלא יכולה יוותר ולכל השארר,

אני בדיווק ככה, אני אף פעם לא יכולה לייעץ לעמי, אבל לך אני יעייץ

ערב טוב חמודות

אוהבת פה את כולן

אני לא יכולה יותר

זה כבר כמה חודשים שאני לא רואה שום עומק בשום מקום. אני לא יודעת איך להסביר את עצמי, אני מרגישה חלשה. הכל נראה לי כלכך שיטחי,אני לא מוצאת טעם בכלום. לא מוצאת סיבה לקום בבוקר, אפילו לא סיבה קטנטנה, שתגרום לי לרצות להתעורר ולהתחיל את היום. בסוף כל יום אני מגיעה לאותה הנקודה שפשוט מאוד - נמאס לי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני אפילו לא יודעת מה בכלל אני רוצה מעצמי. קשה לי עם המצב הזה. אני מרגישה שכל מה שקורה מלהיב אותי בדיוק לאולי כמה דקות ומיד אני חוזרת לשיטחיות הזאת זה מין דיכאון כזה, אני לא יודעת איך נפלתי אליו... אולי זה כי אני מרגישה שהשמנתי קצת(כן זה מוריד לי מהביטחון ומהנוחיות שלי עם עצמי), אולי זה כי התאכזבתי מלא-מעט אנשים בחצי שנה האחרונה ואיבדתי כמה מהם, אולי זה כי הפסקתי לאכול כמו שצריך ומחוסר שינה, אולי זה מהלחץ בלימודים, אולי זה כי אני חושבת יותר מדי על המעשים שלי, ומנתחת כל דבר שקורה לי בחיים לפרטי פרטים. ברור לי שזאת תקופה, ומתישהו היא אמורה לחלוף. הרי אתן מכירות את זה, שקורה איזה משהו או שנגיד יש מישהו שמכניס לכן אור לחיים שאתן מחכות ומצפות לפעם הבאה איתו, אתן פותחות את היום עם מטרה או כמה מטרות מסויימות. אתן לא רוצות שיגמר היום. והכל זורם והמצב רוח בשמיים ואין מה שיהרוס לכן אותו. אני מחכה ליום הזה שמישהו יבוא ויוציא אותי מהמציאות העקומה הזאת שיוציא אותי מהשיטיות. אני לא יכולה יותר הכל נראה לי כל כך פסימי אני מזניחה את עצמי ולא רואה אפילו טעם להשקיע גם כשאני מנסה, מהר מאוד אני מתייאשת. בא לי פשוט ללכת לישון ולא לקום החיים פשוט חולפים לידי. כבר מזמן אני לא באמת חיה אותם.

מציעה לך להיכנס ולהתעניין.

גם לי, בדומה לך, הייתה תקופה נוראית שכזו. שהכל הולך הפוך על הפוך. אני מכירה את זה מקרוב, תאמיני לי. כל התקופה הזו, יצא לי לחשוב המון. חשבתי על כל מה שעברתי, בחנתי את זה, וחפרתי עמוק. לקח לי הרבה זמן כמובן להגיע להבנה המינימאלית של הדברים הכי בסיסיים. אבל שמעי, זה עובר. ואני לא יגיד שזה בידיים שלך, אני לא רוצה להטעות. לי אישית אין מושג איך יצאתי מזה. אבל ברגע שהבנתי איך, למה, וכמה, היה לי הרבה יותר קל. אפילו אם האמת הזו הייתה כל כך... לא מה שציפיתי לו. ואני יודעת שמה שאני אגיד עכשיו ישמע מטומטם, אבל סוף סוף ראיתי את השמש :) התחלתי לראות כמה העולם יפה. כמה משתלם לי לחיות בדרך הנכונה. זה ישתלם לי. אז כל מה שנשאר להגיד? בהצלחה! אל תכחישי דברים יותר, תקבלי את האמת. ובסוף- תהיי אופטימית (: אנחנו תמיד פה בשבילך (:

סוורי הינה עצהה , :)

אני באוותו מצב בוול , את ממש התאוומה ששלללי נשבעעת ללךךך ,! בקייצור אני ינסה לייעץ ולעזוור , 3 > אז ככה, בקשר להשמנה, אני מרגיישה גשהשמנתי ולא טוב לי עם זה אבבל , שאני מסתכלת במראה הגוף שלי נראה לי סבבה, אני שומרת לעשות ספוורט, אאך אני אוכלת מה שבאלי מתי שבאלללי, אני לא רוצה לעשות דיאטוות וכאאלה כי אני לא רוצה להגיע למצב של אנורקסיה .. עדייף ככה, חוץ מיזה אני בת 14 עוד מעטט ונראה לי שאת גם באזורי הגיל האלה , אנחנו בגייל שצריך להנוות מהאווכל, תעשי ספורט אבל תאכלי מה שבאללךך בכמות שבאלך ומתי שבאלך ! :) בקשרר לזה שאת מנתחת כל דבר בחיים שלך , גם אניי, אני מנסה להמנע מיזה וכשאני שוקעת בתווך זה אני ישר מנסה לחשוב על משו אחר מדליקה לי משו מעניין בטלוויזיה אוכלת משו מטלפנת לחבררה.. תנסייי את זה ! 33 > בקשר לדיכאוון הזה שאת שקוועה בו כבר תקוופה, חח אז גם אניי , קודם כל תנסי לחשוב למה את בדיכאוון ולתקן את זה והי מה תאמיני לי גם אחרי דבר אחד שתתקמי תרגישי טווב, מקווה שעזרתי לך תאוומה שלללליי !

ממ, לא ניראה לי היא בת 14. היא בטח יותר באזורי הגיל שלי, כי הכתיבה שלה אשכרה בעלת משמעות

לזאאת שלא יכולה יוותר ולכל השארר,

אני בדיווק ככה, אני אף פעם לא יכולה לייעץ לעמי, אבל לך אני יעייץ

ת'אוושר שלי מצאתי , הקדשה בשביל בן שיטרית אהובי !

בן שיטרית ?< נסייך שללי אתתתה , -555- עליינו , כפרעלללייך חיים שלללי אתה תמיד שם בשבילי ואין כמוך נשבעת לך שאאתה האוושר שלללי ! בן שיטרית ? אתה אהבת חיי , נטעע לי ? מלכתי אני אוהבת אותך , :)
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
שיחת בנות
בחר
בחר