היי בנות!

היי בנות!

מה נשמע? מה שלומכן? התגעגעתי המון!! איך מתכוננים לחופשה הגדולה מכולן? ואלו מכן שמסיימות ללמוד י"ב - איך ההרגשה? זה כל כך מצחיק אותי שכל פעם שאני באה לכאן לכתוב זה נראה לי כמו איזה "אמא של כולם", כי אני הכי גדולה כאן בפורום (אלא אם כן משהו השתנה...?) אני רוצה קצת לשתף אתכן במה שקורה בזמן האחרון....ואני אשמח לקבל תגובות על דברים שקורים אצלכן, בלי לצפות לפתרונות, סתם כדי להעביר את הכאב בכתיבה (או לפחות לנסות). בראש ובראשונה, לאלו מכן שיודעות על העניין, החתונה מבוטלת. אילן ואני המשכנו שנינו הלאה. אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבועיים בערך (בכל זאת, 3 שנים ביחד, אי אפשר פתאום לנתק ככה את הקשר לגמרי), אבל אנחנו לא נפגשים. לפני שבוע קיבלתי בשורות טובות בעבודה, וחשבתי לעצמי - "למי לספר? להתקשר אליו זה רעיון לא רע בכלל, רק שהוא כבר לא החבר שלי, בטח לא בעלי. הוא עסוק בלימודים ובעבודה, אני לא יכולה כמו פעם, שהוא יעזוב את הכל ויקשיב לי. אז לא התקשרתי. אחרי יומיים, כשהגיעה השיחה הדו-שבועית שלנו, סיפרתי לו מה קרה. הוא כעס שלא התקשרתי אליו באותו רגע לספר. והוא שלח לי פרחים (הבן אדם נשאר רומנטי ומקסים...). בקיצור, מה שניסיתי להראות לכן כאן, שגם אחרי אהבה גדולה, נאמנות, פתיחות, סקס מדהים...גם אחרי שכל זה נגמר, יש חיים. אפשר להישאר ידידים גם אחרי פירוק כזה קשר חזק, וגם אחרי פירוק אירוסין. החיים ממשיכים, וצריך לנסות ולראות את הדברים הטובים. אולי איבדתי את אהבת חיי, אבל הרווחתי את הידיד הכי טוב שלי בחזרה (גם לפני הקשר היינו ידידים). בעבודה? עוברת עליי תקופה מאוד לחוצה. אני כל יום מ-7:00 עד 23:30 נמצאת בתוך המשרד, מדי פעם בשעות הערב המוקדמות אני יוצאת לשנייה וחצי לנשום קצת אוויר של בחוץ. ארוחת צהריים היא בגדר המלצה. קפה הוא דרך חיים. אבל ככה זה, כל חצי שנה כשיש מעבר בין תקופות. אוטוטו זה יגמר, ואני אוכל לנשום אוויר בלי להרגיש שיש לי סלע עצום על הנשמה. אז זהו... אשמח לשמוע מכן על מה עובר עליכן, סתם ככה. לאף אחד אין "פתרונות קסם". הקוסם הכי גדול הוא הזמן. סוף סוף הבנתי את זה. אוהבת אתכן המון אין רגע שאתן לא בראש שלי. לירן

לירן..

ממ..אני לא כל כך מכירה אותך..ובכל זאת רק רציתי להגיד שאת נשמעת לי מדהימה!!,כל כך חזקה ובוגרת והלוואי והייתי יותר כמוך..! מה שכתבת פשוט נותן לי עוד תקווה שהכל יהיה בסדר... אני בזמן האחרון מרגישה שאין לי כח לאף אחד..פשוט לאף אחד.. אני מרגישה שאני צריכה להתנתק מכל העולם..צריכה שקט.. אבל זה ממש לא יכול לקרות בקיץ הזה..שהוא בהחלט הקיץ האחרון עם החברים.. אני כל כך מחכה לסיום י"ב.. מחכה ל..לא לראות אותו יותר שוב לעולם.. לא לפגוש בעיינים שלו בטעות ולהוריד את המבט בכח.. לא לשמוע עליו ולדבר עליו.. לא לחשוב יותר מה היה אם.. פשוט לא... יש כל כך הרבה דברים ואנשים שאני מחכה להתנתק מהם.. כי זה נורא ברור לי שכשאנחנו נהייה בצבא, לא באמת נשמור על קשר..וטוב לי עם זה..מאוד..אני מאוד מתרגשת בגלל זה ולפעמיים זה גם עושה לי נורא עצוב..בגלל זה התכנונים הגדולים לחופש.. שיהיה לכולנו חופש נעים ומהנה.. אוהבת המון..

לירנוש..

החופשה שלי בסדר בינתיים, אין לי תיכנונים גדולים מידי על הראש.. סתם להנות ולחגוג אני מניחה :) בקשר לחתונה- אם אתם כבר לא ביחד יותר זה לא מצביע על שום דבר מלבד העובדה שכניראה ולא נועדתם להיות ביחד, למרות הכל. אני יודעת כמה קשה להבין שמה שהיה לא יחזור, ואני יודעת שתמיד עולה בראש המחשבה "ומה היה אם?" אבל אין כל טעם.. ככה זה החיים.. הפתגם "מה שלא הורג מחשל" מתאים פה בידיוק! כניראה שהמערכת יחסים האחרונה נועדה ללמד אותך איך להתמודד עם החיים האלה, עם כל הקטע של ה"ביחד". אני מקווה שלמדת הרבה, ושלא נפגעת יותר מידי, כי זו לא המטרה. וגם תיזכרי ש"הכל לטובה". בידיוק כמו שאמרת. לפחות הרווחת את הידיד הכי טוב שלך בחזרה, וזה גם פרס שלא כל אחד מקבל :) והעבודה? לא משנה מה, אל תעמיסי על עצמך יותר ממה שתוכלי. תיזכרי שאת בראש סדר העדיפויות של עצמך! תדעי שמה אלא תוכלי לעשות היום, תידחי למחר. אחרי הכל, רשימת המטלות אף פעם לא תיגמר, אז למה לעבוד כ"כ קשה ולנסות לסיים אותה ביום אחד? תנהלי את הזמן שלך בצורה הנוחה ככל האפשר.. תקדישי לעצמך כמה דקות, אפילו איזה רבע שעה בבוקר.. זה מספיק! תענגי ותפנקי את עצמך, מגיע לך יפה שלי!!! ומשהו אחרון וחשוב- אל תישכחי לפרוק :) אל תעבירי את היום כשכל ראשך טרוד במחשבות כאלה ואחרות.. תרגישי חופשי לכתוב פה על מה מה שעובר לך בראש, כדי שתרגישי חופשייה יותר. או להפך, אם את מעדיפה לשמור לעצמך מחשבות מסוימות תוכלי גם לכתוב את זה במחברת,יומן או בקובץ וורד במחשב... אפילו אם זה נישמע טיפשי, או קל מידי? תאמיני לי, מניסיון, זה ממש עוזר!! אני מבטיחה לך שתרגישי יותר טוב אחרי זה :) אם יש לך עוד שאלות, או שסתם בא לך לחפור? כיתבי אלי לאימייל, או פה בפורום :) בהצלחה בהכל, ומקווה לשמוע מימך במהרה! אוהבת המון מכל הלב, לולי

היי לירני :)

מצטער לשמוע על הפרידה... אני מקוה שאת(ם) מרגישה יחסית טוב עם העניין וקיבלת(ם) את זה בטוב... (הלך נסיך יבוא מלך, לא ככה?) גם אני כנראה במצב מעורער עם בן זוגי, אבל אני מניחה שזה לא מתקרב אפילו .. אצלי בסדר, מסיימת בגרות אחרונה בחיי (חוץ ממועדי ב'..) ביום שני הקרוב, ואז אוכל לשמוח קצת יותר בחיי. כואב להיפרד מהחברות, אבל זה מה שיש.. וממשיכים הלאה כנראה... אין לי מושג מה יהיה עם החבר, אין לי מושג מה יהיה איתי, אין לי כבר כוח להתמודד עם חיי, בא לי פשוט לישון או נוח, לשבת מהצ ולצפות בהם רצים, לפחות את החודשים הקרובים. אני רוצה כבר להתחיל את המכינה שלי, להכיר אנשים חדשים ומעולים וליהנות מחיי.. זה בגדול :) תשמרו על חיוך בנוטת, זה האמצעי הטוב ביותר שנתן לנו האל כדי לשמוח. לא צריך יותר מזה. שבוע טוב ונפלא, תשמרו על עצמכן.. וזהירות בדרכים!

אוי אוי אוי.. יושבת כאן ודמעות בעיניים שלי...

לירני,אהובה.. ליבי כואב אלייך ורוצה לחבק אותך. נשבעת... מרגישה ככ עצוב שקראתי. אמנם ההודעה שלך מביעה ככ הרבה תקווה ככ הרבה אהבה ובכלל, נראה שכאילו התגברת והמשכת הלאה.. אבל אני? עדיין הייתי תקועה שם בשיחה האחרונה של " חסר לך ולא תבואי,אני לא מוכנה לשמוע תירוצים " דימייננתי אותך כבר בשמלת כלה צועדת... והזיכרון יהיה חתוםפ בראש שלי בתור משהו הכי מדהים שיכול לקרות לי באינטרנט עם חברה מדהימה כמוך.אני ממש מצטערת לשמוע ואני מקווה שההודעה הזו משקפת את המצב כמו שהוא ואני יודעת שאת כבר באה גמורה הבייתה אחרי עבודה ככ מתישה ומעייפת אבל היי,סתכלי על הצד הטוב שבעניין שכבר לא נשאר לך שזמן ככ חופשי לחשוב עליו... מאחלת לך הצלחה רבה בהכל.. מחזקת אותך וכאן בישבילך תמיד. לא משנה באיזה שעה,אם לא בטלפון אז בלב..רק תחפשי אותי שם.. אוהבת ומתגעגעת שולחת מיליוני נשיקות וחיבוקים..

היי בנות!

מה נשמע? מה שלומכן? התגעגעתי המון!! איך מתכוננים לחופשה הגדולה מכולן? ואלו מכן שמסיימות ללמוד י"ב - איך ההרגשה? זה כל כך מצחיק אותי שכל פעם שאני באה לכאן לכתוב זה נראה לי כמו איזה "אמא של כולם", כי אני הכי גדולה כאן בפורום (אלא אם כן משהו השתנה...?) אני רוצה קצת לשתף אתכן במה שקורה בזמן האחרון....ואני אשמח לקבל תגובות על דברים שקורים אצלכן, בלי לצפות לפתרונות, סתם כדי להעביר את הכאב בכתיבה (או לפחות לנסות). בראש ובראשונה, לאלו מכן שיודעות על העניין, החתונה מבוטלת. אילן ואני המשכנו שנינו הלאה. אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבועיים בערך (בכל זאת, 3 שנים ביחד, אי אפשר פתאום לנתק ככה את הקשר לגמרי), אבל אנחנו לא נפגשים. לפני שבוע קיבלתי בשורות טובות בעבודה, וחשבתי לעצמי - "למי לספר? להתקשר אליו זה רעיון לא רע בכלל, רק שהוא כבר לא החבר שלי, בטח לא בעלי. הוא עסוק בלימודים ובעבודה, אני לא יכולה כמו פעם, שהוא יעזוב את הכל ויקשיב לי. אז לא התקשרתי. אחרי יומיים, כשהגיעה השיחה הדו-שבועית שלנו, סיפרתי לו מה קרה. הוא כעס שלא התקשרתי אליו באותו רגע לספר. והוא שלח לי פרחים (הבן אדם נשאר רומנטי ומקסים...). בקיצור, מה שניסיתי להראות לכן כאן, שגם אחרי אהבה גדולה, נאמנות, פתיחות, סקס מדהים...גם אחרי שכל זה נגמר, יש חיים. אפשר להישאר ידידים גם אחרי פירוק כזה קשר חזק, וגם אחרי פירוק אירוסין. החיים ממשיכים, וצריך לנסות ולראות את הדברים הטובים. אולי איבדתי את אהבת חיי, אבל הרווחתי את הידיד הכי טוב שלי בחזרה (גם לפני הקשר היינו ידידים). בעבודה? עוברת עליי תקופה מאוד לחוצה. אני כל יום מ-7:00 עד 23:30 נמצאת בתוך המשרד, מדי פעם בשעות הערב המוקדמות אני יוצאת לשנייה וחצי לנשום קצת אוויר של בחוץ. ארוחת צהריים היא בגדר המלצה. קפה הוא דרך חיים. אבל ככה זה, כל חצי שנה כשיש מעבר בין תקופות. אוטוטו זה יגמר, ואני אוכל לנשום אוויר בלי להרגיש שיש לי סלע עצום על הנשמה. אז זהו... אשמח לשמוע מכן על מה עובר עליכן, סתם ככה. לאף אחד אין "פתרונות קסם". הקוסם הכי גדול הוא הזמן. סוף סוף הבנתי את זה. אוהבת אתכן המון אין רגע שאתן לא בראש שלי. לירן

פרח אהוב שלי,,,,,,,,,

איזה כ-י-ף לראות הודעה אמיתית שלך כאן בפורום ... כמו שאת יודעת - גם תקופת התיכון שלי עברה לה מזמן ... עוד שניונת ואוחתי מסיימת ... חחחחח אבל הכל בגדול- טוב אצלי . את ההחלטה המעיקה והגדולה כבר החלטתי , רק צריך לקבל תשובה סופית 'מלמעלה' וזה יקרה ... ואז נשאר לקרוע ת'תחת איזה חצי שנה ויהיה טוב . בתקופה האחרונה גיליתי, עד כמה הסובבים לי מרגישים את מה שאני נותנת להם .... כמה הם פתאום החזירו לי פתיחות, אהבה , הערכה , תמיכה ואמון.... כולה התלבטתי איתם בקול ,,,, כבר החלטתי אבל עדיין הקושי גדול . אני ממש שמחה על מה שקורה לך בעבודה, וזה שאת קבורה שם- לא חדש לי .... אבל אני שמחה שיש לך חדשות טובות . אכן הזמן הוא הקוסם הכי טוב שיש אם כי אבא טוען שהקוסם הכי טוב שהוא מכיר זה האורטודנט שלי ... אגב- הגשר יורד.. אחרי יותר מדי זמן !!!!! אני נראלי הולכת לעשות פרסומת לקולגייט - חחחחחחחחחחחחחחח ויש מלא חדש , אבל זה לא לשורות כאן.... מחבקת ואוהבת , אומנם מרחוק, אבל הכי הכי קרוב . נשיקות !

היי לירני :)

מצטער לשמוע על הפרידה... אני מקוה שאת(ם) מרגישה יחסית טוב עם העניין וקיבלת(ם) את זה בטוב... (הלך נסיך יבוא מלך, לא ככה?) גם אני כנראה במצב מעורער עם בן זוגי, אבל אני מניחה שזה לא מתקרב אפילו .. אצלי בסדר, מסיימת בגרות אחרונה בחיי (חוץ ממועדי ב'..) ביום שני הקרוב, ואז אוכל לשמוח קצת יותר בחיי. כואב להיפרד מהחברות, אבל זה מה שיש.. וממשיכים הלאה כנראה... אין לי מושג מה יהיה עם החבר, אין לי מושג מה יהיה איתי, אין לי כבר כוח להתמודד עם חיי, בא לי פשוט לישון או נוח, לשבת מהצ ולצפות בהם רצים, לפחות את החודשים הקרובים. אני רוצה כבר להתחיל את המכינה שלי, להכיר אנשים חדשים ומעולים וליהנות מחיי.. זה בגדול :) תשמרו על חיוך בנוטת, זה האמצעי הטוב ביותר שנתן לנו האל כדי לשמוח. לא צריך יותר מזה. שבוע טוב ונפלא, תשמרו על עצמכן.. וזהירות בדרכים!

אקונה מטטה

-תמיד תזכרי את זה - בובה, מי אמר שהחיים קלים ?! דווקא הקשיים והמכשולים הם אלו שמחשלים אותנו והפכים אותנו למה שאנחנו עושים אותנו אנשים חזקים יותר וטובים יותר . תביני את מה שאת צריכה להבין מהקושי הזה תתחשלי ותמשיכי הלאה..... המכינה אכן תעשה לך טוב וגם החופש הענקי שהולך לנחות עלייך בקרוב בהצלחות עם הכל ואל תשכחי שהכל בראש , אוהבת

היי בנות!

מה נשמע? מה שלומכן? התגעגעתי המון!! איך מתכוננים לחופשה הגדולה מכולן? ואלו מכן שמסיימות ללמוד י"ב - איך ההרגשה? זה כל כך מצחיק אותי שכל פעם שאני באה לכאן לכתוב זה נראה לי כמו איזה "אמא של כולם", כי אני הכי גדולה כאן בפורום (אלא אם כן משהו השתנה...?) אני רוצה קצת לשתף אתכן במה שקורה בזמן האחרון....ואני אשמח לקבל תגובות על דברים שקורים אצלכן, בלי לצפות לפתרונות, סתם כדי להעביר את הכאב בכתיבה (או לפחות לנסות). בראש ובראשונה, לאלו מכן שיודעות על העניין, החתונה מבוטלת. אילן ואני המשכנו שנינו הלאה. אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבועיים בערך (בכל זאת, 3 שנים ביחד, אי אפשר פתאום לנתק ככה את הקשר לגמרי), אבל אנחנו לא נפגשים. לפני שבוע קיבלתי בשורות טובות בעבודה, וחשבתי לעצמי - "למי לספר? להתקשר אליו זה רעיון לא רע בכלל, רק שהוא כבר לא החבר שלי, בטח לא בעלי. הוא עסוק בלימודים ובעבודה, אני לא יכולה כמו פעם, שהוא יעזוב את הכל ויקשיב לי. אז לא התקשרתי. אחרי יומיים, כשהגיעה השיחה הדו-שבועית שלנו, סיפרתי לו מה קרה. הוא כעס שלא התקשרתי אליו באותו רגע לספר. והוא שלח לי פרחים (הבן אדם נשאר רומנטי ומקסים...). בקיצור, מה שניסיתי להראות לכן כאן, שגם אחרי אהבה גדולה, נאמנות, פתיחות, סקס מדהים...גם אחרי שכל זה נגמר, יש חיים. אפשר להישאר ידידים גם אחרי פירוק כזה קשר חזק, וגם אחרי פירוק אירוסין. החיים ממשיכים, וצריך לנסות ולראות את הדברים הטובים. אולי איבדתי את אהבת חיי, אבל הרווחתי את הידיד הכי טוב שלי בחזרה (גם לפני הקשר היינו ידידים). בעבודה? עוברת עליי תקופה מאוד לחוצה. אני כל יום מ-7:00 עד 23:30 נמצאת בתוך המשרד, מדי פעם בשעות הערב המוקדמות אני יוצאת לשנייה וחצי לנשום קצת אוויר של בחוץ. ארוחת צהריים היא בגדר המלצה. קפה הוא דרך חיים. אבל ככה זה, כל חצי שנה כשיש מעבר בין תקופות. אוטוטו זה יגמר, ואני אוכל לנשום אוויר בלי להרגיש שיש לי סלע עצום על הנשמה. אז זהו... אשמח לשמוע מכן על מה עובר עליכן, סתם ככה. לאף אחד אין "פתרונות קסם". הקוסם הכי גדול הוא הזמן. סוף סוף הבנתי את זה. אוהבת אתכן המון אין רגע שאתן לא בראש שלי. לירן

אני תוהה אם אפשר לקרוא לך באמת "אמא" או שאת תרגישי זקנה?

בכל מקרה רציתי לשאול אותך משהו אחד קטן-גדול: יש משהו בחייך שהתחרטת עליו המון כמו מסלול החיים שלך אם זה בבית ספר,צבא/שנת שירות/שירות לאומי...או כל דבר אחר?

אלה יקרה שלי

אין לי יותר מדי מה לחשוב על מה לענות לך.... אני לא מתחרטת על שום דבר. אבל על כלום. כל מה שעשיתי או לא עשיתי, הביא אותי למה שאני עכשיו. גם אם היה לי קשה בצבא, זה הביא לי אהבה גדולה מהחיים. אם היה לי קשה למצוא עבודה במשך שנה וחודשיים, זה הביא אותי למקום עבודה שלי עכשיו, שאני מרוצה ממנו וכיף לי בו מאוד!!! אני מעדיפה שלא להתחרט על שום דבר שקרה לי, ולא להצטער על משהו שלא קרה, לא משנה עד כמה גרוע או מפחיד זה היה.

אקונה מטטה

-תמיד תזכרי את זה - בובה, מי אמר שהחיים קלים ?! דווקא הקשיים והמכשולים הם אלו שמחשלים אותנו והפכים אותנו למה שאנחנו עושים אותנו אנשים חזקים יותר וטובים יותר . תביני את מה שאת צריכה להבין מהקושי הזה תתחשלי ותמשיכי הלאה..... המכינה אכן תעשה לך טוב וגם החופש הענקי שהולך לנחות עלייך בקרוב בהצלחות עם הכל ואל תשכחי שהכל בראש , אוהבת

ת-ו-ד-ה.

אלה יקרה שלי

אין לי יותר מדי מה לחשוב על מה לענות לך.... אני לא מתחרטת על שום דבר. אבל על כלום. כל מה שעשיתי או לא עשיתי, הביא אותי למה שאני עכשיו. גם אם היה לי קשה בצבא, זה הביא לי אהבה גדולה מהחיים. אם היה לי קשה למצוא עבודה במשך שנה וחודשיים, זה הביא אותי למקום עבודה שלי עכשיו, שאני מרוצה ממנו וכיף לי בו מאוד!!! אני מעדיפה שלא להתחרט על שום דבר שקרה לי, ולא להצטער על משהו שלא קרה, לא משנה עד כמה גרוע או מפחיד זה היה.

לגמרי צודקת

השאלה הזו גרמה גם לי לתהות.. אבל במבט חטוף לאחור, הבנתי שבאמת מכל דבר רע יצא משהו טוב.. ליפעמים אפילו משהו באמת מדהים :) ללא ידעתך? עזרת לי תודה!! אוהבת,ובאמת! לולי

אוהבת אותך

טטטטטטטנקסס

ושוב, גם אני!! לולי

היי בנות!

מה נשמע? מה שלומכן? התגעגעתי המון!! איך מתכוננים לחופשה הגדולה מכולן? ואלו מכן שמסיימות ללמוד י"ב - איך ההרגשה? זה כל כך מצחיק אותי שכל פעם שאני באה לכאן לכתוב זה נראה לי כמו איזה "אמא של כולם", כי אני הכי גדולה כאן בפורום (אלא אם כן משהו השתנה...?) אני רוצה קצת לשתף אתכן במה שקורה בזמן האחרון....ואני אשמח לקבל תגובות על דברים שקורים אצלכן, בלי לצפות לפתרונות, סתם כדי להעביר את הכאב בכתיבה (או לפחות לנסות). בראש ובראשונה, לאלו מכן שיודעות על העניין, החתונה מבוטלת. אילן ואני המשכנו שנינו הלאה. אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבועיים בערך (בכל זאת, 3 שנים ביחד, אי אפשר פתאום לנתק ככה את הקשר לגמרי), אבל אנחנו לא נפגשים. לפני שבוע קיבלתי בשורות טובות בעבודה, וחשבתי לעצמי - "למי לספר? להתקשר אליו זה רעיון לא רע בכלל, רק שהוא כבר לא החבר שלי, בטח לא בעלי. הוא עסוק בלימודים ובעבודה, אני לא יכולה כמו פעם, שהוא יעזוב את הכל ויקשיב לי. אז לא התקשרתי. אחרי יומיים, כשהגיעה השיחה הדו-שבועית שלנו, סיפרתי לו מה קרה. הוא כעס שלא התקשרתי אליו באותו רגע לספר. והוא שלח לי פרחים (הבן אדם נשאר רומנטי ומקסים...). בקיצור, מה שניסיתי להראות לכן כאן, שגם אחרי אהבה גדולה, נאמנות, פתיחות, סקס מדהים...גם אחרי שכל זה נגמר, יש חיים. אפשר להישאר ידידים גם אחרי פירוק כזה קשר חזק, וגם אחרי פירוק אירוסין. החיים ממשיכים, וצריך לנסות ולראות את הדברים הטובים. אולי איבדתי את אהבת חיי, אבל הרווחתי את הידיד הכי טוב שלי בחזרה (גם לפני הקשר היינו ידידים). בעבודה? עוברת עליי תקופה מאוד לחוצה. אני כל יום מ-7:00 עד 23:30 נמצאת בתוך המשרד, מדי פעם בשעות הערב המוקדמות אני יוצאת לשנייה וחצי לנשום קצת אוויר של בחוץ. ארוחת צהריים היא בגדר המלצה. קפה הוא דרך חיים. אבל ככה זה, כל חצי שנה כשיש מעבר בין תקופות. אוטוטו זה יגמר, ואני אוכל לנשום אוויר בלי להרגיש שיש לי סלע עצום על הנשמה. אז זהו... אשמח לשמוע מכן על מה עובר עליכן, סתם ככה. לאף אחד אין "פתרונות קסם". הקוסם הכי גדול הוא הזמן. סוף סוף הבנתי את זה. אוהבת אתכן המון אין רגע שאתן לא בראש שלי. לירן

היי בנות

רק רציתי להגיד שמעולם לא הצטערתי על הודעה שכתבתי כמו על ההודעה הזאת. שבוע מקסים!
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
שיחת בנות
בחר
בחר