בענייני כוחות. מתוך הסוטרות של פטאנג'לי + סיפורים.

חומר קריאה לשבת…סוטרות הדנות ב"כוחות" וב"עצמאות". סוטרות 8 – 1 של פאטנג'לי. מתוך – ראג'ה יוגה – סוואמי וויקאננדה. הכוחות כעט, הגענו לפרק שבו יתוארו כוחות היוגה 1 "דהרנה" היא "החזקת" המחשב (מקובע) על אובייקט מסוים. כשהמחשב מוחזק על אובייקט כל שהוא, או בגוף או מחוצה לו, ומחזיק את עצמו במצב זה, הוא משיג דהרנה- ריכוז. 2 זרימה רצופה של ידע על האובייקט הזה היא דאיינה. כשהמחשב מנסה לחשוב על אובייקט אחד, להחזיק את עצמו בנקודה מסוימת כמו הקודקוד, או הלב, ומצליח בקבלת תחושות רק דרך חלק זה של הגוף ולא אף חלק אחר, הוא השיג דהרנה: וכשהמחשב הצליח להחזיק את עצמו במצב זה לפרק זמן, או אז השיג דאיינה, מדיטציה. 3 וכשזה(דאיינה) זונח את כל הצורות ומגלה רק את המשמעות, זה סמהדי. זה מגיע כשבמדיטציה הצורה או החלק החיצוני, מוכנע. נניח שאני ממודט על ספר: והצלחתי בהדרגה לרכז את המחשב עליו, ואז הוא תופס רק את התחושה הפנימית, המשמעות שאינה מבוטאת בשום צורה. מצב זה של דאיינה נקרא סמהדי. 4 שלושת אלה,כאשר מתורגלים בנוגע לאובייקט אחד, מרכיבים את "הסמיאמה". כשאדם יכול לכוון את המחשב לכל אובייקט מסוים שיבחר, ולקבע אותו עליו, ואז להחזיק אותו שם לפרק זמן ארוך, ולהפריד אותו מהחלק הפנימי, או אז השיג "סמיאמה". בתרגול הסמיאמה, דהרנה, דאינה, וסמהדי, עוקבים זה אחר זה, ושלושתם מכוונים לאובייקט אחד. צורתו של הדבר נעלמת ורק המשמעות נשארת. 5 דרך השגת זה(הסמייהמה)מגיע אורו של הידע. כשאדם מצליח בתרגול הסמייהמה, כל הכוחות נשלטים על ידו. זהו הכלי הגדול של היוגי. נושאי הידע הם אין- סופיים, והם מחולקים לגסים, גסים יותר, והכי גסים, ובנוסף גם למעודנים, מעודנים יותר, ולמעודנים ביותר, וכך הלאה. את הסמייהמה יש ליישם קודם על דברים גסים, וכשאדם מתחיל לקבל ידע על הדברים הגסים, לאט ובשלבים, יכול ליישם אותה על דברים מעודנים. 6 את זה(הסמייהמה)צריך לתרגל בשלבים. זוהי הערת אזהרה , לא לנסות ללכת מהר מידי. 7 שלושת הדיסיפלינות האלה פנימיות יותר מאלו שקדמו להן. תארנו מקודם את: יאמה, וניהמה אסנה, פרנייהמה ופרהטיירה, הם חיצוניים יותר מ: דהרנה, דאיינה, וסמהדי. כשהשיג אדם את שלושת אלה האחרונים, הוא עשוי להשיג כוחות כמו, להיות כל יכול ונוכח בכל, אבל זו אינה ישועה. שלושת אלה לא הופכים את המחשב ל"נירוואקאלפה"-משוחרר משינויים, אלא משאירים את הזרעים של התגלמויות עתידיות. רק כשהזרעים "נצלים", כפי שאומר היוגי, רק אז הם מאבדים את האפשרויות להמשיך לייצר. כוחות אלה אינם יכולים לצלות את הזרעים. 8 אבל אפילו הם(דהרנה, דאיינה, וסמהדי)חיצוניים לזה (הסמהדי) חסר הזרע. בהשוואה לסמהדי חסר הזרע הזה, גם אלו נחשבים חיצוניים. עדיין לא הגענו לסמהדי האמיתי, הגבוה ביותר: אנחנו בשלב נמוך יותר שבו היקום עדין קיים כפי שאנו רואים אותו, ופורש את כל הכוחות שמתוארים בפרק הנוכחי. סוטרות 8- 1 – סמהדי פדה. עצמאות "הסידיים", או הכוחות, נרכשים דרך לידה, אמצעים כימיים, כוח המילה, סיגופים, או ריכוז. לפעמים אדם נולד עם סידיים (כוחות): כמובן שאת אלה הרוויח בחיים קודמים. בפעם הזו הוא נולד כפי הנראה, להנאות מפרותיהם. נאמר על "קאפילה", האב הגדול של פילוסופית ה"סאמקיה", שהוא נולד "סידהה", שמילולית משמעה: אדם שהגיע להצלחה. היוגי טוען שאת הכוחות האלה אפשר לרכוש גם באמצעים כימיים. כולכם יודעים שהכימיה התחילה במקורה כאלכימיה: האדם התחיל לחפש אחר אבן הפילוסופים, סם החיים, וכן הלאה. בהודו הייתה כת שנקרא ה"ראסאינה", לפיהם תיאוריות מעודנות, ידע, רוחניות ודת, כולן כאחת טובות מאד, אבל הגוף הוא הכלי היחידי שבאמצעותו מגיעים לתוצאות. אם הגוף מגיע לקצו שוב ושוב , יידרש זמן רב כל כך בכדי להגיע אל המטרה. למשל, אדם רוצה לתרגל יוגה או להיות רוחני, אך לפני שהספיק להתקדם, הוא מת, ואז הוא מאכלס גוף אחר ומתחיל שוב. ואז הוא מת שוב… וכך זה ממשיך. בדרך זו הרבה זמן הולך לאיבוד במיתה ולידה מחדש. אם אפשר להפוך את הגוף לחזק ומושלם, כך שהוא יכול לשחרר את עצמו מלידה ומוות, יהיה לנו כל כך הרבה זמן כדי להיעשות רוחניים. וכך ה"ראיסאנה" האלו אומרים, שקודם אלינו להפוך את הגוף לחזק מאד. הם טוענים שהגוף הזה יכול להפוך לנצחי. הרעיון שלהם היה, שאם המחשב מייצר את הגוף, ואם נכון היה הרעיון שכל מחשב הוא רק "יציאה" אחת של האנרגיה האין סופית, אז בעצם לא צריך להיות גבול לכוח שכל "יציאה" מקבלת מבחוץ. ולכן מדוע שיהיה זה בלתי אפשרי להחזיק את גופינו בחיים לזמן בלתי מוגבל? אלינו ליצר את כל הגופים שהיו ברשותנו. ברגע שגוף זה ימות יהיה עלינו לייצר אחר, אם נוכל לעשות את זה, מדוע שלא נוכל לעשות את זה כאן ועכשיו,מבלי לצאת מגופינו הנוכחי? התיאוריה נכונה לחלוטין. אם אפשרי עבורנו לחיות לאחר המוות ולייצר גופים אחרים, מדוע שיהיה זה בלתי אפשרי עבורנו לייצר גופים חדשים כאן ועכשיו מבלי לפרק את הגוף הזה לחלוטין—אלא פשוט לשנות אותו שוב ושוב? הם חשבו גם שבכספית וגופרית חבויים כוחות מופלאים ביותר, ושע"י הכנה מסוימת שלהם, אדם יכול להחזיק את הגוף בחיים כמה שרק ירצה. אחרים מאמינים שסמים מסוימים יכולים להקנות כוחות, כמו לעוף באוויר. את רבות מהתרופות הנפלאות ביותר של תקופתנו אנו חייבים ל"ראסיאנה", במיוחד השימוש של מתכות בתרופות. כיתות מסוימות של יוגים טוענות שרבים מהמורים העיקריים שלהם עדיין חיים בגופותיהם הישנים. פאטנאג'לי, הסמכות הגדולה של היוגה. אינו שולל את זה. כוח המילה: ישנן מילים קדושות מסוימות, הנקראות מנטרות, ש-כשמשננים אותן תחת תנאים מתאימים, הן מסוגלות להפיק את הכוחות יצאי הדופן האלה. יום ולילה אנחנו חיים בתוך מצבור כזה של נסים, שאיננו חושבים אליהם בכלל. אין גבול לכוחותיו של אדם: כוח המילה וכוחו של שמחשב. סיגופים: תמצא שכל הדתות הציעו שיטות כמו סיגוף והתנזרות. בנושאים מהסוג הזה ההינדים תמיד הלכו לקיצוניות. בהודו תמצא אנשים מחזיקים את ידיהם למעלה כל החיים, עד שהם כמלות ומתות. אנשים עומדים יום ולילה, עד שרגליהם מתנפחות, ואם אם עדיין חיים, הרגלים הופכות כל כך נוקשות בתנוחה זו, עד ששוב אינם יכולים לכופף אותם, ונאלצים להישאר עומדים לשארית חייהם. פעם ראיתי אדם שהחזיק את ידיו מורמות בצורה כזו,ושאלתי אותו איך הוא הרגיש בפעם הראשונה שעשה את זה. הו אמר שזו הייתה תנוחה איומה, ושזה היה כזה עינוי עד שנאלץ ללכת לנהר ולהישאר במים, וזה הרגיע את הכאב לזמן מה. לאחר חודש הוא כבר לא סבל כל כך. דרך תרגולים כאלה אפשר לרכוש את כל הכוחות או הסידיים. ריכוז: זוהי יוגה הלכה למעשה: זהו הרעיון העיקרי של המדע הזה, וזוהי השיטה הגבוה ביותר. הקודמים שתוארו הם רק משניים, ואיננו יכולים להגיע אל היעד דרכם. סמהדי הוא האמצעי שדרכו אנו יכולים להשיג הכל וכל דבר—מנטלי, מוסרי, ורוחני. 2 השינוי למין אחר מושפע ע"י "המילוי של הטבע".* פטאנג'לי התקדם אם ההצהרה, שכוחות אלה מגיעים ע"י לידה או אמצעים כימיים או דרך סיגופים. הוא גם אמר שאפשרי להחזיק את הגוף בחיים לכל פרק זמן. כעט הוא ממשיך ומציין, מהוא הגורם לשינוי של הגוף למין אחר. הוא אומר שדבר זה נעשה ע"י מילוי של הטבע פנימה, דבר שיוסבר בפתגם הבא. 3 מעשים טובים ורעים אינם הגורמים הישירים לשינוי (טרנספורמציה) של הטבע,אלא פועלים כנחשולי מכשולים להתפתחותו,--כמו שהאיכר שובר את המחסום העוצר את המים, ואלה זורמים הלאה בצורה טבעית בכוחות עצמם. המים להשקיית השדות נמצאים כבר בתוך התעלה, הם רק מוחזקים ע"י שער. האיכר פותח את השערים, והמים זורמים פנימה מעצמם, ע"י חוק הגרוויטציה. כך כל ההתפתחות והכוחות כבר מצויים באדם. מושלמות היא עצם טבעו של האדם: כל זה סך הכל חסום, ולכן מנוע מלנוע במסלולו המתאים. אם משהו יוכל להסיר את המחסום, הטבע יזרום פנימה מעצמו, ואז ישיג האדם את הכוחות שכבר נמצאים ברשותו. אלו שאנו מכנים רשעים יהפכו קדושים בו ברגע שישבר המנעול והטבע ישעט פנימה. הטבע הוא זה הנוהג אותנו לכיוון השלמות, ולבסוף יביא לשם את כולם כאחד. כל התרגול והמאבק הזה כדי להפוך דתי, הם רק עבודה שלילית להסרת המנעול ופתיחת הדלתות לשלמות הזו שהיא זכותנו המולדת, טבענו. כיום, תיאורית ההתפתחות של היוגים הקדומים תהיה מובנת יותר באורו של המחקר המודרני. אבל התיאוריה של היוגים היא הסבר טוב ביותר. שתי הגורמים של ההתפתחות על פי המודרניים המתקדמים הם: בחירה מינית, והישרדות החזק, אך הם אינם מספקים. נניח שהידע האנושי התקדם כל כך עד שהסיר את התחרות כגורם גם ברכישה של המחיה הפיזית וגם לזיווג: ואז לפי המודרניים, ההתקדמות האנושית תיעצר והגזע האנושי יגווע. התוצאה של תיאוריה זו היא לצייד כל עריץ עם הטיעון להרגיע את נקיפות המצפון של המודע. אנשים אינם חסרים איך, מעמידי פנים כפילוסופים, יהרגו כל אדם חלש ובלתי כשיר—הם כמובן השופטים היחידים של היכולת, ולכן משמרים את המין האנושי. אבל פטאנג'לי הדוגל הגדול בתורת האבולוציה, מכריז שהיעד האמיתי של האבולוציה הוא גילום השלמות שכבר נמצאת בכל יצור חי: וששלמות זו נחסמה וננעלה, והגאות ושפל האינסופיים נאבקים לבטא אותה. כל המאבק והתחרותיות הם רק התוצאה של בורותנו, בגלל שאיננו יודעים את הדרך המתאימה לפתיחת השער בכדי לאפשר למים לזרום פנימה. הגאות האינסופית הזו חייבת לבטא את עצמה: היא הגורם לכל ההתגלמויות. תחרות לשם הישרדות או סיפוק מיני, הם רגעיים ובלתי נחוצים, הם גורמים חיצוניים הנגרמים ע"י בורות. אפילו כשכל התחרותיות פסקה, הטבע המושלם הזה הנמצא בתוכנו, יגרום לנו לצעוד הלאה עד שכולם השיגו את המטרה. לכן אין סיבה להאמין שתחרותיות נחוצה לקידום. "בחיה, היה האדם חבוי, אך ברגע שנפתחה הדלת, החוצה הוא זרם". לכן, גם באדם נמצא הפוטנציאל האלוהי, מוחזק בפנים ע"י סורג ובריח של הבורות. וכשידע שובר את הסורגים, מתגלם האל. 4 יוגי יכול ליצור מחשבים רבים מהעצמי שלו. הרעיון של הקרמה הוא, שאנו מתנסים בתוצאות מעשינו הטובים או הרעים, וכל הסקופ של הפילוסופיה הוא לעזור לנו להבין את תפארת האדם. כל הכתבים (כתבי הקודש) מעללים את תפארת האדם, תפארת הנשמה, ואז באותה נשימה דורשים על קרמה. מעשה טוב מביא לתוצאה אחת, ומעשה רע לתוצאה אחרת. אך עם הנשמה יכולה להיות מופעלת ע"י מעשים טובים או רעים, היא מסתכמת בכלום. מעשים רעים פשוט שמים מחסום לגילום טבעה של ה"פורושה": מעשים טובים מסרים את המחסום, ותפארתה של הפורושה מתגלמת. הפורושה עצמה לעולם אינה משתנה (לא חשוב כל ) מה שתעשה לא יצליח להרוס את תפארתך, טבעך, כי שום דבר לא יכול להפעיל אותה: סך הכול וילון פרוש לפניה, מסתיר את שלמותה. במטרה למצות את הקרמה שלהם במהירות, יוגים יוצרים "קאיה—וואיוה" ,או קבוצות גופים, שדרכם הם מעבדים את הקרמה. לכל הגופים האלו הם יוצרים מחשבים מתוך "האגו" שלהם. אלו נקראים "מחשבים ברואים" בניגוד למחשבים המקוריים שלהם. 5 אף על פי שהפעולות של "המחשבים הברואים" השונים שונות, המחשב המקורי האחד הוא זה השולט על כולם. המחשבים השונים האלו, הפועלים בגופים שונים, נקראים מחשבים ברואים, והגופים נקראים, גופים ברואים—הווה אומר, גופים ומחשבים מיוצרים. חומר ומחשב הם כמו שתי מחסנים בלתי נדלים. כשאתה הופך ליוגי אתה לומד את סוד השליטה אליהם. הוא היה שלך כל הזמן, אך שכחת אותו. כשאתה הופך ליוגי אתה נזכר בזה, ואז אתה יכול לעשות אתו כל דבר, לתמרן אותו בכל דרך שתבחר. החומר שממנו עשויים המחשבים הברואים הו בדיוק אותו חומר שמשמש ליקום. זה לא שהמחשב הוא דבר אחד והחומר דבר אחר: הם שני היבטים של אותו דבר ."אסמיתה" אגו (עצמיות) הוא החומר, המצב המעודן של הקיום שממנו מיוצרים "המחשבים והגופים הברואים" של היוגי. כשהיוגי גילה את הסודות של כוחות הטבע האלה, הוא יכול לייצר כל מספר של גופים ומחשבים מתוך החומר הידוע כאגו (עצמי). 6 מבין המחשבים השונים, זה שמושג ע"י סמהדי, הוא חסר תשוקות. מבין כל המחשבים השונים שראינו באנשים שונים, המחשב הזה שמגיע לסמהדי, ריכוז מושלם, הוא הגבוה ביותר. לאדם שהשיג כוחות מסוימים דרך תרופות, או דרך מנטרות, או דרך סיגופים, עדין יש תשוקות: אך זה שהגיע לסמהדי דרך ריכוז, חופשי מכל רצון ותשוקה. 7 עבור היוגי עבודה היא לא שחורה וגם לא לבנה: לאחרים היא משולשת : שחורה, לבנה, ומעורבת. כשהגיע היוגי לשלמות, פעולותיו, והתוצאות המופקות על ידן, אינן כובלות אותו, כי הוא משוחרר מתשוקה. הוא עובד כדי לעשות טוב, והוא עושה טוב. אבל, לא אכפת לו מהתוצאה, והיא אכן לא תגיע אליו .אבל לאדם הרגיל שלא הגיע למצב הגבוה הזה, העבודות הן משלושה סוגים: שחורה, או רעה, לבנה או טובה, ו—מעורבת. 8 מתוך שילוש העבודות הזה, בכל מצב נתון, מתגלמות רק התשוקות האלו המתאימות לאותו מצב בלבד (האחרות מוחזקות בהשהיה לעת עתה). נניח שבצעתי את שלושת סוגי הקרמה—טובה, רעה, ומעורבת—ונניח שמתי והפכתי לאל בשמים. התשוקות בגוף אלוהי אינן אותן התשוקות של הגוף האנושי. הגוף האלוהי אינו אוכל וגם לא שותה. מה יעלה בגורלם של קרמות העבר שלי שלא מומשו, ושאמורות להפיק כתוצאה את התשוקה לשתיה או אכילה?. לאן הקרמות האלה הולכות כשאני הופך לאל? התשובה היא שהתשוקות יכולות לבטא את עצמן רק בסביבה המתאימה. רק התשוקות המתאימות לסביבה הם אלה ההופכות פעילות (או שהסביבה מתימה להן): השאר יישארו מאחסנות. בחיים האלה יש לנו הרבה תשוקות אלוהיות, הרבה תשוקות אנושיות, והרבה תשוקות חיתיות, אם אקח את הגוף האלוהי, יתפקדו רק התשוקות האלוהיות, כי להן הסביבה הולמת. ואם אקח גוף חייתי, רק התשוקות החיתיות יהפכו פעילות, והתשוקות האלוהיות יחכו. מה זה מראה? זה מראה שבאמצאות הסביבה אנו יכולים לבקר את התשוקות. רק הקרמה הזו המתאימה וההולמת לסביבה, תעלה ותתגלה. זה מוכיח שכוח הסביבה הוא פיקוח וריסון אדיר לשליטה, אפילו על הקרמה עצמה. ה"סידהה והגי'אני". פראבולינגה" מייסד מסורת ה"לינגיאט" היה מסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ במטרה לרומם ולעודד את אלו השואפים לרוחניות. באחד ממסעותיו פגש את "גורקאנט" היוגי המפורסם. היוגי קיבל את פראבולינגה בכבוד, אך שמר על טיפה גאווה ומודעות לכוחו ושליטתו על היסודות. הוא התייחס לאורחו כשווה פחות או יותר..., הביע את שימחתו לפגישה, ושאל מיהו. פראבולינגה השיב שרק זה שהשמיד את האגו, שורשים וענפים, וכתוצאה "הכיר" את עצמו, רק הוא יכול לדעת מיהו...ותעה בינו לבין עצמו מה יוכל לומר ל"חסר זהות", אדם הנצמד לגופו המתכלה. גורקאנט, שהיה מזהה את עצמו עם גופו, ענה: רק האדם הזה שהשיג חיי נצח של הגוף, בחסדו של שיווה, וע"י צריכת עשבי מרפא, רק הוא לעולם לא ימות. ולכן, זה שלא השיג ניצחיות כזו, ימות. פראבולינגה ציין שידע מורכב מידיעה והכרת העצמי ולא מהפיכת הגוף לנצחי, והמשיך בהרחבה שהגוף אינו יכול להיות ה"עצמי" האמיתי. אך כמו תמיד במצבים דומים, גורקאנט נשאר דבק בעמדתו...הוא הציב אתגר בפני פראבולינגה, לנסות לחתוך את גופו בחרב ...תוך כדי שהוא מניח בידו חרב חדה ומעוקלת. כשהחרב פגעה בגופו של גורקאנט, לא רק שלא גרמה לא נזק, אלא נסדקה בעצמה... פראבולינגה העמיד פני מופתע, והציע לגורקאנט לנסות לחתוך אותו... גוקראנט סירב בהתחלה בטענה שפראבולינגה עלול להיהרג, אך פראבולינגה הפציר בו עד שהסכים. גורקאנט לקחת את החרב וניסה לחתוך את הגוף שעמד רגוע ונינוח, ולהפתעתו הרבה, החרב עברה דרך הגוף מבלי להשפיע עליו בשום צורה, כאילו עברה דרך חלל ריק... רק אז גורקאנט ה"סידהה" היה מוכן להכיר ב"עליונותו" של פראבולינגה ה"גי'אני". כך צוננה גאוותו והוא ביקש מפראבולינגה ללמד אותו את ה"אמת", וכך הדריך אותו פראבולינגה ב"ברהמה ווידיה" ופרש לפניו את תמציתה: גורקאנט, אל תבלבל בין גופך לבין עצמך. חפש את השוכן בפנים (השוכן במערה) ואחת ולתמיד תיפתר מהמחלה של לידה ומוות. המערה היא ליבך בלבד, ולכן השוכן בה נקרא "אלוהים" ו"אני הוא זה"...."האם ברהמה אסמי". מסיפורי רמנה מהרישי. הטאפס של היוגי מסיפורי רמהנה מהרישי, סיפור המציג את ההבדל בין "מהנופליה" (יציבות המחשב) לבין "מאנונסה" ("חיסול" המחשב). או אם תרצו בין "נירוונה"\"קאיווליה" (ה"מנוחה הגדולה") ל"מוקשה" (שחרור). יוגי היה מתרגל "טאפס" במשך שנים רבות על גדות הגנגה. כשהשיג את רמת הריכוז הגבוהה ביותר והאמין שהישארות במצב זה לפרק זמן ממשוך תביא לו ישועה, ולכן המשיך להתאמן בזה. יום אחד לפני שנכנס לסמהדי ("טראנס") חש צמא וביקש את אחד מתלמידיו להביא לו מים מהגנגה, אך כשחזר התלמיד היה היוגי שרוי בסמהדי, ונשאר בו למשך שנים רבות. כשהתעורר מהחוויה האדירה, הדבר הראשון שעשה היה קריאה רמה "מים" ! "מים" ! , אבל בסביבה לא היו לא התלמיד ולא הגנגה. הדבר הראשון שביקש היה מים בגלל המחשבה האחרונה שעלתה במוחו לפני שנכנס לסמהדי. ע"י ריכוז, ואין זה חשוב כמה חזק עמוק וממושך יהיה, היה היוגי מסוגל "לנעול" את מחשבותיו באופן זמני, ולכן כשחזר להכרה, אותה מחשבה דומיננטית צפה ועלתה בהכרתו בכל הכוח כמו מים המבקיעים סכר. אם זה המצב בנוגע למחשבה האחרונה לפני כניסה לסמהדי, אין כל ספק שמחשבות אחרות שהושרשו קודם לכן, עדיין נשארו בלתי ממומשות. אם מימוש המחשבה הוא ישועה, האם אפשר לומר שהשיג גאולה ? הכוונה פה היא: שאל לו לאדם להיסחף ע"י הקסם של "רגיעה"\"מונחה" זמנית (ארוכה ועמוקה ככל שתהיה) אלא אליו להמשיך עד שאחרונת ה"וואסנות" ("מחשבות העבר") תיעלם. שבת שלום וקריאה מהנה. אבי.

אכן שבת מעניינת...

אכן שבת מעניינת עם כל חומר הקריאה על הכוחות ועל העצמאות,הגיע בזמן.... אבי לגבי התרגום,זה מופיע בעברית הספר שציינת ? "ראגה יוגה" ,סוואמי וויקאנאנדה, תודה ,והמשך שבוע טוב ,מתחזק ועצמאי לכולם...

"ראג'ה יוגה" של סוואמי וויקאננדה בעברית, בקרוב בעזרת השם...

כן. הספר נמצא כבר בהוצאה לאור, אני מקווה שיצא בקרוב.

בענייני כוחות. מתוך הסוטרות של פטאנג'לי + סיפורים.

חומר קריאה לשבת…סוטרות הדנות ב"כוחות" וב"עצמאות". סוטרות 8 – 1 של פאטנג'לי. מתוך – ראג'ה יוגה – סוואמי וויקאננדה. הכוחות כעט, הגענו לפרק שבו יתוארו כוחות היוגה 1 "דהרנה" היא "החזקת" המחשב (מקובע) על אובייקט מסוים. כשהמחשב מוחזק על אובייקט כל שהוא, או בגוף או מחוצה לו, ומחזיק את עצמו במצב זה, הוא משיג דהרנה- ריכוז. 2 זרימה רצופה של ידע על האובייקט הזה היא דאיינה. כשהמחשב מנסה לחשוב על אובייקט אחד, להחזיק את עצמו בנקודה מסוימת כמו הקודקוד, או הלב, ומצליח בקבלת תחושות רק דרך חלק זה של הגוף ולא אף חלק אחר, הוא השיג דהרנה: וכשהמחשב הצליח להחזיק את עצמו במצב זה לפרק זמן, או אז השיג דאיינה, מדיטציה. 3 וכשזה(דאיינה) זונח את כל הצורות ומגלה רק את המשמעות, זה סמהדי. זה מגיע כשבמדיטציה הצורה או החלק החיצוני, מוכנע. נניח שאני ממודט על ספר: והצלחתי בהדרגה לרכז את המחשב עליו, ואז הוא תופס רק את התחושה הפנימית, המשמעות שאינה מבוטאת בשום צורה. מצב זה של דאיינה נקרא סמהדי. 4 שלושת אלה,כאשר מתורגלים בנוגע לאובייקט אחד, מרכיבים את "הסמיאמה". כשאדם יכול לכוון את המחשב לכל אובייקט מסוים שיבחר, ולקבע אותו עליו, ואז להחזיק אותו שם לפרק זמן ארוך, ולהפריד אותו מהחלק הפנימי, או אז השיג "סמיאמה". בתרגול הסמיאמה, דהרנה, דאינה, וסמהדי, עוקבים זה אחר זה, ושלושתם מכוונים לאובייקט אחד. צורתו של הדבר נעלמת ורק המשמעות נשארת. 5 דרך השגת זה(הסמייהמה)מגיע אורו של הידע. כשאדם מצליח בתרגול הסמייהמה, כל הכוחות נשלטים על ידו. זהו הכלי הגדול של היוגי. נושאי הידע הם אין- סופיים, והם מחולקים לגסים, גסים יותר, והכי גסים, ובנוסף גם למעודנים, מעודנים יותר, ולמעודנים ביותר, וכך הלאה. את הסמייהמה יש ליישם קודם על דברים גסים, וכשאדם מתחיל לקבל ידע על הדברים הגסים, לאט ובשלבים, יכול ליישם אותה על דברים מעודנים. 6 את זה(הסמייהמה)צריך לתרגל בשלבים. זוהי הערת אזהרה , לא לנסות ללכת מהר מידי. 7 שלושת הדיסיפלינות האלה פנימיות יותר מאלו שקדמו להן. תארנו מקודם את: יאמה, וניהמה אסנה, פרנייהמה ופרהטיירה, הם חיצוניים יותר מ: דהרנה, דאיינה, וסמהדי. כשהשיג אדם את שלושת אלה האחרונים, הוא עשוי להשיג כוחות כמו, להיות כל יכול ונוכח בכל, אבל זו אינה ישועה. שלושת אלה לא הופכים את המחשב ל"נירוואקאלפה"-משוחרר משינויים, אלא משאירים את הזרעים של התגלמויות עתידיות. רק כשהזרעים "נצלים", כפי שאומר היוגי, רק אז הם מאבדים את האפשרויות להמשיך לייצר. כוחות אלה אינם יכולים לצלות את הזרעים. 8 אבל אפילו הם(דהרנה, דאיינה, וסמהדי)חיצוניים לזה (הסמהדי) חסר הזרע. בהשוואה לסמהדי חסר הזרע הזה, גם אלו נחשבים חיצוניים. עדיין לא הגענו לסמהדי האמיתי, הגבוה ביותר: אנחנו בשלב נמוך יותר שבו היקום עדין קיים כפי שאנו רואים אותו, ופורש את כל הכוחות שמתוארים בפרק הנוכחי. סוטרות 8- 1 – סמהדי פדה. עצמאות "הסידיים", או הכוחות, נרכשים דרך לידה, אמצעים כימיים, כוח המילה, סיגופים, או ריכוז. לפעמים אדם נולד עם סידיים (כוחות): כמובן שאת אלה הרוויח בחיים קודמים. בפעם הזו הוא נולד כפי הנראה, להנאות מפרותיהם. נאמר על "קאפילה", האב הגדול של פילוסופית ה"סאמקיה", שהוא נולד "סידהה", שמילולית משמעה: אדם שהגיע להצלחה. היוגי טוען שאת הכוחות האלה אפשר לרכוש גם באמצעים כימיים. כולכם יודעים שהכימיה התחילה במקורה כאלכימיה: האדם התחיל לחפש אחר אבן הפילוסופים, סם החיים, וכן הלאה. בהודו הייתה כת שנקרא ה"ראסאינה", לפיהם תיאוריות מעודנות, ידע, רוחניות ודת, כולן כאחת טובות מאד, אבל הגוף הוא הכלי היחידי שבאמצעותו מגיעים לתוצאות. אם הגוף מגיע לקצו שוב ושוב , יידרש זמן רב כל כך בכדי להגיע אל המטרה. למשל, אדם רוצה לתרגל יוגה או להיות רוחני, אך לפני שהספיק להתקדם, הוא מת, ואז הוא מאכלס גוף אחר ומתחיל שוב. ואז הוא מת שוב… וכך זה ממשיך. בדרך זו הרבה זמן הולך לאיבוד במיתה ולידה מחדש. אם אפשר להפוך את הגוף לחזק ומושלם, כך שהוא יכול לשחרר את עצמו מלידה ומוות, יהיה לנו כל כך הרבה זמן כדי להיעשות רוחניים. וכך ה"ראיסאנה" האלו אומרים, שקודם אלינו להפוך את הגוף לחזק מאד. הם טוענים שהגוף הזה יכול להפוך לנצחי. הרעיון שלהם היה, שאם המחשב מייצר את הגוף, ואם נכון היה הרעיון שכל מחשב הוא רק "יציאה" אחת של האנרגיה האין סופית, אז בעצם לא צריך להיות גבול לכוח שכל "יציאה" מקבלת מבחוץ. ולכן מדוע שיהיה זה בלתי אפשרי להחזיק את גופינו בחיים לזמן בלתי מוגבל? אלינו ליצר את כל הגופים שהיו ברשותנו. ברגע שגוף זה ימות יהיה עלינו לייצר אחר, אם נוכל לעשות את זה, מדוע שלא נוכל לעשות את זה כאן ועכשיו,מבלי לצאת מגופינו הנוכחי? התיאוריה נכונה לחלוטין. אם אפשרי עבורנו לחיות לאחר המוות ולייצר גופים אחרים, מדוע שיהיה זה בלתי אפשרי עבורנו לייצר גופים חדשים כאן ועכשיו מבלי לפרק את הגוף הזה לחלוטין—אלא פשוט לשנות אותו שוב ושוב? הם חשבו גם שבכספית וגופרית חבויים כוחות מופלאים ביותר, ושע"י הכנה מסוימת שלהם, אדם יכול להחזיק את הגוף בחיים כמה שרק ירצה. אחרים מאמינים שסמים מסוימים יכולים להקנות כוחות, כמו לעוף באוויר. את רבות מהתרופות הנפלאות ביותר של תקופתנו אנו חייבים ל"ראסיאנה", במיוחד השימוש של מתכות בתרופות. כיתות מסוימות של יוגים טוענות שרבים מהמורים העיקריים שלהם עדיין חיים בגופותיהם הישנים. פאטנאג'לי, הסמכות הגדולה של היוגה. אינו שולל את זה. כוח המילה: ישנן מילים קדושות מסוימות, הנקראות מנטרות, ש-כשמשננים אותן תחת תנאים מתאימים, הן מסוגלות להפיק את הכוחות יצאי הדופן האלה. יום ולילה אנחנו חיים בתוך מצבור כזה של נסים, שאיננו חושבים אליהם בכלל. אין גבול לכוחותיו של אדם: כוח המילה וכוחו של שמחשב. סיגופים: תמצא שכל הדתות הציעו שיטות כמו סיגוף והתנזרות. בנושאים מהסוג הזה ההינדים תמיד הלכו לקיצוניות. בהודו תמצא אנשים מחזיקים את ידיהם למעלה כל החיים, עד שהם כמלות ומתות. אנשים עומדים יום ולילה, עד שרגליהם מתנפחות, ואם אם עדיין חיים, הרגלים הופכות כל כך נוקשות בתנוחה זו, עד ששוב אינם יכולים לכופף אותם, ונאלצים להישאר עומדים לשארית חייהם. פעם ראיתי אדם שהחזיק את ידיו מורמות בצורה כזו,ושאלתי אותו איך הוא הרגיש בפעם הראשונה שעשה את זה. הו אמר שזו הייתה תנוחה איומה, ושזה היה כזה עינוי עד שנאלץ ללכת לנהר ולהישאר במים, וזה הרגיע את הכאב לזמן מה. לאחר חודש הוא כבר לא סבל כל כך. דרך תרגולים כאלה אפשר לרכוש את כל הכוחות או הסידיים. ריכוז: זוהי יוגה הלכה למעשה: זהו הרעיון העיקרי של המדע הזה, וזוהי השיטה הגבוה ביותר. הקודמים שתוארו הם רק משניים, ואיננו יכולים להגיע אל היעד דרכם. סמהדי הוא האמצעי שדרכו אנו יכולים להשיג הכל וכל דבר—מנטלי, מוסרי, ורוחני. 2 השינוי למין אחר מושפע ע"י "המילוי של הטבע".* פטאנג'לי התקדם אם ההצהרה, שכוחות אלה מגיעים ע"י לידה או אמצעים כימיים או דרך סיגופים. הוא גם אמר שאפשרי להחזיק את הגוף בחיים לכל פרק זמן. כעט הוא ממשיך ומציין, מהוא הגורם לשינוי של הגוף למין אחר. הוא אומר שדבר זה נעשה ע"י מילוי של הטבע פנימה, דבר שיוסבר בפתגם הבא. 3 מעשים טובים ורעים אינם הגורמים הישירים לשינוי (טרנספורמציה) של הטבע,אלא פועלים כנחשולי מכשולים להתפתחותו,--כמו שהאיכר שובר את המחסום העוצר את המים, ואלה זורמים הלאה בצורה טבעית בכוחות עצמם. המים להשקיית השדות נמצאים כבר בתוך התעלה, הם רק מוחזקים ע"י שער. האיכר פותח את השערים, והמים זורמים פנימה מעצמם, ע"י חוק הגרוויטציה. כך כל ההתפתחות והכוחות כבר מצויים באדם. מושלמות היא עצם טבעו של האדם: כל זה סך הכל חסום, ולכן מנוע מלנוע במסלולו המתאים. אם משהו יוכל להסיר את המחסום, הטבע יזרום פנימה מעצמו, ואז ישיג האדם את הכוחות שכבר נמצאים ברשותו. אלו שאנו מכנים רשעים יהפכו קדושים בו ברגע שישבר המנעול והטבע ישעט פנימה. הטבע הוא זה הנוהג אותנו לכיוון השלמות, ולבסוף יביא לשם את כולם כאחד. כל התרגול והמאבק הזה כדי להפוך דתי, הם רק עבודה שלילית להסרת המנעול ופתיחת הדלתות לשלמות הזו שהיא זכותנו המולדת, טבענו. כיום, תיאורית ההתפתחות של היוגים הקדומים תהיה מובנת יותר באורו של המחקר המודרני. אבל התיאוריה של היוגים היא הסבר טוב ביותר. שתי הגורמים של ההתפתחות על פי המודרניים המתקדמים הם: בחירה מינית, והישרדות החזק, אך הם אינם מספקים. נניח שהידע האנושי התקדם כל כך עד שהסיר את התחרות כגורם גם ברכישה של המחיה הפיזית וגם לזיווג: ואז לפי המודרניים, ההתקדמות האנושית תיעצר והגזע האנושי יגווע. התוצאה של תיאוריה זו היא לצייד כל עריץ עם הטיעון להרגיע את נקיפות המצפון של המודע. אנשים אינם חסרים איך, מעמידי פנים כפילוסופים, יהרגו כל אדם חלש ובלתי כשיר—הם כמובן השופטים היחידים של היכולת, ולכן משמרים את המין האנושי. אבל פטאנג'לי הדוגל הגדול בתורת האבולוציה, מכריז שהיעד האמיתי של האבולוציה הוא גילום השלמות שכבר נמצאת בכל יצור חי: וששלמות זו נחסמה וננעלה, והגאות ושפל האינסופיים נאבקים לבטא אותה. כל המאבק והתחרותיות הם רק התוצאה של בורותנו, בגלל שאיננו יודעים את הדרך המתאימה לפתיחת השער בכדי לאפשר למים לזרום פנימה. הגאות האינסופית הזו חייבת לבטא את עצמה: היא הגורם לכל ההתגלמויות. תחרות לשם הישרדות או סיפוק מיני, הם רגעיים ובלתי נחוצים, הם גורמים חיצוניים הנגרמים ע"י בורות. אפילו כשכל התחרותיות פסקה, הטבע המושלם הזה הנמצא בתוכנו, יגרום לנו לצעוד הלאה עד שכולם השיגו את המטרה. לכן אין סיבה להאמין שתחרותיות נחוצה לקידום. "בחיה, היה האדם חבוי, אך ברגע שנפתחה הדלת, החוצה הוא זרם". לכן, גם באדם נמצא הפוטנציאל האלוהי, מוחזק בפנים ע"י סורג ובריח של הבורות. וכשידע שובר את הסורגים, מתגלם האל. 4 יוגי יכול ליצור מחשבים רבים מהעצמי שלו. הרעיון של הקרמה הוא, שאנו מתנסים בתוצאות מעשינו הטובים או הרעים, וכל הסקופ של הפילוסופיה הוא לעזור לנו להבין את תפארת האדם. כל הכתבים (כתבי הקודש) מעללים את תפארת האדם, תפארת הנשמה, ואז באותה נשימה דורשים על קרמה. מעשה טוב מביא לתוצאה אחת, ומעשה רע לתוצאה אחרת. אך עם הנשמה יכולה להיות מופעלת ע"י מעשים טובים או רעים, היא מסתכמת בכלום. מעשים רעים פשוט שמים מחסום לגילום טבעה של ה"פורושה": מעשים טובים מסרים את המחסום, ותפארתה של הפורושה מתגלמת. הפורושה עצמה לעולם אינה משתנה (לא חשוב כל ) מה שתעשה לא יצליח להרוס את תפארתך, טבעך, כי שום דבר לא יכול להפעיל אותה: סך הכול וילון פרוש לפניה, מסתיר את שלמותה. במטרה למצות את הקרמה שלהם במהירות, יוגים יוצרים "קאיה—וואיוה" ,או קבוצות גופים, שדרכם הם מעבדים את הקרמה. לכל הגופים האלו הם יוצרים מחשבים מתוך "האגו" שלהם. אלו נקראים "מחשבים ברואים" בניגוד למחשבים המקוריים שלהם. 5 אף על פי שהפעולות של "המחשבים הברואים" השונים שונות, המחשב המקורי האחד הוא זה השולט על כולם. המחשבים השונים האלו, הפועלים בגופים שונים, נקראים מחשבים ברואים, והגופים נקראים, גופים ברואים—הווה אומר, גופים ומחשבים מיוצרים. חומר ומחשב הם כמו שתי מחסנים בלתי נדלים. כשאתה הופך ליוגי אתה לומד את סוד השליטה אליהם. הוא היה שלך כל הזמן, אך שכחת אותו. כשאתה הופך ליוגי אתה נזכר בזה, ואז אתה יכול לעשות אתו כל דבר, לתמרן אותו בכל דרך שתבחר. החומר שממנו עשויים המחשבים הברואים הו בדיוק אותו חומר שמשמש ליקום. זה לא שהמחשב הוא דבר אחד והחומר דבר אחר: הם שני היבטים של אותו דבר ."אסמיתה" אגו (עצמיות) הוא החומר, המצב המעודן של הקיום שממנו מיוצרים "המחשבים והגופים הברואים" של היוגי. כשהיוגי גילה את הסודות של כוחות הטבע האלה, הוא יכול לייצר כל מספר של גופים ומחשבים מתוך החומר הידוע כאגו (עצמי). 6 מבין המחשבים השונים, זה שמושג ע"י סמהדי, הוא חסר תשוקות. מבין כל המחשבים השונים שראינו באנשים שונים, המחשב הזה שמגיע לסמהדי, ריכוז מושלם, הוא הגבוה ביותר. לאדם שהשיג כוחות מסוימים דרך תרופות, או דרך מנטרות, או דרך סיגופים, עדין יש תשוקות: אך זה שהגיע לסמהדי דרך ריכוז, חופשי מכל רצון ותשוקה. 7 עבור היוגי עבודה היא לא שחורה וגם לא לבנה: לאחרים היא משולשת : שחורה, לבנה, ומעורבת. כשהגיע היוגי לשלמות, פעולותיו, והתוצאות המופקות על ידן, אינן כובלות אותו, כי הוא משוחרר מתשוקה. הוא עובד כדי לעשות טוב, והוא עושה טוב. אבל, לא אכפת לו מהתוצאה, והיא אכן לא תגיע אליו .אבל לאדם הרגיל שלא הגיע למצב הגבוה הזה, העבודות הן משלושה סוגים: שחורה, או רעה, לבנה או טובה, ו—מעורבת. 8 מתוך שילוש העבודות הזה, בכל מצב נתון, מתגלמות רק התשוקות האלו המתאימות לאותו מצב בלבד (האחרות מוחזקות בהשהיה לעת עתה). נניח שבצעתי את שלושת סוגי הקרמה—טובה, רעה, ומעורבת—ונניח שמתי והפכתי לאל בשמים. התשוקות בגוף אלוהי אינן אותן התשוקות של הגוף האנושי. הגוף האלוהי אינו אוכל וגם לא שותה. מה יעלה בגורלם של קרמות העבר שלי שלא מומשו, ושאמורות להפיק כתוצאה את התשוקה לשתיה או אכילה?. לאן הקרמות האלה הולכות כשאני הופך לאל? התשובה היא שהתשוקות יכולות לבטא את עצמן רק בסביבה המתאימה. רק התשוקות המתאימות לסביבה הם אלה ההופכות פעילות (או שהסביבה מתימה להן): השאר יישארו מאחסנות. בחיים האלה יש לנו הרבה תשוקות אלוהיות, הרבה תשוקות אנושיות, והרבה תשוקות חיתיות, אם אקח את הגוף האלוהי, יתפקדו רק התשוקות האלוהיות, כי להן הסביבה הולמת. ואם אקח גוף חייתי, רק התשוקות החיתיות יהפכו פעילות, והתשוקות האלוהיות יחכו. מה זה מראה? זה מראה שבאמצאות הסביבה אנו יכולים לבקר את התשוקות. רק הקרמה הזו המתאימה וההולמת לסביבה, תעלה ותתגלה. זה מוכיח שכוח הסביבה הוא פיקוח וריסון אדיר לשליטה, אפילו על הקרמה עצמה. ה"סידהה והגי'אני". פראבולינגה" מייסד מסורת ה"לינגיאט" היה מסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ במטרה לרומם ולעודד את אלו השואפים לרוחניות. באחד ממסעותיו פגש את "גורקאנט" היוגי המפורסם. היוגי קיבל את פראבולינגה בכבוד, אך שמר על טיפה גאווה ומודעות לכוחו ושליטתו על היסודות. הוא התייחס לאורחו כשווה פחות או יותר..., הביע את שימחתו לפגישה, ושאל מיהו. פראבולינגה השיב שרק זה שהשמיד את האגו, שורשים וענפים, וכתוצאה "הכיר" את עצמו, רק הוא יכול לדעת מיהו...ותעה בינו לבין עצמו מה יוכל לומר ל"חסר זהות", אדם הנצמד לגופו המתכלה. גורקאנט, שהיה מזהה את עצמו עם גופו, ענה: רק האדם הזה שהשיג חיי נצח של הגוף, בחסדו של שיווה, וע"י צריכת עשבי מרפא, רק הוא לעולם לא ימות. ולכן, זה שלא השיג ניצחיות כזו, ימות. פראבולינגה ציין שידע מורכב מידיעה והכרת העצמי ולא מהפיכת הגוף לנצחי, והמשיך בהרחבה שהגוף אינו יכול להיות ה"עצמי" האמיתי. אך כמו תמיד במצבים דומים, גורקאנט נשאר דבק בעמדתו...הוא הציב אתגר בפני פראבולינגה, לנסות לחתוך את גופו בחרב ...תוך כדי שהוא מניח בידו חרב חדה ומעוקלת. כשהחרב פגעה בגופו של גורקאנט, לא רק שלא גרמה לא נזק, אלא נסדקה בעצמה... פראבולינגה העמיד פני מופתע, והציע לגורקאנט לנסות לחתוך אותו... גוקראנט סירב בהתחלה בטענה שפראבולינגה עלול להיהרג, אך פראבולינגה הפציר בו עד שהסכים. גורקאנט לקחת את החרב וניסה לחתוך את הגוף שעמד רגוע ונינוח, ולהפתעתו הרבה, החרב עברה דרך הגוף מבלי להשפיע עליו בשום צורה, כאילו עברה דרך חלל ריק... רק אז גורקאנט ה"סידהה" היה מוכן להכיר ב"עליונותו" של פראבולינגה ה"גי'אני". כך צוננה גאוותו והוא ביקש מפראבולינגה ללמד אותו את ה"אמת", וכך הדריך אותו פראבולינגה ב"ברהמה ווידיה" ופרש לפניו את תמציתה: גורקאנט, אל תבלבל בין גופך לבין עצמך. חפש את השוכן בפנים (השוכן במערה) ואחת ולתמיד תיפתר מהמחלה של לידה ומוות. המערה היא ליבך בלבד, ולכן השוכן בה נקרא "אלוהים" ו"אני הוא זה"...."האם ברהמה אסמי". מסיפורי רמנה מהרישי. הטאפס של היוגי מסיפורי רמהנה מהרישי, סיפור המציג את ההבדל בין "מהנופליה" (יציבות המחשב) לבין "מאנונסה" ("חיסול" המחשב). או אם תרצו בין "נירוונה"\"קאיווליה" (ה"מנוחה הגדולה") ל"מוקשה" (שחרור). יוגי היה מתרגל "טאפס" במשך שנים רבות על גדות הגנגה. כשהשיג את רמת הריכוז הגבוהה ביותר והאמין שהישארות במצב זה לפרק זמן ממשוך תביא לו ישועה, ולכן המשיך להתאמן בזה. יום אחד לפני שנכנס לסמהדי ("טראנס") חש צמא וביקש את אחד מתלמידיו להביא לו מים מהגנגה, אך כשחזר התלמיד היה היוגי שרוי בסמהדי, ונשאר בו למשך שנים רבות. כשהתעורר מהחוויה האדירה, הדבר הראשון שעשה היה קריאה רמה "מים" ! "מים" ! , אבל בסביבה לא היו לא התלמיד ולא הגנגה. הדבר הראשון שביקש היה מים בגלל המחשבה האחרונה שעלתה במוחו לפני שנכנס לסמהדי. ע"י ריכוז, ואין זה חשוב כמה חזק עמוק וממושך יהיה, היה היוגי מסוגל "לנעול" את מחשבותיו באופן זמני, ולכן כשחזר להכרה, אותה מחשבה דומיננטית צפה ועלתה בהכרתו בכל הכוח כמו מים המבקיעים סכר. אם זה המצב בנוגע למחשבה האחרונה לפני כניסה לסמהדי, אין כל ספק שמחשבות אחרות שהושרשו קודם לכן, עדיין נשארו בלתי ממומשות. אם מימוש המחשבה הוא ישועה, האם אפשר לומר שהשיג גאולה ? הכוונה פה היא: שאל לו לאדם להיסחף ע"י הקסם של "רגיעה"\"מונחה" זמנית (ארוכה ועמוקה ככל שתהיה) אלא אליו להמשיך עד שאחרונת ה"וואסנות" ("מחשבות העבר") תיעלם. שבת שלום וקריאה מהנה. אבי.

נו-נו, חביירים, רק כדאי לזכור ש:

שמרוב פירושים וביאורים והתעמקויות , פשוט שכחנו את המקור. היוגה סוטרה של החבר פטאנג'אלי היא לא בדיוק מה שכל מחברי ספרי הפירושים והביאורים עושים ממנה- ויש לכך סיבה הסטורית. דוגמא לפירוש פשוט וברור- (של ידידתנו אורית סן-גופטה, ותוספות בסוגריים שלי). ישירות מסנסקריט (שפת האלים- דוואנגארי) לשפת הקודש,עם מינימום התערבות בטקסט: יוגה-סוטרה- פרק 3-"ויבהוטי פאדה", פרק הכוחות. 1. התרכזות ( "דהראנה") היא ריתוק התודעה למקום 2. ההתבוננות ("דהיאנה" ) היא כאשר המושג מכוון לשם (למקום). 3. סמדהי הוא כאשר המטרה לבדה מאירה כאילו היתה (התודעה) ריקה מצורתה שלה. 4. שלושת אלו יחד- סאמיאמה. (המושג הסנסקריטי סאמיאמה מבטא את ההתעצמות והגיבוש של שלושת המרכיבים- התרכזות, התבוננות, סמדהי). 5. דרך השליטה בה- (סאמיאמה) - זוהרת החכמה המקיפה. 6. יישומה- בהדרגה. 7. שלושת האיברים ("אנגות", איברי/שלבי היוגה. יש 8 איברים=אשטאו-אנגה) הללו פנימיים מקודמיהם. 8. ועם זאת, אלה איברים חיצוניים לעומת הסמדהי חסר הגרעין. ללא סיפורים, ללא מטען חורג, ופתוח להבנת המתרגל- אם הוא מתרגל. ולגבי סיפורי ראמאנה החביב- ובכן, היוגה אינה דת... היוגה גם אינה גורסת עליונות גישה זו או אחרת- הדבר היחידי שפטאנג'לי באמת כותב עכל העניין הזה הוא (פרק א, 39)"או - על ידי ההתבוננות הרצויה לך" . הרשות נתונה, ובלבד שיודעים מה המטרה. ומה מטרת היוגה, חברים? (ולא מה מטרתו של ראמאנה מהרשי, או סוואמי ויווקנאנדה, שהיו אנשים מעולים, דתיים מאוד). לכל אורך ההיסטוריה היו נסיונות (מוצלחים מאוד) של המתרגמים והמפרשים החשובים להכפיף את פטאנג'לי זצ"ל לתיאוריה הדתית. אולי עוד נזכה לדיון מעמיק בזה... אריק איינשטיין, שלום חנוך, "כתבו עליו בעיתון", מהתקליט המיתולוגי "פלסטלינה" (אני מקווה שאני לא טועה..)- "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה, (הוי פנחס, פנחס). מה עשו לך העיתונים??..." תגובות? בשמחות, חברים- גילי חרובי

כוחות?

הפירוש המקובל לכוחות שהוזכר מס' פעמים בזמן האחרון, הוא שהם תוצר לואי של התרגול, ויש להמנע מלעשות בהם שימוש. אולם, אין בעלי כוחות (אשמח אם מישהו יוכל לשנות את דעתי בנושא)! ולכן, יש צורך בפירוש אחר.

מה כוונתך "בעלי כוחות"?

שלום שחר, מה כוונתך בכותבך "בעלי כוחות"? האם הכוונה באנשים הנולדים עם כוחות או יכולות על מלידה? ויש את עניין גלגולי חיים ויכולות שרכשנו בעבר... שיש להתייחס אליהם.

הוצאת לי את המילים מהפה...לא הבנתי את ענין "אין בעלי כוחות".

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יוגה
בחר
בחר