מהי מטרת היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול (דארשנה)? הצעה לדיון בפורום, ברשות היו"ר והכנסת הנכבדה:

מהי מטרת היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול (דארשנה)? הצעה לדיון בפורום, ברשות היו"ר והכנסת הנכבדה: הרבה ערפול יש בקשר לנושא זה, בקרב העוסקים ביוגה מכל הזרמים והמסורות. זה נושא דינאמי, הבנוי על התנסות אישית ויידע נרכש ממקורות שונים: מורים רוחניים, ספרים, תקשור, מדיטציה על סוגיה השונים, תרגול ופרקטיקה אישית. אני מציע להתייחס לשני הטקסטים היוגיים העיקריים, שמהווים את התגלמות הדיון- שתי הגישות המרכזיות. ה-"יוגה סוטרה" של פטאנג'לי, וה-"בהגווד גיטה" של וייאסה. נו, יהיה אקשן? בשמחות, גילי חרובי

מצטרף לקריאה ומקווה לאקשן......

טוב, אז אני אתחיל: לגבי נקודת ההתחלה של דיון זה

כיוון שהנושא הוא תמיד בהתהוות (מבחינת הפירושים) כדאי להגביל אותו במקצת, כדי לשמור על מיקוד (פוקוס, לא כתובת). שני המקורות הללו- ה-"בהגווד גיטה " של וייאסה וה-"יוגה סוטרה" של פטאנג'לי מהווים למעשה את שני הקטבים של הספקטרום מבחינת נקודות המוצא. לכל אורך השנים יש דיון/ויכוח איזה נקודת מוצא משתיים אלו יותר רלוונטית , ומה יותר "נכון"- כאשר "נכון" זה לא-דווקא "אני כן ואתה לא" , אלא היכולת לתרגם את ה"דארשנה" (הפילוסופיה, אם תרצו, למרות שלא בדיוק) לכלים מעשיים ברי ביצוע וקיום/תרגול. חשוב לזכור: מבחינה הסטורית- הטקסט שמהווה את המקור ליוגה המכונה "יוגה קלאסית"- הוא היוגה סוטרה של פטאנג'לי. הוא זה שקיבל מעמד של "דארשנה" עצמאית- אחת מתוך שש הדארשנות (שאט דארשאנה) הקלאסיות של התרבות ההודית. היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול , מוזכרת גם הרבה לפני שהיוגה-סוטרות נכתבו: ב"בהגווד גיטה" יש התייחסות נרחבת ליוגה עצמה, ולכמה שיטות/גישות יוגה. הבהגווד-גיטה הינו טקסט הרבה יותר עתיק מהיוגה סוטרה- עניין של לא הרבה, איזה 4000- 5000 שנים... ובכל זאת- ה"יוגה סוטרה" קיבל את המעמד העצמאי-רשמי. ומכאן והלאה- הבו לנו דעות, גישות, פרשנויות, חכמה,בינה ודעת. בתנאי אחד- שכולנו מתכוונים בכנות ללמוד, לא להתנצח, ולא לפגוע. אני אומר את זה מכיוון שבדיונים קודמים היו "יציאות" מיותרות. (לדעתי, כמובן). וכולנו נסמיך את הבויארסקי לנצח על המקהלה. בשמחות- גילי חרובי

המטרה של היוגה

שלום לכולם, תודה רבה על הקריאה לדיון בנושא זה. המטרה של היוגה ? שאלה קשה... בהתחלה חשבתי שזה דיון למנוסים, דיון פילוסופי מורכב. חששתי להגיב. חשבתי: "מה יחשבו עלי, אולי אין לי מספיק ידע ונסיון?.." שאלתי את עצמי מהי מטרת היוגה בשבילי, ומצאתי לנכון לשתף ולהגיב רק מתוך מה שחויתי ולא יותר, בלי לנסות להתחכם יותר מדי. הכנות היא אחד הדברים החשובים שרכשתי במהלך התקופה מאז שאני מתרגלת יוגה, ולכן אני משתפת אתכם גם בהתלבטויות שלי. כשהתחלתי לתרגל, זו לא היתה מטרתי. אפילו לא הייתי מודעת לכך שאם אתרגל יוגה אהפוך לאדם כנה יותר - זה פשוט קרה... במקור התחלתי לתרגל כדי "להירגע"...לדברי הבחור שהמליץ לי לתרגל יוגה. ומה זה "להירגע" ? נשמע כמו קטע כזה של אנשים שאינם מתרגלים יוגה. תמיד הם שואלים: "נו, זה מרגיע לעשות יוגה ?!?"... אז כן, זה מרגיע. כשחשבתי על המטרה של היוגה בשבילי קפצה לי מיד סוטרה מס' 2 פרק 1 ב"יוגה סוטרות של פטנג'אלי": "יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה", מכאן ואילך הוא מנסה בלשונו התמציתית לתאר לנו, התלמידים, מה קורה כשאנו מגיעים למצב המיוחל של הגבלת תנודות התודעה. וכל אחד מאיתנו, שחווה אי-פעם את המצב של הגבלת תנודות התודעה, יודע מהי מטרת היוגה. אני זוכרת את השיעור הראשון שתירגלתי. אמנם לא ידעתי לקרוא לתינוק בשמו:"הגבלת תנודות התודעה...", אבל ההרגשה היתה מיוחדת, שונה, חדשה וישנה, מסקרנת ומושכת, רציתי שוב להיות במקום השקט ההוא, מקום שבאמת מגיעים אליו ואז לא חושבים על כלום, שוכחים מהכל, עושים "DELETE" על כל מה שאנחנו חושבים שחשוב, ומנסיוני - זהו זה האלמנט "המרגיע" ביוגה. לסיכום, מהחוויה שלי בלבד, מטרת היוגה היא לתרגל טכניקה שדרכה אנו לומדים "לנתק" את המחשבות במהלך התירגול בשלב ראשון, ובשלב מאוחר לרכוש את המיומנות להשתמש בטכניקה הזו בכל תחומי חיינו. לדברי המורה שלי, גלעד חרובי: "יוגה מתרגלים כל הזמן, בכל רגע ורגע במהלך חיינו..." אסיים בקריאה לכל חברי הפורום לשתף ולהשתתף, בכנות ובאהבה, שלכם סיגל

יפה סיגל. בעייני ההודים היוגי האולטימטיבי הוא: ישועה מנצרת......

היי סיגל. צדקת, לא חייבים להסביר את היוגה בדיון פילוסופי. להרבה אנשים בהודו (ובכלל) הודבק התואר "יוגי" והם לא כל כך מייצגים "יוגי" כפי ש"מקובל" לתפוס אותו. טאילנג סוואמי (שאת התמונה שלו אני מנסה להכניס ולא מצליח) למשל, נחשב ליוגי הגדול של ווראנסי. והוא דוגמא טובה, קודם כל החזות, הבן אדם היה "גדול", מזה גדול, שמן.... וגם לא בטוח שהוא עמד על הראש בחייו... בקיצור, גילי תימצת את המשפט יפה. ההודים טוענים שישועה מנצרת, האמא תרזה, ארגו'נה, ורבים וטובים שיישמו בחייהם את עקרונות היוגה - יאמה ניאמה, פעולה נכונה, שרות, הקרבה, כולם היו יוגים גדולים. את בסדר, יוגה אפשר להסביר בלי דיונים פילוסופים. באחווה יוגית חובקת עולם. יום נפלא. אבי.

מטרת היוגה

אחרי שקראתי את השרשור, אני חושבת שהמטרות של היוגה משתנות עם הזמן, למרות שהתרגול נמשך ברציפות. (ואולי התרגול בעצם מתפתח ואיתו גם המטרות משתנות). היה לי קשה בהתחלה להצטרף לשרשור, כי בעצם התחלתי ללמוד יוגה בלי לדעת בעצם למה. פשוט הרגשתי שאני צריכה את זה. היתה תקופה, די מזמן שהייתי מתרגלת יוגה בקאנטרי שהייתי רשומה בו, גם אם אז זה לא היה ממש רציני, זכרתי שזה עשה לי טוב והחלטתי לחזור לזה והפעם ברצינות. אז נרשמתי לקורס יוגה למתחילים (כי כאמור עבר הרבה מאוד זמן שלא תרגלתי יוגה וגם רציתי ללמוד בצורה יותר רצינית) ומאז שאני בקורס, אני מתרגלת כל יום. אני יכולה לומר, כפי שכבר נאמר כאן שזה בהחלט מרגיע ונותן תחושה של שלווה. המורה גם מסבירה שהיוגה גם עוזרת לשחרור חסימות מנטליות בחיים. בינתיים לא הרגשתי שינוי מהבחינה הזאת (ואני בהחלט מקווה שהוא יגיע). אני חושבת שזאת בעצם המטרה שלי עכשיו ביוגה: לשחרר חסימות ויותר לזרום.

תודה אבי

שלום אבי, אנחנו אמנם עדיין לא מכירים, אבל מדבריך נשמע כאילו אתה מכיר אותי, יותר נכון "קולט" אותי. תודה על תשובתך, המשך יום נעים סיגל

מטרת היוגה

אחרי שקראתי את השרשור, אני חושבת שהמטרות של היוגה משתנות עם הזמן, למרות שהתרגול נמשך ברציפות. (ואולי התרגול בעצם מתפתח ואיתו גם המטרות משתנות). היה לי קשה בהתחלה להצטרף לשרשור, כי בעצם התחלתי ללמוד יוגה בלי לדעת בעצם למה. פשוט הרגשתי שאני צריכה את זה. היתה תקופה, די מזמן שהייתי מתרגלת יוגה בקאנטרי שהייתי רשומה בו, גם אם אז זה לא היה ממש רציני, זכרתי שזה עשה לי טוב והחלטתי לחזור לזה והפעם ברצינות. אז נרשמתי לקורס יוגה למתחילים (כי כאמור עבר הרבה מאוד זמן שלא תרגלתי יוגה וגם רציתי ללמוד בצורה יותר רצינית) ומאז שאני בקורס, אני מתרגלת כל יום. אני יכולה לומר, כפי שכבר נאמר כאן שזה בהחלט מרגיע ונותן תחושה של שלווה. המורה גם מסבירה שהיוגה גם עוזרת לשחרור חסימות מנטליות בחיים. בינתיים לא הרגשתי שינוי מהבחינה הזאת (ואני בהחלט מקווה שהוא יגיע). אני חושבת שזאת בעצם המטרה שלי עכשיו ביוגה: לשחרר חסימות ויותר לזרום.

לנטע - מטרת היוגה ומטרת הגמישות

שלום לך נטע, רציתי רק להגיד לך כל הכבוד על השיתוף ועל הכנות. המטרה שלך כרגע היא בהחלט חשובה, ולדעתי זו גם התשובה לשאלה שלך לגבי הגמישות. אני מרגישה שככל שהגוף שלי נעשה גמיש, אני נעשית גמישה יותר כאדם, "החסימות" שאת מדברת עליהן מופיעות בתרגול בצורת חוסר-גמישות פיזית, ובהמשך "נפתחות" לאט לאט עם "פתיחת" הגוף הפיזי. מהחוויה שלי בתרגול היוגה, כשהגוף גמיש - אנחנו רגועים יותר, מקבלים יותר וזורמים יותר... מקווה שנתתי לך עוד חומר למחשבה, בהצלחה בדרך היוגה סיגל

טוב, אז אני אתחיל: לגבי נקודת ההתחלה של דיון זה

כיוון שהנושא הוא תמיד בהתהוות (מבחינת הפירושים) כדאי להגביל אותו במקצת, כדי לשמור על מיקוד (פוקוס, לא כתובת). שני המקורות הללו- ה-"בהגווד גיטה " של וייאסה וה-"יוגה סוטרה" של פטאנג'לי מהווים למעשה את שני הקטבים של הספקטרום מבחינת נקודות המוצא. לכל אורך השנים יש דיון/ויכוח איזה נקודת מוצא משתיים אלו יותר רלוונטית , ומה יותר "נכון"- כאשר "נכון" זה לא-דווקא "אני כן ואתה לא" , אלא היכולת לתרגם את ה"דארשנה" (הפילוסופיה, אם תרצו, למרות שלא בדיוק) לכלים מעשיים ברי ביצוע וקיום/תרגול. חשוב לזכור: מבחינה הסטורית- הטקסט שמהווה את המקור ליוגה המכונה "יוגה קלאסית"- הוא היוגה סוטרה של פטאנג'לי. הוא זה שקיבל מעמד של "דארשנה" עצמאית- אחת מתוך שש הדארשנות (שאט דארשאנה) הקלאסיות של התרבות ההודית. היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול , מוזכרת גם הרבה לפני שהיוגה-סוטרות נכתבו: ב"בהגווד גיטה" יש התייחסות נרחבת ליוגה עצמה, ולכמה שיטות/גישות יוגה. הבהגווד-גיטה הינו טקסט הרבה יותר עתיק מהיוגה סוטרה- עניין של לא הרבה, איזה 4000- 5000 שנים... ובכל זאת- ה"יוגה סוטרה" קיבל את המעמד העצמאי-רשמי. ומכאן והלאה- הבו לנו דעות, גישות, פרשנויות, חכמה,בינה ודעת. בתנאי אחד- שכולנו מתכוונים בכנות ללמוד, לא להתנצח, ולא לפגוע. אני אומר את זה מכיוון שבדיונים קודמים היו "יציאות" מיותרות. (לדעתי, כמובן). וכולנו נסמיך את הבויארסקי לנצח על המקהלה. בשמחות- גילי חרובי

מהי מטרת היוגה?

קודם כל,כל הכבוד גילי על ההצעה והרעיון לדיון שכזה,נראה שיהיה שמח... השאלה "מהי מטרת היוגה?",לקחה אותי "לבירור פנימי"שבסופו(נכון לרגע זה)הבנתי שאמנם אני מתרגל שנתיים, אך לא טרחתי לברר מהי מטרת תרגול היוגה עפ"י הכתובים. היוגה עושה לי טוב ,אך מהו הטוב הזה ?ולשם מה? בבהגווד-גיטא ,פרק שישי,פסוקים 23-20:"בהיות ההכרה נחה ותנודותיה שוככות ,מרוסנות בתרגול היוגה ,העצמי רואה את העצמי בדרך ישרה,ומסופק בעצמו. אז ידע אושר אין קץ מי אשר מחושיו בתודעה הפנימית והוא מעבר לחושים.בהיותו מכונן כך ביציבות,לא יסטה מן האמת. בהשיגו הישג זה יחשוב כי אין נעלה ממנו.בהיותו מכונן במצב הזה אין הוא מטלטל ומזדעזע ,אף לא מצער עמוק. יידעו נא הכל כי פשר היוגה הוא התק האחוד העמוק מן הסבל הנודע ,על תרגול היוגה הזאת ישקוד בנפש חפצה ,ויתמיד בה. ( תרגום: איתמר תאודור). השאלה המתבקשת היא :מהו הסבל?,ואת מה יש לנתק ממה? גם ב"יוגה סוטרה" , פטאנג"לי מתיחס לעניין הסבל ,פרק 2 ,פסוק 16:"יש לדחות את הסבל עוד בטרם בא". (תרגום:אורית סן-גופטה). הסבל הוא מהשורש ס.ב.ל-הסבל סוחב על גבו משאות ,דרך תרגול היוגה אנו מנקים-משחררים את המשא הזה,עד למצב (בע"ה) שנדחה אותו עוד בטרם בא...עד לניתוק אולי?... אשמח לשמוע ולפתח ,ליל מנוחה לכולם.

מהי מטרת היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול (דארשנה)? הצעה לדיון בפורום, ברשות היו"ר והכנסת הנכבדה:

מהי מטרת היוגה, כשיטת מחשבה/תרגול (דארשנה)? הצעה לדיון בפורום, ברשות היו"ר והכנסת הנכבדה: הרבה ערפול יש בקשר לנושא זה, בקרב העוסקים ביוגה מכל הזרמים והמסורות. זה נושא דינאמי, הבנוי על התנסות אישית ויידע נרכש ממקורות שונים: מורים רוחניים, ספרים, תקשור, מדיטציה על סוגיה השונים, תרגול ופרקטיקה אישית. אני מציע להתייחס לשני הטקסטים היוגיים העיקריים, שמהווים את התגלמות הדיון- שתי הגישות המרכזיות. ה-"יוגה סוטרה" של פטאנג'לי, וה-"בהגווד גיטה" של וייאסה. נו, יהיה אקשן? בשמחות, גילי חרובי

עכשיו תורי לענות באירוך....

אהלן גלעד. חשבתי אולי לענות תשובה פילוסופית אנטרופוזופית ארוכה. ננסה: נתחיל משאלת השאלות - למה אני קיים ? לא היתה דת ולא היה נביא, גורו ומאסטר שלא ניסו לענות בשבילנו על השאלה הזאת. בכל אופן כולם מדברים על אותו דבר - על איחוד; על הפסקת קיום העולם כאוסף תופעות יחסיות-וחזרתו את המוחלט, האינסופי האחד. בשביל אדם כמוני זה לא אומר הרבה שכן אני נמצא ביחסי (עדיין). אבל בכל זאת... כל אדם, כשנשאל אותו למה הוא עושה את זה או את זה יענה בסופו של דבר אותן תשובות: "כדי להיות מאושר", "כי ככה אני בוחר", "ככה למדתי" וכו'. שורה תחתונה: אין לנו מושג באמת למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אם נחשוב ממש חזק על "למה" הרי שלא נוכל לבצע כלום שכן נהיה מרוכזים במחשבה (גורדייף). איך שאני רואה את הדברים, כל הדרכים מובילות לסמהדי. הגיטה מדברת כל הזמן על איחוד עם הבורא וכמובן שפטאנג'לי מדבר 80% רק על סמהדי. גם שאר הדתות והזרמים כולם מדברים על דבקות בבורא לשם התקרבות אליו. להתקריו עד כדי להטמע בו = סמהדי. מכאן התחילו אנשים טובים לצמצם את המושג הענק הזה לשיטות, טכניקות, תרגילים, משימות, הוראות וכולי והנה לנו עולם שלם ששכך בכלל למה הוא מסתובב והוא רק זוכר, בתחתית התת מודע, שיש איזה משהו שמניע אותו לעשות משהו. אבל בעצם לא ברור לו מה, למי, לאן ולמה. שוב סליחה על המאמר הארוך (זה פעם אחרונה מבטיח). תרגול נעים אביטל
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יוגה
בחר
בחר