כיצד משפיעה בגידה על חיי המין?

הייתי מצפה לתשובה מהירה רצינית ומקצועית, מאחר וזו אינה שאלה תאירוטית אלא שאלה הנובעת מתוך מצוקה אמיתית. בעלי בגד בי !! (גם פיזית וגם רגשית). מאז שנודע לי על כך אנחנו גרים בבתים נפרדים ולא מתראים. בעלי החל בטיפול פסיכולוגי, ומכיוון שאנחנו מחליטים לשקם את הנישואים הללו אנו נלך בהמשך גם ליועץ נישואין. בשיחתינו אמש, הגענו לנושא יחסי המין ביננו לאחר שנפגש, ופתאום הרגשתי רע מאד- בחילה, סחרחורת וכאבי ראש. פתאום נזכרתי שוב בכל מה שאני יודעת על מעלליו של בעלי. רציתי לשאול מהן התוצאות של בגידתו על חיי המין שלנו, כיצד ובאילו שלבים ניתן לחזור לאינטימיות? האם לחכות עם יחסי המין רק לאחר היעוץ נישואין, ובכלל איך עלי לנהוג כעת. נ.ב. רציתי לציין שאנחנו זוג דתי.(אם זה רלוונטי לתשובה) אשמח לקבל תשובה מהירה תודה מראש

שלום לק ג.

אז ככה. יש לי המון המון מה לומר בנושא בגידה. וכן, לעיניין הבגידה, יש חשיבות לכך שאתם זוג דתי. יש גם חשיבות לדברים אחרים, כמו : 1 מה הגיל שלכם היום? 2. כמה ילדים יש לכם? 3. כמה זמן אתם נשואים? וכמה זמן מכירים? 4. מה תדירות יחסי המין שלכם - מאז הנשואין (והאם היתה עליה או ירידה בתדירות), 5. מה מספר החדרים בבית? (כדי לדעת כמה פרטיות יש לכם בתור זוג). 6. באיזה גיל התחתנתם?? 7. האם את היית ה"ראשונה" שלו, והוא ה"ראשון" שלך? בקיצור להכל הכל הכל יש חשיבות, אפילו - בצורה בה אתם חינכתם את ילדכם - כלומר - האם כל ילד יכול בלי אזהרה להיכנס לחדר השינה של ההורים, או שהוא צריך לדפוק בנימוס לפני כן? ואת כל הדברים האלה יברר יועץ נישואים - בהנחה והוא יועץ טוב. אני מפציר בך לא לקחת יועץ גבר, אלא יועצת אישה, ואני מפציר בך לא לקחת יועץ דתי, אלא יועצת חילונית. למה? 1. כי יועץ דתי - או (אם תבחרי לקרוא לו רב) בגדול - יהיה לטובת הגבר. 2. כי יועץ גבר - יבין אותו ויהיה "יותר" לצידו - ויבין אותו יותר... כל מה שתיארת בגדר תגובות לבגידה, הם בגדר אפשרי, ויש גם תגובות יותר קריטיות (כמו כניסה לדיכאון, או לחלופין, לקחת מספריים ולחתוך לבעל את הקטנצ'יק) אבל אם מדובר על שיקום, היי מוכנה להכל. היי סבלנית. אני לא רוצה לומר את זה, כי זה ישמע כאילו אני לא בצד שלך, אבל האמת היא שבגידה היא תמיד אשמה של שני אנשים. גם שלך, וגם שלו. זהו כישלון של הזוגיות, של האהבה הזוגית. זה כישלון - גם שלך, וגם שלו. לרוב צד אחד יותר אשם, וצד שני פחות אשם... אבל בגדול - הבעיה היא תיקשורת לקוייה. למה? כי בגדול הוא בגד - מן הסתם - כי היה חסר לו סקס/תשומת לב. אז נכון שהוא אולי היה 1. סגור וביישן מידי מכדי לשתף אותך במצוקה שלו או בפנטזיות שלו. 2. או אולי מתחשב מידי (לא רצה להציק לך עם הדרישות המיניות שלו כשהוא יודע מה את עוברת בקטע של להיות טבחית/עובדת/מנקה/מסדרת/ילדים וכו') 3. מיואש מידי - כי הוא ניסה לרמוז לך 1200 פעם ואת לא הבנת. 4. וכן, לפעמים הוא סתם חרמן בוגדני אגואיסט ולא מתחשב בכלל... אבל זה דיי נדיר, אני מאמין שהוא עדיין אוהב אותך, את הילדים שלו, ורוצה שיקום ושלום בית. בקיצור, בגידה היא תיקשורת לקויה בין בני הזוג, איך שלא מסתכלים על זה. ועל זה תיצטרכו לעבוד עכשיו וקשה, גם במסגרת זוגית, וגם כל אחד בניפרד. את תהיי חייבת להקשיב לו, ולצרכים שלו - למרות שהוא "בגד" בך... והוא? הוא יצטרך להחזיר את האמון שלך בו. ולשניכם יש משימות קשות ביותר. ותיאלצו להתעלות מעל עצמיכם. אז שיהיה לשניכם בהצלחה, אני מחזיק לשניכם אצבעות חזק חזק ג'ון.

ליבי יוצא אליך

הפרת אמון בכל מקרה במיוחד שמדובר באמון של בני זוג היא קשה ביותר .... אינני יודעת אם מדובר במקרה חד פעמי או ברומן מתמשך אבל אנימניחה שלכל מקרה יש את הקושי שלו ... יפה שהוא החליט לשוב לחיקך ושהוא הולך ליעוץ פסיכולוגי ...אולי הוא עצמו אינו יודע למה הוא סיכן את היחסים שלכם בשביל משהו ארעי .....(חשוב לציין שאינני מצדיקה את מעשיו) יחסי מין כעת במצב הנפשי שאת נמצאת אינם ממולצים ......כי כשתשכבי איתו את תחשבי לא על הקירבה ..החום האהבה וההנאה שלכם אלא עליו ועליה ...... רק הזמן יעשה את שלו ..... ובהחלט כשתתחילו בטיפול זוגי כשתדברי על הרגשות שלך ... על חוסר הביטחון שלך בעקבות מעשיו .... על העוגמה .....על אי מוכונתך /יכולתך לקיים יחסים הוא יגיד את שלו וגם המטפל/ת ולאט לאט (וזה תלוי ברצונך בלבד) תתקרבו בשנית .. אבל דעי לך שהקושי האמיתי זה לא קיום יחסים זה ההתמודדות של לחיות ביחד של לסלוח באמת מהלב למרות החששות .... אני מקווה שהכל יסתדר לפי רצונך

מדוע אינכם פונים לייעוץ זוגי עכשיו?

לא ברור לי מדוע אתם צריכים להפריד בין הטיפול של בעלך והטיפול הזוגי. טיפול פרטני עלול להמשך גם שנים. אם בכוונתכם לשקם את הנשואין, כדאי לדעתי להתחיל בטיפול זוגי עכשיו. יחסי מין אינם מנותקים מהמערכת הזוגית. זה מאוד טבעי שאת חוששת מחזרה ליחסים אינטימים. אבל, זו תהיה אחת השאלות שתצטרכו לדון בה במסגרת הטיפול הזוגי. בכל מקרה, אני ממליצה לוודא שאתם פונים לטיפול אצל מטפל/ת זוגית מקצועית.

שלום לק ג.

אז ככה. יש לי המון המון מה לומר בנושא בגידה. וכן, לעיניין הבגידה, יש חשיבות לכך שאתם זוג דתי. יש גם חשיבות לדברים אחרים, כמו : 1 מה הגיל שלכם היום? 2. כמה ילדים יש לכם? 3. כמה זמן אתם נשואים? וכמה זמן מכירים? 4. מה תדירות יחסי המין שלכם - מאז הנשואין (והאם היתה עליה או ירידה בתדירות), 5. מה מספר החדרים בבית? (כדי לדעת כמה פרטיות יש לכם בתור זוג). 6. באיזה גיל התחתנתם?? 7. האם את היית ה"ראשונה" שלו, והוא ה"ראשון" שלך? בקיצור להכל הכל הכל יש חשיבות, אפילו - בצורה בה אתם חינכתם את ילדכם - כלומר - האם כל ילד יכול בלי אזהרה להיכנס לחדר השינה של ההורים, או שהוא צריך לדפוק בנימוס לפני כן? ואת כל הדברים האלה יברר יועץ נישואים - בהנחה והוא יועץ טוב. אני מפציר בך לא לקחת יועץ גבר, אלא יועצת אישה, ואני מפציר בך לא לקחת יועץ דתי, אלא יועצת חילונית. למה? 1. כי יועץ דתי - או (אם תבחרי לקרוא לו רב) בגדול - יהיה לטובת הגבר. 2. כי יועץ גבר - יבין אותו ויהיה "יותר" לצידו - ויבין אותו יותר... כל מה שתיארת בגדר תגובות לבגידה, הם בגדר אפשרי, ויש גם תגובות יותר קריטיות (כמו כניסה לדיכאון, או לחלופין, לקחת מספריים ולחתוך לבעל את הקטנצ'יק) אבל אם מדובר על שיקום, היי מוכנה להכל. היי סבלנית. אני לא רוצה לומר את זה, כי זה ישמע כאילו אני לא בצד שלך, אבל האמת היא שבגידה היא תמיד אשמה של שני אנשים. גם שלך, וגם שלו. זהו כישלון של הזוגיות, של האהבה הזוגית. זה כישלון - גם שלך, וגם שלו. לרוב צד אחד יותר אשם, וצד שני פחות אשם... אבל בגדול - הבעיה היא תיקשורת לקוייה. למה? כי בגדול הוא בגד - מן הסתם - כי היה חסר לו סקס/תשומת לב. אז נכון שהוא אולי היה 1. סגור וביישן מידי מכדי לשתף אותך במצוקה שלו או בפנטזיות שלו. 2. או אולי מתחשב מידי (לא רצה להציק לך עם הדרישות המיניות שלו כשהוא יודע מה את עוברת בקטע של להיות טבחית/עובדת/מנקה/מסדרת/ילדים וכו') 3. מיואש מידי - כי הוא ניסה לרמוז לך 1200 פעם ואת לא הבנת. 4. וכן, לפעמים הוא סתם חרמן בוגדני אגואיסט ולא מתחשב בכלל... אבל זה דיי נדיר, אני מאמין שהוא עדיין אוהב אותך, את הילדים שלו, ורוצה שיקום ושלום בית. בקיצור, בגידה היא תיקשורת לקויה בין בני הזוג, איך שלא מסתכלים על זה. ועל זה תיצטרכו לעבוד עכשיו וקשה, גם במסגרת זוגית, וגם כל אחד בניפרד. את תהיי חייבת להקשיב לו, ולצרכים שלו - למרות שהוא "בגד" בך... והוא? הוא יצטרך להחזיר את האמון שלך בו. ולשניכם יש משימות קשות ביותר. ותיאלצו להתעלות מעל עצמיכם. אז שיהיה לשניכם בהצלחה, אני מחזיק לשניכם אצבעות חזק חזק ג'ון.

לא תמיד נכון המשפט: "כל המרבה הרי זה משובח"

אני מבינה שיש לך הרבה מה להגיד על בגידות. אבל, לצערי חלק מהדברים שרשמת אינם נכונים מבחינה מקצועית או עובדתית. יותר מכך, דבריך נגועים בדעה קדומה ובגזענות. לעניין הבגידה. אין ממש חשיבות לרוב הנתונים שרשמת. מה הקשר לגיל, מספר הילדים, תדירות יחסי המין, מספר החדרים, גיל הנשואים ועוד ועוד ועוד. מדבריך ניתן להבין כאילו אנשים דתיים שגרים בדירות קטנות חשופים לבגידות יותר מאחרים. זה כמו רוב הדברים האחרים, הם כמובן שטויות. גם ההמלצה שלך לפנות למטפלת אישה נובעת מחוסר הבנה של מקצוע הייעוץ לנשואים או הטיפול הזוגי. אנשי מקצוע אינם תומכים בצד זה או אחר עפ"י מינם. או דתם. הדעה שאתה מציג מעידה על דעתך לגבי דתיים. דעה שאינה נובעת מהכרות ויידע אלא דעה קדומה וגזענות. אני מכירה אנשי טיפול מדהימים. דתיים כמובן. גברים ונשים. אתה כותב: "אבל אם מדובר על שיקום, היי מוכנה להכל". מה זאת אומרת "הכל". האם שיקום חיי הנשואין מחייב ויתור גורף? כמובן שלא. הוא כולל תיקון התקלות ומציאת פתרון לבעיות שהביאו לבגידה. בפרוש לא קבלה של "הכל". ועוד אתה כותב: "אבל האמת היא שבגידה היא תמיד אשמה של שני אנשים. גם שלך, וגם שלו". גם זה בפרוש לא תמיד נכון. זו הטלת אשמה ללא כל הוכחות. "לרוב צד אחד יותר אשם, וצד שני פחות אשם...". - לא נכון. "אבל בגדול - הבעיה היא תיקשורת לקוייה" - לא בהכרח "כי בגדול הוא בגד...כי היה חסר לו סקס/תשומת לב" - ממש לא בהכרח. רוב הבגידות אינן בגלל מין. "אני מאמין שהוא עדיין אוהב אותך, את הילדים שלו, ורוצה שיקום ושלום בית". טוב שאתה מאמין באהבה. אבל מאיפה אתה יודע שזה נכון לגביו? הייתי יכולה להמשיך ולצטט מדבריך, אבל בקריאה נוספת של "המלצתך", אני בטוחה שתראה עד כמה היא לא מקצועית, צודקת והוגנת כלפי המתלוננת. אני ממליצה להתייחס ולענות לאנשים שכותבים כאן בעת מצוקה במידה של ענווה וצניעות.

לשאול על מה שלא אקטואלי

מתוקה, את ציינת שהרגשת לא טוב פיזית כשחשבת על מין עם בעלך. לכן, מוזר שאת בכלל שואלת על הנושא. האם ככה את מתייחסת אל עצמך?האם את חושבת שלהתעלם מהרגשתך האישית יכולה להיות פתרון כלשהו? השאלה שלך צריכה להיות : האם יש בכלל טעם להמשיך באיזהשהוא קשר עם הגבר הזה לנוכח מה שאת מרגישה כעת?
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סקסולוגיה
בחר
בחר