המרצע בתוך השק
הפתעה בעמנואל: בית הדין הרבני בירושלים, בית דין צדק, פוסק היום (א') כי נאסר על אנשי חסידות סלונים ביישוב לעשות הפרדה כלשהי בין תלמידות או תלמידים, וכי על כל הילדים בחינוך העצמאי להתאחד בשנת הלימודים הבאה בכיתה אחת, עד להוראה אחרת.
ההפתעה היא כפולה ומכופלת, בהתחשב בכך שהחסידים - הורי התלמידות האשכנזיות - הם אלה שמלכתחילה פנו לבית הדין הרבני, במטרה שיורה ליואב ללום, יו"ר עמותת "נוער כהלכה" ומגיש העתירה לבג"ץ, למשוך את עתירתו לאלתר.
אב בית הדין, הרב דב לוין, דן בסוגיה וקבע למעשה את מה שפסק לפניו השופט אדמונד לוי בבג"ץ: על התלמידות ללמוד ביחד גם בשנת הלימודים הבאה ועד להחלטה אחרת של בית הדין.
עוד נקבע בבית הדין כי על מנת שהעותרים לבג"ץ ימשכו את עתירתם - על כל ההורים שבנותיהן לומדות בבית-הספר "בית יעקב" לחתום על מסמך לפיו הם מסכימים עם הפסיקה ויקיימו אותה.
החלטתו של הרב לוין אמנם אינה מונעת מההורים החרדים להקים בית-ספר נפרד לבנות האשכנזיות בשנה הבאה, אך בהחלט פוגמת במאבקם להפריד בין הבנות
לא מדוייק, התשקורת כדרכה מדווחת לך מה שנוח לה שתבין
שמחתך עדיין מוקדמת שלמה יוסי.
כלל לא מדובר עדיין בפסיקה, אלא בצו ביניים של בית הדין הרבני, כצעדי התחלה לדיון האמיתי שיחל מחר, בצו הביניים על כל הצדדים לחזור בהם מכל פעולה שעשו, כולל יואב ללום שחייב לבטל את כל עתירותיו לבית המשפט, וזה כהקדמה להביא למצב התחלתי, שיאפשר דיון מאוזן בכל הסיכסוך.
אבל התשקורת כדרכה, בדווחים בענייני חרדים, לא מהססת לעבוד גם עליך שלמה יוסי, ולדווח לך בצורה שתבין רק מה שהם רוצים שתבין.
הדיון עצמו יחל רק מחר, לאחר שכל הצדדים יחתמו על התחייבות לקבל את פסיקת בית הדין, ויכול להמשך ימים רבים עד לפסיקה הסופית.
בכל מקרה זהו צעד ראשון של שפיות, הסיכסוך הזה שהוא עניין חרדי פנימי, שהיה ראוי מלכתחילה להתדיין בבית דין רבני שמכיר ומבין היטב את הצדדים, הנסיבות הדקויות והניואנסים, ולא להתדיין בבית משפט חילוני שטיפל בעניין בצורה מגושמת ודורסנית.
הגרועים ביותר הם אלה שאינם מודעים לחסרונותיהם, מודעות לחסרון היא 90% מפתרון הבעיה.