באופן מיוחד יש לשים לב לפסוק "מן העפר נוצרת, ואל העפר תשוב"
ספר בראשית מטריאליסטי.
לפני שהיה החומר לא הייתה הרוח, ואחרי חידלון החים נשאר רק העפר, דבר לא חוץ ממנו.
עליך להבין ברוך - מה שלא תספיק בעודך עומד על הרגליים, לא תספיק אחרי שיכסו אותך ברגבי אמא אדמה.
אין "נפש", יש תודעה שהנה תולדה של מבנה מוצלח במיוחד של החומר.
המבנה נהרס, הנשמה יחד עמו.
מדוע פסוק זה נאמר לאדם הראשון דווקא לאחר החטא?
האם חשבת על זה?
הלא לפי ההסבר שלך לא אמור היה להיות שום הבדל בעניין זה קודם החטא ולאחר החטא.
מסביר על פסוק זה, רבי חיים אבן עטר בעל "אור החיים" הקדוש.
כאשר אדם מקיים את מצוות הבורא, הוא מגביר בו את החלק הרוחני שבו, כי על ידי שמירת מצוות התורה הבן אדם "בונה" את נשמתו, וכך זוכה להשארות הנפש לחיי אלמוות, אך ברגע שאדם לא מקיים את מצוות התורה, ובוודאי כאשר חוטא, ועושה נגד מצוות התורה, אזי הוא ממית ומחסל את החלק הרוחני שבו ומה שנשאר בו הוא רק החומר הגשמי שאכן אז סופו כפי שתארת.
ואכן דווקא מהשאלה ששאלת עליך להבין, שאם רצונך שלא יהיה סופך כפי שתארת, לאחר המוות לחדול מלהיות כמו איזה סוס או חמור, הסיכוי היחידי שלך להרוויח נשמה שתשאר חיה וקיימת לעולם אחרי המוות הפיסי, הוא לפתח ולבנות את החלק הרוחני שבך, על ידי לימוד תורה וקיום מצוות התורה, ולא ללכת אחרי עצת הנחש היצר הרע, שמעוניין בחיסולך.
כלומר היחידים שנותנים לך סיכוי שלא יהיה סופך מות וחידלון כפי שהנך מתאר, הם דווקא האורטודוקסים שאתה כל כך שונא אותם, אם תתחיל להשכיל ללמוד ולהבין, שאולי הם רוצים את טובתך האמיתית, שהם היחידים שדרכם יכולה להקנות לך המשכיות וחיי נצח, אחרת אכן סופך אמור להיות לא יותר מאשר קובץ מולקולות של כימיקלים, ומינראלים, שיתפרקו באדמה ללא שום זכר.
אולי בעקבות השאלה הזאת תשכיל ותתחיל לבדוק לטובתך, אולי במקרה דווקא האורטודוקסים הללו צודקים, כי בדרך שאתה הולך עכשיו סיכוייך הם אכן אפס.
הגרועים ביותר הם אלה שאינם מודעים לחסרונותיהם, מודעות לחסרון היא 90% מפתרון הבעיה.