לורד

לורד

קודם כל בוקר טוב. שיהיה לך שבוע טוב, טוב באמת. קראתי את מה שכתבת על הרצון שלך להיות רזה.אני ההרגשה הזאת מוכרת לי מאוד. אני לא יודעת אם זה יעזור לך אם אני אספר לך אבל בכל פעם שאני רואה באוטובוס או ברחוב את הנשים הרזות האלה אני מתפללת בליבי הלוואי וגם אני אהיה כזאת רזה וצנומה.תראי זה אפשרי (אני ירדתי עד למשקל של 47 קילו)את יכולה להגיע לכל משקל שרק תרצי, אבל בואי יחד נעשה את זה בדרך החיובית. לא בבום אחד ודי.מנסיון, ככה זה לא עובד אם את מוכנה ללכת על זה אני כאן אהבה רבקה
Anonymous

תודה רבקה ויום טוב

כבר כל כך הרבה פעמים ירדתי ותמיד מיד עליתי כבר אין לי כוח לדיאטות ומשטר רוצה להיות אדם רגיל. 20 שנה חיי סביב דיאטה או הפרתה במזיד אבל תמיד סביב האוכל. מה שהייתי רוצה זה להפסיק לחשוב ולחשב! אוהבת אותך תודה שחשבת עליי ורד
Anonymous

לורד

המחשבה סביב האוכל היא חלק מהבעיה. אולי כדאי להתחיל לחשוב על דברים אחרים? את יודעת מישהו שאני מאוד מעריכה את תבונתו וחוכמתו אמר לי שיש אנשים שמתייחסים להפרעת האכילה כאל חבר/ידיד. כנו שלפעמים אחרי תקופת חברות ידידות מרגישים פתאום שכבר אין צורך בקשר, כך אפשר עם ההפרעה הזאת. זה לא קל אני לא אומרת, אבל אפשר לנסות כי לקום בוקר אחד ולומר זהו אני זורקת את ההפרעה זה לא ריאלי אנחנו מחזיקות בהפרעה כי אנחנו זקוקות לה כי היא ממלאה לנו חלק חשוב בחיים ואנחנו לא יכולות לוותר עליה אם אנחנו לא מציעות לה תחליף. חומר למחשבה.......... אוהבת אותך רבקה
Anonymous
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הפרעות אכילה
בחר
בחר