כשאייל נהרג היתה תחושה כאילו כול העולם נעצר לתמיד

לפני יומיים, יום שני ב-22:00 ירדתי ממשמרת בחמ"ל, פתאום קיבלנו דיווח בקשר ממ"פ הפלוגה שיורים על כוח שלנו שנמצא בגשר חלחול,תוך שניה כל הבסיס קפץ, הדקטור וכל הצוות יצאו למקום, כל הקצינים והסמב"צים מילאו את החמ"ל והיה פתאום תחושה של צפיפות מחניקה ובלגן עצום, החלטתי לעזוב את החמ"ל של הגדוד ולגשת לחמ"ל של הפלוגה ולעזור להם בניהול של האירוע.אחרי חצי דקה התברר שלא יורים על כוחותינו אלא שהכוח שלנו הוא זה שביצע את הירי ואחד החיילים שעמדו במחסום נדרס ונפל על הקרקע.מצבו קשה, יש לו חבלות בראש והוא מחוסר הכרה. הדוקטור הגיע למקום אחרי 7 דקות והתחיל לטפל בו, אחרי 15 דקות קיבלנו דיווח שיש מסוק בדרך, אך אחרי30 דק הדוקטור קבע את מותו. זה היה פשוט נוראי, הייתי מוקפת ב-3 מחבריו הטובים של אייל שפשוט יצאו מהחמ"ל והדמעות לא הפסיקו לנזול מעיניי כבר קרו יותר מידי מקרים בעבר שחיילים שלנו נפלו, אך כששמעתי שציקי מת זה היה כאילו עכשיו שום דבר לא משנה, כאילו עכשיו הדברים לא יחזרו להיות כמו שהיו, שעכשיו אין כבר טעם לנהל את החמ"ל בשיגרה כי אין דבר כזה יותר שיגרה. אחרי 3 ימים מהמקרה בחדשות לא מזכירים יותר כלום, העיתונים מתעסקים בנשיא הרוסי שבא לבקר, והאנשים ברחוב לא מרגישים את הכאב שחשים המשפחה והחברים. לי נשארו עוד שנה ו8 חודשים בחמ"ל של הגדוד, אני מקווה שלא יהיו לי יותר מיקרים כאלה.

משתתפת בצערכם ובצער המשפחה השכולה!!!!

וואוו... פשוט אין לי מילים

משתתף בצערכם ובצער המשפחה השכולה

מכיר את זה מקרוב. להיות חזקים בשבילו

שלום לך, לא ארחיב, כי אין מה להרחיב על דבר כזה אלא רק להצטרף לדברים שנכתבו כאן כבר. בתור אחד שהיה לו חבר שנהרג בהתקלות... אני רק יכול לומר לך שאני באמת באמת מבין אותך. אלון
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה:
עבור לפורום:
חיילים ומתגייסים
בחר
בחר