המלצה לבר

המלצה לבר

אלנבי 56 בת"א, בר בשם "CHEERS" מקום חביב מוזיקת רוק ופופ בעיקר משנות ה-90 "HAPPY HOUR" ב- 22:00 וברמן תותח בשם אייסי נהניתי, מומלץ!!

אחלה מקום? נו...

מקום נחמד ולא יותר (לדעתי כמובן). הבר עצמו מעוצב ממש יפה והמבחר גם מרשים, אבל הבעיה שהוא נמצא ברחוב הכי מגעיל בתל אביב, מבלי לפגוע באף אחד- אלנבי. בפעמיים שהייתי שם היתה באמת מוזיקה נחמדה, אבל כל מיני טיפוסים דוחים- כאלה שכנראה שמעו על רחוב אלנבי רק יומיים קודם וששם "תופסים זיונים", ואני וחברה שלי לא יכלנו לדבר 2 דקות רצוף בלי שאיזה קוף יבוא ויציע הצעות מגונות- ממש הטרדות! והברמן אותו הזכרת (קוראים לו אייזיק, לא אייסי) הוא באמת אחלה- מקצוען והכל, ואפילו בשלב כלשהו "הציל" אותנו מהגברים המגעילים והרחיק אותם. בקיצור- אם הבר היה ממוקם באזור אחר יכול להיות שהייתי יושבת שם קבוע, אבל הוא לא, וחבל.

בקשר ל cheers : אמנם לא ישבתי שם, אבל בקשר לאייזיק הברמן --------------->

עבד פעם בברטנדר בתור מדריך, ואני מסכים שהוא קליבר רציני ביותר בתחום האלכוהול והברמניות (מילה חדשה?). איך המקום עצמו, שוב, אני לא יודע כי לא הייתי, אבל מה לעשות שתופעת הפיק אפ בר השתלטה (פלוס מינוס) על כל חלקה שנשארה בתל אביב (כן, בונדי ן Islay -תצחקו עלינו, יאללה). אי אפשר לשבת במקום בלי שהגברים יתחילו להציק (לא לי, תרגיעו ומהר !!!), ואת זה אני רואה אפילו אצלי בבר- שאי אפשר להגיד עליו שהוא פיק אפ, כן? עדיין האווירה של "יש פה אלכוהול אז בטח הבחורות פה נותנות" נמצאת בראש של כמה וכמה (וכמה) אנשים, וחבל. ושלא תבינו אותי לא נכון- הקטע של הפיק אפ עזר מאוד להרמת המוראל, האווירה (והטיפים של הברמנים/יות) בברים במרכז, אבל לפעמים צריך לדעת לשים גבול. מסקנה? אם רוצים להתרחק מכל ההמולה הולכים למקומות יותר קטנים, פחות רועשים ויותר אינטימיים- כמו למשל "לבנטיני" בתל אביב (כבר המלצתי עליו פעם), "עוזי באך" בלילינבלום, ועוד ועוד. מה יש בי-ם ובחיפה? איך חיי הלילה שם? מי יספר ? גיסר.

המלצה לבר

אלנבי 56 בת"א, בר בשם "CHEERS" מקום חביב מוזיקת רוק ופופ בעיקר משנות ה-90 "HAPPY HOUR" ב- 22:00 וברמן תותח בשם אייסי נהניתי, מומלץ!!

המלצה לבר בגבעתיים

ההמלצה שלי - KATZA BAR בגבעתיים , אחלה מקום, ברחוב כצנלסון 18. מאוד מומלץ.

בקשר ל cheers : אמנם לא ישבתי שם, אבל בקשר לאייזיק הברמן --------------->

עבד פעם בברטנדר בתור מדריך, ואני מסכים שהוא קליבר רציני ביותר בתחום האלכוהול והברמניות (מילה חדשה?). איך המקום עצמו, שוב, אני לא יודע כי לא הייתי, אבל מה לעשות שתופעת הפיק אפ בר השתלטה (פלוס מינוס) על כל חלקה שנשארה בתל אביב (כן, בונדי ן Islay -תצחקו עלינו, יאללה). אי אפשר לשבת במקום בלי שהגברים יתחילו להציק (לא לי, תרגיעו ומהר !!!), ואת זה אני רואה אפילו אצלי בבר- שאי אפשר להגיד עליו שהוא פיק אפ, כן? עדיין האווירה של "יש פה אלכוהול אז בטח הבחורות פה נותנות" נמצאת בראש של כמה וכמה (וכמה) אנשים, וחבל. ושלא תבינו אותי לא נכון- הקטע של הפיק אפ עזר מאוד להרמת המוראל, האווירה (והטיפים של הברמנים/יות) בברים במרכז, אבל לפעמים צריך לדעת לשים גבול. מסקנה? אם רוצים להתרחק מכל ההמולה הולכים למקומות יותר קטנים, פחות רועשים ויותר אינטימיים- כמו למשל "לבנטיני" בתל אביב (כבר המלצתי עליו פעם), "עוזי באך" בלילינבלום, ועוד ועוד. מה יש בי-ם ובחיפה? איך חיי הלילה שם? מי יספר ? גיסר.

לצערי אני לא יכול לצחוק עליך...

גם בירושלים פיקאפ בר היא כבר לא מילה גסה (למרות שזה מאוד מצחיק לראות ירושלמים שמחפשים פיקאפ וירושלמיות שלא כל כך משתפות פעולה... וכשהן כן משתפות פעולה הירושלמים בד"כ נלחצים ונבהלים) בקיצור... ירושלים תמיד היתה ותמיד תהיה עיר מיוחדת, יש בארים מצויינים אווירה מצויינת וכולם נהנים, אבל בירושלמית! ועם כבר דיברת על חיפה, מה עם הג'פטו, עדיין קיים (למרות שהוא בקריית ביאליק - אם אני לא טועה) - אני זוכר אותו כאחלה מקום (גינס והופעות - מי צריך יותר?!) שיהיה לכולם לילה טוב והרבה לחיים (ומלחן! לאן נעלמת!?!?)

לא בדיוק מילה גסה, אבל היה מצחיק לראות

איך כש"יהושע" רק התחיל, אנשים היו מספרים שהם הולכים לשם הערב עם מן מבט מסתורי כזה... (-: והמבט המסתורי עוד לא עבר לכולם. בכל אופן, התיאור מדוייק. ירושלמים זה עם אחר. ממש לפני כמה ימים, כששוטטנו במרכז העיר באיזה ערב, שמנו לב אני ותל אביבי אחד שאפשר לראות מסביב אנשים לבושים כמו שהתלבשו בתל אביב באמצע שנות ה-90. מין קטע רוקרי כזה, שהלם פעם, מזמן, כל מיני פאבים תל אביביים שאהבו לכתוב עליהם במקומונים, ורחוב אחד, שכבר שנים אי אפשר ללכת בו בקו ישר ביום שישי בצהריים. בכל אופן, יש מקומות טובים לשתות בהם. והמחירים - כמעט תמיד יותר זולים מבמרכז. אבל זאת עיר שצריך להתרגל לקצב שלה. אגב, כשמדברים על אייזיק הברמן, אני היחידה שמרגישה כמו קפטן סטובינג??

אייזיק הברמן שינה את שמו לאות הערכה לאייזיק מ"ספינת האהבה"

סתם, לא... ;-))) בכל אופן, אין הרי ויכוח שהירושלמים הם עם אחר לחלוטין משאר עם ישראל- לטוב ולרע. בעניין ההתנהגות- הלוואי ותל אביב תחזור להיות כזו, תאמיני לי... אני מתגעגע לתקופה ההיא (אמר גיסר כשהוא מלטף ברכות את זקנו הלבן...), שבה הפוזה היתה לפחות מצחיקה- היום היא סתם מגוחכת... ובעניין הרחוב ההוא- מעולם לא הבנתי מה הסיפור איתו ולמה הוא תמיד הרחוב שמייצג את התל אביביים בכל מיני סקרי- רחוב טלביזיוניים... היום, למרבה האבסורד (והעצבות) יש חבר'ה שבטוחים, בשיא הרצינות, שנקניק שינקן קרוי ע"ש הרחוב... שה' ישמור... בקיצור- אין לכם במה להתבייש כל כך. טוב, אולי קצת, אבל לא כמו שמספרים לכם :) דרך אגב- הפינק עדיין קיים? מכירים את האגדה על בעל- הבית והלקוחות הלא מבינים שלו? גיסר.

לצערי אני לא יכול לצחוק עליך...

גם בירושלים פיקאפ בר היא כבר לא מילה גסה (למרות שזה מאוד מצחיק לראות ירושלמים שמחפשים פיקאפ וירושלמיות שלא כל כך משתפות פעולה... וכשהן כן משתפות פעולה הירושלמים בד"כ נלחצים ונבהלים) בקיצור... ירושלים תמיד היתה ותמיד תהיה עיר מיוחדת, יש בארים מצויינים אווירה מצויינת וכולם נהנים, אבל בירושלמית! ועם כבר דיברת על חיפה, מה עם הג'פטו, עדיין קיים (למרות שהוא בקריית ביאליק - אם אני לא טועה) - אני זוכר אותו כאחלה מקום (גינס והופעות - מי צריך יותר?!) שיהיה לכולם לילה טוב והרבה לחיים (ומלחן! לאן נעלמת!?!?)

מלחן, זשלטקא"ל (זכר שתיין לואי טרז קיבינימט איתו לברכה), הוא קצת בעייתי בימים טרופים אלו :

הוא כבר לא עובד, אש אין לו כסף לאינטרנט, טלוויזיה ומשחקי הפועל, ולכן הוא מתנזר מחיי הוללות, פריצות וחילוניות וחי בקרטון מחוץ לעיריית ראשון לציון, מסריח ולובש סחבות מרופטות, סיגריה בפה ובקבוק לואי טרז ביד... חיים קשים, בקיצור. או שהוא סתם סנוב מתנשא- אותו דבר כולם, האשכנזים האלה- מתחילים לשווק את היין המשפחתי ולא רואים אף אחד ממטר, אה? גיסר.

אייזיק הברמן שינה את שמו לאות הערכה לאייזיק מ"ספינת האהבה"

סתם, לא... ;-))) בכל אופן, אין הרי ויכוח שהירושלמים הם עם אחר לחלוטין משאר עם ישראל- לטוב ולרע. בעניין ההתנהגות- הלוואי ותל אביב תחזור להיות כזו, תאמיני לי... אני מתגעגע לתקופה ההיא (אמר גיסר כשהוא מלטף ברכות את זקנו הלבן...), שבה הפוזה היתה לפחות מצחיקה- היום היא סתם מגוחכת... ובעניין הרחוב ההוא- מעולם לא הבנתי מה הסיפור איתו ולמה הוא תמיד הרחוב שמייצג את התל אביביים בכל מיני סקרי- רחוב טלביזיוניים... היום, למרבה האבסורד (והעצבות) יש חבר'ה שבטוחים, בשיא הרצינות, שנקניק שינקן קרוי ע"ש הרחוב... שה' ישמור... בקיצור- אין לכם במה להתבייש כל כך. טוב, אולי קצת, אבל לא כמו שמספרים לכם :) דרך אגב- הפינק עדיין קיים? מכירים את האגדה על בעל- הבית והלקוחות הלא מבינים שלו? גיסר.

הפינק עדיין קיים...

אך לצערנו לפני כמה שבועות חל בו שינוי מהפכני - הם הוציאו תעודת כשרות...סגור בשישי בערב, אין קוקטלי שמנת (הממ, אולי זה לטובה!?) ועוד כמה שינויים קטנים...(גינס מחבית דרך אגב, עדיין אין) שתף אותנו באגדה...

בארץ רחוקה (י-ם), לפני הרבה הרבה שנים, חי לו מלך (בעל הבית של הפינק) בממלכה שלו...

ונכנס בחור, לבוש חליפה, שעון יקר וסיגר (כמו כל הפוזאיסטים, אמנם, אבל הוא באמת היה איש מכובד...), מתיישב על הבר ומזמין כוסית של לגבולין 16; קיבל כוסית, מים בצד והוא- מסתכל על הכוס, קורא לברמן ומבקש קרח בכוס. את הרעש של המפגש בין התחת שלו למדרכה שמחוץ לפינק, אחרי שבעל- הבית שמע את הבקשה, קיבל את הג'ננה וזרק אותו (תרתי משמע) החוצה, שמעו עד שיכון המזרח... צודק או לא? עוד לא החלטתי... ;) גיסר.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אלכוהול
בחר
בחר