סתם סיפור מסוף השבוע - אנא חוו דעתכם 
יום שישי בלילה, יושבות 2 בחורות על הבר- נראות לא רע בכלל, אבל זה לא קשור לשום דבר ולכן נמשיך. מתחילות עם ה"תכין לי משהו טעים" ומסתכלות עלי בציפייה לתגובה. כמובן לא הגבתי, רק הנהנתי והתחלתי בהכנה. לראשונה הכנתי קוסמופוליטן- מה לעשות, יש כאלה שלא מכירים אותו עדיין... טעמה- חיוך בגודל צפון אמריקה הדרומית התיישב לה על הפנים, אז סימנתי וי.
עם השניה היו בעיות. "לא חזק מדי אבל לא חלש מדי, שיהיה מתוק אבל לא מאוד, ואני לא אוהבת חמוץ אז בלי אוכמניות"- "לא אוכמניות, חמוציות" ניסיתי להסביר אבל היא כבר היתה בשוונג. "אני לא אוהבת שמנת אבל גם לא קולה- בקיצור, תאתלתר! "
עכשיו, עם מה יש לי לאלתר כבר- פסלה 80% מהדברים או שזה רק אני?
בכל מקרה, כמעט הוצאתי לה מים מינרלים עם גרנדין וקרח כתוש, אבל החלטתי לנסות משהו חדש (מה אכפת לי, כך או כך זה יהיה אשמתה...). נא לרשום:
בבלנדר שמים כדור אחד סורבה קוקוס, כדור אחד סורבה אננס, רום בהיר (בערך 30 מ"ל), אייריש קרים (אותה מידה) ו... קלואה! גם 30 מ"ל, אגב. 2כף וחצי של קרח ולבלנדר.
בסופו של דבר יצא משקה עם מרקם של מילקשייק- למרות שלא הוספתי חלב או שמנת- עם צבע חום צואתי משהו, ריח של אננס, קוקוס וקפה- בקיצור מפחיד משהו.
הגשתי לה והודעתי שזה אחד הקוקטיילים המוצלחים שהכנתי אי פעם (אני הולך לגיהנום, אני יודע) וחיכיתי לריקושטים.
וואלה- היא אהבה את זה !!! גם אני לא הבנתי איך ולמה, אבל זו העובדה.
בקיצור, השאלה שלי אליכם היא זו: האם ייתכן שאני מתרכך? אף פעם לא הייתי כזה- הייתי עושה לה את המוות כדי שתבין שלא כדאי להזמין אצלי משקאות כאלה. נראה לי שהזיקנה קופצת עליי. מה עושים ??? HELP !!!
גיסר.