מבקשת את דעתכם, עצתכם או כל הערה שתהיה לכם.

אני בת 44 נשואה. יש לי רומן מחוץ לנישואין עם גבר. גם הוא נשוי. יש בינינו אהבה גדולה. באמת גדולה. אף אחד מאתנו אינו מעונין לפרק את המסגרת.לאף מאתנו לא טוב במסגרת אולם אילוצים מסוימים של שנינו משאירים אותנו כל אחד במסגרת שלו. אין לי ספק באהבה שלנו. הוא כל הזמן חוזר ואומר שלא יחליף אותי באחרת. שלעולם לא תהיה לא אישה אחריי. שאם יוציאו אותי מחייו כאילו הוציאו לו את החיים לגמרי. מה אומר לכם? אהבה שמיימית. גם אני אוהבת אותו. מאוד אוהבת אותו. אני מרגישה שהוא כל חיי. פשוט לא יכולה בלעדיו. הוא גבר מדהים, חבר טוב, מאהב מטריף. הכל. אולם יחד עם זה הוא אומר שהאהבה שלי אליו אינה אבסולוטית. הוא יודע שאני אוהבת אותו אולם הוא מרגיש שאני לא לגמרי נותנת את עצמי אליו. כמובן שאנחנו לא מתכוונים במובן המיני אלא הנפשי. אני לא מרגישה כך. אני אוהבת אותו עד מוות. המושגים שלנו שונים קצת. יש לציין שבתקופת הקשר שלנו ראיתי מיילים שהוא שלח לנשים אחרות. לא היה לו קשר מיני אתם אלא רק מיילים וטלפונים וגם זה היה קצר. אני כמובן מאוד נעלבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי אולם לא הייתי מסוגלת לעזוב אותו. פשוט אוהבת אותו אהבת נפש. גם הוא אומר שהוא אוהב אותי כך ויותר מזה אולם את הקשר עם הנשים האלה הוא יוצר כי אני דוחקת אותו לכך. איני אוהבת אותו מספיק. הוא מרגיש לא רצוי אצלי ולכן הוא עושה את מה שהוא עושה. שלשום הוא נשבע שיפסיק ולא ימשיך עם המיילים והטלפונים האלה לנשים זרות (מי יודע?!) ואני שואלת את עצמי וגם אתכם מה אני אמורה לעשות כדי שהוא יחוש שהוא הכי הכי בשבילי? שאני מאוד מאוד אוהבת אותו? שהוא האחד והיחיד בחיי? איך? האם יש לכם רעיונות? אתם הגברים או הנשים מביניכם. קראו היטב את מה שכתבתי ואם יש לכם שאלות אשמח לענות עליהן. תודה וגמר חתימה טובה

דעתי

אני בן 23... אבל מה שלמדתי זה שאנחנו הגברים תמיד נפקפק באהבה של אשה...ככב זה...אצלנו זה תמיד יותר אבסולוטי. אנחנו תמיד חושבים... האם היא באמת מתכונת לזה שהיא אוהבת...תמיד חושבים אל זה ואף לא בטוחים. אם היא באמת אוהבת אז היא היתה מתנהגת אחרת וכו... עד כמה שזה מצחיק...זה אותו דבר גם בגיל 20 וגם בגיל 40 60 80... מה שתמיד עוזר לדעתי ביחסים זה פתיחות ולדבר אחד אם השני...זה תמיד אי הבנות מטומטמות שפוגעות.

דעתי ...

אני יודע שמה שאומר עכשיו קשה אבל אני מדבר מנסיון העמידי לו אולטימטום שיפסיק עם השטויות או שישאר עם שאר הנשים ו בלעדייך .... לגבייך עובדה שהתחתנת עם מישהוא לפניו .. אז כנראה יכלת למצוא אהבה לפניו ותוכלי כנראה גם אחריו וכדי לתת תוקף לדברי ... חברתי הקודמת שאותה אהבתי אהבת אמת ורציתי להתחתן עימה מצאה שורת התכתבויות ביני לבין בחורות אחרות שכל רצוני היה שיקשיבו לי ולצרות היום שלי (דבר שאמור היה להתבצע ממנה עקב היותה בת זוגי) (אבל כל שהיא אמרה זה "לא מענינות אותי השטויות שלך " ... אבל אני לעומת זאת היתי מקשיב לה ועוזר לה בדבריה למרות שהם לא היו בדיוק בראש מעיני) . התכתבויות בלבד .... ומיד היא הפסיקה את הקשר בטענה ש ... אני בגדתי בה ... כן כן קראת טוב .... מקוה שעזרתי במשהוא ....

תודה על תגובתך צוקיק

אני מבינה מה כתבת. מצד אחד אתה אומר שאעמיד לו אולטימטום מצד שני אתה גם מגלה הבנה כלפיו. כלומר אפשר לומר שאת הקשר עם הנשים האחרות הוא יצר משום שלא מצא אוזן קשבת או פורקן רגשי אצלי. האם הבנתי נכון? ואם כן- מה הייתי מציע לי לעשות? מה אתה ציפית באותו זמן שפנית לאחרות?

דעתי

אני בן 23... אבל מה שלמדתי זה שאנחנו הגברים תמיד נפקפק באהבה של אשה...ככב זה...אצלנו זה תמיד יותר אבסולוטי. אנחנו תמיד חושבים... האם היא באמת מתכונת לזה שהיא אוהבת...תמיד חושבים אל זה ואף לא בטוחים. אם היא באמת אוהבת אז היא היתה מתנהגת אחרת וכו... עד כמה שזה מצחיק...זה אותו דבר גם בגיל 20 וגם בגיל 40 60 80... מה שתמיד עוזר לדעתי ביחסים זה פתיחות ולדבר אחד אם השני...זה תמיד אי הבנות מטומטמות שפוגעות.

לסרגיי

האם באמת אתה חושב שגברים יודעים לאהוב בצורה אבסולוטית ונשים לא? ואני חשבתי שנשים יותר רגשניות, נאמנות וכו'... ואגב, באשר לשטויות עליהם רבים אני מסכימה איתך. לעתים פרשנות שנותנים למילים הופכות את הדברים לשונים לגמרי ממה שהתכוונת.

תודה על תגובתך צוקיק

אני מבינה מה כתבת. מצד אחד אתה אומר שאעמיד לו אולטימטום מצד שני אתה גם מגלה הבנה כלפיו. כלומר אפשר לומר שאת הקשר עם הנשים האחרות הוא יצר משום שלא מצא אוזן קשבת או פורקן רגשי אצלי. האם הבנתי נכון? ואם כן- מה הייתי מציע לי לעשות? מה אתה ציפית באותו זמן שפנית לאחרות?

לא הבנת אותי נכון

לא אמרתי ש הפנייה שלו מוצדקת ולא גיליתי הבנה למעשיו ... את זה פירשת ממה שקרה לי .... לי היתה סיבה טובה ... נתתי לה את כל מה שיכולתי ולא קיבלתי הקשבה ... שזה המינימום שאני מצפה מבת זוג .... מדברייך משתמע שאת נותנת לו הכל ולכן אין לו שום סיבה לחפש במקומות אחרים ..... אני עשיתי את מה שעשיתי כי לא היה מי שיקשיב לי ...... זה שונה לגמרי ... אז מה שכתבתי בהתחלה עדיין בעינו עומד .... זה נראה לי כמו חוסר אמון מצידו אם הוא לא מאמין לך שאת אוהבת אותו .... כל זה בהנחה שאת מראה את זה במעשים ולא רק בדיבורים ..... ואם יש חוסר אימון בן בני זוג שזה אלף בית במערכת יחסים זה בסוף קורס ... מקווה שעכשיו היתי יותר ברור ... דרך אגב אני לא בהרבה צעיר ממך כך שאני חושב שאני רואה את הדברים בפרספקטיבה הנכונה ...

לצוקיק

תודה על התגובה. אני מרגישה שאני נותנת לו המון. אבל אתה יודע זה מאוד סוביקטיבי. אני מרגישה לא נוח במצב הזה. מצד אחד הוא אומר לי שבלעדי הוא יכול, שאני האוויר והחמצן שלו ומצד שני הוא סבור שאיני נותנת לו מספיק. שהוא חיפש קונכיה. מישהי שתבין אותו, שתהיה לו כר רך להניח את הראש. כלומר - אני איני כזאת. יחד עם זאת הוא אומר לי שלא יוותר עלי לעולמים. אז אני כבר מבולבלת מכל העניין הזה. מצד אחד מתעוררות בי תחושות של חוסר אמון מצד שני אני לא יכולה להתעלם מהאהבה שהוא מעניק לי וכו'. מאוד מוזר כל המצב הזה. ממש מוזר. אתה יודע לפעמים אני מרגישה שבאהבה שלו הוא מרים אותי בשתי ידיו לשחקים ושנינו גואים מאושר ולעתים תוך זמן מאוד מאוד קצר הוא מוריד אותי למטה שאולה... נכון הוא איש מורכב מאוד. איני יכולה להטיל ספק באהבתו. הוא מעניק לי המון. ממש המון. יחד עם זאת הוא איש מורכב. האישיות שלו מאוד מורכבת ומסובכת. זהו, שמחתי לספר לך. תודה על ההקשבה.

לסרגיי

האם באמת אתה חושב שגברים יודעים לאהוב בצורה אבסולוטית ונשים לא? ואני חשבתי שנשים יותר רגשניות, נאמנות וכו'... ואגב, באשר לשטויות עליהם רבים אני מסכימה איתך. לעתים פרשנות שנותנים למילים הופכות את הדברים לשונים לגמרי ממה שהתכוונת.

לטל

לדעתי הגברים יותר סקפטיים... ברור שכל אחד יכול להתמסר גבר או אשה... לא משנה... תלוי באישיות. יש אנשים שלא מסוגלים לאהוב בצורה טוטלית ויש כאלה שיכולים לאהוב רק ככה. הקטע הוא שצריך להתאים כל אחד את עצמו ליחסים באיזושהי צורה... אבל אם בן הזוג לא רוצה... אין מה לעשות אי אפשר להכריח אותו. אולי הבעיה היא שאתם לא משנים את עצמכם כי אתם שניכם כבר במסגרת אחרת לגמרי... זה לא שאתם חיים ביחד ויש לכם משהו משותף, אבל באותו הזמן מצפים להתאים אחד לשני באופן מושלם.

מבקשת את דעתכם, עצתכם או כל הערה שתהיה לכם.

אני בת 44 נשואה. יש לי רומן מחוץ לנישואין עם גבר. גם הוא נשוי. יש בינינו אהבה גדולה. באמת גדולה. אף אחד מאתנו אינו מעונין לפרק את המסגרת.לאף מאתנו לא טוב במסגרת אולם אילוצים מסוימים של שנינו משאירים אותנו כל אחד במסגרת שלו. אין לי ספק באהבה שלנו. הוא כל הזמן חוזר ואומר שלא יחליף אותי באחרת. שלעולם לא תהיה לא אישה אחריי. שאם יוציאו אותי מחייו כאילו הוציאו לו את החיים לגמרי. מה אומר לכם? אהבה שמיימית. גם אני אוהבת אותו. מאוד אוהבת אותו. אני מרגישה שהוא כל חיי. פשוט לא יכולה בלעדיו. הוא גבר מדהים, חבר טוב, מאהב מטריף. הכל. אולם יחד עם זה הוא אומר שהאהבה שלי אליו אינה אבסולוטית. הוא יודע שאני אוהבת אותו אולם הוא מרגיש שאני לא לגמרי נותנת את עצמי אליו. כמובן שאנחנו לא מתכוונים במובן המיני אלא הנפשי. אני לא מרגישה כך. אני אוהבת אותו עד מוות. המושגים שלנו שונים קצת. יש לציין שבתקופת הקשר שלנו ראיתי מיילים שהוא שלח לנשים אחרות. לא היה לו קשר מיני אתם אלא רק מיילים וטלפונים וגם זה היה קצר. אני כמובן מאוד נעלבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי אולם לא הייתי מסוגלת לעזוב אותו. פשוט אוהבת אותו אהבת נפש. גם הוא אומר שהוא אוהב אותי כך ויותר מזה אולם את הקשר עם הנשים האלה הוא יוצר כי אני דוחקת אותו לכך. איני אוהבת אותו מספיק. הוא מרגיש לא רצוי אצלי ולכן הוא עושה את מה שהוא עושה. שלשום הוא נשבע שיפסיק ולא ימשיך עם המיילים והטלפונים האלה לנשים זרות (מי יודע?!) ואני שואלת את עצמי וגם אתכם מה אני אמורה לעשות כדי שהוא יחוש שהוא הכי הכי בשבילי? שאני מאוד מאוד אוהבת אותו? שהוא האחד והיחיד בחיי? איך? האם יש לכם רעיונות? אתם הגברים או הנשים מביניכם. קראו היטב את מה שכתבתי ואם יש לכם שאלות אשמח לענות עליהן. תודה וגמר חתימה טובה

תגובה נוספת

לדעתי, מנסיון,, אל תשכחי שכל הקשר ביניכם הוא קשר משני כי שינכים מחוייבים לנישואים ולבן הזוג איתו אתם מנהלים משפחה, אני מבינה שאתם לא חושבים להתגרש.. אז, את לא יכולה להוכיח לו אהבה ללא גבולות, כי את כן מוגבלת..ואם הוא לא מאמין, בעייתו. עם כל הכאב, בן אדם שבוגד, הוא לא נאמן,,בעצם. אנחנו הנשים יכולות למצוא גבר, באמת ידיד, חבר, מאהב, הכל ביחד..אבל הגברים תופסים את הקשר הזה בצורה שונה.. גם אני פעם הייתי בקשר עם מישהו, והתבטאנו במילות אהבה ומעשי אהבה, אבל כשהחלטנו להיפרד לתקופה מסוייימת, אני נשארתי נאמנה, חשבתי עליו המון,,והוא בנתיים ניצל את הזמן עם אחרת,,שאומנם להגדרתו היה רק סטוץ ולא אהבה כמו איתי. תחשבי על זה והלוואי שנפסיק להיפגע מגברים בחיינו הרגשיים.

לקרן

ראשית תודה על התגובה. אני מבינה את מה שאת רושמת. משום מה אני מתנהגת בכזו נאיביות. אני טומנת את ראשי בחול ומאמינה שהאהבה שלו אלי היא אינסופית. אבל אני מוכרחה להודות שהוא גם מתנהג כך. הוא מתקשר בלי סוף, מרעיף עלי מתנות, דואג, מתעניין ובמלוא הכנות. אין פעם אחת שהייתי שרויה בבעיה והוא לא נחלץ לעזרתי. אז אי אפשר לומר שהוא שקרן או מעמיד פנים. מה אומר לך? ריטה כלשהי ענתה לי (אולי בפורום אחר) שכיוון שאני ממילא לא מתכוונת להתגרש, אני צריכה להנות כמה שאני יכולה. אולי זה הפתרון??? ולהפסיק להתייסר בשאלות מיותרות?

יעלוש,

אוי, רגשות של אהבה הם מאוד כואבים, גם לי הוא עזר בי תמך המון, אבל מהבסיס, הקשר הוא לא אמיתי, ולכן, הוא גם כ"כ כואב, כי בתוך החיים השגרתיים שלנו אנחנו מחפשים קצת אהבה,, ופה תמון הכאב, שהאהבה היא מוגבלת, ולא יכולה להיות אמיתית עד הסוף. שותפה לכאב, ומקווה לטוב, בשביל כולנו..

מבקשת את דעתכם, עצתכם או כל הערה שתהיה לכם.

אני בת 44 נשואה. יש לי רומן מחוץ לנישואין עם גבר. גם הוא נשוי. יש בינינו אהבה גדולה. באמת גדולה. אף אחד מאתנו אינו מעונין לפרק את המסגרת.לאף מאתנו לא טוב במסגרת אולם אילוצים מסוימים של שנינו משאירים אותנו כל אחד במסגרת שלו. אין לי ספק באהבה שלנו. הוא כל הזמן חוזר ואומר שלא יחליף אותי באחרת. שלעולם לא תהיה לא אישה אחריי. שאם יוציאו אותי מחייו כאילו הוציאו לו את החיים לגמרי. מה אומר לכם? אהבה שמיימית. גם אני אוהבת אותו. מאוד אוהבת אותו. אני מרגישה שהוא כל חיי. פשוט לא יכולה בלעדיו. הוא גבר מדהים, חבר טוב, מאהב מטריף. הכל. אולם יחד עם זה הוא אומר שהאהבה שלי אליו אינה אבסולוטית. הוא יודע שאני אוהבת אותו אולם הוא מרגיש שאני לא לגמרי נותנת את עצמי אליו. כמובן שאנחנו לא מתכוונים במובן המיני אלא הנפשי. אני לא מרגישה כך. אני אוהבת אותו עד מוות. המושגים שלנו שונים קצת. יש לציין שבתקופת הקשר שלנו ראיתי מיילים שהוא שלח לנשים אחרות. לא היה לו קשר מיני אתם אלא רק מיילים וטלפונים וגם זה היה קצר. אני כמובן מאוד נעלבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי אולם לא הייתי מסוגלת לעזוב אותו. פשוט אוהבת אותו אהבת נפש. גם הוא אומר שהוא אוהב אותי כך ויותר מזה אולם את הקשר עם הנשים האלה הוא יוצר כי אני דוחקת אותו לכך. איני אוהבת אותו מספיק. הוא מרגיש לא רצוי אצלי ולכן הוא עושה את מה שהוא עושה. שלשום הוא נשבע שיפסיק ולא ימשיך עם המיילים והטלפונים האלה לנשים זרות (מי יודע?!) ואני שואלת את עצמי וגם אתכם מה אני אמורה לעשות כדי שהוא יחוש שהוא הכי הכי בשבילי? שאני מאוד מאוד אוהבת אותו? שהוא האחד והיחיד בחיי? איך? האם יש לכם רעיונות? אתם הגברים או הנשים מביניכם. קראו היטב את מה שכתבתי ואם יש לכם שאלות אשמח לענות עליהן. תודה וגמר חתימה טובה

הוא אוהב, דואג ואיתך כשיכול

יש לו אישה ומשפחה, אך הוא איתך בכל מצב קשה או מהנה. על סמך מה שכתבת הוא באמת אוהב אותך וכנ"ל לגבייך. מצאתם אהבה יוצאת דופן תחת מגבלות יוצאות דופן. תהנו ממנה. אל תחפשי בנרות מדוע הוא לא מושלם. הוא לא מושלם! אז הוא שולח מיילים ומדבר בטלפון so fucking what!? אז הוא נהנה לפלרטט עם אחרות במיילים, ממש אנס סדרתי. טל / יעל תהני מהקיים במצב המוגבל הזה, תאהבי, תחווי ותצרבי את הרגעים היפים הללו במוחך, בשביל זה אנו חיים! אהבה איננה עניין של מה בכך, בגלל שאיננו מושלמים, יש לכם בעיה גדולה דברו עליה ופתרו אותה, זו בהחלט לא אחת מהן. בהצלחה, חן.

וזו דעתי....

תזכירי לי ? את רווקה או נשואה? האם זה שאת נשואה לגבר אחד ויוצאת עם אחר לא מעיד על חיי שקר? על אי הסתפקות במה שיש? על מה בדיוק את מצפה לסימפטיה? הוא גם נשוי...לאשה אחרת...בה, את לא מקנאה? את הרי כמו כל אותן אחרות שהוא ממשיך לנסות למצוא... אל תקנאי ותשמחי בחלקך....מה שיש זה מה שיש ואין יותר מזה אותך הוא השיג באותה דרך...אלא שאז זה לא ממש הפריע לך...אז בטח היית מוחמאת להפליא. בחיי אין גבול לחוצפה!!!

דעתי מתוך נסיון אישי....

תראי הוא יודע שאת אוהבת אותו אהבה טוטאלית ותוכלי לעשות למענו הכל. הוא יודע שהוא שלך. את לא צריכה להוכיח לו שום דבר רגשי אלא להיפך. זה שאת רק מראה לו כמה את אוהבת אותו ומוכנה לעשות בשבילו הרבה, רק נוח לו עם זה. את נעלבת נכון? אבל סלחת לו כי את אוהבת אותו יות רמידי בשביל להיפרד ממנו. הוא יודע שתמיד תהיה לצידו בכל מצב. וכאן הטעות. את היית צריכה להתנתק ממנו, להתרחק . כדי שהוא יבין ויראה שהוא לו יכול לאהוב אותך או לפגוע בך מתי שבא לו. את לא הכל בשבילו ובשביל שהוא יעריך וישים לב לנשמה שיש לו בידיים את צריכה לנטוש אותו..שירגיש שהוא יאבד אותך. תעמדי על שלך, תציבי לו גבולות. בפעם הבאה שהוא בוגד בך אל תגידי לו שיבטיח לך כי זאת הפעם האחרונה ותיסלחי, כי הוא לא יעשה את זה. הוא רגיל לזה והוא ימשיך. בשביל שהוא ילמד ויכבד אותך הוא צריך ללמוד זאת על בשרו בדרך הקשה! תגידי לו שאת לא רוצה להיות בקשר איתו עם הוא ימשיך ככה. בשיחות טלפון שלכם תהיי מרוחקת, אל תביעי אהבה או יחס רגיש ואוהב. תהיי אדישה, אל תתקשרי, שירגיש שאת מרוחקת. תראי איך הוא ירדוף אחרייך כבר... (וזה בדוק!) בהצלחה לך.. נ.ב אולי קצת נסחפתי אבל כשזה מנסיון אישי אז האצבעות לא מפסיקות לכתוב...

יעלוש,

אוי, רגשות של אהבה הם מאוד כואבים, גם לי הוא עזר בי תמך המון, אבל מהבסיס, הקשר הוא לא אמיתי, ולכן, הוא גם כ"כ כואב, כי בתוך החיים השגרתיים שלנו אנחנו מחפשים קצת אהבה,, ופה תמון הכאב, שהאהבה היא מוגבלת, ולא יכולה להיות אמיתית עד הסוף. שותפה לכאב, ומקווה לטוב, בשביל כולנו..

תודה קרן מתוקה על המילים החמות ששלחת לי

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר