ידידות אפלטונית?!
עד לפני כשלוש שנים היה לי ידיד מאוד טוב, אבל הקשר התנתק. לפני כשנה, ביד הגורל, נפגשנו... וחזרנו להיות בקשר טוב, אך לא כפי שהיה בעבר. אני מצידי הרגשתי שעשיתי הכל כמעט כדי להחזיר את הקשר למה שהיה לפני שנים, אבל זה לא עזר. יצאתי מנקודת הנחה שאנשים משתנים, וכשם שאני השתנתי בדברים מסויים, כך גם הוא. לאחרונה הקשר התהדק, ומאוד שמחתי. עד לאותה שיחת "השתפכות" ובה הוא אמר שהוא אוהב אותי, והיה רוצה שנהיה ביחד. כמו כן, אמר לי שזו לא פעם ראשונה שהוא אומר לי את זה. לטענתו, דחיתי אותו לפני כשלוש שנים... הרגשות שלו לא השתנו, זאת הסיבה שהוא ניסה לתפוס מרחק ולא להקשר (מה שלא קרה בסופו של דבר). אני לא זכרתי את הסיטואציה הזאת, באותה תקופה הייתי מאוד צינית וסביר להניח שלקחתי את זה "בצחוקים" ולא יחסתי לזה חשיבות אמיתית, בדיעבד, התנהגתי בילדותיות וטיפשות. כבר הבהרתי לו שאני לא מעוניינת, והוא מבחינתו אמר לי לשכוח את השיחה ושתמיד יהיה כאן בשבילי. לשכוח את השיחה?! לא נראה לי שבאמת אפשר. להמשיך ולא ליחס לה חשיבות? גם זה לא נראה לי אפשרי... מצד אחד, אני יודעת כמה קשה להיות בקשר עם בנאדם שהייתי רוצה ממנו יותר, או להיפך. מצד שני, אני כ"כ לא רוצה לאבד אותו! הוא השאיר את ההחלטה להמשך הקשר בידי, למרות שלדעתי (ואמרתי לו) הוא זה שצריך להחליט. לא יודעת אם מה שעשיתי נכון... ויותר חשוב, לא יודעת מה לעשות עכשיו, שיהיה נכון. תודה מראש על כל ניסיון לעזור.
אנשים מוזרים... 
זה לא חשוב מה שעושים
חשוב יותר איך מפרשים את הנעשה..
עבור לעמוד