קיפודת: דם, צפרדע..

דם, צפרדע.. אם יש חיות שאני, איכרה בת איכרים, שמו"צניקית צחורת שרוך, לא יכולה לסבול את עצם קיומן הן צפרדעים. רק המחשבה על הירוק-ירוק הזה הופכת עורי חידודין חידודין ומדירה שלווה מנפשי ההיפראקטיבית גם כך. שלא תבינו לא נכון - ג'וקים לא גורמים לעלות על כסא ולצווח באימה, עד רבה אני מרהיבה עוז ודורכת עליהם בנעל כבדה ומובילה אותם אחר כבוד ביד חשופה לעבר חלקת הנצח בפח האשפה הקרוב (כן, כן.. שוטפת ידיים אחרי זה. נודניקים!). למה אני מספרת לכם את כל ההסטוריה שלי על רגל אחת? כי.. אתמול אכלתי צפרדע! (זה נשמע כמו השיר של מיקה קרני "אתמול בערב נשקתי בחורה", רק מיקי שביב לא מפזז מאחורי, זו העוזרת שכרגיל אני מפריעה לה לנקות) בשעת צהרים מוקדמת עת אני מפלסת דרכי חזרה מן הלמודים, מרוצה מהציון הנוצץ שקבלתי במבחן, מאוהבת בעיר ובמזג האויר (חכו חודשיים ותשמעו אותי מקללת עם הגשם הקייצי הראשון), מצלצל הבריטי ושואל בקול הברטון שלו: "רוצה לבוא לקוראנית?" (טוב, טוב.. היה שם דרלינג הוא הרי לא יכול בלי) "בטח" התנחמדתי, אני הרי אדם מתנסה ושמחה להפקיד את גופי לחסדי הקולונריה. "מה כבר אוכלים בקוריאה?" תהיתי בהולכי לשם, ממוללת בראשי אפשרות של שילוב השפעות יפניות עם סיניות. שמחה וששון, את שני המטבחים על גווניהם השונים אני אוהבת. נכנסנו לאולם גדול, מלא מפה לפה במלוכסנים. על כל שולחן הותקן גריל רוחש ומתקן למרק מחלוק לארבע ובו ארבעה סוגי מרק מפעפע. מאחורנו בופה רחב ידיים מלא בכל מיני. השיטה היא כזו: הסועד ממלא צלחתו במיני בשרים, דגים, פירות ים, ירקות וכו', צולה ומבשל את השלל בעצמו (דומה ל"הוט פוט" הטאיווני שדווחתי עליו בעבר). מה היה במזנון? המזנון התחלק לשלש סקציות: האחת - דברים שלא צריך לבשל ובכללם: אגרולס, כופתאות דגים, כופתאות חסילונים, טבעות קלמרי מטוגנות, עלי לוטוס במילוי עוף קר, מדוזות בתחמיץ, ירקות מוקפצים, בשרים מיובשים המריחים כנעליו של קבצן, שרימפ טוסט, רטבים, אורז מכמה סוגים ועוד ועוד. השניה - בשרים, עופות ושרצים: היו שם דיונונים, חסילונים בכמה גדלים, קלופים ולא קלופים, דגים שונים ומשונים ובהם טונה וסלמון חתוכים כמו סושי, בשר בקר, חזיר, כבש ועוף בכל מיני סוגי משרה וגם ללא משרה, שיפודי סאטה, ירקות חתוכים דקיקות לצליה, אטריות יבשות למרק, שבלולי יבשה מוכנים לצליה ללא הקליפה ועוד ועוד. השלישית - קינוחים: כלל טופו חם ממותק בסירופ קני סוכר, סלט פירות, פודינג קוקוס, חלב קוקוס עם כדורי מלון וגלוטן אורז, פודינג שעועית חם ועוד כל מיני דיסות תמוהות שכל קשר בינן ובין קינוח הוא מקרי בהחלט. החלטנו שהבנות ילכו לצוד והבנים "ימנגלו", חלוקה צודקת לכל הדעות. פט (מזכירת הבריטי) ואני אספנו מכל הבא ליד לבל יחסר. הסינים אוהבים ויודעים לאכול, על אף משקלם הנמוך וגודלם הזערורי הם מצליחים להכניס לתוכם כמויות אוכל שלא יאומנו. הבריטי שבא מהעדה הלא נכונה לא מינגל בחייו, מצאתי אותו מבשל בהנאה שגרמה לי לחשוב פעמים אם זה היה רעיון טוב לבוא לפה ולאפשר לו לגלות את מנעמי הבישול (במיוחד מאחר שדתו אוסרת עליו לשטוף כלים). האוכל היה טעים, הוכן לי מרק אטריות חריף חמוץ עם המוני חרקים ימיים, אחריו אכלתי כל מיני בשרים דקים ומבושלים במידה (השגחתי שיהיה מדמם), צלעות החזיר היו מעולות, כך גם פירות הים. אני מניחה שבמקומות כאלה הטריות מדברת. ואז, משום מקום הגיח טבח ועלה לעיני הקהל הבולס על במה קטנה בקצה האולם. בהונג קונג הופעות טבחים מקובלות מאד, ההופעה החביבה עלי היא הופעת הכנת אטריות בה רואים טבח מנופף בגוש בצק, מסובב אותו לכאן ולכאן עד שיוצאות תחת ידיו אטריות דקיקות כספגטיני. אנחנו שהיינו קרובים למקום ההתרחשות יכולנו לראות שהוא מחזיק בידיו סכין חדה ו.. כלוב מלא בצפרדעים. החוורתי. פט שראתה את תגובתי הקצונית הסבירה בפשטות האופינית לה שהספציאלטה של המקום הוא צפרדעים, ובשעות הערב מכינים במקום הרבה מאד מנות שמרכיבן העקרי הוא הירוקת הזו. הישרתי מבט אל עבר פט ושאלתי בפשטות "אכלתי צפרדעים?" פט הצביעה על קערת העצמות המכורסמות שלי. מולי זהרו בלובנן ארבע רגלי צפרדע שכורסמו עד תום. ליבי נפל בקירבי. "זה לא היה עוף?" ניסיתי להפר את רוע הגזירה. "צפרדעים" אמר הבריטי בקול מנצח "צפרדעים, דרלינג". "דונט דרלינג מי" אמרתי בכעס, "יש לזה טעם של עוף". מיותר לציין שלא הבטתי בהופעת האימים של הטבח המוכשר וחבר קרפדותיו, את שאר הארוחה ביליתי בהרהור על טעמן העדין של הצפרדעים, על איך ניתן לשטות בי, על גאווה ודעה קדומה, על איך מצדה לא תיפול שנית (למרות שטעים). קינחנו בסויה ממותקת. בסדר. עלות לאדם: 68 דולר הונג קונגי שזה בערך 40 ש"ח לאדם. המחיר כולל שתיה ותה. יום טוב לכולכם ובתיאבון. נעמה

הסיפור מקסים

אבל יש לי תחושה שהגיע לפורום הלא נכון...
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר