כואבת ומכאיבה כגוש חוסם בעורק הלב, חודר פנימה אל החדרים ומכווץ אותם עד אובדן הכרה.
אבל החשוב מכל הוא להתגבר, להמשיך את החיים, כי מחר זורחת השמש ואור חדש עולה
ואהבה חדשה תזרח במזרח, קחי נשימה עמוקה ותמשיכי הלאה, החיים יפים.
מצבי יותר טוב כי אני לא בוכה כמו בהתחלה שלא הפסקתי לבכות
אבל אני עדין בוכה לפעמים........
קשה לי כמו לרובינו........
אפשר להגיד שפחות כואב לי בזכוך החברות שלי
אלו שיש להן חבר נותנות לי קצת אופטימות שאהבה תגיע
אלו שאין להן חבר אז דוגאות להוציא אותי הרבה מהבית כדי שאני יראה שעדיין יש חיים ועדין יש בחורים שמחפשים כמוני אהבה או שמכניסות אותי בכוח לאתר של קופידון כדי שאני ימשך לחפש.........
אבל עדין כואב לי הלב ממה שהיה לי..........
איתה מרגישים
במידה מוגבלים
בלעדיה ניתן
להמריא לשחקים
לא מסכימה
אהבה היא לא מגבילה
רק המחשבות מגבילות
ומשתמשים באהבה כתירוץ ...
אני הייתי על הקרשים לפני האהבה
ואיתה אני מרגישה שאני מרחפת
עדיין לא בשחקים - זה כבר מתוכי
האהבה נותנת לי קצת מן הכח
והמון השראה
ואולם
אם הייתי מאבדת אותה עכשיו
אני עלולה להתרסק אל מתחת לקרשים
ולא בטוחה איך ואם אצליח להתרומם שוב..
זה מה שטוב בחיים
אף פעם לא יודעים...
זה גם מה שלא טוב..
