לפני שנתיים באותה תקופה...

בערך לפני שנתיים הכרתי אותך, משיחה בודדה אחת התאהבתי בך. עד היום מנסה להבין איך זה קרה, מה בעצם מיגנט , משך אותי אליך. אתה נמשכת בדיוק באותה מידה, אחרי הערב הראשון לבי כבר היה שלך. לילה לילה היינו נפגשים ומדברים, עד השעות הקטנות עם הראש בעננים. התרגשות כזו שלא הרגשנו שנים, כמו שני ילדים קטנים , מתלהבים. חודש הבא יש את התערוכה, אותה תערוכה בה נפגשנו לראשונה. אוי אלוהים כמה התאכזבתי אז ממך, אפילו בכיתי כי לא אהבתי את איך שאתה נראה. אבל בדיעבד זה בכלל לא שינה, כי אני בעצם כבר אהבתי אותך. וזה הלך והתגבר והשתלט על כל חלקה טובה, ורציתי אותך...וחשקתי בך.... היום שאתה כבר לא איתי, מנסה לחשוב מה בעצם סחף אותי. אין לי תשובה ואולי זה בכלל מיסטי, אולי איזה קשר מגלגול קודם שממשיך להציק לי. אני עדיין אוהבת ואוהב לעד, למרות שכבר שבעה חודשים אני לבד. יש לי הרבה שמחה בחיים, יש לי גם אהבה . אבל משהו חסר, בעצם...כשהלכתי ממך, איבדתי חבר...

לכל אדם שנכנס לחיינו יש משמעות ואכן הוא יכול להיות גם מגלגול קודם אני בטוחה

שמהקשר הזה לקחת גם דברים טובים להמשך. אבל למה זה נגמר? בכל מקרה בהצלחה בהמשך למרות הגעגוע והלבד

לא יכולתי לכתוב או לתאר זאת יותר טוב

לפני שלוש שנים נפרדתי ממנו,והגעתי לכאן... ככה הכל התחיל, אהבה גדולה ולב שבור נפשות תאומות שנפגשו בזמן הלא נכון. אני חושבת שזה סוג של אהבה שאף פעם לא ממש מתגברים עליו, פשוט ממשיכים הלאה, מפסיקים לכאוב ומוצאים קשרים ואהבות חדשות שמשלימות את מה שלא היה אז.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר