אולי מישהו יכול לעזור

שלום! יש לי בעיה , ההורים שלי לא רוצים לקבל, את החבר שלי, שהולך להיות בעלי לעתיד. הם טוענים שהוא לא טוב בשבילי, כי יש לו חובות(מעסק עצמאי), ושהוא בזמן האחרון עובר עבודות, כי הוא לא מוצא מה שהוא רוצה. הם נלחמים בי בכל צורה, באיומים, בכעס, בזה שהם לא יגיעו לחתונה שלי, וכואב לי מאוד, חיפשתי יועצים, אבל אין לי כרגע כסף לזה, אנחנו חוסכים הרבה, בשביל להוכיח להם שהוא כן רציני, ושאנחנו אוהבים,. כואב להם כלכך... וכואב לי שכואב להם, אבל אני אוהבת אותו. מה עליי לעשות?

קטונטי... מצטער...

זה טוב ש"אוהבים"-אבל לא חיים רק מאהבה!

הנני מבין אותך-זה מיקרה קלאסי של התקוממות-מרד,כנגד דעת ההורים! כולנו בשלב כזה או אחר רצינו להוכיח שאנו צודקים וההורים לא אבל,לאחר המעשה-הרבה פעמים רואים שהם צדקו-אך בגלל הגאווה-בושה,לא מוכנים להודות בכישלון לא כולם נכשלים-ישנם שבאמת מצליחים בדרך כלל אנשים מבוגרים רואים אחרת-הם לא מעורבים ריגשית לכן קל יותר לבדוק את כל הגורמים לא מצליח להבין מה בעיה של חבר שלך מבחינת עבודה-תוכניות לעתיד דבר אחד ברור לי במקרה כמו שלך לא היתי ממהר לעשות גם ילדים חייט טוב-מודד 10 פעמים לפני שחותך את הבד-- גם את תבדקי טוב,טוב את כל הסיבות להצלחה או כישלון רק את..תחליטי - מה טוב לך--האחריות היא רק שלך בהצלחה Keep smiling יוסי

מי קובע לך עם מי להיות?

כולם יודעים להגן על זה שהם אוהבים בפני כל העולם. אז למה זה נהיה שונה כשזה מגיע להורים? מה ההבדל? אין לאף אחד בעולם זכות לקבוע לך עם מי להיות, את מי לאהוב או עם מי להתחתן. לא לרבנות הראשית, לא למדינה, לא לחברים שלך וגם לא להורים שלך. אין הרבה דברים שאני מעריך לגבי הנישואין של ההורים שלי. אבל יש דבר אחד שאני מעריך מאוד: לפני הרבה מאד זמן, כשהם עמדו להתחתן, אמא שלי באה ממשפחה דתיה, וההורים שלה התנגדו לנישואין עם חילוני. הם לא רק איימו, הם באמת לא באו לחתונה. זה כאב, אבל זה לא שבר אותם. כמה שנים לאחר מכן, כשזה החזיק מעמד וכשהם הכירו את אבא יותר, ההורים שלה הצטערו על זה יותר מכל דבר אחר. אני בטוח שברור לך שהסיבה לכך שהם לא אוהבים אותו שטחית וטיפשית לחלוטין. עכשיו תשאלי את עצמך - *את* אוהבת אותו? *את* רוצה להתחתן איתו? אם התשובה לשאלות האלה באה בקלות - גם התשובה לשאלה לגבי ההורים שלך צריכה לבוא בקלות. בהצלחה! SchoolOfLife

טעות... אבא -> אבי (אבא שלי)...

זה טוב ש"אוהבים"-אבל לא חיים רק מאהבה!

הנני מבין אותך-זה מיקרה קלאסי של התקוממות-מרד,כנגד דעת ההורים! כולנו בשלב כזה או אחר רצינו להוכיח שאנו צודקים וההורים לא אבל,לאחר המעשה-הרבה פעמים רואים שהם צדקו-אך בגלל הגאווה-בושה,לא מוכנים להודות בכישלון לא כולם נכשלים-ישנם שבאמת מצליחים בדרך כלל אנשים מבוגרים רואים אחרת-הם לא מעורבים ריגשית לכן קל יותר לבדוק את כל הגורמים לא מצליח להבין מה בעיה של חבר שלך מבחינת עבודה-תוכניות לעתיד דבר אחד ברור לי במקרה כמו שלך לא היתי ממהר לעשות גם ילדים חייט טוב-מודד 10 פעמים לפני שחותך את הבד-- גם את תבדקי טוב,טוב את כל הסיבות להצלחה או כישלון רק את..תחליטי - מה טוב לך--האחריות היא רק שלך בהצלחה Keep smiling יוסי

אז מה הולכים רק על פי הרציו?

אולי מישהו יכול לעזור

שלום! יש לי בעיה , ההורים שלי לא רוצים לקבל, את החבר שלי, שהולך להיות בעלי לעתיד. הם טוענים שהוא לא טוב בשבילי, כי יש לו חובות(מעסק עצמאי), ושהוא בזמן האחרון עובר עבודות, כי הוא לא מוצא מה שהוא רוצה. הם נלחמים בי בכל צורה, באיומים, בכעס, בזה שהם לא יגיעו לחתונה שלי, וכואב לי מאוד, חיפשתי יועצים, אבל אין לי כרגע כסף לזה, אנחנו חוסכים הרבה, בשביל להוכיח להם שהוא כן רציני, ושאנחנו אוהבים,. כואב להם כלכך... וכואב לי שכואב להם, אבל אני אוהבת אותו. מה עליי לעשות?

יעל לכי לפי תחושות הלב

אז מה הולכים רק על פי הרציו?


לא מדובר בנוסחה מטמטית--ישנם הפדלים בין מצב אחד לשני!

בפיזיקה-יש 2 דרכים -יש תופעה-אז מנסים להגדיר אותה ע"י נוסחה מטמטית -מגעים לנוסחה-ואז מחפסים תופעה--einstein גם בחיים היום יום ניתן -להגיב לפי ה"לב" -לבדוק גודל הנזק ואז להגיב ברור שנשים הם יותר רגישות ופועלות בהתאם מבלי לתכנן את ההמשך...

אולי מישהו יכול לעזור

שלום! יש לי בעיה , ההורים שלי לא רוצים לקבל, את החבר שלי, שהולך להיות בעלי לעתיד. הם טוענים שהוא לא טוב בשבילי, כי יש לו חובות(מעסק עצמאי), ושהוא בזמן האחרון עובר עבודות, כי הוא לא מוצא מה שהוא רוצה. הם נלחמים בי בכל צורה, באיומים, בכעס, בזה שהם לא יגיעו לחתונה שלי, וכואב לי מאוד, חיפשתי יועצים, אבל אין לי כרגע כסף לזה, אנחנו חוסכים הרבה, בשביל להוכיח להם שהוא כן רציני, ושאנחנו אוהבים,. כואב להם כלכך... וכואב לי שכואב להם, אבל אני אוהבת אותו. מה עליי לעשות?

תראי,

את חייבת לזכור שההורים פועמים מתוך אהבה ורצון שיהיה לך טוב. ככה זה עם הורים. העניין הוא שלפעמים, ולעיתים קרובות, הם צודקים ואנחנו שקועים מידי במצב שלנו מכדי לראות את האמת. הייתי מציעה לך לשבת איתם ולשוחח - לאלריב - על המצב. שהם יסבירו את הצד שלהם ואת שלך, בנועם. אולי הפיתרון הוא דחייה של החתונה בינתיים עד שתוכלו להראות להם שהמצב משתפר, שהוא יוצא מהחובות ושהוא רציני. לדעתי אל תעשי טעות ותגיעי למצב בו הוריך לא יגיעו לחתונתך. מתחתנים (בשאיפה) רק פעם אחת!

מה את שומעת? פעמוני חתונה? או פעמון של הדלת של אבא ואמא?

לפני שנתיים הבת דודה\חברה שלי התחתנה עם מי שההורים שלה לא אהבו ולא רצו לאהוב אפילו. הם לא היו בחתונה שלה, היא נשואה כבר שנתיים ויש לה ילדה אבל עד היום גם לאחר שהביאה להם נכדה הקשר לא עבר איחוי. הם מנותקים. זה כואב, זה לא נכון! זו לא הדרך של העולם הזה! את אוהבת אותו וזה הדבר הכי יפה בעולם כל זמן שזה מה שאת מבינה כל יום מחדש ומחכה כב ליום המחר לצידו, התשובה בשבילך, פשוטה מאוד עד כדי כך שאת הולכת לדפוק את הראש בקיר ולומר "איך לא חשבתי על זה?" וזה לא מאוחר בכלל... אז הנה עיצה בחינם: להורים שלך אין שום סיבה למעט מה שאת ואהובך הצגתם בפניהם לא לעודד ולתמוך בבחירה שלכם. תחשבי על זה, זה אדם שאת הבאת, הם ראו אותך שמחה או עצובה בגללו, לובשת חולצה שלא לבשת בחיים בשבילו, משתנה לנגד עינהם, ההורים שלך כמו כל זוג הורים בריאים בגוף ובנפש רוצים רק שיהיה לך טוב והם מביעים דיעה ולא יכולים להמנע מזה רק בגלל דבר מה שהם ראו או מסקנה שהסיקו לגבי הקשר הזה, את מאכילה אותם, את זו שצריכה לתת להם לראות מה שאת רוצה שיראו, זה נראה כאילו כבר מאוחר ודעתם כתובה כבר על אבן, חקוקה בסלע אבל כל יום שהמצב נמשך מבלי שתעברו לצד האופטימי של החיים, דעתם רק נחרכת בהם עמוק ועמוק יותר, עיתוי זה שם המשחק והעיתוי שלכם הוא עכשיו מהעובדה הפשוטה שבדיוק כשמישהו אומר לך לא, זה הזמן להוכיח לו למה זה כן, זה לא משנה שהם חושבים את זה כבר כמה זמן ואם זו רק שריטה או שיש כבר צלקת. כל זמן שאת מאמינה באמונה גמורה ומוחלטת, כל זמן שאת אומרת משפטים ומשתמשת כמה שפחות ואם בכלל במילה "אבל", הם יבינו שטוב לך, הם יציצו לתוך הנשמה שלך ולא לתוך חשבון הבנק שלכם. איזו מן סיבה עקומה ומעוותת היא כסף? כל מה שיש להבין מזה הרי שהורייך איבדו כל ערך לרגש ולמשפחה לטובת ערך הדולר ואני מאמינה לטובתך שלא כך המצב. כסף בא וכסף הולך, כסף זה רק עונה בחיים, האהבה שלך היא כל השנה! הוראות הכנה: תחייכי והמון! גם אם ביטלת איתו פגישה רק כדי לשבת בבית ולדפוק להם חיוכים, תגרי להם את הבלוטות להבין למה את מחייכת, למה טוב לך, אל תהיי עצובה כי הם יאמינו שהם צודקים כי הצליחו להגיע אלייך ולהעציב אותך. תאמיני את קודם כל באהבה שלך וכולם יאמינו בה כאילו זה האלוהים שבני ישראל מבקשים כבר כל כך הרבה זמן, כשהכעס והמחלוקת יזקפו את ראשם המכוער תביסי אותם עם מה שאת מאמינה בו. תדברי איתם על איך שהם הכירו, איך הם התחתנו, איך הם עשו כסף ואם הם לא נקלעו אף פעם לחובות ויצאו מהם ונשארו ביחד כנגד כל הבנקאים. מה שאת מציגה בפני הורייך זה מה שהם רואים וכל אדם שפוי נוקט עמדה רק לאחר שהוא ראה דברים, לא בגלל שהוא סתם לא מאמין, או סתם חושב שהוא לא בשבילך, יש סיבה והיא נמצאת רק בראש שלהם, את יכולה להגיע לשם, זה לא תוכנית חיסכון סגורה או כספת. אהבה לא מודדים בכסף, אחרת כל אחד היה פשוט קונה לו אחת כזו עד שלא היתה סיבה להרבות במחיר. זה דבר יקר ויש לך אותו בחינם, תגרמי להם לראות את זה. אם גם ההיבט הזה לא מביט לך, צאי ולמדי! יכול להיות שפגשתי בפורום מישהי שההורים שלה אוהבים כסף יותר מאשר את אושרה? לא נראה לי.... תעצרי ותחשבי טוב טוב. האם את אוהבת אותו? באמת? אם כן, תמצאי את עצמך מנהלת את המלחמה הפרטית שלך עד הטיפה האחרונה אם תרצי או לא תרצי. אם לאחר שהקזת דם, יזע ודמעות, לא הצלחת אפילו לרכך אותם במאום, לפחות תדעי שעשית כל מה שיכולת, רק אל תעשי שרירים, אל תעשו "דווקא", הכל יסתדר לטובה. תעשי סדר פסח בנשמה לא בארונות ולא בחלונות, זה מה שיתן לך כוח וכוח זה כל מה שאת צריכה יקירתי, כוח לאהבה!

אחלה עצה

כלכך שמחתי לעצות שלך , אני עוברת את התקופה הכי קשה שלי בחיים . המצב שלי באמת לא טוב,המחשבות היחידות שלי בתקופה האחרונה - זו השאלה, מה אני עושה?! ואיך אני עוברת את התקופה הזאת בדרך הטובה ביותר,שהקשר ביני לבין חברי האהוב לא תידרדר. ההורים מפעילים המון לחץ... כל יום יש להם משהו חדש ,כדי לגרום לי לעזוב אותו. לדעתם הוא לא יצליח לפרנס אותי טוב כמו שהם ציפו חברי רצה לפני יומיים להפרד כי קשה לו עם העובדה שלא יוכל לבקר בביר יהיו לנו ילדים לא יוכלת הוריי לעולם וכאשר יהיו לנו ילדים זו גם תיהיה בעיה.. החלטנו לבסוף להתמודד יחד,כי האהבה שלנו חזקה. הבטחתי להוריי שאני לא מתחתנת עד שמצבנו הכלכלי ישתפר , וחברי יסגור את החובות.

זה טוב ש"אוהבים"-אבל לא חיים רק מאהבה!

הנני מבין אותך-זה מיקרה קלאסי של התקוממות-מרד,כנגד דעת ההורים! כולנו בשלב כזה או אחר רצינו להוכיח שאנו צודקים וההורים לא אבל,לאחר המעשה-הרבה פעמים רואים שהם צדקו-אך בגלל הגאווה-בושה,לא מוכנים להודות בכישלון לא כולם נכשלים-ישנם שבאמת מצליחים בדרך כלל אנשים מבוגרים רואים אחרת-הם לא מעורבים ריגשית לכן קל יותר לבדוק את כל הגורמים לא מצליח להבין מה בעיה של חבר שלך מבחינת עבודה-תוכניות לעתיד דבר אחד ברור לי במקרה כמו שלך לא היתי ממהר לעשות גם ילדים חייט טוב-מודד 10 פעמים לפני שחותך את הבד-- גם את תבדקי טוב,טוב את כל הסיבות להצלחה או כישלון רק את..תחליטי - מה טוב לך--האחריות היא רק שלך בהצלחה Keep smiling יוסי

לא מורדת

אני לא מורדת,אני רק רוצה לגרום להוריי נחת, אבל אני דוגלת בדרך שבחרתי.. אני בת 24 וחושבת כבר הלאה,על העתיד שלי,אני רואה אותנו יחד, ומאוד מקשה עליי דעותיהם של הוריי, אך אני מנסה להתמודד איתם בדרך הכי טובה, כדי לגרום לי ולהם אושר. אני אוהבת אותו,ובגלל זאת המלחמה.

את צודקת...

אבל,כפי שכתבתי כל הצדדים המעורבים מבינים את המצב מנקודת ראות שלו! את מעורבת ריגשית-לכן השיפוט שלך הוא לא "הוגן"--זה לא אומר שאת לא צודקת בעמדה שלך.. אנשים מבוגרים פועלים בהיתנהגותם על בסיס "סטטיסתי" יותר! הסיכוי "להחליק" הוא יותר גדול כאשר הולכים על הקרח מאשר שהולכים על חוף ים! תצליחי מאחל לך הרבה אושר יוסי

אולי מישהו יכול לעזור

שלום! יש לי בעיה , ההורים שלי לא רוצים לקבל, את החבר שלי, שהולך להיות בעלי לעתיד. הם טוענים שהוא לא טוב בשבילי, כי יש לו חובות(מעסק עצמאי), ושהוא בזמן האחרון עובר עבודות, כי הוא לא מוצא מה שהוא רוצה. הם נלחמים בי בכל צורה, באיומים, בכעס, בזה שהם לא יגיעו לחתונה שלי, וכואב לי מאוד, חיפשתי יועצים, אבל אין לי כרגע כסף לזה, אנחנו חוסכים הרבה, בשביל להוכיח להם שהוא כן רציני, ושאנחנו אוהבים,. כואב להם כלכך... וכואב לי שכואב להם, אבל אני אוהבת אותו. מה עליי לעשות?

תראי להורים שלך את זה

סיפור על אהבה אישה יצאה מביתה וראתה שלושה אנשים בעלי זקן לבן ארוך יושבים בחצר ביתה. הם לא היו מוכרים לה. היא אמרה: "אינני מכירה אתכם, אך ודאי רעבים אתם, היכנסו בבקשה לביתי כדי לאכול משהו." "האם בעלך בבית?", הם שאלו. "לא", היא ענתה. "הוא בחוץ." "אם כך לא נוכל להיכנס", השיבו. בערב כשבעלה חזר, היא ספרה לו על מה שקרה. "לכי ספרי להם שאני בבית והזמיני אותם פנימה!" האישה יצאה והזמינה את האנשים להיכנס. "איננו נכנסים לבית יחדיו," הם ענו. "מדוע?" היא בקשה לדעת. אחד הזקנים הסביר: "זהו עושר," הוא אמר מצביע על אחד מחבריו, וכשהצביע על אחד אחר אמר, "הוא הצלחה, ואני אהבה." ואז הוסיף, "כעת לכי להתייעץ עם בעלך את מי מאתנו אתם רוצים בביתכם." האישה סיפרה לבעלה על הדברים שנאמרו. בעלה שמח מאוד. "נהדר!!", הוא אמר. "במקרה זה, נזמין את עושר. נזמין אותו למלא את ביתנו בעושר!" אשתו לא הסכימה. "יקירי, מדוע לא נזמין את הצלחה?" כלתם האזינה מצדו השני של הבית. היא נכנסה לשיחה עם הצעתה: "האם לא יהיה זה עדיף להזמין את אהבה? ביתנו יתמלא באהבה!" "אולי נקבל את עצת כלתנו," אמר הבעל לאשתו. "צאי והזמיני את אהבה כאורחינו." האישה יצאה ושאלה את שלושת הזקנים, "מי מכם הוא אהבה? בבקשה הכנס והיה אורחינו." אהבה קם והחל ללכת אל הבית. שני האחרים קמו אף הם והלכו בעקבותיו. מופתעת, האשה שאלה את עושר והצלחה: "הזמנתי רק את אהבה, למה גם אתם נכנסים?" הזקנים השיבו יחדיו: "אם היית מזמינה את עושר או את הצלחה, השנים האחרים היו נותרים בחוץ, אך מכיוון שהזמנת את אהבה, לכל מקום שהוא הולך, אנו הולכים בעקבותיו. בכל מקום שישנה אהבה יש גם עושר והצלחה!!!

מדהים

סיפור יפייפה, מה את חושבת על המצב בו אני עומדת?
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר