תודה ארטמוס. מישהי, התשובה בפנים.

היי מישהי. אני הגבתי לפניה של מבולבל בזכות חופש הדיבור ששמור לכל אחד בכלל ובתוך הפורום בפרט. זכותו להתחשב בזה או להתעלם מזה.

מישהי איזו התגוננות מענין למה

יקירה אף אחד לא כתב על חופש הדיבור שלך את הבעת עמדה ואני הבעתי עמדה מענין למה את מתגוננת ככה אולי בגלל שהבנת שאני צודקת בכל מקרה אני לא כתבתי שום דבר על זכותך להביע את דעתך וגם לא אכתוב אף פעם אבל תחשבי על מה שכתבתי ותראי שאני צודקת או אולי כבר הבנת ולכן התגוננת שבת שלום יקירה תעני להבא יחד עם לשמור גם על חופש הדיבור של האחרים סוף שבוע קסום לך

ארטמוס....

לא כתבתי לך כלום...אדיק כתב לי על מה שעניתי לו ודווקא יש משהו במה שאת אומרת

ארטמוס. סליחה על הבלבול. נתתי תשובה 1 משולבת

לך ולמישהי. כנראה ייחסת אליך את תשובתי למישהי. שוב סליחה.

ארטמוס....

לא כתבתי לך כלום...אדיק כתב לי על מה שעניתי לו ודווקא יש משהו במה שאת אומרת

מישהי דברי אלי אם את רוצה

אשמח לנהל שיח בנושא האמיני יש לי מה להגיד תנסי אם את מעונינת אתן לך את המייל שלי בכייף

זקוק לעצה מאישה באופן דחוף ! (עדיף מאישה שיודעת על מה היא מדברת...)

אני רווק בן 31. זמן רב מאוד לא הייתי בקשר רציני אך בשנים האחרונות הייתי במערכות יחסים קצרות עם נשים לא מעטות. והנה פתאום, לפני כחודש הכרתי בחורה בת 28 שזה עתה שבה ארצה לאחר שנפרדה מבן-זוגה עימו חיה בחו"ל (הפרידה טרייה). התחילו בינינו יחסים שעל-פניהם נראו כמו סטוץ חולף, אך מצאתי את עצמי נפגש איתה שוב ושוב ומבלה עימה ימים רצופים. גיליתי שאני נהנה מאוד מחברתה ומתגעגע אליה מאוד כשהיא איננה. הייתי חושב עליה במהלך היום ומשתגע בציפייה לראות אותה שוב. הדברים אמנם לא היו מושלמים והיינו מתווכחים לא מעט, אך את רוב הזמן היינו מעבירים במיטה והיינו קרובים מאוד, ולראשונה בחיי חשבתי שאולי מצאתי מישהי שאני רוצה להיות איתה שנים ארוכות. באחד הימים, בזמן שהיינו בבילוי משותף ואני הייתי באופוריה, היא אמרה לי פתאום שהיא לא בטוחה לגבינו והיא רוצה שנמשיך להיות ביחד כרגע אך שאדע שהיא לא יודעת מה יהיה בעתיד. בהתחלה זה היה נראה לי הגיוני כי חשבתי שגם אני לא בעניין של קשר רציני, אך לאחר כמה דקות, כשהעניין "שקע", הבנתי שזה מאוד פוגע בי ומאכזב אותי. מאותו רגע נכנסתי להתגוננות וריחוק מסויים ממנה, אך לא הודיתי בכך. היא מצידה מבולבלת מהיחס שלי, מתקשרת אליי ושואלת אותי מה קרה וכו'... בשיחה שניהלנו לפני מספר ימים עלה הנושא של העתיד שלנו והיא שבה ואמרה שהיא לא בטוחה שאנחנו מתאימים והיא חוששת להיכנס לקשר שאח"כ ייגמר בצורה כואבת ומצד שני היא כל הזמן חושבת עליי ומתגעגעת ולא רוצה לגמור את זה. אני מבחינתי מאוד מבולבל, כי אני אמנם מסכים איתה, וייתכן שאנו לא מתאימים, אך אני נהנה איתה כפי שלא נהניתי זמן רב מאוד. איני רוצה להראות לה שאני משוכנע בזה שאני רוצה בקשר רציני איתה ואני אומר לה שגם אני לא בטוח (אני לא אומר לה מה אני באמת מרגיש כי אני לא רוצה להלחיץ אותה וגם כי שמתי לב כי כאשר אני כן נפתח קצת בעניין הזה ומספר לה מה אני מרגיש כשאני איתה ברגע מסויים, היא לא ממש משתפת פעולה). וכאן מגיעה השאלה, ואני מאוד מבקש מכן שלא לשפוט או לבקר אותי, אלא רק להבין אותי (אם אתן יכולות) ולענות לי ביושר: האם ישנה דרך בה אני יכול להתנהג שתגרום לה להיפטר מהספקות ולרצות בי? האם אני צריך להתרחק ממנה כדי לקוות שהיא תבין שהיא מפספסת ואולי היא תתחרט ו"תרוץ" אלי בחזרה? (קיבלתי כבר אינספור עצות ברוח הזאת). האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולהגיד לה שאני רוצה לסיים את הקשר -למרות שאני לא מתכוון לזה- בתקוה שהיא תתחרט ותגיד שהיא רוצה להמשיך בקשר? בסך-הכל אני יודע שהיא מאוד מאוד נהנית איתי ומתגעגעת אליי (שמעתי אותה מדברת על זה עם חברה כשהיא לא ידעה שאני שומע) והקטע שהיא לא בטוחה מאוד מבלבל אותי. מה לעשות? אני ממש לא יודע ואני רוצה עצה מאישה שיודעת על מה היא מדברת. תודה, המבולבל.

באמת קיבלת עצות קטנוניות,לדעתי|{נסיון רב}תמשיך את הקשר כמו בהתחלה

ללא אמירות ותנאים,פשוט תהנה,אף אחד לא אוהב לחץ ביחסים,תזרום טבעי ובלי משחקי דוקא וכו' לדעתי היא קצת נבהלה..לא צריך להגדיר את היחסים,זה יבוא מעצמו כפי שצריך להיות

היי לך שוב..מבולבלי

ממש לא התכוונתי לבלבל אותך יותר לכן גם ביקשתי שתתקן אותי,אם לא הבנתי אותך כראוי. ציטוט מדבריך: "וגם כי שמתי לב כי כאשר אני כן נפתח קצת בעניין הזה ומספר לה מה אני מרגיש כשאני איתה ברגע מסויים, היא לא ממש משתפת פעולה" - מכאן הסקתי שאתה כן משוחח איתה על כוונותיך. לא סותרת את עצמי,ואסביר לך.אם תלחץ - היא עלולה לסגת.אם תישאר מתוך עמדה של "לא להראות לה.." והיא בסופו של דבר,תיפרד ממך,תיקלע למערבולת ריגשית קשה,ותצא הנפגע היחיד.אם תאמר לה,שאתה לא מעונין להמשיך בקשר,אתה יוצא לא הוגן כלפיה...והנה ההסבר [..שלי,בכל אופן.] במצב שבו היא נמצאת [ ואתה פשוט חייב להבין זאת,ולהפנים ! ] ייתכן והיא עדיין לא השתחררה ריגשית מהקשר הקודם,ולכן אינה יכולה "להחייב" איתך בקשר רציני,ואתה אפילו צריך להודות לה,על הכנות והפתיחות שלה,כלפיך. אתם רק חודש ביחד .אתה "רצת" קדימה,בזמן שהיא עדיין "זוחלת"..אם הבנת את כוונתי. הכי בריא לשניכם,ובמיוחד לך,לזרום ללא שום לחץ,לתת לקשר להתבסס,ורק כך תדע לאן פניכם מועדות אתה הוספת משהו,על כך ששניכם מסכימים עם כך,שאין התאמה ביניכם.על איזה בסיס הסתמכתם והגעתם לקביעה הזאת ? הרי ידוע לכל,שלבנות קשר יציב וטוב,לוקח הרבה יותר מחודש ! יש גישושים הראשוניים ובדיקת גבולות,יש חילוקי דיעות וכו'...שרק לאחר תקופה,אפשר להסיק,אם הוא יצליח. ובכן...?

אני המבולבל ואני חוזר לדווח

אחרי כל הדיבורים החלטנו שאנחנו רוצים לבלות כמה ימים יחד, ובילינו במלון. הימים האלה היו כמו חלום, ואני לא מגזים (בעצם כל הימים איתה הם כמו חלום), ואז, ביום האחרון שהיה הכי יפה, היא התחילה לדבר שאנחנו יותר מדי מתקרבים ונקשרים וזה מפחיד אותה ואולי כדאי שלא נדבר איזה כמה ימים. לא רציתי להיות נגרר אז אמרתי שאני לא מוכן לדברים האלה ושתחליט עכשיו כן-כן, לא-לא. זה גלש לשיחה ארוכה שככל שהיא התארכה ככה היא יותר הבינה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לפחות לבינתיים. חזרנו שותקים, כל אחד לביתו. לא תיארתי לעצמי שאחוש כל-כך הרבה כאב בגלל זה, אבל אני פשוט מתענה כל-כך, אני מתקשה לעבוד. לא יודע מה יש לי, זה ממש לא אופייני לי אבל אני חושב שאני פשוט אוהב אותה. אם לומר את האמת: למרות שהיא יודעת שרע לי עם זה, אני בחיים, אבל בחיים לא אתן לה לדעת עד כמה. פשוט כל פעימת לב מכאיבה לי ולא אכלתי כלום מאז. אני פשוט המום מאיך שהדברים התפתחו. בחיים לא נתתי למישהי כל-כך הרבה, ודוקא היא זרקה אותי. מישהו מבין אותי? כאילו שזה משנה

זקוק לעצה מאישה באופן דחוף ! (עדיף מאישה שיודעת על מה היא מדברת...)

אני רווק בן 31. זמן רב מאוד לא הייתי בקשר רציני אך בשנים האחרונות הייתי במערכות יחסים קצרות עם נשים לא מעטות. והנה פתאום, לפני כחודש הכרתי בחורה בת 28 שזה עתה שבה ארצה לאחר שנפרדה מבן-זוגה עימו חיה בחו"ל (הפרידה טרייה). התחילו בינינו יחסים שעל-פניהם נראו כמו סטוץ חולף, אך מצאתי את עצמי נפגש איתה שוב ושוב ומבלה עימה ימים רצופים. גיליתי שאני נהנה מאוד מחברתה ומתגעגע אליה מאוד כשהיא איננה. הייתי חושב עליה במהלך היום ומשתגע בציפייה לראות אותה שוב. הדברים אמנם לא היו מושלמים והיינו מתווכחים לא מעט, אך את רוב הזמן היינו מעבירים במיטה והיינו קרובים מאוד, ולראשונה בחיי חשבתי שאולי מצאתי מישהי שאני רוצה להיות איתה שנים ארוכות. באחד הימים, בזמן שהיינו בבילוי משותף ואני הייתי באופוריה, היא אמרה לי פתאום שהיא לא בטוחה לגבינו והיא רוצה שנמשיך להיות ביחד כרגע אך שאדע שהיא לא יודעת מה יהיה בעתיד. בהתחלה זה היה נראה לי הגיוני כי חשבתי שגם אני לא בעניין של קשר רציני, אך לאחר כמה דקות, כשהעניין "שקע", הבנתי שזה מאוד פוגע בי ומאכזב אותי. מאותו רגע נכנסתי להתגוננות וריחוק מסויים ממנה, אך לא הודיתי בכך. היא מצידה מבולבלת מהיחס שלי, מתקשרת אליי ושואלת אותי מה קרה וכו'... בשיחה שניהלנו לפני מספר ימים עלה הנושא של העתיד שלנו והיא שבה ואמרה שהיא לא בטוחה שאנחנו מתאימים והיא חוששת להיכנס לקשר שאח"כ ייגמר בצורה כואבת ומצד שני היא כל הזמן חושבת עליי ומתגעגעת ולא רוצה לגמור את זה. אני מבחינתי מאוד מבולבל, כי אני אמנם מסכים איתה, וייתכן שאנו לא מתאימים, אך אני נהנה איתה כפי שלא נהניתי זמן רב מאוד. איני רוצה להראות לה שאני משוכנע בזה שאני רוצה בקשר רציני איתה ואני אומר לה שגם אני לא בטוח (אני לא אומר לה מה אני באמת מרגיש כי אני לא רוצה להלחיץ אותה וגם כי שמתי לב כי כאשר אני כן נפתח קצת בעניין הזה ומספר לה מה אני מרגיש כשאני איתה ברגע מסויים, היא לא ממש משתפת פעולה). וכאן מגיעה השאלה, ואני מאוד מבקש מכן שלא לשפוט או לבקר אותי, אלא רק להבין אותי (אם אתן יכולות) ולענות לי ביושר: האם ישנה דרך בה אני יכול להתנהג שתגרום לה להיפטר מהספקות ולרצות בי? האם אני צריך להתרחק ממנה כדי לקוות שהיא תבין שהיא מפספסת ואולי היא תתחרט ו"תרוץ" אלי בחזרה? (קיבלתי כבר אינספור עצות ברוח הזאת). האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולהגיד לה שאני רוצה לסיים את הקשר -למרות שאני לא מתכוון לזה- בתקוה שהיא תתחרט ותגיד שהיא רוצה להמשיך בקשר? בסך-הכל אני יודע שהיא מאוד מאוד נהנית איתי ומתגעגעת אליי (שמעתי אותה מדברת על זה עם חברה כשהיא לא ידעה שאני שומע) והקטע שהיא לא בטוחה מאוד מבלבל אותי. מה לעשות? אני ממש לא יודע ואני רוצה עצה מאישה שיודעת על מה היא מדברת. תודה, המבולבל.

אני המבולבל, ואני חוזר לדווח

אחרי כל הדיבורים החלטנו שאנחנו רוצים לבלות כמה ימים יחד, ובילינו במלון. הימים האלה היו כמו חלום, ואני לא מגזים (בעצם כל הימים איתה הם כמו חלום), ואז, ביום האחרון שהיה הכי יפה, היא התחילה לדבר שאנחנו יותר מדי מתקרבים ונקשרים וזה מפחיד אותה ואולי כדאי שלא נדבר איזה כמה ימים. לא רציתי להיות נגרר אז אמרתי שאני לא מוכן לדברים האלה ושתחליט עכשיו כן-כן, לא-לא. זה גלש לשיחה ארוכה שככל שהיא התארכה ככה היא יותר הבינה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לפחות לבינתיים. חזרנו שותקים, כל אחד לביתו. לא תיארתי לעצמי שאחוש כל-כך הרבה כאב בגלל זה, אבל אני פשוט מתענה כל-כך, אני מתקשה לעבוד. לא יודע מה יש לי, זה ממש לא אופייני לי אבל אני חושב שאני פשוט אוהב אותה. אם לומר את האמת: למרות שהיא יודעת שרע לי עם זה, אני בחיים, אבל בחיים לא אתן לה לדעת עד כמה. פשוט כל פעימת לב מכאיבה לי ולא אכלתי כלום מאז. אני פשוט המום מאיך שהדברים התפתחו. בחיים לא נתתי למישהי כל-כך הרבה, ודוקא היא זרקה אותי. מישהו מבין אותי? כאילו שזה משנה

בטח מבינה

מבולבל יקר נניח שעד עכשיו היתה בסדר נתת צאנס נוסף אוקיי אבל עכשיו רד מזה תמשיך הלאה יש עוד אתה יודע היא לא היחידה אף על פי שהיא לא אשמה היא עדיין לא התגברה על ההוא תן את האהבה המקסימה שלך למישהי שתעריך בהצלחה

זקוק לעצה מאישה באופן דחוף ! (עדיף מאישה שיודעת על מה היא מדברת...)

אני רווק בן 31. זמן רב מאוד לא הייתי בקשר רציני אך בשנים האחרונות הייתי במערכות יחסים קצרות עם נשים לא מעטות. והנה פתאום, לפני כחודש הכרתי בחורה בת 28 שזה עתה שבה ארצה לאחר שנפרדה מבן-זוגה עימו חיה בחו"ל (הפרידה טרייה). התחילו בינינו יחסים שעל-פניהם נראו כמו סטוץ חולף, אך מצאתי את עצמי נפגש איתה שוב ושוב ומבלה עימה ימים רצופים. גיליתי שאני נהנה מאוד מחברתה ומתגעגע אליה מאוד כשהיא איננה. הייתי חושב עליה במהלך היום ומשתגע בציפייה לראות אותה שוב. הדברים אמנם לא היו מושלמים והיינו מתווכחים לא מעט, אך את רוב הזמן היינו מעבירים במיטה והיינו קרובים מאוד, ולראשונה בחיי חשבתי שאולי מצאתי מישהי שאני רוצה להיות איתה שנים ארוכות. באחד הימים, בזמן שהיינו בבילוי משותף ואני הייתי באופוריה, היא אמרה לי פתאום שהיא לא בטוחה לגבינו והיא רוצה שנמשיך להיות ביחד כרגע אך שאדע שהיא לא יודעת מה יהיה בעתיד. בהתחלה זה היה נראה לי הגיוני כי חשבתי שגם אני לא בעניין של קשר רציני, אך לאחר כמה דקות, כשהעניין "שקע", הבנתי שזה מאוד פוגע בי ומאכזב אותי. מאותו רגע נכנסתי להתגוננות וריחוק מסויים ממנה, אך לא הודיתי בכך. היא מצידה מבולבלת מהיחס שלי, מתקשרת אליי ושואלת אותי מה קרה וכו'... בשיחה שניהלנו לפני מספר ימים עלה הנושא של העתיד שלנו והיא שבה ואמרה שהיא לא בטוחה שאנחנו מתאימים והיא חוששת להיכנס לקשר שאח"כ ייגמר בצורה כואבת ומצד שני היא כל הזמן חושבת עליי ומתגעגעת ולא רוצה לגמור את זה. אני מבחינתי מאוד מבולבל, כי אני אמנם מסכים איתה, וייתכן שאנו לא מתאימים, אך אני נהנה איתה כפי שלא נהניתי זמן רב מאוד. איני רוצה להראות לה שאני משוכנע בזה שאני רוצה בקשר רציני איתה ואני אומר לה שגם אני לא בטוח (אני לא אומר לה מה אני באמת מרגיש כי אני לא רוצה להלחיץ אותה וגם כי שמתי לב כי כאשר אני כן נפתח קצת בעניין הזה ומספר לה מה אני מרגיש כשאני איתה ברגע מסויים, היא לא ממש משתפת פעולה). וכאן מגיעה השאלה, ואני מאוד מבקש מכן שלא לשפוט או לבקר אותי, אלא רק להבין אותי (אם אתן יכולות) ולענות לי ביושר: האם ישנה דרך בה אני יכול להתנהג שתגרום לה להיפטר מהספקות ולרצות בי? האם אני צריך להתרחק ממנה כדי לקוות שהיא תבין שהיא מפספסת ואולי היא תתחרט ו"תרוץ" אלי בחזרה? (קיבלתי כבר אינספור עצות ברוח הזאת). האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולהגיד לה שאני רוצה לסיים את הקשר -למרות שאני לא מתכוון לזה- בתקוה שהיא תתחרט ותגיד שהיא רוצה להמשיך בקשר? בסך-הכל אני יודע שהיא מאוד מאוד נהנית איתי ומתגעגעת אליי (שמעתי אותה מדברת על זה עם חברה כשהיא לא ידעה שאני שומע) והקטע שהיא לא בטוחה מאוד מבלבל אותי. מה לעשות? אני ממש לא יודע ואני רוצה עצה מאישה שיודעת על מה היא מדברת. תודה, המבולבל.

זה קצת מבלבל להרגיש ככה אבל...

לדעתי אל תתעלם! ואל תשחק כדי שהיא תחזור, כי אני לא מאמינה בזה. (גם לי כבר אמרו לנהוג כך...) רגשות משתנים לפעמים בלי קשר להתנהגות ואי אפשר לשלוט באדם השני אלא רק להיות אתה. אל תפחד לתת מעצמך גם אם אתה לא בטוח בצד שלה. לעולם לא מפסידים מלהרגיש..

אני המבולבל, ואני חוזר לדווח

אחרי כל הדיבורים החלטנו שאנחנו רוצים לבלות כמה ימים יחד, ובילינו במלון. הימים האלה היו כמו חלום, ואני לא מגזים (בעצם כל הימים איתה הם כמו חלום), ואז, ביום האחרון שהיה הכי יפה, היא התחילה לדבר שאנחנו יותר מדי מתקרבים ונקשרים וזה מפחיד אותה ואולי כדאי שלא נדבר איזה כמה ימים. לא רציתי להיות נגרר אז אמרתי שאני לא מוכן לדברים האלה ושתחליט עכשיו כן-כן, לא-לא. זה גלש לשיחה ארוכה שככל שהיא התארכה ככה היא יותר הבינה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לפחות לבינתיים. חזרנו שותקים, כל אחד לביתו. לא תיארתי לעצמי שאחוש כל-כך הרבה כאב בגלל זה, אבל אני פשוט מתענה כל-כך, אני מתקשה לעבוד. לא יודע מה יש לי, זה ממש לא אופייני לי אבל אני חושב שאני פשוט אוהב אותה. אם לומר את האמת: למרות שהיא יודעת שרע לי עם זה, אני בחיים, אבל בחיים לא אתן לה לדעת עד כמה. פשוט כל פעימת לב מכאיבה לי ולא אכלתי כלום מאז. אני פשוט המום מאיך שהדברים התפתחו. בחיים לא נתתי למישהי כל-כך הרבה, ודוקא היא זרקה אותי. מישהו מבין אותי? כאילו שזה משנה

הזדהות

אגב אני ממש מבינה אותך! כי משהו דומה קרה לי לאחרונה.. צריך להאמין שמי שזורק הוא זה שמפסיד בסיפור...

ארטמוס....

לא כתבתי לך כלום...אדיק כתב לי על מה שעניתי לו ודווקא יש משהו במה שאת אומרת

מישהי

היי זה המייל שלי אם בא ora.arama@gmail.com

מבולבל בוא נסדר את הבלבלות...

שלום לך,קראתי את מה שכתבת שמחה בשבילך מצד אחד שמצאת משהו אחרי זמן רב...מצד שני יש פה משהו עקום משהו שטיפה מזגזג לו...אבל כל שאני יכולה לתת זה עצה (מתוך נסיון אישי) אתה בן 31 לא שאתה זקן אבל גם לא בגיל למשחקים אני כאשה יכולה להבטיח לך שכנות!יושר!ופתיחות! זה אחד מאבני הבסיס בבניין שניבנה אט אט כשאתה מכיר מישהי ולכן...רצוי וכדאי לך להיות ישיר לא לחסום את עצמך מלאמר לה את האמת להוציא מהלב ישירות ולאמר את הכל! מבחינתי הכי קל לייעץ זה אחריי שניסיתי להיכנס לנעליים שלך וליבדוק את התחושה שליכאורה אתה מרגיש אך עם כל זאת אני נישארת בצד האובייקטיבי על מנת לתת לך את העצה שמבחינתי לפחות היא הטובה ביותר, עלייך ללכת למקום שקט מאדם שקט מכל הלחץ החיצוני מקום שיתן לך אפשרות להרחיב את הדעת ולחשוב טוב מה אתה רוצה!אפילו להכין רשימה של למה כן להמשיך את הקשר ולמה לא...אחרי שזה יהיה לך מול העניים יהיה לך קל יותר להחליט על הצעד הבא שלך,יהיה לך קל יותר להחליט אם אתה עדיין רוצה אותה או שהיית מעדיף לשחרר ולהשתחרר ולהמשיך בחיפוש אחר החצי השני שלך מתוך תיקווה שתימצא מישהי שתהיה בטוחה ברגשות שלה אלייך ותירצה להקים איתך בניין איתן ולא רעוע עם ספקות לגבי הקשר שלכם ולגביך...אנו בסך הכל בני אנוש וספקות עלולות להתעורר לכולנו מה גם הייתי מציעה לך מאוד מאוד לבדוק אם ההימשכות שלך אלייה היא נטו פיזית או שיש משהו מעבר איזשהו קשר נפשי בינכם שדווקא עלו קשה לך לוותר...ותחשוב טוב!!!זה תמיד מבלבל...לפעמים נידמה לנו שאיננו יכולים בלעדי הזוג שלנו כשבעצם איננו יכולים ללא המגע הזה מאותו אדם ספציפי... הייתי ממשיכה ליכתוב לך הרבה על הנושא אבל לא התכוונתי שתיקרא מגילה...מקווה שעזרתי וגם אם לא אז...הבעתי דעה... בהצלחה לך...ולכל מי שצריך/ה

h

אני המבולבל, ואני חוזר לדווח

אחרי כל הדיבורים החלטנו שאנחנו רוצים לבלות כמה ימים יחד, ובילינו במלון. הימים האלה היו כמו חלום, ואני לא מגזים (בעצם כל הימים איתה הם כמו חלום), ואז, ביום האחרון שהיה הכי יפה, היא התחילה לדבר שאנחנו יותר מדי מתקרבים ונקשרים וזה מפחיד אותה ואולי כדאי שלא נדבר איזה כמה ימים. לא רציתי להיות נגרר אז אמרתי שאני לא מוכן לדברים האלה ושתחליט עכשיו כן-כן, לא-לא. זה גלש לשיחה ארוכה שככל שהיא התארכה ככה היא יותר הבינה שהיא רוצה לסיים את הקשר, לפחות לבינתיים. חזרנו שותקים, כל אחד לביתו. לא תיארתי לעצמי שאחוש כל-כך הרבה כאב בגלל זה, אבל אני פשוט מתענה כל-כך, אני מתקשה לעבוד. לא יודע מה יש לי, זה ממש לא אופייני לי אבל אני חושב שאני פשוט אוהב אותה. אם לומר את האמת: למרות שהיא יודעת שרע לי עם זה, אני בחיים, אבל בחיים לא אתן לה לדעת עד כמה. פשוט כל פעימת לב מכאיבה לי ולא אכלתי כלום מאז. אני פשוט המום מאיך שהדברים התפתחו. בחיים לא נתתי למישהי כל-כך הרבה, ודוקא היא זרקה אותי. מישהו מבין אותי? כאילו שזה משנה

זה שלא אכלת זה לא נורא,זה שאתה מאוהב מ א ד ומתכוון לוותר זה נורא ואיום!!!

זקוק לעצה מאישה באופן דחוף ! (עדיף מאישה שיודעת על מה היא מדברת...)

אני רווק בן 31. זמן רב מאוד לא הייתי בקשר רציני אך בשנים האחרונות הייתי במערכות יחסים קצרות עם נשים לא מעטות. והנה פתאום, לפני כחודש הכרתי בחורה בת 28 שזה עתה שבה ארצה לאחר שנפרדה מבן-זוגה עימו חיה בחו"ל (הפרידה טרייה). התחילו בינינו יחסים שעל-פניהם נראו כמו סטוץ חולף, אך מצאתי את עצמי נפגש איתה שוב ושוב ומבלה עימה ימים רצופים. גיליתי שאני נהנה מאוד מחברתה ומתגעגע אליה מאוד כשהיא איננה. הייתי חושב עליה במהלך היום ומשתגע בציפייה לראות אותה שוב. הדברים אמנם לא היו מושלמים והיינו מתווכחים לא מעט, אך את רוב הזמן היינו מעבירים במיטה והיינו קרובים מאוד, ולראשונה בחיי חשבתי שאולי מצאתי מישהי שאני רוצה להיות איתה שנים ארוכות. באחד הימים, בזמן שהיינו בבילוי משותף ואני הייתי באופוריה, היא אמרה לי פתאום שהיא לא בטוחה לגבינו והיא רוצה שנמשיך להיות ביחד כרגע אך שאדע שהיא לא יודעת מה יהיה בעתיד. בהתחלה זה היה נראה לי הגיוני כי חשבתי שגם אני לא בעניין של קשר רציני, אך לאחר כמה דקות, כשהעניין "שקע", הבנתי שזה מאוד פוגע בי ומאכזב אותי. מאותו רגע נכנסתי להתגוננות וריחוק מסויים ממנה, אך לא הודיתי בכך. היא מצידה מבולבלת מהיחס שלי, מתקשרת אליי ושואלת אותי מה קרה וכו'... בשיחה שניהלנו לפני מספר ימים עלה הנושא של העתיד שלנו והיא שבה ואמרה שהיא לא בטוחה שאנחנו מתאימים והיא חוששת להיכנס לקשר שאח"כ ייגמר בצורה כואבת ומצד שני היא כל הזמן חושבת עליי ומתגעגעת ולא רוצה לגמור את זה. אני מבחינתי מאוד מבולבל, כי אני אמנם מסכים איתה, וייתכן שאנו לא מתאימים, אך אני נהנה איתה כפי שלא נהניתי זמן רב מאוד. איני רוצה להראות לה שאני משוכנע בזה שאני רוצה בקשר רציני איתה ואני אומר לה שגם אני לא בטוח (אני לא אומר לה מה אני באמת מרגיש כי אני לא רוצה להלחיץ אותה וגם כי שמתי לב כי כאשר אני כן נפתח קצת בעניין הזה ומספר לה מה אני מרגיש כשאני איתה ברגע מסויים, היא לא ממש משתפת פעולה). וכאן מגיעה השאלה, ואני מאוד מבקש מכן שלא לשפוט או לבקר אותי, אלא רק להבין אותי (אם אתן יכולות) ולענות לי ביושר: האם ישנה דרך בה אני יכול להתנהג שתגרום לה להיפטר מהספקות ולרצות בי? האם אני צריך להתרחק ממנה כדי לקוות שהיא תבין שהיא מפספסת ואולי היא תתחרט ו"תרוץ" אלי בחזרה? (קיבלתי כבר אינספור עצות ברוח הזאת). האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולהגיד לה שאני רוצה לסיים את הקשר -למרות שאני לא מתכוון לזה- בתקוה שהיא תתחרט ותגיד שהיא רוצה להמשיך בקשר? בסך-הכל אני יודע שהיא מאוד מאוד נהנית איתי ומתגעגעת אליי (שמעתי אותה מדברת על זה עם חברה כשהיא לא ידעה שאני שומע) והקטע שהיא לא בטוחה מאוד מבלבל אותי. מה לעשות? אני ממש לא יודע ואני רוצה עצה מאישה שיודעת על מה היא מדברת. תודה, המבולבל.

למבולבל

קראתי בעיון את דבריך, וכאשה עם המון נסיון בחיים אני אומרת לך שקשר מהסוג שלך אינו יציב ויכול להביא אתו המון משברים. הבנתי שהבחורה לא כל כך רצינית לגביך ובכלל אני חושבת שמי שסיימה קשר לא מזמן לא יכולה להתחיל קשר חדש. יתכן ואתה קרש הקפיצה שלה למישהו אחר כי אם באמת היא היתה מעוניינת בקשר רציני הרי ששום דבר לא ימנע זאת ממנה. לדעתי היא לא בנויה לקשר רציני כרגע, וכדאי לסיים כי אחרי כל סוף יש גם התחלה חדשה. אני כותבת לך מנסיוני האישי בחיים. צא מזה למרות הכאב והפחד מהבלתי נודע, אבל אתה חייב לקפוץ למים עמוקים על מנת שתלמד לשחות. בהצלחה!
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר