מועדון לבבות השבורים

אז זה בעצם מה שאנחנו פה? מועדון לבבות השבורים? אם האהבה כל כך כואבת , אז למה אנחנו ממשיכים להתעקש ולחפש אחריה בכל דרך אפשרית? בימינוכבר לא ניתן לסמוך על אף אחד - כל אחד בוגד, אונס, מכה. מה קרה לאותה האהבה הטהורה שהיתה קיימת בעבר, אם בכלל..... רציתי לשתף אותכם במחשבה הזו, כי לאט לאט אני מתחילה לחשוב שאהבה היא משהו בכלל לא יפה בכלל!

לא חושבת ...

נכון שבד"כ הפורום משמש על מנת שכל אחד יחלוק את הכאב שלו.. אבל יש גם כאלה שטוב להם ולפעמים חולקים זאת איתנו. מטבע האנוש בדרך כלל אנו מחפשים נחמה ומישהו לפרוק איתו את העול .. רק כשרע לנו. וכשטוב לנו בדרך כלל אנו שוכחים לשתף ולכן ... נוצר הרושם כאילו יש רק רע ללא טוב וזה ממש לא נכון !

אני יכול לתת דוגמה הפוכה

אני מבין את שחרור הקיטור. אבל לא כולם חארות. לא כולם בוגדים ואונסים ומכים. לפעמים יש סוף טוב לאהבה! אני למשל, אוהב את אשתי מאוד. נהנה מחברתה, צוחקים יחד, נהנים יחד. וזה אחרי 10 שנים. יש לנו ילדונת מקסימה בת 6 חודשים - חייכנית וצחקנית עם עיניים כחולות מדהימות, שיכולה לעודד אותי גם אחרי היום הכי קשה. היא מסתכלת עלי ומחייכת - איך אפשר להיות עצוב? אני מחייך בחזרה והיא צוחקת - איך אפשר שלא לצחוק? אז אל תתיאשו, כי לא לכל אהבה יש סוף רע. ולא צריך להתייאש. במילותיו של זצ"ל סטיבי ריי וון: I Ain't giving up on love, and love ain't givin up on me

אני מסכים עם בלנקה...

אמנם לפעמים זה נראה כאילו כאן הכל רע, אבל זה לא תמיד ככה, ואין כמו ההרגשה הזאת שבאמת מאוהבים ושהאהבה נמצאית מסביב אי אפשר לסמוך על אף אחד ? לא יודע... אני דווקא כן נוטה לסמוך על אנשים, או לפחות לעשות את זה עד שהם מאכזבים אותי, ואין מה לעשות, אמון הוא דבר בסיסי בכל מע' יחסים

למה אנחנו ממשיכים לחפש אהבה?

כנראה שאנחנו חיה שנועדה לחיות בזוגות. אנחנו תלותיים... מה לעשות. אבל אין לך מה להיות פאסימית כל כך. אפשר לסמוך על אנשים ובסוף מוצאים אהבה. ואני אומרת את זה בתור מישהי שאין לה אהבה כרגע ולא ממש יודעת איפה למצוא אותה. אבל אני רואה אנשים מאושרים מסביב ואני זוכרת איך אני הרגשתי שהייתי מאוהבת והיה לי עם מי לחלוק את כל מה שרציתי. אז כנראה שיש בזה משהו. זה יגיע, אל תדאגי.

חברת מועדון..

האהבה בעיקר מאכזבת.. במיוחד כשטומנים בה לפעמים את כל החלומות, השאיפות והכוח שטמון בנו ואז כשלא שמים לב, מישהו בא ומחליט לנפץ את אותה אהבה אבל זה לא אומר שהפסקנו להאמין בה.. היא שם איפשהו רק שהיא מראה לנו שוב ושוב עד כמה החיים שלנו לא קלים ובשביל להשיג משהו טוב צריך להתאמץ... גם לדעתי זה לא מה שהיה פעם.. פעם ידעו להיות נאמנים, לאהוב ולתת, היום, מרוב פיתויים ומרוב חוסר מוסריות האהבה מאבדת לפעמים את הערך שלה... ואת יודעת מה, עזבי אותך אהבה הערכה היא שם המשחק.. כשמעריכים אותך את יודעת עד כמה אוהבים אותך.. ולפעמים דווקא מהבן אדם שאת הכי מצפה שיעריך אותך את מקבלת ירידה בפרצוף... שנדע ימים יותר טובים!!

כמה שאת צודקת

יקירתי, אמרת מילים כדורבנות! בימינו כבר לא מעריכים כלום וזה הכל באשמתנו, החברה שלנו התדרדרה לרמות מגעילות עד כדי זנות ובגלל זה כבר לא מעריכים את מה שיש ביד ואנשים כבר לא רוצים להתאמץ בשביל טיפת אהבה וכבוד, הרי אם תשחקי אותה קשה להשגה או לא לפי הכללים, אף אחד לא יתאמץ מספיק בשבילך כי יש לו בדיוק מתחת לאף אלטרנטיבה אחרת. אהבה זה משהו יפה ותמים, טהור ואני חושבת שצריך להשקיע הרבה באהבה, אך אם לא מוצאים את הפרטנר הנכון, זה יכול להיות רק גיהנום. חבר'ה, תתחילו להעריך את הסביבה, האנשים, המשפחה, החברים - תנו לכבוד להיות חלק בלתי נפרד, אחרי הכל, יש בנו אהבה והיא תנצח, אני מקווה. לפי ההודעה שלך, אני מבינה שנפרדת ממישהו, זה עצוב, זה כואב ואת מרגישה שכל עולמך חרב עלייך, אני מכירה את ההרגשה הזו, אך עם הזמן זה עובר (למרות שיש עדיין את הפצעים הכואבים) ואני יודעת שזה נשמע קיטש, אבל אני מניחה שבאמת לכל אחד יש את המכסה שלו, השאלה היא כמה פעמים הלב שלנו יישבר עד אז.

אפרופו מילים כדורבנות...

כל כך נכון מה שרשמת.. מרוב שיש אלטרנטיבות ישנם כאלה שמעדיפים לזלזל בקיים כי הרי ממילא יש עוד הרבה אופציות.. וזה מה שקרה לי בדיוק... האקס שלי נפרד ממני כי הוא רצה אופציות, הוא לא ממש אמר את זה אבל כשהוא אמר שהוא מרגיש נשוי אז הבנתי שנמאס לו מאותה אחת {אני} {שבמילא הוא לא ממש הראה הערכה כלפי}.. והכי אבסורדי שהמשפחה שלו העריכה אותי החברים שלו הצטערו מאוד על כך שהוא נפרד ממני ושההפסד כולו שלו.. והוא, שם פס על כל העניין.. הוא נראה טוב, חברותי והוא בצבא מוקף בבנות שרק היו מתות להיות איתו, ואה כן , יש לו גם אקסית שלא הפסיקה לחפש אותו עוד כשהיינו חברים.. וזה מה שכואב.. שכולם מעריכים אותי, כולם רואים איזה בן אדם ואני והוא.. כלום.. להיפך.. אל תסתגרי בחדר הוא אמר לי.. יעני כל חיי תלויים בו.. בקיצור.. תעריכו את אהובכם ואל תקחו אותו/ה כמובן מעליו.. זה הדבר הכי כואב שתוכלו לעשות לו..

אני מסכים עם בלנקה...

אמנם לפעמים זה נראה כאילו כאן הכל רע, אבל זה לא תמיד ככה, ואין כמו ההרגשה הזאת שבאמת מאוהבים ושהאהבה נמצאית מסביב אי אפשר לסמוך על אף אחד ? לא יודע... אני דווקא כן נוטה לסמוך על אנשים, או לפחות לעשות את זה עד שהם מאכזבים אותי, ואין מה לעשות, אמון הוא דבר בסיסי בכל מע' יחסים

תגיד

היי, מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות בצימר בצפון?

* יריקה


אפרופו יריקה

בוקר טוב, איך היתה השבת? כשסיפרת לי על החבר שלך, נזכרתי בסיפורי האישי: היה לי ידיד מאוד טוב, היינו כמו אחים ולו היתה חברה. כשהם נפרדו, אנחנו התחלנו להתקרב והוא עצמו החל מחזר אחרי בצורה מטורפת קרוב לחצי שנה. אני סירבתי בכל פעם מחדש, כי זה היה לי מאוד מוזר שידיד כ"כ קרוב רוצה משהו מעבר לזה. בסופו של דבר דיברנו והסכמנו שאנחנו רק ידידים. אחרי שבועיים, הוא התחיל שוב לומר לי מילות אהבה ולאט לאט נשבתי בקסמו והבנתי שאני כן אוהבת אותו אולי כדאי לי לקחת את הסיכון הזה. במוצ"ש, לחרבה מאוד טובה שלי היה יום הולדת ואני ציפיתי לו בכיליון עיניים. כשהוא נכנס, התחבקנו ואז הוא הלך לשבת בצד. מסתבר שהוא הביא איתו ידידה שחזרה הרגע מחו"ל והם לא התראו שנה-אני לא ראיתי אותה עד שלא הסבו את תשומת ליבי לאותה בחורה, וברגע שהסתכלתי...ראיתי אותם מתנשקים... את בטח מתארת לעצמך מה זה עשה לי! הרגשתי שהכל התמוטט לי בפנים והרגשתי כ"כ נבגדת ומושפלת, כי כל החברים שלי ידעו מה קורה בנינו. לא ישנתי שבוע, לא אכלתי, כל הזמן בכיתי, לא תפקדתי. כיום, אני ממש מתגעגעת אליו, כי סך הכל איבדתי חבר מאוד טוב, אבל הוא הרס הכל.

היי מותק..

השבת שלי עברה כרגיל בלי הרבה שינויים.. בעיקר עייפות אבל עברה מהר למזלי.. בנוגע לסיפור שלך.. באמת נשמע לי מגעיל מצידו ואני ממש מבינה אותך.. זה מה שמצחיק אצלהם.. הם מחזרים, מראים המון אהבה ואז כשאת "מתמסרת" להם הם לוקחים אותך במובן מעליו ושמים עלייך *** . בשיחת הפרידה של החבר לשעבר ממני הוא אמר "חבל שישר נהיינו חברים בכלל ולא היינו קודם כל ידידים..".. הוא זה שרצה שנהיה חברים.. אחרי הפגישה הראשונה חשבתי שלא יהיה כלום בנינו אבל הוא חיזר וחיזר וחיזר.. כל הזמן.. קרא לי אישתי.. אמר לי שאני אהבת חייו.. הואאאאאאאאאאאאא לא אני!! הואאאאא... והוא פתאום מתחרט לי.. בקיצור.. הם אומרים דברים ואחרי זה מפריחים אותם כמו בלונים.. אבל אני לא שוכחת ובתוך תוכי אני צוחקת על העניין ומבינה שהבן אדם נמצא עמוק עמוק בתסביך!!!

יקירתי

אני חושבת שלכל הגברים יש תסביך, לא רק לאקס שלך. איך אני שונאת את המשפט :" אני מבטיח לך שאת תהיי אשתי" ואחרי כמה קוצי מוצי, זהו, הם הורסים אותך! אני ממש מתגעגעת אליו, אני חושבת שאני עדיין אוהבת אותו, אבל מיד אני חושבת על ההשפלה ואז אני שונאת אותו, יש לי יחסי אהבה-שנאה אליו...גם אני מתוסבכת כנראה. יפה שלי, יום יבוא ואנחנו נצחק על זה כשיגיע אלינו הגבר שיעריך אותנו כמו שצריך ויאהב אותנו ללא גבולות ובלי משחקים. שיהיה לך ערב חמים ונעים

היי מאמי..

אני כבר לגמרי הרבה יותר בוגרת עם העניין ושלמה עם זה.. כי כבר היינו בפסק זמן אחד ושבוע שלם לא אכלתי והתייסרתי עם עצמי והוא הבטיח לי שזה לא יחזור על עצמו..וכשזה כן חזר כבר לא היו לי כוחות יותר לשבת לבכות ולהתעצבן על זה ופשוט המשכתי הלאה.. הוא המשיך הלאה שבועיים אחרי שהוא נפרד ממני בגועל אז הגעתי למסקנה שכבר אין לי מה לבכות אלא פשוט להנות מהזמן שלי לבד... וזה מה שאני עושה.. וזה מה שאני ממליצה אגב לכל מי שניפרדו ממנה או שהיא נפרדה..

וד"א...

את מוזמנת ליצור איתי קשר לעוד חוויות וסיפורי בנים עם תסבוכות באיי סי קיו שלי - 307951234 ובאימייל tsipi1801@walla.com
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר