בוקר טוב, שלום, חג שמח

היי לכולם, אני כאן, עשרים קילו יותר ושנה נוספת. ביום הראשון של החג חגגתי 53. נכון אני לא נראית?.....תודה תודה למברכים. לגבי ה"עשרים" אז כן, זה אותם 12 שהורדתי לפני שנה + כל השאר. איך? לאט לאט. לא מיהרתי. השתדלתי לאכול מהחום הנמס בפה הזה ומה מלוח צהוב עשוי מחלב ושאפשר למצוא בכל מיני אחוזי שומן אבל אני בחרתי ב 31....כן, אהבתי את המספר.....ועוד כל מיני דברים שהמספרים שלהם בעטיפות היו גבוהים. לא, לאו דווקא מתוקים. היו הרבה מלוחים. ועכשיו לרצינות. אני יודעת שהגעתי מדי פעם לפה השארתי הודעה שאני משמינה ושרע לי והבטחתי הבטחות שאשתדל לשנות את ההרגלים הרעים שלי ואתם תמיד הייתם פה בשבילי (בשביל עצמכם?) ותמכתם וחייכתם. ואני מודה על כך. עד עכשיו לא הצלחתי להתמיד להיות כאן ועוד יותר לא הצלחתי לקיים את ההבטחות לעצמי, לכם. אז הנה אני כאן כדי להשתדל שוב. חג זה תמיד טוב להתחיל דברים. לא אחכה למחר. הרגע אתחיל. כותבת הודעה כאן וכמו שהתחלתי אז לפני כשנתיים, אתחיל בצעידה יומית מיד אחרי שאלחץ על כפתור "שלח". ואשתדל לאכול רק שלוש ארוחות ביום. אתחיל, כמו אז, לא לאכול בין הארוחות. יש לכם עדיין סבלנות אלי? והנה בדיחה אקטואלית לחג: שני שוטרים כורדים מצפון עיראק מצאו שני טילי "טומהוק" אמריקניים שלא התפוצצו. הם מחליטים להעמיס אותם על הניידת. בדרך שואל שוטר אחד את השני: "מה נעשה אם יתפוצץ לנו טיל אחד בדרך?" עונה השוטר הכורדי השני: "נגיד שמצאנו רק אחד..." ואם הכורדים בפורום הסליחה.....אני לא נעלבת כשמספרים בדיחות על פולניות... חג שמח ומחוייך לכולם. דינה

ברוכה השבה דינה, עזרי ותעזרי. את יכולה להסביר לנו (ולעצמך) איך אחרי הורדת 12 ק"ג החל הסחרור בחזרה?

חשוב להבין איך זה קורה כדי לזהות את התהליך אם יחל שוב וכדי להתחיל את ההתמודדות לפני שנצברים עודפים גדולים. בהצלחה עם חידוש המסע...

חג שמח וכייף לראות אותך

חייבת להודות שאני אוהבת לקרוא אותך פה. כשאת כותבת, לא יכולה להסביר למה ואיך, אבל אצלי המוטיביציה מתעוררת. ומאחר וגם אני ב-down רציני, חובה עלינו להתעשת ולעשות משהו. אתמול הפציר בי גידי לזרוק את כל השוקולדים של פסח לפח. לא זרקתי, כי אצלנו בבית אוכל לא זורקים (מחכים שקודם יתקלקל), אבל היום דיברתי עם אישי ובקשתי והוא הרגיע אותי שמלאי השוקולד בבית כבר חוסל. מאחר ויש לו חבילות ממתקים נוספות בעבודה, הבטיח לא להכניס אותם הביתה. היום הוא אפילו היה נחמד אלי והסכים לשם שינוי לצעוד איתי. עכשיו אני קופצת לקאנטרי קלאב לשחיה ומבטיחה לעצמי שזהו. זו תהיה הדיאטה האחרונה... תחזיקו לנו אצבעות בבקשה !!!!

היי דינה, בהצלחה במסע המחודש, ותלמדי מטעויות.

דינה - בהצלחה!

גם אני מנצל את הפסח להתחלה חדשה. אחזיק לך אצבעות

חג שמח וכייף לראות אותך

חייבת להודות שאני אוהבת לקרוא אותך פה. כשאת כותבת, לא יכולה להסביר למה ואיך, אבל אצלי המוטיביציה מתעוררת. ומאחר וגם אני ב-down רציני, חובה עלינו להתעשת ולעשות משהו. אתמול הפציר בי גידי לזרוק את כל השוקולדים של פסח לפח. לא זרקתי, כי אצלנו בבית אוכל לא זורקים (מחכים שקודם יתקלקל), אבל היום דיברתי עם אישי ובקשתי והוא הרגיע אותי שמלאי השוקולד בבית כבר חוסל. מאחר ויש לו חבילות ממתקים נוספות בעבודה, הבטיח לא להכניס אותם הביתה. היום הוא אפילו היה נחמד אלי והסכים לשם שינוי לצעוד איתי. עכשיו אני קופצת לקאנטרי קלאב לשחיה ומבטיחה לעצמי שזהו. זו תהיה הדיאטה האחרונה... תחזיקו לנו אצבעות בבקשה !!!!

אני בהחלט מחזיקה אצבעות לך

ואחלה בעל יש לך.....תשמרי עליו. חברה שלי מחזיקה אצבעות כל פעם שהיא צריכה להזכר במשהו ופוחדת לשכוח. היא לא זוכרת מה היא צריכה לזכור אלא רק שהיא צריכה לזכור משהו. משם יותר קל לזכור מה. החלטתי לאמץ את השיטה אבל הפוך על הפוך. כל פעם שחושבת מה לאכול מצליבה אצבעות שמזכירות לי שאסור לי לאכול. נראה אם זה יעבוד. וחוץ מזה צריכה להצליב גם לך...אז חג מחוייך לך יקירתי דינה

דינה - בהצלחה!

גם אני מנצל את הפסח להתחלה חדשה. אחזיק לך אצבעות

תודה טנצר ואחזיק גם לך.....אצבעות....רק אצבעות

היי דינה, בהצלחה במסע המחודש, ותלמדי מטעויות.


תודה גלור. מקווה שאצליח. מצטרפת?

ברוכה השבה דינה, עזרי ותעזרי. את יכולה להסביר לנו (ולעצמך) איך אחרי הורדת 12 ק"ג החל הסחרור בחזרה?

חשוב להבין איך זה קורה כדי לזהות את התהליך אם יחל שוב וכדי להתחיל את ההתמודדות לפני שנצברים עודפים גדולים. בהצלחה עם חידוש המסע...

תודה גידי. אתה צודק

זה בהחלט אמור לעזור לדעת מה היו המכשולים בפניהם לא עמדתי. אנסה. אחשוב ואכתוב. חג מחוייך לך דינה

בוקר טוב, שלום, חג שמח

היי לכולם, אני כאן, עשרים קילו יותר ושנה נוספת. ביום הראשון של החג חגגתי 53. נכון אני לא נראית?.....תודה תודה למברכים. לגבי ה"עשרים" אז כן, זה אותם 12 שהורדתי לפני שנה + כל השאר. איך? לאט לאט. לא מיהרתי. השתדלתי לאכול מהחום הנמס בפה הזה ומה מלוח צהוב עשוי מחלב ושאפשר למצוא בכל מיני אחוזי שומן אבל אני בחרתי ב 31....כן, אהבתי את המספר.....ועוד כל מיני דברים שהמספרים שלהם בעטיפות היו גבוהים. לא, לאו דווקא מתוקים. היו הרבה מלוחים. ועכשיו לרצינות. אני יודעת שהגעתי מדי פעם לפה השארתי הודעה שאני משמינה ושרע לי והבטחתי הבטחות שאשתדל לשנות את ההרגלים הרעים שלי ואתם תמיד הייתם פה בשבילי (בשביל עצמכם?) ותמכתם וחייכתם. ואני מודה על כך. עד עכשיו לא הצלחתי להתמיד להיות כאן ועוד יותר לא הצלחתי לקיים את ההבטחות לעצמי, לכם. אז הנה אני כאן כדי להשתדל שוב. חג זה תמיד טוב להתחיל דברים. לא אחכה למחר. הרגע אתחיל. כותבת הודעה כאן וכמו שהתחלתי אז לפני כשנתיים, אתחיל בצעידה יומית מיד אחרי שאלחץ על כפתור "שלח". ואשתדל לאכול רק שלוש ארוחות ביום. אתחיל, כמו אז, לא לאכול בין הארוחות. יש לכם עדיין סבלנות אלי? והנה בדיחה אקטואלית לחג: שני שוטרים כורדים מצפון עיראק מצאו שני טילי "טומהוק" אמריקניים שלא התפוצצו. הם מחליטים להעמיס אותם על הניידת. בדרך שואל שוטר אחד את השני: "מה נעשה אם יתפוצץ לנו טיל אחד בדרך?" עונה השוטר הכורדי השני: "נגיד שמצאנו רק אחד..." ואם הכורדים בפורום הסליחה.....אני לא נעלבת כשמספרים בדיחות על פולניות... חג שמח ומחוייך לכולם. דינה

דינה יקירתי....

גם אני חזרתי לכאן עם הודעה דומה לשלך (ראי 2-3 דפים אחורה) וכרגיל קיבלו אותי בזרועות פתוחות. גם אני הרבה קילואים יותר ומאוד לא מרוצה, אבל נקווה שנצליח לחזור לשפיות. מה שלום הצעיר? החבר'ה שלי מתעניינים בו מדי פעם.... נשיקות וחג שמח, תמי

חג שמח וכייף לראות אותך

חייבת להודות שאני אוהבת לקרוא אותך פה. כשאת כותבת, לא יכולה להסביר למה ואיך, אבל אצלי המוטיביציה מתעוררת. ומאחר וגם אני ב-down רציני, חובה עלינו להתעשת ולעשות משהו. אתמול הפציר בי גידי לזרוק את כל השוקולדים של פסח לפח. לא זרקתי, כי אצלנו בבית אוכל לא זורקים (מחכים שקודם יתקלקל), אבל היום דיברתי עם אישי ובקשתי והוא הרגיע אותי שמלאי השוקולד בבית כבר חוסל. מאחר ויש לו חבילות ממתקים נוספות בעבודה, הבטיח לא להכניס אותם הביתה. היום הוא אפילו היה נחמד אלי והסכים לשם שינוי לצעוד איתי. עכשיו אני קופצת לקאנטרי קלאב לשחיה ומבטיחה לעצמי שזהו. זו תהיה הדיאטה האחרונה... תחזיקו לנו אצבעות בבקשה !!!!

חנה, הסיבה לנדנוד שנדנדתי לך אתמול (הפצרה זה ניסוח עדין, תודה לך...) היא שכאשר את זורקת את השוקולדים

לפח את עושה אקט של שליטה. את מנצחת את עצמך וזה אולי הנצחון הגדול והקשה ביותר. אני מכריח עצמי לאחרונה לא לסיים את כל האוכל בצלחת ולזרוק את השיירים. מאוד קשה... אני מאמין שזה חלק חשוב בהרזיה שלי, לשנות הרגלים שהקנו לי בילדותי ושהם מושרשים עמוק באישיותי. קטע מאוד חשוב בעיני היא היכולת לזרוק לפח דברים, יכולת שנכחדה אצל אנשים שמנים ואנו צריכים ללמד עצמנו ולרכוש אותה מחדש.

כל כך נכון....

ה"לגמור את הכל מהצלחת...." אז היום גם אני עושה תרגילי לא חייבים....והכי קשה לי זה לא להפציר בבן שלי שיגמור הכל מהצלחת...זה עוד יותר קשה. וכל הצלחה קטנה זה נצחון גדול.

חג שמח וכייף לראות אותך

חייבת להודות שאני אוהבת לקרוא אותך פה. כשאת כותבת, לא יכולה להסביר למה ואיך, אבל אצלי המוטיביציה מתעוררת. ומאחר וגם אני ב-down רציני, חובה עלינו להתעשת ולעשות משהו. אתמול הפציר בי גידי לזרוק את כל השוקולדים של פסח לפח. לא זרקתי, כי אצלנו בבית אוכל לא זורקים (מחכים שקודם יתקלקל), אבל היום דיברתי עם אישי ובקשתי והוא הרגיע אותי שמלאי השוקולד בבית כבר חוסל. מאחר ויש לו חבילות ממתקים נוספות בעבודה, הבטיח לא להכניס אותם הביתה. היום הוא אפילו היה נחמד אלי והסכים לשם שינוי לצעוד איתי. עכשיו אני קופצת לקאנטרי קלאב לשחיה ומבטיחה לעצמי שזהו. זו תהיה הדיאטה האחרונה... תחזיקו לנו אצבעות בבקשה !!!!

חנה מחזיק לך ולכולם אצבעות חזק חזק !!!!

מה שלומך אתה ענקון? ממשיך לרדת, שומר על ההישג או שעלית קצת משיא השפל (המשקלי אני מתכוון)

דינה יקירתי....

גם אני חזרתי לכאן עם הודעה דומה לשלך (ראי 2-3 דפים אחורה) וכרגיל קיבלו אותי בזרועות פתוחות. גם אני הרבה קילואים יותר ומאוד לא מרוצה, אבל נקווה שנצליח לחזור לשפיות. מה שלום הצעיר? החבר'ה שלי מתעניינים בו מדי פעם.... נשיקות וחג שמח, תמי

חג שמח תמי וברוכה הנמצאת לגבי הקטן....אופס

הגדול....הוא בקורס ליד הבית. זה לא אומר שאני רואה אותו הרבה אבל זה אומר שהוא לא מבזבז זמן על נסיעות הביתה... מה עם הסלטים שלנו?
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר