מתי יהיה לזה סוף...?

לפעמים אני שואלת את עצמי מה עוד חסר כדי שאני יצא מההרגלים הנוראים שלי ויתחיל לאכול מסודר, בריא והכי חשוב מבוקר. הסיפור תמיד ידוע מראש שאני מתחילה לזלול- ידוע שבסוף התסכול ותחושת החרטה יגיעו. רק שאני לא לומדת מלקחים. כל פעם עושה טעות ומבטיחה לעצמי שפעם הבאה אני לא יחזור על אותה טעות. רק שבפעם הבאה אני חוזרת בדיוק על אותה טעות, ושוב אוכלת חצי בית בלי כל שום סיבה. ןשןב מרגישה לאחר מכן מלאה מבפנים, ומלאה מבחוץ...וזה ההרגשה הנוראה ביותר שיש, כי אז באמת מפסיקים לתפקד...וחושבים שוב כמה טעיתי, וכמה כנראה אמשיך עוד לטעות. זה לא פעם ראושנה שאני מבקרת כאן...זה גם לא הפעם הראשונה שאני כותבת כאן. נמאס לי להרגיש חוסר שליטה במעשי, נמאס לי להרגיש שאני לא יכולה להגשים את שאיפתי- להיות רזה. מה הפתרון? הרי ברור שעוד כמה ימים זה יחזור...ושוב בגדול...ושוב פעם אני יעלה את ה300 גרם שהורדתי במשך שבוע שלם. אני מרגישה שאני לא מתקדמת,והכי גרוע אני מרגישה שאני רק צועדת לאחור, ממשיכה להשמין...ובלי גבולות. :(

אולי הבעיה שלך קשורה לתדירות הנמוכה בה את מבקרת אותנו? החלטה על הפחתת משקל מחייבת התחייבות

לטווח ארוך. הדברים קורים באיטיות, ורק אם מתמידים. כתיבה בפורום באופן קבוע תסייע לך להשאר במודעות ואולי תגלי שהיא מסייעת לך להתגבר על הבולמוסים. את מוזמנת להשתתף ולשתף, לעזור ולהעזר. בהצלחה.

תודה על ההזמנה...:)

למישהי

אולי תעשי איתי דיאטה?? מה את חושבת על זה??

מתי יהיה לזה סוף...?

לפעמים אני שואלת את עצמי מה עוד חסר כדי שאני יצא מההרגלים הנוראים שלי ויתחיל לאכול מסודר, בריא והכי חשוב מבוקר. הסיפור תמיד ידוע מראש שאני מתחילה לזלול- ידוע שבסוף התסכול ותחושת החרטה יגיעו. רק שאני לא לומדת מלקחים. כל פעם עושה טעות ומבטיחה לעצמי שפעם הבאה אני לא יחזור על אותה טעות. רק שבפעם הבאה אני חוזרת בדיוק על אותה טעות, ושוב אוכלת חצי בית בלי כל שום סיבה. ןשןב מרגישה לאחר מכן מלאה מבפנים, ומלאה מבחוץ...וזה ההרגשה הנוראה ביותר שיש, כי אז באמת מפסיקים לתפקד...וחושבים שוב כמה טעיתי, וכמה כנראה אמשיך עוד לטעות. זה לא פעם ראושנה שאני מבקרת כאן...זה גם לא הפעם הראשונה שאני כותבת כאן. נמאס לי להרגיש חוסר שליטה במעשי, נמאס לי להרגיש שאני לא יכולה להגשים את שאיפתי- להיות רזה. מה הפתרון? הרי ברור שעוד כמה ימים זה יחזור...ושוב בגדול...ושוב פעם אני יעלה את ה300 גרם שהורדתי במשך שבוע שלם. אני מרגישה שאני לא מתקדמת,והכי גרוע אני מרגישה שאני רק צועדת לאחור, ממשיכה להשמין...ובלי גבולות. :(

התשובה נמצאת אצלך...

מנקודת המבט שלי, את נמצאת כרגע ב"מעגל קסמים" שאני חושבת שכל אדם שמתמודד בערך כל חייו עם בעיית עודף המשקל היה בו בתקופה זו או אחרת. וזו טעות קטלנית שכולנו עשינו- אחרי נפילה, מגיעה ההרגשה הכל כך רעה הזו של גועל עצמי, מתוך ידיעה שבעצם הרענו לעצמינו, כשהסיבה לכך, אחרי שכבר אכלנו את מה ש"אסור", אף פעם לא ברורה. ואז, כשאנחנו נמצאים במצב של דיכאון וסלידה עצמית, אנחנו כבר ממשיכים לאכול, ובעצם ליפול, כאילו אנחנו מענישים את עצמינו, כאילו כל הכוח רצון והאמונה בעצמינו נעלמה כלא הייתה, וכך בעצם אנחנו משיגים את התוצאה ההפוכה- משמינים במקום לרזות, שונאים את עצמינו עוד יותר, וחוזר חלילה.... החכמה היא לדעת לקום, להמשיך הלאה, לקבל את עובדת היותך בסך הכל בן אדם, שעושה טעויות לפעמים, לסלוח ולהמשיך להאמין שאת יכולה, שאת הכוח יש לך כבר בתוך עצמך, וכל שנותר הוא למצוא אותו מחדש ולהמשיך בדרכך. לפעמים יש צורך במישהו מבחוץ שיבוא, יושיט לנו יד ויכוון אותנו, (כי עם כל הכבוד לכל הדיאטות שעשינו בחיינו, וכל מה שלמדנו מהן, אם זה היה נכון קרוב לוודאי שזה היה עובד...) אפשר להירשם לאחת התכניות (אני רשומה ל"חרמון", ונכון שהיה קשה בהתחלה, ויש קצת חששות מלקום ולבקש עזרה, אבל זה חלק מלשבור את השגרה הזו של בולמוסים ודיאטות לא נכונות) להירשם למכון כושר, העיקר לקום ולהחליט שאת שוברת את המעגל הזה, ומתחילה לשלוט בחיים שלך, במקום שהאוכל ישלוט בהם... מקווה שעזרתי, ובאמת כדאי שתתמידי גם בכניסה לפורום הזה, כי אותי הוא בהחלט מחזק :)

הלווי והיה לי מטה קסם.......

אני אפילו לא יודעת מה לכתוב לך-כי אני במצב בו את נמצאת. אני באוכל, בבולמוסים הבלתי פוסקים, בחוסר השליטה על הפה. אני מרגישה צורך ל"חבק אותך" ולהגיד לך יהיה טוב-אבל אני לא משוכנעת בכך בעצמי. אני רוצה לתת לך עצות-ואז אני אומרת לעצמי-איך את יכולה להגיד לה משהו שאת בדיוק באותו מצב(ואף נדמה לי שיותר גרוע-תמיד אנחנו מדמיינים שאנחנו במצב הכי קשה). אני רוצה לספר לך על שינוי התנהגות ושינוי מחשבה- אבל כל בולמוס מעלה את כל הדרך שהלכתי בה בסימן שאלה עוד יותר גדול. האם מרוב הרצון לשנות ולהאמין-הולכתי את עצמי שולל? אני לא יודעת מה יהיה ואיך אני אעבור את היום הזה בשלום(כבר נפלתי היום על עוגות ופיתות) אבל אני מתפללת שהוא יעבור אכשהו. בהצלחה!!!! מאיה

למישהי

אולי תעשי איתי דיאטה?? מה את חושבת על זה??

בכיף...

תמיד האמנתי שלעשות דיאטה משותפת, תורמת מאוד. האמת...שאני עכשיו נמצאת במצב מטורף- החלטתי לאכול ארוחה אחת מרכזית ביום, ובארוחה הזאת לאכול המון...ובמשך היום כמעט ולא לאכול כלום. אני יודעת שזה מטורף, ואני יודעת שזה גם לא בריא, ולא תורם לבניית הרגלי אכילה נכונים- אבל בסופו של דברזה מה שעוזר לי. את זה אני עושה רק בימים קשים- בימים שאני יודעת שלא יהיה סוף לאכילה שלי, וכך במצב הזה אני סוגרת את עצמי מכל הכיוונים, ומגיעה פחות או יותר למספר קלוריות נורמלי. בשאר הימים אני עושה דיאטת ריכוז פחמימות...אם תרצי לשמוע אספר לך על זה. עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב מההודעה שכתבתי לפני יומיים- החלטתי ללמוד לא להסתכל יותר מדי רחוק ובכל יום להציב לעצמי משימה קטנה- להיות בשליטה.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר