ההבדל בין שמן לאכלן יתר כפייתי....

מהי השפעת האוכל על חיי, איך אני יודעת שאני אכלנית יתר כפייתית. האוכל הוא סיפור חיי, הוא אמצעי הקיום שלי, הרגל השלישית שלי, האהוב, החבר הכי טוב ,הקביים שלי, כר הממחטות שלי, הדבר שבשבילו אני אעשה הכל גם במחיר של חוסר שפיות וחוסר הגיון. הוא זה ששולט בי, הוא זה שמכתיב לי את התנהגותי ואורך חיי, הוא זה שהשפיע עלי יותר מכל חוויה, אדם או חפץ כלשהו. האוכל בשבילי הוא הכל , אני מכורה אליו ואני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר-כולל עצמי. בלעדיו אני לא יודעת לתפקד, ולכן כל כך קשה לי להתנתק ממנו. מסע ההימנעות מאלץ אותי להיפרד במובן מסוים מהאוכל. עליי לנטרל את ההשפעה שלו עליי, להפחית את החשיבות והמרכזיות שלו בחיי ובמובן מסוים לאבד אותו. אני חשה שאבדתי קרוב, חבר אהוב. מצד אחד אני רוצה אותו חזרה-ולא מעניין אותי המחיר. אני רוצה אותו לצדי, אני רוצה אותו בחברתי אני רוצה אותו בתוכי. אני רוצה לטעום את טעמו, להריח את ריחותיו, אני רוצה את הרגשת הסימום, ה"הי" והאושר הרגעי שהוא העניק לי. אני כמהה אליו ואני רוצה אותו-אך אני יודעת שאסור לי. הוא פה לידי אני נוגעת בו, אך אסור לי לטעום אותו, הוא מפיץ את ריחותיו אך אסור לי לטעום אותו, הוא נראה כל כך יפה ומפתה אך אסור לי אפילו לחשוב עליו, אני אמורה לאכול אותו שלוש פעמים ביום אך אסור לי להתמכר אליו- אני חולה עליו והוא הורג אותי. האם זה הופך אותי לאכלנית יתר כפייתית? מה זה בכלל אכלן יתר כפייתי ומהי השמנה? אכילה היא פעולה פשוטה המוגדרת כלעיסת מזון ובליעתו. אכלן: גרגרן, רעבתן, המרבה לאכול יתר: עודף, נוסף, שיש בו יותר מן הרגיל , הדרוש או מן הראוי . כפיה: הכרח, אילוץ, פלוני העושה את הדבר מתוך כפיה ולא מרצונו. (הגדרות ע"פ מילון אבן שושן) כלומר אכלן יתר כפייתי הוא אדם, רעבתן, האוכל יותר מן הרגיל, הדרוש או מן הראוי, מתוך כפיה ולא מרצונו. השמנה: נוכחות של מצבורים גדולים של שומן בגוף. המצב נובע מאכילה יתרה, מאי-סדירות הורמונלית או מהפרעה מטבולית. השמנת יתר: הצטברות של עודפי שומן בגוף, במיוחד ברקמה התת-עורית. מדובר בהשמנת יתר כאשר משקלו של האדם גבוה ב- 20 אחוז לפחות מן המשקל המומלץ על-פי גובהו, גילו ומבנה גופו. הצטברות השומן נובעת מאכילה בכמות העולה על זו הדרושה לצרכי-האנרגיה של הגוף. זוהי הפרעת האכילה השכיחה ביותר בימינו. ומה ההבדל בין השמנה לבן אכלן יתר כפייתי? השמנה היא מצב של התוספות שומן ( עודף שומן בגוף) עליה בשומן ובמשקל הנובע מאכילה יתרה. לא כל שמן הוא בהכרח אכלן יתר כפייתי. בהשמנה הדגש הוא על אכילה בכמות העולה על זו הדרושה לצרכי האנרגיה של הגוף. באכלנות יתר כפייתית הדגש הוא על המחשבה האובססיבית שמביאה לפעולות כפייתיות ולהפרעות נפשיות שמתבטאות בשינויים במצב הרוח ובתגובות רגשיות בלתי הולמות. האכילה הכפייתית אינה נובעת פשוט מהרגלי אכילה גרועים, בעיות הסתגלות או מאהבת האוכל בלבד, אם כי השלושה יכולים להוות גורמים להתפתחות המחלה, אלא שילוב של שלל גרומים שניתם לסווגם לשלושה גורמים מרכזיים והם: גופניים, פיסיים ונפשיים. דיאטה יכולה להיות טיפול הולם להשמנה, אך דיאטה לבדה לעולם לא תהיה טיפול הולם לאכלנות יתר כפייתית. זו דורשת שילוב של כמה גורמים כגון שינוי הרגלי אכילה, טיפול התנהגותי, שינוי אורח חיים, שינוי הרגלים ופסיכותרפיה. האם זו מחלה, הפרעה, אובססיה התמכרות או סתם חוסר רצון להתמודד עם המחלה? מחלה: מוגדרת כהפרעה שיש לה סיבה ספציפית עם סימנים ותסמינים שניתם לזהותם: כל מצב לא תקין או כשל תפקודי של הגוף, מלבד אלה הנובעים מפציעה(שגם הם עשויים להתפתח למחלה). הפרעה אפקטיבית: קבוצת הפרעות נפשיות המתבטאות בשינויים במצב הרוח ובתגובות רגישות בלתי הולמות. הפרעה אובססיבית כפייתית (ocd): נוירוזה המאופיינת במחשבה אובססיבית(ראה אובססיה) ומביאה לביצוע פעולה טקסית שחוזרת על עצמה(ראה כפייתיות). אובססיה: מחשבה, רגש או פעולה כפייתית החוזרת כל הזמן, אינה נעימה גורמת לחרדה, אך לא ניתן להיפטר ממנה. למרות שהאובססיה משתלטת על האדם, הוא מבין שהיא חסרת משמעות. זו יכולה להיות דמות, מחשבה, פחד או דחף. אובססיה יכולה להיות נוירוזה, אך לעיתים היא נובעת מבעיה אורגנית. ניתן לטפל בה באמצעות פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי ותרופות הרגעה. כפייתיות: אובססיה שמתבטאת בפעילות מוטורית, כגון רחיצת ידיים החוזרת על עצמה פעמים רבות, והמבוססת על פחד. התמכרות: תלות בלתי ניתנת לשליטה בתרופה, סם או פעילות מסוימת במידה כזו שהפסקתה הפתאומית גורמת לתגובות נפשיות או גופניות קשות. טיפול בהתמכרות מבוסס על גמילה הדרגתית המובילה בסופו של דבר להימנעות מוחלטת מתוך מילון מונחים רפואי: www.infomed.co.il/medGlossary.asp ההשמנה והאכילה הכפייתית הן מחלות לכל דבר. אלו הם הפרעות עם סימנים פיזיים (כהשמנת יתר) וכשל תפקודי של הגוף. אצל אכלן כפייתי נמצא בנוסף לתסמינים הגופניים חזותיים גם תסמינים נפשיים ורוחניים כהאשמה עצמית, חוסר ביטחון, קיצוניות, התנהגות קיצונית וחוסר שליטה על כמויות האוכל. לאחר שנים של מאבק באוכל אני יודעת שאני לא סובלת מהשמנה-כי הדיאטה איננה התרופה בשבילי, דיאטה לבדה לא נותנת לי את הפתרון לחוסר היכולת להפסיק לאכול. אני אכלנית יתר כפייתית, אני אובססיבית לאוכל ומכורה לו. התלות שלי באוכל באה לידי ביטוי בנטיות הבלתי נורמליות שלי לאוכל, בהגזמה שלי באכילה-הן בכמויות והן באופן האכילה, בתגובה שלי למאכלים מסוימים ובהשפעה שלהם על התפקוד היומיומי בחיי. התלות שלי באוכל התבטאה בצורך הכפייתי שלי להמשיך ולאכול חומרים שגורמים לי לחוסר שליטה. לא יכולתי להפסיק מלאכול אותם כי הם גרמו לי להשתוקק לעוד, ולעיסוק מתמיד באוכל. הימנעות מאותם חומרים גרמה לי לתגובות גופניות (כהזעה, כאבי ראש, חולשה) ולתגובות נפשיות קשות (ככעס, פחד, עצבות, חרדה, צער ותוקפנות). לא משנה כמה זמן ניסיתי להימנע מאכילה כפייתית וכמה מיומנת הייתי בהתמודדות עם בעיותיי, תמיד הנטייה לאכילה כפייתית שבה והופיע. מספיק מעידה קטנה ונגיעה בצימוק וביס עוגה כדי לשוב לאכילה יתרה ולהרוס הימנעות של חודשיים. לא משנה כמה הבטחתי לעצמי לא להישבר, לא לוותר ולהחזיק מעמד מול האוכל, במוקדם ומאוחר לא עמדתי בפיתוי ואיבדתי שליטה. איבוד השליטה ואי היכולת להתמודד עם המחלה הביא לי להרגשת אומללות כעס ושנאה עצמית. התכחשתי להשמנה שלי, לא הייתי מוכנה להודות בקיומה ותליתי את האשמה בחוסר כוח הרצון שלי. ככל שראיתי בו כגורם להשמנה שלי כך הדחף לאכול גבר. ככל ששנאתי את עצמי יותר כך הכפייתיות שלי התעצמה, וחוסר האונים להתמודד עם המחלה. דיאטה מבחינתי היא גילוח הדשא, זה ישוב ויצמח כל עוד לא עקרו את השורש. על מנת לעקור את שורש ההתמכרות אני זקוקה לתמיכה, לשינוי הרגלים ואורח חיים. אני חסרת אונים מול האוכל ועשיתי בחיי שטויות למכביר, אני רק מתפללת שיהיה לי הכוח לראות בעבר ככלי שהכשיר אותי למה שאני עוברת היום. אני מתפללת שיהיה לי הכוח לאהוב את עצמי בלי תנאים ולהרגיש שיש לי ערך, פשוט מפני שאני קיימת.

פעם אחר פעם אני קורא אותך ו ........

רוצה רק לשלוח לך חיבוק גדול. מתחבר לחלק מאד גדול מהדברים שכתבת ומתפלל יחד איתך. ענקון
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר