השמנה

השמנה

לפי דעתי אני חושבת שאנשים צריכים לאהוב את עצמם כמו שהם ולא ללכת לנסות לשפר את המראה החיצוני שלהם וזה מדובר לא רק על אנשים שמנים

קרן שלום

אני אכן מכירה המון אנשים רזים שלא סובלים את עצמם. וכל מיני אנשים שמשוכנעים שמה שלא בסדר זה רק המשקל. אם זה ייעלם כל הבעיות יעלמו גם כן. וזו הבעיה. יורדים, מצליחים או לא מצליחים לשמור על ההישגים, ואז מגלים את האמת - השומן הוא רק מעטפת הגנה. סימפטום לבעיות האמיתיות. אכן צריך להרגיש טוב עם עצמנו. לא רק לאהוב מה שמביט לנו מהראי אלא גם לדאוג שכל החבילה בריאה וטובה לנו. וראי מה כתבתי בהודעה הקודמת. את מוזמנת לשתף לגבי עצמך. נשמח לעזור.

אי אפשר להצליח בהרזיה בלי לאהוב את עצמך

צריך קודם כול ללמוד לאהוב את עצמך - ואז להחלית, האם את\אתה רוצה לרזות - בשיל עצמך. אז יהיה סיכוי להצליח. בהצלחה.

לכל אדם אומץ לב משלו, אך אומץ ליבו בוגד בו כי הוא מחפש בקרבו אומץ של בני אדם אחרים...רלף ואלדו אמרסון

אנשים אחרים תמיד נראו טובים יותר ממני, בטוחים יותר, נינוחים יותר, מסוגלים לטפל בבעיות החיים. אני ידעתי רק איך אני מרגישה ואיך אחרים נראים. כשבאתי לOA שמעתי:אל תשווי את פנימיותך לחיצוניות של אדם אחר" וגם: "אלוהים אינו יוצר זבל". בכל פעם שאני חשה בנטייה שלי להמעיט בערכי אני שבה ומאשרת לעצמי ופועלת על פי אמונתי שאני זכאית לאותו אשראי שאני נותנת לאחרים. אני מתייחסת אל אדם שאני אוהבת ומכבדת. להיום: לאהוב את עצמי כדרך שאלוהים עושה-זה פותח בפני דלתות חדשות, מפיח בי רוח חדשה שנותנת אומץ, ומפנה בקרבי מקום לענווה אמיתית. מתוך "רק להיום"

מה עדיף: אומץ או פחדנות? אני רזיתי בגלל הפחד...

הפחד של אישתי לאבד אותי תרם לחתונת הכסף. הסיבה:כאשר כלפני שנתיים התחיל לקפוץ אצלי לחץ דם, רופא משפחה שלי אמר שאם לא ארזה לפחות 15 קילו, הוא מבטיח לי שבץ או התקף לב בעשר שנים הקרבות. אישתי היחליתה שאני חייב לרזות. אני פחדתי ללכת בדרך זו לבד - והחלתתי שאיתי מצתרפת עליי. תוצאה של שני מעשי של מוגי לב:מינוס 18 קילו לכל אחד. היה עדיף להיות אמיץ ולסחוב עודף משקל קתלני? אך בכלל מה יותר אמיץ - לעמוד גאה מול לעגים מאחרי גבך "איזה/איזו בהמה?" - או להגיד לאצמי "יש לי עודף משקל, זה לא יפה ומגיע לי להיות יפה?" מה דורש יותר אומץ - לעשות בפעם 11 דיאטה שנכשלת/ה בה 10 פעמים - או להגיד לעצמך "אני עושה טעות, הייב למצוא פיתרון אחר"? אך להגיד "חבל על הזמן, השם ברא אותי ככה, אוהבים אותי גם ככה, לא יעזור כלום" - זה יותר ממעשה מוג לב, זה בגידה בעצמך. ד''א, כבר ראיתי בפורום איך "אומץ מושאל" יכול למנוע מבן אדם שסובל לקחת פתרון שיכול להיות היה עוזר לו/לה. אך זה כבר אל מצפונם של אלא ש"משאילים" את אומץ לבם. שבוע טוב.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דיאטה
בחר
בחר