חזרתי אחרי למעלה מעשרה ימים ו...
כבר עברו יותר מעשרה ימים מאז שכתבתי פה לאחרונה. כמו שסיפרתי הייתי עשרה ימים עם נוער מחול, והדרכתי אותם. היה אחלה, מעולה, נהנהתי מכל רגע. טיילתי כייפתי הייתי במלונות מעולים-והחניכים היו מדהימים!!!! הייתי איתם מעלות החמה עד צאת הנשמה-ועכשיו זה נגמר.
פתאום הכל רגוע, אין תוכנית מסודרת להיום, והשקט מפחיד אותי.
כרגע אני בחיפוש אחר עבודה וזאת התקופה שאני הכי חוששת ממנה.
אני בבית-כך השאוכל ש"אסור" לי נגיש יותר מאי פעם. אני חוששת ומפחדת-ואלו הם הרגשות שתמיד דירדרו אותי לחיסולים היסטריים של כל מה שנמצא במקרר.
אני במצב של אי ודאות-והמצב במשק לא משתפר-בעיקר לא המצב של הטיוליפ.
עד עכשיו הייתי בהימנעות יפה מקמח וסוכר. אני לא מלאך ולא נמנעתי לחלוטין. גם בעשרת הימים עם החניכים אכלית לחמניות "רגילות" ולא נמנעתי מקמח לבן-אך אכלתי בשפיות. אכלתי בכמויות נומליות ולא חשתי שאני רוצה עוד.
אז זהו לבנתיים. מוטת עליי משימה לא קלה-להיות בהימנעות מקמח לבן וסוכר ולעבור את התקופה עד שאמצא עבודה בלי 10 ק"ג מיותרים שכבר הורדתי.
אני מתפללת שיהיה לי את הכוח להחזיק מעמד, שיהיה לי את הכוח להמשיך בתוכנית שלי ולכתוב את מה שאני מרגישה-בלי לעשות לעצמי הנחות.
אני אוהבת אותכם שאתם שם-בין אם אתם קוראים את "השטויות" של או לא-תודה
